פסק דין השופט שמואל צור 1. המערער הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) להכיר בבקע מפשעתי בצד ימין אשר אובחן אצלו ביום 10.5.01 כתאונת עבודה. לטענתו, ארע הבקע ביום 7.5.01, במהלך תיקון טרקטור, כשנדרש להרים מיכל דלק כבד משקל (כ-30 ק"ג) וחש מתיחה באזור המפשעה. המוסד דחה את התביעה מן הטעם שהופעת הבקע ביום 7.5.01 לא באה כתוצאה ממאמץ לא רגיל. כמו כן ציין המוסד בדחיית התביעה כי המערער לא פנה לטיפול רפואי תוך 72 שעות, כנדרש בחוק. 2. לאור עמדה זו של המוסד, הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי בחיפה. בתביעה חזר המערער על טענותיו ופירט את נסיבות המקרה לאמור: "ביום 7.5.01 במהלך תיקון טרקטור היה עלי לתקן מיכל דלק כבד במשל כ-30 ק"ג. תיקון מיכל הדלק התבצע כאשר אני עומד על הטרקטור בתנוחה מאוד לא נוחה ולא יציבה ובזמן שהורדתי באטיות את מיכל הדלק ממקומו בטרקטור כשהוא מרוחק מגופי הרגשתי לראשונה מתיחה באזור המפשעה. מדובר היה עבורי במאמץ חריג ויוצא דופן מאחר וזו הפעם הראשונה שאני מחליף מיכל כזה בסוג כזה של הטרקטור עם מעמיס החלפה שנעשית כאמור באטיות ידנית בתנוחה קשה ולא יציבה... ע"כ היו לי כאבים במפשעה והמשכתי לעבוד בעבודות קלות יותר בתקווה שהכאב יחלוף. הכאבים לא חלפו וכשפניתי לד"ר פרידמן ביום 10.5.01 הוא אבחן שיש לי בקע מפשעתי והופניתי לכירורג... כתוצאה מהפגיעה בעבודה המשכתי לעבוד באופן חלקי בלבד ללא מאמצים פיזיים מיוחדים היות והרגשתי כאבים במפשעה והתעייפתי מאוד מהר". על כך הוסיף המערער פרטים כאלה ואחרים הנוגעים לעניין (סעיפים 5 - 6 לפסק הדין). 3. בית הדין האזורי (השופטת מיכל אריסון - חילו ונציגי ציבור מר יצחק פרי ומר חנן בקרי; תיק 3949/02) דחה את התביעה. בית הדין בחן את התנאים הקבועים בחוק להכרה בבקע מפשעתי וקבע כי, בעניינו של המערער, הבקע ארע תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל (סעיף 9 לפסק הדין). עם זאת מצא בית הדין כי לא התקיימו במערער התנאים האחרים הקבועים בחוק של הפסקת העבודה וקבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות. 4. בערעור טוען המערער התקיימו בו הוראות החוק: לטענתו, הוא אומנם לא הפסיק את עבודתו לחלוטין עם קרות האירוע, אך הוא צמצם את עבודתו לעבודות חלקיות ובכך הוא עונה על התנאי של הפסקת עבודה. עוד טוען המערער כי הוא ביקר אצל רופא תוך 72 שעות ממועד האירוע, אשר אף אבחן את הבקע המפשעתי ובכך מתקיים בו התנאי הקבוע בחוק לעניין זה. עוד טוען המערער כי יש להכיר גם בבקע מצד שמאל כתאונת עבודה. המוסד תומך בפסיקת בית הדין האזורי. המוסד מציין כי המערער לא הפסיק את עבודתו, כנדרש בחוק, אלא המשיך לעבוד באופן חלקי בלבד. לעניין הביקור אצל הרופא טוען המוסד כי מדובר בביקור מתוכנן שלא היה קשור לאירוע. 