פסק דין עובדות 1. התובע עלה לארץ בשנת 1990, והועסק במעבדה הלאומית לפיזיקה שבמשרד התעשיה והמסחר (להלן: המעבדה) משנת 1991 כ'מדען עולה' במסגרת חוזה מיוחד. בשנת 1994 נבחר התובע במכרז לתפקיד "מרכז פרויקטים" בדירוג מהנדסים באותו מקום עבודה, ובשנת 1995 נבחר במכרז לתפקיד "מנהל מעבדת החומרים", גם תפקיד זה מדורג בדירוג המהנדסים. בתאריך 10/5/94 פנה הממונה על התובע, מנהל המעבדה ד"ר שנהר, לועדת הדירוג העליונה לדירוג עובדי מחקר (להלן: ועדת הדירוג) וביקש לדרג את התובע בדירוג עובדי המחקר. בתאריך 12/3/97 החליטה ועדת הדירוג להמליץ על קידומו של התובע לדרגת מחקר החל מתאריך 1/4/95 [נספח ג' לכתב התביעה]. נציבות שירות המדינה (להלן: הנתבעת) מסרבת ליישם החלטה זו, וטוענת שאין לדרג את התובע בדירוג עובדי המחקר. 2. על נקודה זו של שאלת דירוג התובע הוגשה התובענה שבפנינו. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלות מקדמיות ומהותיות הקשורות לשאלה זו. השאלות המקדמיות הן האם לבית דין זה סמכות עניינית לדון בעניין תקינה של עובדים והאם התובע יכול להיות צד להליך בעניין תקינה. בשאלה זו הוגשה בקשה לדחיית התביעה על הסף [בשא 758/99], בה הוחלט כי אין מקום לדחיה על הסף וכי יש לדון בשאלה זו במסגרת מתן פסק הדין בתביעה כולה. השאלות לגופו של עניין דנות בשאלות מיהו הגוף המוסמך להחליט על שינוי תקנים של עובדים- הנציבות או הועדה- והאם עמדתה של נש"מ אינה סבירה ומפלה. טענות התובע 3. לטענת הנתבעת כי התובענה אינה קשורה כלל ליחסי עובד מעביד אין בסיס שכן התוצאה הישירה מפעולות המבקשת היא גרימת עוול ונזקים לתובע, שהינו עובד הנתבעת, ולכן מדובר ביחסי עבודה המצויים בתחום סמכותו של בית הדין. החלטת השופטת לויט בבקשה למחיקת התביעה על הסף [בשא 758/99] לפיה על פניו מדובר בתביעה הנובעת מקיום יחסי עובד מעביד בין הצדדים מבוססת אף היא על תפיסה זו. קודמו של התובע, פרופ' שינברגר, דורג בדירוג חוקרים, ועם צאתו לשנת שבתון ולאחר מכן לגמלאות, בא התובע במקומו ובפועל הוא ממלא את תפקידו. התובע הינו חוקר בעל שם והוא עוסק בעבודה מחקרית רבת חשיבות ברמה בינלאומית ולא בעבודה מעשית. התובע התקבל לעבודה המדורגת בדירוג המהנדסים והתקבל לתקן קבוע המדורג בדירוג המהנדסים על מנת שלאחר שייכנס ויהיה "בתוך המערכת" יוכל לקבל את דירוג החוקרים, הניתן למי שכבר מצוי במערכת. 4. לאור מקצועיותו של התובע, קבעה הועדה העליונה, שבין חבריה נמנה נציג של נש"מ, כי על התובע להיות מדורג בדירוג החוקרים. לועדה העליונה נתונה הסמכות לקבוע את הדירוג הניתן לעובדי המדינה, ואילו תפקידה של נש"מ בעניין הוא יישום ההחלטה בלבד. לכן סירובה של נש"מ לדרג את התובע בדירוג החוקרים מהווה חריגה מסמכות וחוסר סבירות קיצוני, והיא מפלה את התובע ופוגעת קשות ברמת ההשתכרות וברווחת חייו האישיים והמקצועיים. אשר על כן, יש לקבוע כי, בהתאם להחלטת הועדה העליונה, זכאי