סיווג טובין על ידי המכס הוא נושא סבוך ואינו פשוט כלל וכלל. וכפי שנאמר על ידי השופט אנגלרד בפרשת יורוקום: "הסוגייה של מיסי יבוא ומיסי קניה מסובכת היא כי תלויה היא במעשי סיווג מורכבים ובהסכמים בינלאומיים, על פירטיהם ועל דיקדוקיהם. ניגודי האינטרסים הם אופייניים: המדינות המייצאות חפצות כי מוצריהן ייכנסו למדינות אחרות ללא מיסים וזה גם רצונם של היבואנים והסוחרים. מנגד עומדת המדינה בעלת הייבוא, שצרכיה מרובים ומשום כך זקוקה תמיד להכנסות. כפי שנראה, קשה סיווגם של מוצרים כקריעת ים סוף". ‏ היבוא לישראל מתבצע, בין השאר, על פי "האמנה הבין לאומית בדבר שיטה מתואמת לתיאום מצרכים וקידודם" שנכרתה בבריסל, וישראל חתומה עליה (להלן: "אמנת בריסל"). אמנת בריסל אומצה, בין השאר, בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין התשנ"ב-1991 (להלן: "צו המכס") וכל הטובין בצו המכס מסווגים על פי אמנת בריסל. צו המכס מחולק לחלקים, והחלקים לפרקים והפרקים לפרטים בני ארבע ספרות. הפרטים מחולקים לפרטי משנה ולסעיפים, וכל פרט משנה בעל שתי ספרות וכל סעיף שאחריו הוא בן שתי ספרות. פרט מכס מלא הוא בעל 8 ספרות, כאשר 6 הספרות הראשונות מייצגות את תיאור הטובין כפי שנקבע בשיטת הקידוד של בריסל, ו-2 הספרות האחרונות מייצגות סעיפים ישראליים, כאשר עד לרמה של 6 ספרות, המדינה חייבת להיצמד הן בתרגום והן במשמעות ובסדר המספור לנספח באמנת בריסל. צו המכס משמש אפוא אכסניה לאלפי פריטים בהתאם לאמנה, וההוראות הכללית בדבר פרשנות לשיטה המתואמת שנקבעה באמנת בריסל, דברי ההסבר והחלטות מועצת ועדת בריסל חלות על צו המכס (סעיפים 44-50 לתצהיר חורי מטעם הנתבעת). על הטובין מוטל מס קניה לפי סעיף 4 לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952 המוטל הן על ייצור מקומי והן על היבוא. שיעור מס הקניה ביבוא נגזר מהמחיר ששולם על ידי היבואן בארץ לספק בחו"ל בצירוף הוצאות נלוות לייבוא, המסים החלים וכן "תוספת מכסת אחוזים" (תמ"א). זו נקבעת על ידי שר האוצר ונועדה להשוות את ערך הטובין לצורך חישוב המס בייבוא למחיר הסיטוני של היצרן המקומי, על ידי יצירת בסיס מס שווה ככל שניתן בין היצור המקומי ליבוא (בחוק קיימת אפשרות לגזור את מס הקניה על בסיס מתח הרווחים האמיתי של היבואן, במסלול של "יבואן בהסדר" אך איננו נדרשים לכך). וכך מתאר השופט אנגלרד את המהלך שהביא בסופו של דבר להלכת יורוקום: (שם, בעמ' 580): "באוקטובר 1996, ערכו רשויות המכס ביקורת אצל יורוקום. התברר להן כי לעיתים הערכה אינה מגיעה לידי הצרכן שלמה. יורוקום נהגה להפריד את הסוללה הדקה מן הערכה ולמוכרה לצרכן בנפרד. כשהתברר דבר זה לרשויות המכס אורו עיניהן. כי כעת ניתן לסווג סיווג שונה את הסוללות המיובאות, כך שעל הסוללה הדקה חל מכס. כידוע, הטלת המכס על הסוללות מגדילה גם את החיוב במס קניה, ואוצר המדינה נהנה הנאה כפולה". בעקבות פסק דין יורוקום, החזירה המדינה מליוני שקלים ליבואנים של סוללות לטלפונים סלולריים, שהגישו תביעה להחזר מס ששולם ביתר על פי חוק מסים עקיפים (מס ששולים ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968. הדבר אך מוכיח שאותם יבואני סוללות שילמו מס על פי הסיווג הגבוה. הלכות משפטיות