פסק דין הרקע וטענות הצדדים 1. עניינה של התובענה שלפנינו, החזר סכום ששולם על ידי התובעת לנתבעת, שהינה בעלת עסק לעיצוב שמלות כלה, בעקבות ביטול העסקה על ידי התובעת. 2. על פי כתב התביעה, ביום 1/8/07 הגיעה התובעת לסלון הכלות של הנתבעת. באותו מעמד לא חתמה התובעת על חוזה הזמנת השירות (להלן - ההזמנה), אלא הודיעה לגב' אפרת מזרחי מנהלת העסק של הנתבעת (להלן - אפרת), שהיא תשוב ביחד עם אמה על מנת לקבל את חוות דעתה של האם לגבי השמלה. 3. ביום 5/8/07 הגיעה התובעת ביחד עם אמה וחתמה על ההזמנה מס' 0284 בסך 6,000 ₪ באמצעות כרטיס אשראי. ההזמנה צורפה כנספח א' לכתב התביעה. התובעת מציינת כי באותו מעמד לא בחרה דגם מסויים, לא נלקחו לה מידות, לא נגזרו בדים, ולא בוצעה כל פעולה שהיא מצד הנתבעת. 4. עוד מציינת התובעת, כי היא ואמה הבחינו במעמד החתימה בסעיף 7 להזמנה אשר קובע: "במקרה של ביטול עסקה מכל סיבה שהיא בכל שלב אחר ההזמנה ישולם למעצבת 70% מערך העסקה בכפוף להשבת חשבונית העסקה". כאשר ביקשו לברר מה פשר הסעיף נאמר להן, על ידי אפרת: "שלא נדע", והיא נתנה לתובעת להבין שסעיף הפיצויים מתייחס למקרים בהם בוטלה העסקה ברגע האחרון לפני החתונה מחמת אסון וכדומה. 5. התובעת טוענת כי כבר למחרת, ביום 6/8/07, יצרה אמה קשר עם הנתבעת וביקשה לבטל את העסקה שנחתמה יום קודם לכן. לטענת התובעת, הנתבעת עצמה הסכימה לביטול העסקה, אך אפרת מסרה לאמה של התובעת כי תוכל לקבל רק 30% מהסכום ששולם, על פי סעיף 7 להזמנה. כאשר התקשרה אמה של התובעת ביום 17/8/07 בנוגע לביטול העסקה צעקה אפרת לעברה, בין היתר, כי תוגש נגד התובעת תביעה בסך 100,000 ₪ בגין גניבת עיצוב שמלה של הנתבעת. 6. התובעת טוענת שאין כל שחר לטענות הנתבעת באשר לגניבת העיצובים, וכן כי חוייבה על ידי הנתבעת במלוא הסכום של 6,000 ₪ על אף שלא נגרם לה שום נזק. על כן דורשת התובעת, במסגרת כתב התביעה, סכום של 9,500 ₪ הכולל החזר מלוא הסכום ששולם על ידה, וכן פיצוי בשל עוגמת הנפש. 7. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, התביעה הוגשה בחוסר תום לב, תוך הסתרה מכוונת של עובדות מהותיות ותוך זיוף ההזמנה. 8. הנתבעת טוענת כי ההזמנה בוצעה ביום 5/7/07, למעלה מחודש לפני המועד הנטען על ידי התובעת. לטענתה, התובעת הגיעה לבדה לסלון הכלות ביום 1/7/07, וביום 5/7/07 הגיעה בליווית אמה, וחתמה על ההזמנה. הבקשה לביטול ההסכם היתה לאחר כחודש. 9. הנתבעת אינה מתכחשת להחזר בסך 1,800 ₪ (30%) שהיה עליה להחזיר לתובעת אך טוענת, בסעיף 17 לכתב ההגנה, כי ברגע האחרון סירבה התובעת לחתום על כל מסמך שהוא ועל כן לא הוחזר לה בפועל הסכום האמור. 10. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת שנגרמו לה נזקים רבים, לרבות הוצאות משפטיות בסכום כולל של למעלה מ-2,570 ₪. לאחר קיזוז הסכום של 1,800 ₪ עולה, לטענתה, כי דין התביעה להידחות והתובעת היא זו שחייבת לנתבעת סכום של 770 ₪. השתלשלות ההליך המשפטי 11. הדיון בתביעה נקבע ליום 3/6/08 אך התובעת לא התייצבה. כתוצאה מכך, ניתן פסק דין לפיו נמחק ההליך. 12. לאור נימוקי התובעת בבקשה לביטול פסק הדין לפיהם אי ההתייצבות נבעה מטעות בתום לב, בוטל פסק הדין מיום 3/6/08, והדיון נקבע ליום 26/10/08. במהלך הדיון התעורר ספק לגבי המועד שבו בוצעה ההזמנה, וזאת לאור קיומו של שוני מהותי בין האמור בעותק שצורף כנספח א' לכתב התביעה לבין עותק ההזמנה שצורף כנספח לכתב ההגנה, כאשר לכאורה, מדובר באותה ההזמנה שמספרה 0284. גם בחשבונית מס/קבלה מס' 0079 אשר לכאורה מתייחסת להזמנה האמורה (הדבר לא צויין במפורש בחשבונית) מופיע תיקון בתאריך הוצאתה של החשבונית (ראה ת/3). 