התובע להיות מדורג בדירוג החוקרים החל מתאריך 1/4/95. כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הפרת חוזה, עגמת נפש ופגיעה בכבודו. טענת הנתבעת 5. הצדדים לדיון על תקן הם המשרד הממשלתי המבקש את התקן ונציבות שירות המדינה המעניקה אותו. לעובד, התובע דנן, אין כל מעמד בתהליך קביעת התקן, לכן לא מדובר בשאלה הקשורה ליחסי עובד מעביד, ולכן אין לבית הדין סמכות לדון בתובענה זו. כמו כן, לפי הוראות החוק והתקשי"ר ערעור בעניין זה על החלטת נציב שירות המדינה יש להגיש בפני ועדת שירות המדינה, ולאחר מכן בפני הממשלה. לאור האמור, לבית הדין אין סמכות לדון בעניין זה. על פי הוראות החוק והתקשי"ר נושא קביעת התקינה מצוי בסמכותו של נציב שירות המדינה ותלוי באישורו. לועדת הדירוג העליונה אין מעמד כלשהו בקביעת התקן, ותפקידה הוא לקבוע את כללי הקידום של עובדי המחקר רק לאחר שעובדים אלו משובצים כבר בדירוג החוקרים. לאחר שפרופסור שינברגר פרש מתפקידו (בשנת 1992), בוטל התקן שלו שדורג בדירוג החוקרים, עקב מדיניות כללית של צמצום תקני מחקר, וכיום אין תקן בדירוג החוקרים בו יכול התובע להשתבץ. באשר למעבדה בה עובד התובע הוחלט זה מכבר שזו תתמקד בנושא ישום מדיניות ולא בנושא מחקר שהופנו למוסדות מחקר ולכן בוטלו תקני המחקר שהיו למעבדה. 6. התובע התקבל לעבודה ואף הגיש מועמדות לתפקידים המדורגים בדירוג המהנדסים. מכאן שהתובע ידע שתפקידו מדורג בדירוג המהנדסים ואין בסיס לדרישתו לשנות את הדירוג שלו. הנתבעת נימקה נימוקים מספר לכך שתפקיד התובע לא דורג בדירוג החוקרים. בתחילה נטען כי המעבדה אינה מוסד מחקר מוכר, לאחר מכן נטען כי התובע לא עסק בעבודה מחקרית דומה לזו של פרופסור שינברגר אלא בעבודה יישומית, לאחר מכן נטען כי אם עשה התובע עבודה מחקרית הרי היה זה שלא בגדר תפקידו, ולבסוף נטען כי על אף שהתובע עשה עבודה דומה לזו של פרופסור שינברגר ועל אף שהמעבדה מהווה מוסד מחקר, הרי שאין זה משנה את המצב שכן מבחינה מנהלית הוא אינו נמצא בנעליו של פרופסור שינברגר מפני שאין כעת תקן מחקרי והתובע עובד בתקן של מהנדסים. קביעתם של תקנים היא חלק מהפעילות השוטפת של חלוקת העוגה התקציבית, ועל נציבות שירות המדינה לשקול את מכלול הצרכים של כלל המשרדים הממשלתיים בבואה לאשר מתן תקנים חדשים. לאור האמור, ההחלטה להוסיף או לשנות תקן מצויה אך ורק בסמכות נש"מ. זוהי החלטה הנובעת ממדיניות כללית ולא מהתנכלות זו או אחרת לעובד ספציפי. לכן, נהגה הנתבעת בסבירות כאשר החליטה שלא לשנות את התקן בו עובד התובע, ויש להשאיר את המצב כמות שהוא - דהיינו לא ליתן לתובע תקן מחקר. פסק דין סמכות בית הדין 7. השאלה הראשונה עליה עלינו לענות היא האם לבית הדין סמכות לדון בעניין זה? בדרך כלל בית הדין אינו מתערב בקביעת תקנים אלא משאיר זאת לרשות שהוסמכה לכך בדין. אולם כאשר מדובר במקרה בו נטען כי אי השיבוץ בתקן מהווה מעשה שרירותי שאין לו צידוק, או כאשר