חובת ביטוח חובה לרכב

על פי החוק, מוטלת חובה על כל בעל רכב, וכל אדם הנוהג בהיתר ממנו, להיות מבוטחים בביטוח חובה מפני נזק גוף העלול להיגרם להם בתאונת דרכים. חובת ביטוח אישי מפני תאונות מוטלת מכוח סעיף 3 לפקודת הביטוח. הפרת חובה זו מהווה עבירה פלילית (סעיף 2(ב) לפקודת הביטוח; כן ראו פרק ו' לפקודה בנושא עבירות ועונשין, ובמיוחד סעיפים 47 ו-48). ##ביטוח חובה לכלי שאינו מהווה "כלי רכב"## בע"א 5757/97 אליהו נ' עלי חמאדה נקבע כידוע, כי במקרה שבו הוצאה פוליסת ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, לכלי שאינו מהווה "כלי רכב" במובנו של חוק הפיצויים, עשויות הוראות חוק הפיצויים להפוך חלק מן החוזה בין הצדדים, מכוח הסכמתם. כך, ובהתאם להסכמה זו, ניתן לקרוא את פוליסת הביטוח, כאילו היה הכלי המבוטח כלי רכב, במובנו של חוק הפיצויים. כן נקבע באותה הלכה, שהחוזה בין הצדדים הוא חוזה לטובת צד שלישי, שהוא הנפגע בתאונה בה מעורב כלי הרכב. ##ביטוח אדם הנוהג בהיתר מבעל הפוליסה## לכאורה, הפקודה מחייבת כי פוליסת הביטוח תכסה אדם הנוהג בהיתר מבעל הפוליסה מפני כל נזק גוף הנגרם לו בתאונה, ומכאן עשויה היתה אף לנבוע המסקנה כי מוטלת על חברות הביטוח החובה להנפיק פוליסות שהכיסוי שלהן מכסה את מלוא נזק הגוף הנגרם לבעל הפוליסה ומי שנוהג מטעמו, והוא תואם בכך את המתחייב על-פי הפקודה. אולם, לא כך הוא בדין הישראלי. בישראל נקבע כי המחוקק לא התכוון להטיל על חברת הביטוח חבות מעבר למה שזו הייתה מוכנה ליטול על עצמה במסגרת ההתקשרות בפוליסת הביטוח. עם זאת, נשמעה הדעה כי יש לחתור ככל האפשר להתאמה בין חובת הביטוח שקבע המחוקק לבין הכיסוי בפוליסה, התאמה זו מתבקשת, ראשית, על שום ההנחה כי בהיעדרה, עשויה להתגבש אחריות בעל הרכב בפלילים; ושנית, נוכח מדיניותו של מחוקק המשנה, המסדיר את תעריפי הפרמיות בשוק ביטוח החובה, מדיניות שאין לסכלה על-ידי הפחתת היקפו של הכיסוי הביטוחי. ברוח זו, ננקט בפסיקה פירוש מצמצם של הגבלות השימוש הקבועות בפוליסה. זכות הניזוק בתאונה עצמית, נובעת, אפוא, מכוח חוזה הביטוח ולא מכוח החוק. קיומה של חובת ביטוח מפני נזק שנגרם לצד שלישי ומפני נזק אישי בתאונה, וזאת כנגד היעדר חובה קורלטיבית על חברות הביטוח המסחריות לתת כיסוי ביטוחי על מלוא נזק הגוף למבוטחים, יוצרים קשיים. ביטוח החובה הוא ביסודו יציר כלאיים בין ביטוח מסחרי לביטוח ממלכתי, במובן זה שמצד אחד הוא מוטל כחובה על ציבור הנהגים כולו, ומצד שני הוא נתון בידי חברות ביטוח מסחריות שאינן חייבות מצידן לתת כיסוי ביטוחי התואם במלואו את הדין. עם זאת, לביטוח החובה ישנם מאפיינים מיוחדים מן הדין, המשפיעים על חברות הביטוח המספקות אותו. כך, למשל, ישנה שורה של תנאים והגבלות על הכיסוי הביטוחי שפקודת הביטוח שוללת את תוקפם המשפטי (סעיפים 14-15 לפקודת הביטוח). מגבלות כאלה עשויות להתייחס לא רק לגבי צד ג' אלא גם לגבי תאונה עצמית. אף תמחור הפרמיה הצמודה לפוליסה בידי חברות הביטוח נתון לפיקוח והכוונה ממשלתיים. ההגינות הבסיסית ביחסי מבטח ומבוטח, ובמיוחד בתחום ביטוח חובה בתאונות דרכים, מחייבת כי יהיה גילוי מלא וברור של אותן תניות פטור המגבילות את הכיסוי הביטוחי. הגבלות כאלה אינן יכולות להסתתר מאחורי ניסוחים המשתמעים לשתי פנים, המתארים על דרך החיוב את