13. לאור הספק האמור, נקבע התיק לדיון נוסף ליום 30/11/08 על מנת לשמוע גם את עדותה של אם התובעת, הגב' יפה כהן (להלן - יפה). דיון והכרעה 14. בדיון שהתקיים בפני ביום 30/11/08, הגישה התובעת "תעודת בירור פרטים על נוסע" של משרד הפנים לגביה ולגבי יפה (ת/1 ו-ת/2). ממסמכים אלה עולה, כי התובעת שהתה בחו"ל בתאריכים 19/6/07 עד 3/7/07, ואילו יפה שהתה בחו"ל בתאריכים 4/7/07 עד 19/7/07. מכאן, שלא היתה אפשרות פיזית לביקורה של התובעת בסלון הכלות במועדים הנטענים על ידי הנתבעת. כמו כן, הגישה התובעת תוצאות בדיקת פוליגרף שבוצעה ביום 26/10/08 (ת/4), ממנה עולה כי התובעת לא ביקרה בחנות של הנתבעת לפני 1/8/07 וכי יפה חתמה בנוכחותה על ההזמנה 0284 ביום 5/8/07. 15. לאחר ששמעתי את הצדדים, לרבות עדותה של יפה, ועיינתי במסמכים - הגעתי למסקנה שהנתבעת לא הצליחה לסתור את טענות התובעת ולהוכיח את טענתה לפיה התובעת היתה בסלון של הנתבעת ביום 1/7/07 וחתמה על ההזמנה ביום 5/7/07. על כן אני קובעת, כי העסקה בוצעה, כפי שעולה מהשובר שצורף להזמנה נ/1, ביום 5/8/07. הואיל ואין מחלוקת כי הפניה מצד התובעת לביטול העסקה היתה ביום 6/8/07 - הרי שיש לדחות את טענות הנתבעת בדבר הנזקים שנגרמו לה בעקבות הבקשה לביטול העסקה. הואיל וההזמנה לא היתה לגבי שמלה ספציפית, הרי שאין מקום לטענות הנתבעת, כפי שפורטו בסעיף 19 לכתב ההגנה, בענין הבד עבור תחתית השמלה ובדים נוספים. כמו כן, אין מקום לטענות הנתבעת בענין ההוצאות המשפטיות. אם הנתבעת בחרה מיוזמתה לפנות לעורך דין, הרי זה עניינה ואין להטיל הוצאות אלה על התובעת. 16. אשר לסעיף 7 להזמנה - אמנם מדובר בתנאי דראקוני למדי, אך ספק בעיני אם מדובר בחוזה אחיד כמשמעותו בחוק חוזים אחידים, התשמ"ג-1982, ולכן אין בידי לקבוע כי מדובר בתנאי מקפח שדינו להתבטל. התנאי האמור היה ידוע לתובעת וליפה בעת ביצוע ההזמנה, ואם בחרו לחתום על ההזמנה ולבצע את העסקה למרות קיומו של התנאי - אין להן להלין אלא על עצמן. בהקשר זה, לא הרימה התובעת את הנטל המוטל עליה להוכחת טענתה שאפרת אמרה לה וליפה שהתנאי מופעל אך ורק במקרים נדירים - "שלא נדע". התנאי מנוסח באופן ברור ביותר, ועל כן הוא מחייב את התובעת לאחר שחתמה על ההזמנה. בענין זה אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה מי שאיננו מסכים לתנאי רשאי שלא לחתום על העסקה כולה (פרוטוקול מיום 30/11/08 עמ' 4 שורות 22-20). 17. על אף האמור, נראה שבנסיבות הענין ובמיוחד לאור טענותיה של הנתבעת, שלא הוכחו, בדבר זיוף המסמך על ידי התובעת, נראה שיהא זה ראוי וצודק להחזיר לתובעת 70% מסכום העסקה ולא 30% בלבד, דהיינו סכום של 4,200 ₪, וכן פיצוי בסך 1,000 ₪ על עוגמת הנפש שנגרמה לה בשל טענות אלה, שהביאוה, בין היתר, לבצע בדיקת פוליגרף, אשר אמנם אינה מהווה ראיה חותכת אך מהווה בכל זאת אינדיקציה ותמיכה בטענות התובעת. סוף דבר 18. לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 ימים, סכום של 5,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (24/12/07) ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, תוך המועד האמור הוצאות משפט בסך 850 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום. אירועים (תביעות)מסמכים