יש הצדקה להתערב בהחלטת הרשות המינהלית, הרי שמוסמך וצריך בית הדין להתערב על מנת לתקן את המעוות [וראה: תב"ע שם/3-1506 ד"ר ליאו אלפרן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ג, עמ' כה]. בנוסף, אחת מהשאלות העולות במקרה זה היא מי מוסמך לאשר תקן- האם נציב שירות המדינה, או שמא ועדת הדירוג. ניתן לראות כי לא עצם קביעת תקן זה או אחר הוא העומד לדיון, אלא השאלה מי מוסמך לקבוע תקן. שאלה זו אינה קשורה לעניין שבמדיניות, הנתון להכרעה מקצועית של הנציבות בלבד. יתרה מכך, בית המשפט מוסמך להתערב בהחלטה של רשות מינהלית מוסמכת עפ"י כללי המשפט המינהלי. זאת גם כאשר לרשות המוסמכת הוקנה בדין שיקול דעת רחב. בנוסף, העניין נשוא דיונינו זה הינו עניין המשפיע באופן ישיר על עבודתו וזכויותיו של התובע ולכן מדובר בעניין של יחסי עובד מעביד המצוי בתחום סמכותו של בית הדין לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה). אשר על כן עלינו להמשיך לדון בתביעה לגופה. 8. להלן הוראות החוק והתקשי"ר הקשורות לעניינינו: חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן: חוק שירות המדינה): 13. השר או מי שהוסמך לכך על ידיו יציע לנציב השירות, בדרכים שייקבעו בתקנות, רשימת משרות בשירות המדינה ועל הדרגות הצמודות להן, רשימה רשימה לכל יחידה מיחידות משרדו (להלן-תקן). 14 . תקן טעון אישור נציב השירות; לא אישר נציב השירות תקן שהוצע כאמור בסעיף 13, יביאו אותו לפני ועדת השירות אשר תשמע את נציב השירות, את הממונה על התקציבים או את נציגיהם, את נציג השר שהציע את התקן ואת נציגות עובדי המדינה; החליטה ועדת השירות שלא לאשר את התקן כפי שהוצע, רשאי השר שהציעו להגיש ערר לממשלה. 15. לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא למשרה פנויה בתקן. הוראות התקשי"ר: בפרק 04 שכותרתו 'תקן, משרות, תפקידים וסמכויות': 04.111 תקן של משרד על כל יחידותיו, טעון אישור של נציב שירות המדינה. אישור תקן נעשה על פי הצעת תקן המוגשת על ידי כל משרד. 04.112 נציב שירות המדינה מוסמך לאשר הצעת תקן שהוגשה אליו, במלואה או בחלקה, או לא לאשרה כלל. בפרק 24 שכותרתו 'משכורת ושכר' : 24.255 24.255 דירוג המהנדסים בדרגות 34 עד 46 של דירוג המהנדסים מדורגים: (ד) כימאים, גיאולוגים ומטאורולוגים, העובדים במקצועם, שהם בעלי תעודה של השכלה אקדמית מושלמת במקצועם... (ה) עובדים בתחומי מדעי הטבע...המועסקים במקצועם, שהם בעלי השכלה אקדמית מושלמת במקצועם... (על קידום בדרגה בדירוג זה (ההדגשות וההוספות כאן ולהלן- לא במקור), ראו סעיף 23.31; על הטבות מיוחדות לבעלי תואר שני או שלישי בדירוג זה, ראו סעיף 24.29). 24.258 24.258 דירוג עובדי המחקר בדרגות ה עד א1 שלדירוג עובדי המחקר מדורגים העובדים העוסקים בביצוע או בניהול של מחקר ושל פיתוח במדעי הטבע והטכנולוגיה והמועסקים במוסדות מחקר...