5. לעניין הכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה, קיימת בחוק הביטוח הלאומי הוראה מיוחדת בסעיף 84, לאמור: "אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה, אף אם לא נמסרה הודעה כאמור." הוראה זו ברורה ולפיה ניתן להכיר בבקע מפשעתי כתאונת עבודה רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הקבועים בחוק. 6. סוגיית ההכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה הינה מורכבת ונפתלת. ראשיתה בפסיקה של בתי הדין של המוסד לביטוח לאומי - שפעלו עוד טרם הקמת בתי הדין לעבודה - אשר פעלו בלא מבחן משפטי מוגדר הנוגע לעניין ונזקקו במיוחד להיבטים הרפואיים ולהבחנות בין סוגי בקע שונים (ד"ר י. קובובי, רמ"ח ושס"ה, סוגיות בתאונות עבודה, הוצאת לשכת עו"ד, 1994, בעמ' 52 ואילך). בשנת 1964 תוקן החוק, על פי מודל חקיקתי במדינת מיסיסיפי בארצות הברית, ונקבעו בו מבחנים ברורים להכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה. התיקון לחוק משתקף כיום בסעיף 84 לנוסח המשולב של החוק משנת 1995, אשר נוסחו הובא לעיל. 7. החוק קובע ארבעה תנאים לזכאות בהכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה: (1) הופעת הבקע באה "כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין בקיר הבטן" (סעיף 84(1)). (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו (סעיף 84 (2)). (3) עקב הופעת הבקע קיבל המבוטח טיפול רפואי תוך 72 שעות (סעיף 84(2)). (4) ניתנה הודעה על התקף כאמור תוך 72 שעות (סעיף 84(3)). תנאים אלה הם מצטברים ואי קיומו של אחד מהם שולל את הזכאות להכרה בבקע מפשעתי לפי החוק, אלא אם המוסד עצמו אינו עומד על הצורך בקיומו של תנאי זה או אחר. 8. בעניינו של המערער עמדת המוסד היתה כי לא התקיימו בו שניים מבין ארבעת התנאים הקבועים בחוק: האחד - התנאי בדבר "מאמץ לא רגיל" והשני - התנאי בדבר קבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות (ראו החלטת המוסד מיום 30.7.02 הדוחה את תביעת המערער אשר צורפה לכתב התביעה וכן את סעיפים 4 ו-5 לכתב ההגנה בבית הדין האזורי). עמדה זו של המוסד היא שקבעה את מסגרת הדיון בבית הדין האזורי ועל פיה יש לבחון גם את הערעור בפנינו. 9. בית הדין האזורי קבע, כמימצא עובדתי, כי בעניינו של המערער התקיים התנאי הראשון של הופעת הבקע כתוצאה ממאמץ לא רגיל (סעיף 9 לפסק הדין). על קביעה זו לא הוגש ערעור ועניין זה לא עומד לדיון בפנינו. 10. גדר המחלוקת בענייננו נעוץ בהוראת סעיף 84(2) לחוק הקובע תנאי כפול ומצטבר של הפסקת העבודה עקב הבקע וקבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע. בית הדין האזורי קבע כי תנאי כפול זה לא התקיים במערער. בית הדין האזורי קבע כי המערער לא הפסיק את עבודתו עקב הופעת הבקע והגיע לביקור רגיל אצל רופא אורולוג ללא קשר להופעת הבקע ולא קיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע. 11. בחינת העניין מקרוב מביאה אותנו למסקנה כי יש מקום להתערב בפסיקת בית הדין האזורי ולקבל את הערעור. 12. אשר לעניין הדרישה להפסקת עבודה, עניין זה לא נטען על ידי המוסד כנימוק לדחיית תביעתו של המערער, לא בהחלטת הדחיה ולא בדיון בבית הדין האזורי. אין אפוא מקום להיזקק לנימוק זה בערעור ויש לראות את המערער כמי שמתקיים בו התנאי בדבר הפסקת עבודה. 