מהו שטר חוב ?

אחד מיסודותיו החשובים של שטר חוב הוא היותו הבטחה ללא תנאי (סעיף 84(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]). הרציונל העומד בבסיס דרישה זו הוסבר על-ידי ד"ר י' זוסמן בספרו דיני שטרות [4], בעמ' 33 האומר, כי: "השטר הוא סחיר, וכל הנוטלו רוצה לדעת מיד, תוך עיון קל במסמך בלבד, מהי הזכות שהוא עומד לרכוש. אם יהיה עליו לחקור ולדרוש בנסיבות חיצוניות, שאינן נראות מתוך המסמך עצמו, כדי לעמוד על ערך השטר, שוב אין השטר מתאים להעברה קלה ומהירה, ולא יהיה שווה-כסף". מהי המשמעות של הדרישה להיעדר תנאים? אומר בית-משפט זה בע"א 9/79 קרפול נ' הורוביץ (להלן - הילכת קרפול [1]), בעמ' 262, כי סחרותו של השטר לא תיפגע ובלבד שיתקיימו שני תנאים: "ראשית, היסודות הצורניים של שטר החוב - ובעיקר היותו הבטחה ללא תנאי לשלם סכום כסף - לא ייפגעו; שנית, ישמר אופיו העצמאי של השטר, בלא שתיווצר אינטגרציה בינו לבין עיסקת היסוד (ראה Britton Bill and Notes, 2nd ed. (1961) p. 92)". האיסור על קיום תניות בשטר חל על מגוון של שטרות ועוצמתו של האיסור משתנה משטר לשטר, בהתאם לאופיו ומהותו. פרשנות השטר באה במסגרת פרשנות החיוב, ו"'דינה של התחייבות שטרית כדין כל התחייבות חוזית" (א' ברק מהותו של שטר [5], בעמ' 32). סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן - חוק החוזים) מחיל את הוראות סעיף 25(א) לחוק החוזים על כל חיוב. פרשנות שטר באה במסגרת פרשנות החיוב. "כפוף לכללים המיוחדים הנובעים מאופיו הסחיר של החיוב השטרי, דינה של התחייבות שטרית כדין כל התחייבות חוזית...". החיוב כפוף לדיני הפרשנות של דיני החיובים. משמעות השטר תפורש אפוא לפי אומד-דעתם של הצדדים. הפרשנות מבקשת להתחקות אחר רצון סובייקטיבי של הצדדים. אין לומר כי לעולם שיקול הסחרות גובר. עיקרון מנחה בדיני השטרות הוא עקרון השקיפות, היינו: השטר, הוא עצמו, חייב לשקף במדויק את תוכנו (הנשיא שמגר בע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ [2], בעמ' 512-513). שטר חובשאלות משפטיותחובשטר