ובתנאי שהם בעלי תואר מוסמך במדעי הטבע או תואר גבוה ממנו שניתן על ידי מוסד אקדמי מוכר...(על קידום בדרגה בדירוג זה, ראה סעיף 23.34). סעיפי התקשי"ר, אליהם מפנים הסעיפים לעיל, מצויים בפרק 23 שעניינו קביעת דרגה. סעיף 23.31 העוסק במשרות בדירוג המהנדסים קובע כי לעניין עובדים בדירוג המהנדסים, הקידום בדרגה תלוי בעיקר בנסיון בעבודה, דהיינו בותק. סעיף 23.34 שעניינו משרות בדירוג עובדי המחקר משמיענו כי: 23.342 דרגותיהם של עובדי המחקר אינן נקבעות לפי מידת אחריותם המינהלית או האמרכלית, אלא על בסיס הישגיהם...ועדת הדירוג העליונה תקבע הנחיות מפורטות בדבר קביעת דרגה לעובדים בדירוג עובדי המחקר. 23.343 נציב שירות המדינה ממנה, לאחר התייעצות עם מנהל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, ועדת דירוג עליונה לקביעת דרגותיהם של עובדי המחקר, בדירוג עובדי המחקר, חברי הועדה הם שני מדענים בכירים ובא כוח נציב שירות המדינה. ...הוועדה תקבע הנחיות בדבר שיבוץ עובדי המחקר בדרגות השונות של דירוג עובדי המחקר... הרשות המוסמכת לקביעת התקן 9. טוען התובע כי לפי סעיף 13 לחוק שירות המדינה קביעת דרגה משמעה גם קביעת תקן, מפני שבסופו של הסעיף, המדבר על קביעת משרות ודרגות, נאמר בסוגריים כי כל המכלול המדובר יכונה להלן 'תקן'. לטענתו, מאחר שניתנה לועדת הדירוג הסמכות להכריע בדבר שיבוץ עובדי המחקר בדרגות השונות שבדירוג עובדי המחקר, ניתנה לה גם הסמכות בדבר הקביעה האם להעניק לעובד זה או אחר תקן של עובד מחקר. לכן, ועדת הדירוג היא המוסמכת לקבוע האם להעניק לתובע תקן של עובד מחקר אם לאו, ותפקידה של נציבות שירות המדינה במקרה זה מתמצה בכך שעליה למלא אחר החלטת ועדת הדירוג. לטענתו, החלטת ועדת הדירוג לא רק שהיתה במסגרת סמכותה, אלא הינה אף צודקת מבחינה מהותית שכן לפי סעיף 24.258 לתקשי"ר (המצוטט לעיל), התנאים הנדרשים על מנת להכיר בעובד כעובד מחקר הם שהעובד עוסק במחקר, מועסק במוסד מחקר, והינו בעל תואר מוסמך או גבוה ממנו במדעי הטבע. התובע עומד בתנאים אלו. לעומת עמדה זו טוענת הנתבעת כי סמכותה של ועדת הדירוג היא קביעת אופן הקידום של עובדים המצויים כבר בתוך דירוג עובדי המחקר, ואילו אישור תקן חדש, בכל דירוג שהוא, מצוי בסמכותו הבלעדית של נציב שירות המדינה. לכן, סמכותו של נציב שרות המדינה במקרה דנן היא סמכות מהותית,ואין הוא צריך למלא אחר החלטת ועדת הדירוג, שניתנה שלא בתוקף סמכותה. 10. סעיפים 14-13 לחוק מקנים סמכות סטטוטורית רחבה לנציב שירות המדינה בכל נושא התקינה. על פי לשונם של הסעיפים ברור כי מדובר בסמכות מהותית רחבה ולא בענין טכני גרידא. נדמה שהטעם לכך היה הרצון לרכז את כל נושא התקינה בידיו של גורם אחד - בכיר - הנציב עצמו. זה האחרון עומד בפרץ אל מול משרדי הממשלה השונים המבקשים מתוך אספקלריה של משרדם, ליתן תקן דרגה וכיוצ"ב. לנציב יש אספקלריה רחבה - של כלל שירות המדינה - ומתוך זאת עליו לפעול ולקבוע את עמדותיו. הנציב נושא בתפקיד לעומתי ונקבע בחוק עצמו מנגנון בו רשאי שר, שעמדתו נדחתה, לערר על החלטת הנציב. ברור כי על הנציב לפעול בהתאם לאמות המידה של רשות מינהלית ואם נפל פגם בהחלטותיו אלה עשויות להתבטל. 