## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ___ ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, ירושלים (להלן: "התובע"), הינו אזרח ותיק אשר נפגע מהתנהלותה הרשלנית והבלתי סבירה של הנתבעת. 2. הנתבעת, "בזק בינלאומי תקשורת בע"מ" ח.פ. _________ (להלן: "הנתבעת"), הינה חברה המספקת שירותי תקשורת ואינטרנט בישראל, והיא זו אשר סיפקה לתובע שירותי תקשורת וגבתה ממנו תשלומים בגינם. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 5,000 ₪, אשר יכלול: א. החזר כספים שנגבו שלא כדין בסך 521.75 ₪, בגין שירות "המסלול השקט" אשר התובע מעולם לא ביקש או התחבר אליו, ואשר הנתבעת המשיכה לגבות בגינו תשלומים גם לאחר בקשותיו החוזרות ונשנות להתנתק. ב. פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 4,000 ₪, לאור התנהלותה הלקויה של הנתבעת, סירובה לנתק את התובע מהשירות במשך תקופה ארוכה, והטרחה הרבה שנגרמה לו בניסיונותיו החוזרים ונשנים להפסיק את הגבייה שלא כדין. ג. פיצוי בגין הוצאות משפט בסך 478.25 ₪, לרבות אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, בגין הצורך להגיש תביעה זו על מנת לממש את זכויותיו. 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט נוספות, לרבות שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ כחוק, ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. התובע, מר _________, חוייב על ידי הנתבעת, "בזק בינלאומי תקשורת בע"מ", בגין שירות "המסלול השקט" בסך 5 ₪ לחודש, החל משנת 2005, וזאת על אף שלטענתו מעולם לא ביקש שירות זה ולא התחבר אליו. 6. התובע פנה לנתבעת מספר פעמים, החל משנת 2005, בבקשה להתנתק מהשירות האמור, אך הנתבעת סירבה לבקשותיו והמשיכה לחייבו. 7. רק לאחר שהתובע איים באפריל 2008 כי יפנה לתקשורת, נותק מהשירות, אך גם לאחר מכן, בחודשים מאי-יוני 2008, המשיכה הנתבעת לחייבו בגין השירות. 8. עילת התביעה נולדה עם כל חיוב חודשי שנגבה שלא כדין, ובאופן מובהק עם סירובה של הנתבעת לנתק את התובע מהשירות ועם המשך הגבייה לאחר הניתוק בפועל. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 9. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסכום התביעה, אשר אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכותו של בית משפט השלום. 10. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת ממקום מגוריו של התובע, אשר נמצא בתחום שיפוטו של בית משפט זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת הגילוי הנאות ## 11. הנתבעת הפרה את חובת הגילוי הנאות כלפי התובע בכך שחייבה אותו בגין שירות "המסלול השקט" מבלי שקיבלה את הסכמתו המפורשת והמדעת לקבלת שירות זה, ובכך פעלה בניגוד לדיני הגנת הצרכן ולעקרונות יסוד של דיני החוזים. 12. הנתבעת לא הציגה כל ראיה המעידה על הסכמה אקטיבית של התובע להצטרפות לשירות, וטענתה כי התובע הצטרף לשירות בשנת 2000 אינה נתמכת בתיעוד מספק וברור המעיד על גמירות דעת מצדו. 13. חובת הגילוי הנאות מחייבת את ספק השירות לוודא כי הצרכן מבין את מהות השירות, את עלותו ואת תנאיו, וכי הסכמתו ניתנה באופן חופשי ומדעת, דבר שלא התקיים במקרה דנן. 14. אי-גילוי פרטים מהותיים אודות השירות והחיובים הנלווים לו, או הצטרפות לשירות ללא הסכמה מפורשת, מהווה הטעיה צרכנית חמורה הפוגעת בזכותו של התובע לקבל החלטות מושכלות בנוגע לשירותים שהוא צורך. 15. הנתבעת, כגוף מסחרי גדול, נושאת באחריות מוגברת לוודא שכל לקוחותיה מודעים באופן מלא לשירותים שהם מקבלים ולחיובים הנלווים להם, וכי כל הצטרפות לשירות נעשית בהסכמה מלאה ושקופה. ## גביית תשלומים שלא כדין ## 16. הנתבעת גבתה מהתובע תשלומים חודשיים בסך 5 ₪ בגין שירות "המסלול השקט" במשך שנים ארוכות, וזאת ללא כל בסיס חוקי או חוזי, שכן התובע מעולם לא ביקש או הסכים לקבל שירות זה. 17. המשך הגבייה לאחר בקשותיו החוזרות ונשנות של התובע להתנתק מהשירות, ובמיוחד לאחר הניתוק בפועל באפריל 2008, מהווה גבייה שלא כדין והתעשרות שלא כדין על חשבון התובע. 