13. מעבר לצורך נציין כי, לעניין הדרישה להפסקת עבודה, נוקט החוק לשון "הפסיק המבוטח את עבודתו". לכאורה מכוון החוק להפסקת עבודה מיידית ומלאה, אלא שהפסיקה ריככה קימעא את לשון החוק: הלכה היא שהחוק אינו דורש שהעבודה תופסק מייד דווקא ודי שהמבוטח הפסיק את עבודתו "עקב" הופעת הבקע, אף זמן מה לאחר הופעתו (ד"ר י. קובובי, שם, בעמוד 60). אשר להיקפה של הפסקת העבודה, נפסק כי גם הפסקה חלקית יכולה לקיים את התנאי הקבוע בחוק להפסקת עבודה (ד"ר י. קובובי, שם, שם) ובסופו של דבר ייבחן כל עניין על פי הסיבותיו המיוחדות. בענייננו - ואף זאת מעבר לצורך - קיימת עדות של המערער כי, לאחר שסבל מכאבים במפשעה, המשיך לעבוד בעבודות קלות יותר והמשיך לעבוד באופן חלקי בלבד ללא מאמצים פיסיים מיוחדים (ראו ציטוט עדותו בסעיף 2 לעיל). מידתה של חלקיות עבודת המערער לא התבררה אל נכון בבית הדין האזורי מן הטעם הפשוט, עליו עמדנו, שהטענה בדבר הפסקת עבודה כלל לא עמדה לדיון שם. בנסיבות אלה נשאיר בצריך עיון, למקרה מתאים אחר, את השאלה מהו היקף חלקיות העבודה או השינוי בדפוסי העבודה בעקבות תופעת בקע מפשעתי שיש בהם כדי לקיים את התנאי בדבר הפסקת עבודה שבסעיף 84(2) לחוק. 14. נותר במחלוקת התנאי הקבוע בחוק בדבר פניה לקבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות. מסתבר שבעקבות המתיחה שארעה למערער במפשעה ביום 7.5.01 הוא לא פנה לרופא. כפי שעולה מן העדויות, למערער היה קבוע מועד לביקור אצל רופא אורולוג ליום 10.5.01 בשל בעיות בדרכי השתן. המערער העיד כי לא סיפר לרופא על המתיחה שארעה לו בצד ימין ביום 7.5.01 ורק בדיקה שגרתית של הרופא גילתה בקע בצד זה (עמוד 3 לפרוטוקול). המערער הופנה לניתוח אשר התקיים ביום 11.9.01 (נספח ד' לתצהיר המערער בבית הדין האזורי). 15. לדעתנו, בנסיבות העניין, ניתן לראות את המערער כמי שהתקיים בו התנאי של קבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות. המערער ביקר אצל רופא תוך 72 שעות מאירוע הבקע המפשעתי. אף שמדובר בביקור מתוכנן אצל רופא אורולוג בקשר לבעיות אחרות, סבורים אנו שאין מקום להקפיד עם המערער יתר על המידה. מדובר בדרישה שהיא, במידת מה, טכנית. לדעתנו יש לתת משקל לעצם העובדה שתוך פרק הזמן הקבוע בחוק התגלה הבקע המפשעתי על ידי רופא - דבר שהוביל לניתוח להסרת הבקע - ולאו דווקא לדקדק בשאלה מה בדיוק הביא את המבוטח אל הרופא. בכלל נסיבות העניין - קיומו של מאמץ חריג שהביא לכאבים במפשעה, הפסקה חלקית של העבודה שבאה בעקבותיו וגילויו של הבקע המפשעתי על ידי רופא - מוצדק להכיר במערער כמי שהתקיימו בו הדרישות הקבועות בסעיף 84 לחוק לצורך הכרה בבקע המפשעתי שארע לו כתאונת עבודה. 16. אשר לטענת המערער כי יש להכיר גם בבקע בצד שמאל כתאונת עבודה - עניין זה לא עמד לדיון בבית הדין האזורי ואף לא בפנינו ואין אנו מתייחסים אליו. 17. סוף דבר - הערעור מתקבל ואנו קובעים כי הבקע המפשעתי שארע למערער בצד ימין הוא תוצאה של פגיעה בעבודה. המוסד יישא בהוצאות המערער בסכום של 5,000 ש"ח. בקע מפשעתיביטוח לאומיבקע