11. מעיון בהוראות פרק 23.3 שעוסק ב'משרות במקצועות ההנדסה והמחקר' ניתן לראות כי לכל דירוג ישנה שיטה עצמאית של קידום בדרגות בתוך הדירוג עצמו, וכי כל שיטת דירוג משתנה מדירוג לדירוג ומותאמת ספציפית לדירוג מסויים. כך למשל, קביעת דרגה וקידום במשרות בדירוג המהנדסים [סעיף 23.31], ההנדסאים והטכנאים [סעיף 23.32], ומקצ"ט [סעיף 23.33] תלויות בעיקר בותק בעבודה. לעומת זאת, קביעת דרגה וקידום במשרות עובדי עיבוד נתונים אוטומטי [סעיף 23.35] תלויים בשקלול של מספר קריטריונים המודדים את המורכבות הארגונית והמקצועית של הניהול ואת היקף כוח האדם עליו ממונה העובד. גם בשאר הדירוגים המקצועיים המוזכרים בפרק 23 (הכוללים את דירוג הרופאים והמקצועות הפארה-רפואיים, דרוג האקדמאים במדעי החברה והרוח, דירוג השירות המשפטי, דירוג העיתונאים, דירוג עובדי ההוראה ודירוג העובדים הסוציאליים) ישנה שיטת קביעת דרגות וקידום בתוך הדירוג המקצועי עצמו, בהתאם לתנאים הנדרשים ממהותו הספציפית של הדירוג המקצועי. כך גם לגבי דירוג המחקר, הקובע שיטת דירוג פנימית ע"י ועדת הדירוג שתתבסס על יכולות ונסיון מדעיים. אף לשון הכתוב בסעיף 2-23.343 מורה על כי "ועדת הדירוג העליונה תקבע הנחיות...בדבר קביעת דרגה לעובדים בדירוג עובדי המחקר", דהיינו- קביעת דרגות למצויים כבר בדירוג עובדי המחקר. יתרה מזו, בסעיף 24.258 של התקשי"ר (המוזכר לעיל) נאמר כי סעיף 23.34, הוא הסעיף בו נקבעת סמכות ועדת הדירוג, דן בנושא "קידום בדרגה בדירוג זה", דהיינו קידום בדרגות בתוך דירוג עובדי המחקר, ולא בנושא קביעת תקנים חדשים שיתווספו לדירוג עובדי המחקר, או בהעברת תקנים קיימים לעובדים חדשים וכדומה. את אותו העיקרון ניתן לראות גם בסעיף 24.255 הדן בדירוג המהנדסים, בעניין קידום בדרגות בתוך דירוג המהנדסים, וכן הלאה. חיזוק לאמור לעיל ניתן לקבל אף מהחלטת ועדת הדירוג [נספח ג' לכתב התביעה] בה הוחלט כי: החלטות הועדה העליונה בעניין חוקרי המעבדה לפיסיקה ד"ר איליה קוסלמן- הועדה החליטה להמליץ על קידומו לדרגה א מחקר החל מתאריך 1/4/95. ניתן לראות כי הלשון שננקטה היא לשון המלצה על קידומו, ולא לשון החלטה על קידומו של התובע. בנוסף לאמור, כלל פרשנות ידוע הוא כי כאשר בחוק או בכל הסכם שהוא ישנן שתי הוראות שעל פני הדברים אינן מתיישבות האחת עם השניה, יש לפרשן באופן שיתיישבו זו עם זו ככל הניתן. במקרה דנן, ישנן בתקשי"ר עצמו שתי הוראות שאינן מתיישבות האחת עם רעותה לו יפורשו כפי שמבקש התובע לפרשן: סעיף 04.111 קובע כי תקן של משרד טעון אישור של נציב שירות המדינה, ואילו סעיף 23.343 קובע כי הועדה תקבע הנחיות בדבר "שיבוץ עובדי המחקר בדרגות השונות של דירוג עובדי המחקר", פרשנות לפי כלל הפרשנות