פסק דין 1. על פי כתב התביעה, ביום 29.1.08 היו תקלות חשמל רבות עקב שלג בירושלים ובמסגרתן נפגעו מכשירי חשמל בביתו של התובע. לטענת התובע, המקרר הפסיק לקרר בתא הקירור ולייצר קרח בתא ההקפאה, על אף היותו חדש, ועל פי הסבר מקצועי שקיבל התובע, הדבר נבע מהרס כרטיס הפיקוד של המקרר אשר נגרם מ"קפיצות" מתח של החשמל. כמו כן טוען התובע, כי המסך וספק הכח של המחשב הביתי שלו "הלכו" במסגרת האירוע האמור. התובע דורש סכום של 3,000 ₪ המורכב מסך של 1,235 ₪ עבור המקרר ו - 1,000 ₪ עבור המחשב. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, סיבת הנזק הנטען על ידי התובע אינה ידועה לה, ומכל מקום - הנזק לא נגרם עקב תקלות או הפרעות בהפסקת החשמל ממתקניה, אלא כנראה כתוצאה מאי נקיטת אמצעי הגנה על מכשירי החשמל על ידי התובע. עוד נטען, כי במוקד 103 של החברה לא נתקבלו ביום 29.1.08 כל הודעות על הפרעות באספקת החשמל או תלונות על נזקים מצרכנים נוספים הניזונים מקו מתח גבוה "סילון" שממנו ניזון גם התובע. בדיון שהתקיים בפני ביום 12.10.08 ניתנה לתובע, לפנים משורת הדין, אפשרות להגיש חוות דעת מקצועית אשר ממנה ניתן יהיה ללמוד מהו מקור הנזק למקרר ולמחשב, והאם הוא נובע מהפסקת החשמל הנטענת על ידי התובע. התובע הגיש חוות דעת של מר אבישר אליהו, מהנדס חשמל ראשי של משרד השיכון, שבה נאמר כי כל מערכת חשמלית ופיזיקלית מבקשת להתמיד במצב האחרון שהיתה בו ולכן ביצוע ריטוטים והפסקות חשמל קצרות גורמת למערכות אלקטרוניות וחשמליות לקבל זעזועים, אשר לא מן הנמנע יגרמו לתקלה או תקלות. לטענת המומחה, התקלות באלקטרוניקה יכולות לבוא לידי ביטוי גם מספר ימים לאחר הפסקת חשמל, אולם הגורם העיקרי לתקלה הוא הפסקת חשמל והריטוטים. הנתבעת הגישה בתגובה חוות דעת של מהנדס ייעול הצריכה בחברה, ליאוניד זליגר, השוללת את האמור בחוות הדעת מטעם התובע. לטענתו, אם המכשיר והשימוש בו תקינים - לא נגרם נזק, לא מהפעלה וכיבוי על ידי הצרכן ולא מהפסקת חשמל וחיבור מחודש בודד על ידי חברת החשמל. לאחר שעיינתי בכל המסמכים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. באמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות של ספק שירות חיוני, שנקבעו על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל מכח חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן - אמות המידה) ישנו פירוט, בסעיף ד 5.1.2, של אירועים המזכים בפיצוי ובסעיף ד' 5.1.3 - של אירועים שאינם מזכים בפיצוי. הואיל ובמקרה הנדון לא הוכיח התובע שאירע אחד האירועים המפורטים בסעיף ד 5.1.2, המזכים בפיצוי קרי, לא הוכח כי אירעה תקלה ברשת החשמל במועד נשוא התביעה - אין התובע זכאי לפיצוי על פי אמות המידה. גם אם אקבל את טענת התובע לפיה היתה הפסקת חשמל ביום 29.1.08 - הרי שבסעיף ד' 5.1.3 (ב) לאמות המידה נקבע במפורש, כי "הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד מחדש בגמר ההפסקה" איננו אירוע המזכה את הצרכן בפיצוי. בהקשר זה, אין לי אלא להצטרף לאמור בפסיקה לפיו יש אמנם מקום לאיזון בין חולשתו של האזרח לבין כוחו של המונופול, אך אין בכך כדי להטיל על חברת החשמל, שקופתה היא קופת הציבור כולו, לפצות אוטומטית כל צרכן המצביע על שריפת ספק הכח או קלקול אחר במכשיר חשמל שבבעלותו. הטלת פיצוי כזה על חברת החשמל היתה מביאה בהכרח להעלאת תעריפי החשמל ובכך לפגיעה בציבור בכללותו. לאור האמור, התביעה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים. חשמלמוצרי חשמל (הגנת הצרכן)