החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (בל 6955/01; השופט יצחק לובוצקי), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 31.10.06, כפי שתוקנה ביום 27.12.06, אשר קבעה כי נכותו של המבקש בגין פגיעה בעבודה מיום 20.2.03 היא 20%. 2. עניינו של המבקש הוחזר לוועדה על פי פסק דין מיום 24.4.2006, בו נקבע כי: הוועדה תשקול שנית את עמדתה לאור האמור בחוות דעתו של דר' טמיר גפן ובדיקת CT מיום 11.6.04; הוועדה תתייעץ עם נוירולוג בנוגע לתלונות המבקש בתחום זה ותעיין בבדיקת EMG מיום 20.5.04 ומכתב דר' סוסנוב; הוועדה תנמק על סמך מה קבעה כי המבקש עלה במשקל בשמונה ק"ג, בעוד המבקש טוען כי ירד במשקל מאז התאונה, ותבהיר האם נתון זה משנה את החלטתה בנוגע לסכרת, אם בכלל; הוועדה תנמק את כל החלטותיה. 3. מעיון בדו"ח הוועדה מושא הליך זה עולה כי: 3.1. הרכב הוועדה היה: דר' עמית - כירורג אורטופד וכירורג כף יד; דר' מור - מומחה לרפואה פנימית ומינהל רפואי; דר' כהן גור - מומחה בבריאות הציבור. 3.2. בישיבה מיום 12.9.06 הוועדה בדקה את המבקש בדיקה קלינית, וקבעה, בין יתר ממצאי הבדיקה: "ע"ש צווארי אין סטיה טווח תנועה מלא לכל הכיוונים"; "ע"ש מותני ללא הגבלה בתנועות של ע"ש מותני ללא כל חסר נוירולוגי"; "בכתפיים אין דלדול שרירים הרמת יד מעל ומעבר גובה עצם השכם ללא הגבלה בתנועות סיבוביות". בישיבה זו נקבע כי נכותו של המבקש בגין סכרת היא 10%, וכן כי הוועדה תסכם לאחר קבלת חוות דעת נוירולוג. 3.3. בחוות דעת נוירולוגית של דר' דוידוביץ מיום 16.10.06 נקבע כי "מבחינה נוירולוגית אין נכות", וכי "טענותיו על הגבלה בתנועות יוערכו על ידי אורטופד בוועדה". 3.4. בישיבה המסכמת של הוועדה, שהתקיימה ביום 31.10.06 קבעה הוועדה כמפורט להלן: 3.4.1. לעניין חוות דעתו של דר' טמיר גפן - הוועדה אינה מקבלת את ממצאיו בקשר לע"ש צווארי וע"ש מותני מכיוון שבבדיקתו בוועדה שהתקיימה ביום 12.9.06 הוועדה לא מצאה כל הגבלה בתנועות ע"ש צווארי ומותני. 3.4.2. הוועדה עיינה ב- CT ע"ש צווארי מ- 10.6.04 וקבעה כי מופיעים בו בלטי דיסק מרכזיים קלים שאין להם ביטוי קליני, וגם לא נמצא להם ביטוי קליני בבדיקת הוועדה ואין כל בסיס להענקת נכות לפי ה- CT. 3.4.3. הוועדה עיינה במכתבו של דר' סוסנוב ובבדיקת EMG והתייחסה אליהם. 3.4.4. הוועדה התייעצה עם נוירולוג, ומקבלת את חוות דעתו לפיה אין נכות נוירולוגית כתוצאה מהתאונה. 3.4.5. הוועדה קבעה כי למבקש נכות בגין סכרת - 10% ונכות פסיכיאטרית - 10%. (יש לציין, כי בדו"ח הועדה נפלה טעות סופר שתוקנה בהחלטה מיום 17.12.06, ואחוזי הנכות המפורטים לעיל הם על פי התיקון). 4. בפסק הדין מושא הבקשה קבע בית הדין האזורי כי: הוועדה ערכה למבקש בדיקה מקיפה וקיימה את כל הנדרש על פי פסק הדין בשלמות, ואין להתערב בשיקול דעתה ומומחיותה הרפואית; אין לקבל את טענת המבקש כי יש לשנות את הרכב הוועדה כך שיכלול אורטופד המתמחה בעמוד שדרה. התמחותו הנוספת של דר' עמית בכירורגית כף היד אינה גורעת ממומחיותו הראשונית כאורטופד. מאגר המומחים הרפואיים אינו בלתי מוגבל, ואין לצפות כי בית הדין יחייב לתור אחר מומחה תחום צר של הפגימה ממנה סובל המבוטח. פגיעה בעמוד שדרה היא חלק ממומחיותו של רופא אורטופד. 5. בבקשת רשות הערעור קובל המבקש על אי קביעת דרגת נכות בתחום האורטופדי, ועיקר טענתו היא כי היה על הוועדה לכלול בהרכבה אורטופד מומחה לעמוד שדרה. המבקש צירף לבקשתו מסמכים רפואיים רבים המעידים על הטיפולים הרפואיים שעבר ועובר מאז התאונה, וכן חוות דעת מטעמו. 6. לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק בית הדין האזורי, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות. זאת, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב, בהתאם לתקנה 85(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, מהנימוקים הבאים: 6.1. כאמור, ערעורו של המבקש הוחזר לוועדה על פי פסק דין מיום 24.4.2006, כאשר בפסק הדין נקבע במפורש כי עניינו של המבקש "יוחזר לוועדה", דהיינו אותה וועדה שנתנה את ההחלטה המקורית. משהוחזר עניינו של המבקש לוועדה מכוח פסק דין, על בית הדין לבחון אם הוועדה קיימה את הוראות פסק הדין על פיו הוחזר אליה עניינו של המבקש, ואם היא פעלה על פי הוראות אלה בלבד [דב"ע נא/29 - 01 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160]. משלא נקבע בפסק דין כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה בהרכב אחר, או כי עם חברי הוועדה יהיה אורטופד מומחה לעמוד שדרה, או שהוועדה תתייעץ עם אורטופד מומחה לעמוד שדרה (כפי שנקבע לעניין התייעצות עם נוירולוג), אין המבקש יכול להישמע בטענה כי וועדה בהרכב אחר הייתה צריכה לדון בעניינו. 6.2. מעבר לאמור, מקובלת עלי פסיקתו של בית הדין האזורי כי העובדה שדר' עמית הוא גם כירורג כף יד אינה שוללת את מומחיותו הראשונית ככירורג - אורתופד. לעניין זה יש לציין כי על פי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג - 1973, תנאי לקבלת תואר מומחה בכירורגיה של היד הוא היות הרופא בעל תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית. כמו כן, בתקנות הנ"ל אין מומחיות מוכרת של "כירורג - אורתופד עמוד שדרה". לפיכך, נדחית טענת המבקש כי נפל פגם בהרכב הוועדה. 6.3. באשר לחוות דעתו של הנוירולוג , דר' דוידוביץ, יש לציין כי קבע ש"טענותיו [של המבקש] על הגבלה בתנועות יוערכו על ידי אורטופד בוועדה", ולא כי נדרשת הערכה נוספת של אורטופד. 6.4. כפי שקבע בית הדין האזורי, הוועדה מילאה אחר כל הוראות פסק הדין מיום 24.4.06. לעניין הנכות האורטופדית, קבעה הוועדה כי אינה מקבלת את ממצאיו של דר' טמיר גפן בקשר לעמוד שדרה צווארי ומותני כיוון שבבדיקתה מיום 12.9.06 לא מצאה כל הגבלה בתנועות ע"ש צווארי וע"ש מותני. בהתאם לפסיקה, על הועדה להתייחס לחוות דעת רפואית המוגשת לה התייחסות עניינית ומנומקת, אולם "קביעה נחרצת בדבר השוני בממצאים דיה כדי לצאת ידי חובת ההנמקה 'העניינית והמנומקת'" [דב"ע נא/122 - 99 חיים רייזלר - המוסד לביטוח לאומי; פד"ע כג' 169]. לפיכך, קביעת הוועדה בדבר הממצאים השונים מהממצאים בחוות דעתו של דר' גפן מהווה הנמקה מספקת לאי קבלתה. אכן, מהאישורים הרפואיים שצורפו לבקשת רשות ערעור עולה כי המבקש סובל מכאבים ומקבל טיפולים. אולם, בהתאם לפסיקה, "כאבים וטיפולים כשלעצמם אינם מעידים לכאורה בהכרח על הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני. על מנת שייעשה שימוש בפריט זה יש לאבחן הגבלה בתנועות" (דב"ע נז/6 - 01 עמוס קסנטיני - המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם]. לפיכך, משלא מצאה הוועדה הגבלה בתנועות, יש לדחות את הטענה כי נפלה טעות משפטית בהחלטתה. 7. סוף דבר: מלבד טענתו של המבקש בנוגע להרכב הוועדה, שנדחית מהנימוקים המפורטים לעיל, טענותיו האחרות של המערער מתייחסות לשיקול דעתה המקצועי - רפואי של הוועדה, אשר בית הדין אינו מוסמך להתערב בו, ואינן מצביעות על פגם משפטי שנפל בהחלטת הוועדה. משקיימה הוועדה את הוראות פסק הדין, ומשלא נפל כל פגם בהרכב הוועדה, ולא נפל פגם משפטי אחר בהחלטתה, דין בקשת רשות הערעור להידחות. 8. אין צו להוצאות. נכות