המוזכר מחזקת את הפרשנות, שממילא מתאימה יותר ללשון הכתובים, כי תפקידה של ועדת הדירוג הוא לקבוע קידום בדרגות למי שכבר מדורג בדירוג עובדי המחקר, ובכך נמנעת סתירה מיניה וביה בין הוראות התקשי"ר המובאות לעיל. סיכומו של דבר, סמכות קביעת התקן בו יעבוד התובע נתונה בידי נציב שירות המדינה, ולא בידי ועדת הדירוג. הנפלו פגמים בהחלטת נציב שירות המדינה 12. לאחר שקבענו שהנציב הינו הגורם המוסמך לקביעת התקן עלינו לבחון האם נפל בהחלטתו לגבי המשרה נשוא הדיון וביחס לתובע פגם המצדיק התערבות בהחלטתו. התובע טוען שמאחר והוכח, בניגוד לטענות הנתבעת, שהינו עובד מחקר, שהמעבדה לפיזיקה הינה מוסד מחקר, ושהוא מחליף את קודמו שהיה מדורג בדירוג המחקר, הרי שהחלטת הנציבות לא להוציא לפועל את החלטת ועדת הדירוג לוקה בחוסר סבירות קיצוני, ובהפליה. בסופו של דבר, הסכימה הנתבעת כי התובע עוסק במחקר וכי המעבדה הינה "מוסד מחקר" מוכר. התובע ומר שנהר, מצידם, אמרו כי ידוע להם שתקן המחקר של פרופסור שינברגר בוטל ושמשרתו הנוכחית של התובע מדורגת בדירוג המהנדסים. 13. נציבות שירות המדינה מופקדת, בין השאר, על הקצאת התקנים של כל עובדי המדינה. הקצאה זו נעשית בהתאם לדרישות וצרכי המשרדים השונים ובהתאם לתקציב המוקצה לצורך זה. מאחר שהתקציב הינו משאב מוגבל, הרי שיכול להיווצר מצב בו לא ייענו כל הצרכים של כל המשרדים, והתקנים יינתנו בהתאם לדחיפותם וחשיבותם של צרכים אלו. השיקולים השונים אותם יש לשקול בעניין זה מצויים בתחום מקצועיותה וסמכותה של נציבות שירות המדינה, כל עוד מדובר כמובן, בשיקולים שאינן חורגים מתחום סמכותה ושאינם נגועים בחוסר תום לב, בהפליה, בשיקולים זרים וכיוצ"ב. בית הדין מוסמך להתערב במעשיה של נציבות שירות המדינה, כבמעשיה של כל רשות מנהלית אחרת, כאשר הללו חורגים ממתחם הסבירות [בג"צ 706/94 שפרה רונן נ' פרופ' אמנון רובינשטיין- שר החינוך, דינים עליון, נו, 979; בג"צ 4830/97 סי אור טכנולוגיות בע"מ נ' שר החינוך התרבות והספורט, דינים עליון, נד, 249; בג"צ 5319/97 רומן קוגן נ' הפרקליט הצבאי הראשי, דינים עליון, נג, 66; בג"צ 1284/99 פלונית נ' ראש המטה הכללי, פ"ד נג(2) 62]. 14. הוכח לנו כי עם השנים הוחלט על ידי הנציבות, בין היתר בשיתוף עם הנהלת המשרד והנהלת המעבדה, כי על המעבדה להתרכז ולמקד פעילותה בנושא ישום מדיניות ולא בנושא מחקר. כך נעשה גם ביחס למעבדות דומות (במכון הסיבים וביחידת המדען הראשי). המחקר עצמו יעשה על ידי מוסדות מחקר ברחבי הארץ. בהתאם לשינוי מדיניות זה, בוטלו תקני המחקר והוחלט כי כל משרה בדרוג מחקר שתתפנה תוסב למשרת מהנדסים או למשרות אחרות לפי הצורך. (ראה בענין זה תצהירה של ה"ה ה. מרקוביץ ובפרט בסעיפים 6-7 לו וכן עדותה שעשתה עלינו רושם מהימן). שינוי זה נובע כאמור משינוי התפיסה לגבי תפקידן של המעבדות שצריכות לעסוק בישום מדיניות ולא במחקר וממילא לא יהיו המשרות מתאימות לתקן מחקר. שינוי