אשר הם מתכוונים להשיג על דרך השלילה. מוצר ביטוחי הנמכר באורח סטנדרטי לאלפים ולרבבות נהגים צריך להיות נהיר וברור על פניו - מה הוא מעניק ומה אינו מעניק. מקום שחובת גילוי זו לא באה על ביטוייה, יש לתקן את הדבר על-ידי פירוש חוזה הביטוח ברוח התואמת את הבנתו וציפייתו הטבעית של המבוטח. ## הגדרת "רכב מנועי" בפוליסת ביטוח:## בעניין ע"א 5757/97 אליהו נ' חמאדה, פ"ד נג(5) 849 (1999) נדון מקרה בו הוציא המבטח לכלי, אשר אינו עונה על הגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים, פוליסה, בה הוגדר הכלי כרכב מנועי. בית המשפט העליון קבע, כי הפוליסה מכסה נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים בשל כריתת חוזה הפוליסה, על אף שלא מדובר ברכב מנועי. וכך נקבע שם (בעמ' 864-863): "...מההתקשרות בפוליסת הביטוח יש ללמוד כי הצדדים הסכימו לראות במחפר רכב מנועי כמשמעו בחוק הפיצויים, ולהחיל עליו את הוראות פקודת הביטוח וחוק הפיצויים כאילו היה רכב מנועי במובן חוק הפיצויים. העובדה כי בדיעבד הסתבר שאין מדובר ברכב מנועי לפי חוק הפיצויים, אינה משנה את תוכן ההסכמה האמורה ואין בה כדי לפגוע בתוקף ההתקשרות. על פי התקשרות זו, ההנחה היא כי המחפר הוא רכב מנועי כמובנו בחוק הפיצויים, ולכן על המערערת, ביחסיה עם המבוטח, לשלם פיצויים לכל נפגע בתאונה בה מעורב המחפר, אם חובה כזו היתה חלה עליה לפי פקודת הביטוח וחוק הפיצויים." עתירה לקיום דיון נוסף בפרשה זו - נדחתה (דנ"א 65/00 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' חמאדה (לא פורסם, 3.7.00)). במילים אחרות - יש ללמוד מההתקשרות בפוליסת הביטוח כי הצדדים הסכימו לראות במכבש רכב מנועי. המבטחת תידרש אפוא לשלם פיצויים לנפגע בתאונה, בה מעורב המכבש, ככל שחלה עליה חובה זו לפי פקודת הביטוח וחוק הפיצויים. הוראות פקודת הביטוח וחוק הפיצויים יהוו חלק מהוראות הפוליסה (פרשת חמאדה, עמ' 860). ## הודעה לחברת הביטוח על "שינויים":## סעיף 17 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א -1981 קובע כי על המבוטח להודיע למבטח על החמרת הסיכון, כל אימת שמדובר ב"שינוי מהותי" בפוליסה. וזו לשון הסעיף: 17. (ב). לענין סימן זה, "שינוי מהותי" - כל אחד מאלה: (1) שינוי בענין מהותי ששאלה עליו הוצגה למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל אחרי שניתנה תשובה לאותה שאלה; המחוקק בחר להגדיר "שינוי מהותי" ככל נושא עליו נשאל המבוטח על ידי חברת הביטוח, שהרי זה מלמד על כוונת המבטח לראות בכל נושא עליו נשאל המבוטח - עניין מהותי. סעיף 18 (ג) לחוק קובע במפורש מה הן תוצאות החמרת הסיכון, כאשר לא נמסרה הודעה למבטח כנדרש על פי סעיף 17. וזו לשון הסעיף: 18. (ג). קרה מקרה ביטוח לפני שנתבטל החוזה מכח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי המקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה: (1) לא ניתנה הודעה לפי סעיף 17, והדבר נעשה בכוונת מירמה; (2) מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילולא ידע שהמצב הוא כפי שהוא לאחר השינוי; ... מסעיף זה עולה כי כאשר לא נמסרה על ידי המבוטח הודעה על החמרת הסיכון כנדרש על פי סעיף 17 - המבטח יהיה חייב בתגמולי ביטוח מופחתים, אך הוא יהיה פטור מתשלום תגמולים באחד משני המקרים הבאים: א. אם לא ניתנה הודעה והדבר נעשה בכוונת מרמה - במקרה כזה על המבטחת להוכיח כי אכן הדבר נעשה בכוונת מרמה. כשלעצמי אני סבורה כי כאשר אדם רוצה לחסוך בפרמיה ובמודע אינו מודיע על החמרת הסיכון למבטח ומאפשר לנהג שאינו מורשה לנהוג - תהיה המבטחת פטורה מלשלם לו. ב. במקרה שמבטח סביר לא היה מבטח את החמרת הסיכון - כוונת המחוקק היתה למקרה שלמבטח סביר היתה סיבה שלא להרחיב את הביטוח. קח למשל מקרה בו קיימות ראיות לכך שהנהג הנוסף צורך סמים, במקרה זה מבטח סביר, בצדק, היה מסרב לבטחו. ראה בעניין זה דבריו של כב' השופט גולדס בת.א. 7072/03 מלמד נ' אליהו בע"מ. ##חוק ביטוח רכב מנועי## בתאריך 31.7.97 התקבל בכנסת חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת והסדרים לתקופת מעבר), תשנ"ז-1997. תכליתו, כפי שהוגדרה בסעיף 1 לחוק היא, ראשית, לפתוח את שוק ביטוח החובה לרכב מנועי לתחרות מבוקרת ומנגד, להביא לכך שייקבע על-ידי שר האוצר תעריף ביטוח חובה לרכב מנועי לנהגים המבוטחים במסגרת "הפול". תעריף זה יהווה רף עליון לפרמיית הביטוח שיידרשו מבוטחים לשלם. ושנית, לקבוע הוראות לתקופת-המעבר המסתיימת בתאריך 1.1.2000, ובגידרן הוראה בדבר הקמת מאגר-מידע במהלך תקופה זו, שהוא כלי הכרחי ליישום מודל התחרות המבוקרת בענף ביטוח החובה לרכב מנועי. בעניין זה נכתבו בדברי ההסבר להצעת החוק הדברים הבאים: גם למפקח על הביטוח נדרשת תקופת היערכות בכל הקשור לבניית מאגר המידע הסטטיסטי, בין השאר לצורך התימחור הראוי של הסיכונים בענף, ובמיוחד לענין קביעת תעריף הפול. לסיכום: התמודדות הענף ומערך הפיקוח עם המעבר למודל התחרות המבוקרת מחייבים תקופת התאמה לבניית הכלים התפעוליים והפיקוחיים המתחייבים כמפורט לעיל. [הצעת חוק ביטוח רכב מנועי (הסדרים לתקופת מעבר), תשנ"ז1997-, ה"ח 413] הקמת מאגר-המידע עוגנה בסעיף 11(2) לחוק, אשר תיקן תיקון עקיף את פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל 1970, והוסיף בה את סעיף 11א, שזו לשונו: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר התחבורה, רשאי לקבוע הוראות בדבר הקמה וניהול של מאגר מידע אשר ישמש להערכת עלות הסיכונים בענף ביטוח רכב מנועי; ... (ב) תקנות לפי סעיף זה יכללו, בין השאר, הוראות בדבר - (1) חובת מבטח למסור מידע למאגר המידע, ובלבד שמידע זה לא יכלול פרטים מזהים על המבוטחים או מידע בדבר דתם, לאומם או מוצאם; (2) פרטי המידע שימסור מבוטח למבטח, לצורך מילוי חובת המבטח על פי סעיף זה. בסעיף 13(ב) לחוק נקבע: תקנות לפי סעיף 11א לפקודה...יותקנו בתוך שנה מיום תחילתו. התקנות לפי סעיף 11א לחוק (להלן: התקנות) לא הותקנו עד לתאריך 31.7.98, כפי שנדרש בסעיף 13(ב) לחוק. בתאריך 25.10.99 פורסמה הצעת חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת והסדרים לתקופת מעבר) (תיקון), תש"ס1999-, שבה הוצע להאריך את תקופת המעבר עד לחודש יולי 2001. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי מטרתו היא להאריך את תקופת-המעבר, וזאת בשל העובדה שבדיקה אקטוארית של רמת התעריף בענף ביטוח החובה לרכב מנועי טרם הושלמה, משום שהליכי המכרז להקמת מאגר-המידע התעכבו מעבר לצפוי, ולנוכח ההערכה כי הענף בכללותו עדיין איננו ערוך דיו לפעולה בתנאי תחרות מבוקרת. ביטוח חובהחובת ביטוחפוליסהרכב