18. הנתבעת הייתה מודעת לכך שהתובע אינו מעוניין בשירות, ובכל זאת המשיכה לחייבו, ובכך פעלה בחוסר תום לב ובניגוד לחובתה לספק שירות הוגן ושקוף ללקוחותיה. 19. כל חיוב שנגבה מהתובע בגין שירות שלא הוזמן על ידו, או שנגבה לאחר בקשתו לניתוק, מהווה הפרה של חובותיה החוזיות והחוקיות של הנתבעת, ומצדיק את השבת הכספים שנגבו. 20. הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא חוקית או חוזית המצדיקה את המשך הגבייה מהתובע, ובכך אישרה למעשה כי הכספים נגבו שלא כדין וכי עליה להשיבם לתובע במלואם. ## סירוב לניתוק מהשירות ## 21. הנתבעת סירבה לנתק את התובע משירות "המסלול השקט" במשך תקופה ארוכה, על אף פניותיו החוזרות ונשנות, ובכך הפרה את חובתה לאפשר ללקוחותיה להתנתק משירותים באופן סביר ויעיל. 22. דרישת הנתבעת מהתובע לשלוח צילום תעודת זהות כתנאי לניתוק, כאשר התובע הצהיר שאין לו פקס, הייתה דרישה בלתי סבירה ובלתי מידתית, אשר נועדה להקשות על הניתוק ולמנוע אותו. 23. הנתבעת הייתה צריכה להציע דרכים חלופיות לזיהוי התובע, כגון באמצעות הדואר או זיהוי טלפוני, במקום להתעקש על דרישה שאינה ניתנת לביצוע על ידי התובע. 24. סירובה של הנתבעת לנתק את התובע מהשירות, תוך התעקשות על פרוצדורה מסורבלת ובלתי נגישה, מהווה התנהלות כוחנית ובלתי הוגנת כלפי לקוח, ובפרט כלפי לקוח ותיק. 25. הנתבעת פעלה בניגוד לרוח חוק הגנת הצרכן, אשר נועד להגן על צרכנים מפני ספקי שירות המנסים להקשות על ניתוק משירותים על מנת להמשיך ולגבות תשלומים. ## רשלנות הנתבעת ## 26. הנתבעת פעלה ברשלנות בכך שלא וידאה את הסכמתו המפורשת של התובע לשירות "המסלול השקט" לפני שהחלה לחייבו בגינו, ובכך גרמה לו נזק כספי ועוגמת נפש. 27. הנתבעת התרשלה בכך שלא הקימה מנגנוני ניתוק יעילים ונגישים ללקוחותיה, ובכך אילצה את התובע להשקיע מאמצים רבים ומיותרים על מנת להפסיק את הגבייה שלא כדין. 28. התנהלותה של הנתבעת, אשר כללה התעקשות על דרישות פרוצדורליות בלתי סבירות וסירוב לנתק את התובע, עולה כדי רשלנות מקצועית וחוסר אחריות כלפי לקוחותיה. 29. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי התעקשותה על דרישת צילום תעודת זהות, ללא הצעת חלופות, תגרום לתובע נזק ועוגמת נפש, ובכל זאת בחרה לפעול באופן זה. 30. רשלנותה של הנתבעת באה לידי ביטוי גם בהמשך הגבייה מהתובע בחודשים מאי-יוני 2008, לאחר שהתובע כבר נותק מהשירות, דבר המעיד על כשל מערכתי וחוסר סדר. ## עוגמת נפש ## 31. התובע נאלץ להתמודד עם טרחה רבה, בזבוז זמן ואנרגיה, ותסכול רב בניסיונותיו החוזרים ונשנים להתנתק מהשירות ולמנוע את הגבייה שלא כדין, דבר שגרם לו לעוגמת נפש ניכרת. 32. ההתנהלות הכוחנית והבלתי מתפשרת של הנתבעת, אשר סירבה לבקשותיו הלגיטימיות של התובע, גרמה לו לתחושת חוסר אונים ופגיעה בכבודו כצרכן. 33. העובדה שהתובע נאלץ לאיים בפנייה לתקשורת על מנת שהנתבעת תואיל לנתקו מהשירות, מעידה על חומרת עוגמת הנפש שנגרמה לו ועל הצורך בפיצוי הולם. 34. עוגמת הנפש נגרמה גם מהמשך הגבייה לאחר הניתוק בפועל, דבר שהוסיף על תחושת התסכול והאכזבה של התובע מהתנהלותה הלקויה של הנתבעת. 35. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, אשר ישקף את חומרת התנהלותה של הנתבעת ואת הפגיעה בזכויותיו כצרכן. ## הפרת חובת תום הלב ## 36. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק בכך שחייבה את התובע בגין שירות שלא הוזמן על ידו, ובכך ניצלה את מעמדה כספק שירות על מנת להפיק רווחים שלא כדין. 37. סירובה של הנתבעת לנתק את התובע מהשירות, תוך התעקשות על דרישות פרוצדורליות בלתי סבירות, מהווה חוסר תום לב בניהול יחסי לקוח-ספק. 38. חובת תום הלב מחייבת את הנתבעת לפעול בהגינות, בשקיפות ובכבוד כלפי לקוחותיה, ובמקרה דנן הנתבעת הפרה חובה זו באופן בוטה. 39. התנהלותה של הנתבעת, אשר כללה התעלמות מפניותיו של התובע והמשך גבייה שלא כדין, עולה כדי חוסר תום לב קיצוני המצדיק התערבות שיפוטית. 40. הפסיקה קבעה כי חובת תום הלב חלה על כל שלבי ההתקשרות החוזית, לרבות שלבי סיום ההתקשרות, והנתבעת הפרה חובה זו באופן יסודי. ## הפרת חוק הגנת הצרכן ## 41. הנתבעת הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בכך שסיפקה שירות לתובע ללא הסכמתו המפורשת, ובכך פגעה בזכותו של התובע לקבל החלטות צרכניות מושכלות. 42. הנתבעת הפרה את חובתה לאפשר לצרכן להתנתק משירות באופן סביר ויעיל, ובכך פעלה בניגוד למטרות החוק להגן על הצרכנים מפני ספקי שירות כוחניים. 43. גביית תשלומים שלא כדין, והמשך הגבייה לאחר בקשת הניתוק, מהווה הפרה של הוראות החוק האוסרות על הטעיה וניצול מצוקת הצרכן. 44. הנתבעת לא עמדה בחובתה לספק מידע מלא וברור אודות השירותים שהיא מספקת ואודות תנאי הניתוק מהם, ובכך פגעה בזכותו של התובע למידע. 45. כבוד בית המשפט מתבקש להטיל על הנתבעת את מלוא האחריות בגין הפרותיה את חוק הגנת הצרכן, ולפסוק לתובע את הפיצויים המגיעים לו בגין נזקיו. ## התעשרות שלא כדין ## 46. הנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבון התובע בכך שגבתה ממנו תשלומים בגין שירות "המסלול השקט" מבלי שהייתה זכאית לכך, וללא כל בסיס חוקי או חוזי. 47. הכספים שנגבו מהתובע, בסך 521.75 ₪, הגיעו לידי הנתבעת שלא כדין, ועל כן עליה להשיבם לתובע בתוספת ריבית והצמדה. 48. עקרון ההתעשרות שלא כדין קובע כי מי שקיבל נכס או שירות שלא כדין, חייב להשיבו לבעליו, והנתבעת חייבת להשיב לתובע את הכספים שנגבו ממנו. 49. הנתבעת לא הציגה כל הצדקה חוקית להחזקת הכספים שנגבו מהתובע, ובכך אישרה למעשה כי מדובר בהתעשרות שלא כדין. 50. כבוד בית המשפט מתבקש להורות לנתבעת להשיב לתובע את מלוא הכספים שנגבו ממנו שלא כדין, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגבייה ועד למועד התשלום בפועל. ## אחריות חוזית ## 51. בין התובע לנתבעת התקיימו יחסים חוזיים מכוח היות התובע לקוח של הנתבעת, והנתבעת הפרה את חובותיה החוזיות כלפי התובע. 52. הנתבעת הפרה את חובתה לספק שירותים בהתאם להסכמות, ובכך שחייבה את התובע בגין שירות שלא הוזמן על ידו, הפרה את עקרון ההדדיות החוזית. 53. סירובה של הנתבעת לנתק את התובע מהשירות, והמשך הגבייה לאחר בקשת הניתוק, מהווים הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים. 54. הנתבעת לא עמדה בחובתה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בביצוע ההסכם, ובכך הפרה את הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. 55. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבעת הפרה את חובותיה החוזיות כלפי התובע, ולחייבה בפיצויים בגין הפרה זו. ## אחריות נזיקית ## 56. הנתבעת אחראית בנזיקין כלפי התובע בגין רשלנותה, אשר גרמה לו נזק כספי ועוגמת נפש, ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה. 57. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי התנהלותה הלקויה תגרום לתובע נזק, ובכל זאת בחרה לפעול באופן רשלני ובלתי סביר. 58. הנזקים שנגרמו לתובע, הן הכספיים והן הנפשיים, הם תוצאה ישירה של התנהלותה הרשלנית של הנתבעת, ועל כן עליה לפצותו בגינם. 59. הפסיקה קבעה כי ספק שירותים חב חובת זהירות כלפי לקוחותיו, והפרת חובה זו עשויה להקים עילת תביעה בנזיקין. 60. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבעת אחראית בנזיקין כלפי התובע, ולחייבה בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. כתב תביעהבזקמחשבים ואינטרנטמסמכיםספקי אינטרנט (תביעות)