זה נובע גם מאילוצי תקציב מאחר ועלות תקן מחקר עולה לעין ערוך יותר מאשר תקן מהנדסים לדוגמא. כאמור פרופ' שיינברג פרש מעבודתו כבר בשנת 1992 ותקן המחקר שהתיחס למשרתו בוטל, בהתאם למדיניות המתוארת לעיל. לא נותרו אפוא עובדים ומשרות בתקן מחקר במעבדה מאותה עת לערך. מותר לה, לרשות המינהלית לערוך שינויים נדרשים לפי שינוי העיתים והצרכים. במקרה זה שוכנענו שאכן מדובר בשינוי אמיתי, ביחס לתקני מחקר. התובע לא רשאי להתלות במצב שהיה בתקופות עבר ולדרוש שהנתבעת תמשיך לפעול כך גם לעתיד לבוא. התובע גם לא יכול לטעון שהוא מופלה לעומת פרופ' שיינברג שהרי זה קיבל המשרה בתקן מחקר לפני שנים רבות והמשרה בתקן מחקר בוטלה. לאור זאת, אף אם התובע ביצע חלק מהתפקידים שאותם ביצע פרופ' שיינברג (והדברים נכונים אף אם ביצע את כל תפקידיו של פרופ' שיינברג), אין לו זכאות לקבל תקן שבוטל (על יסוד שינוי מדיניות כמוסבר) זה מכבר. כאן נעיר כי המשרה אליה הגיש התובע מועמדותו במכרז היתה בתקן מהנדסים והיא שונה ממשרתו של פרופ' שיינברג כפי שהיתה לפני פרישתו. אם בפועל ממשיכה המעבדה לפעול באותה מתכונת אזי יש לבוא חשבון עם מי שאחראי על כך ומן הראוי שהגורמים המוסמכים יורו הוראות מתאימות. יש לזכור שאף הדו"ח של פרופ' שפירא ממכון ויצמן המליץ לערוך שינוי במתכון בו עובדת המעבדה ויש לוודא ששינוי כזה יעשה. 15. התובע ראוי, מבחינת נתוניו האישיים - השכלתו כישוריו ומצוינותו שאין חולק עליהם, להיות מדורג בדירוג החוקרים. יחד עם זאת ההחלטה בעניין קביעת תקן למשרה אותה הוא ממלא נתונה בידיו של נציב שירות המדינה. התאמתו של עובד לדרישותיו של תקן מסויים מהווה רק שיקול אחד במכלול השיקולים בהחלטה האם ליתן לעובד תקן מסויים. שיקול נוסף הוא שיקול כלכלי ותקציבי שרק בידי נציב שירות המדינה ועוזריו הכלים המקצועיים והראיה המערכתית לשקלו. ההחלטה שלא ליתן לתובע תקן מחקר אינה בשל סירכא או פגם שנמצאו בו אלא יסודה בעמדת הנציב להגביל את התקנים בדרוג המחקר למחקרים מיוחדים המתאימים לכך, ואילו משרתו של התובע אינה מתאימה לכך. העובדה שקודמו קיבל תקן כזה אינה מקנה זכות לכל מי שיבוא אחריו שהמשרה תשאר באותו תקן. אין אנו גורסים "שבשתא כיוון דעל על" אלא יש לתקן את הצריך תיקון ואת זאת על הנציב לעשות וכך עשה. במקרה דנן, התובע לא הוכיח את טענתו כי הנתבעת הפלתה אותו בכך שלא אישרה לו תקן בדירוג החוקרים. במתן תקנים מפעיל נציב שירות המדינה שיקול דעת, ולא מצאנו כי במקרה זה יש הצדקה להתערב בהחלטתו. אשר על כן, דין התביעה להידחות. בתורף הגליון נאמר כי יש להצטער על הניסיון לתלות את ההחלטה בשל כך שהתובע הינו עולה חדש. לא מצאנו לכך בסיס ובהעלאת טענה זו יש כדי ליצור תחושת קיפוח וניכור בתוך החברה, וחבל. התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 2500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום. דירוג שכר (דרגה)שירות המדינה