החלטה מבוא 1. מונחת בפניי בקשה מטעם הנאמנים של החברות בהקפאת הליכים: ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בע"מ (להלן - "ישראל 10") וחדשות 10 בע"מ (להלן - "חברת החדשות"), הנסובה סביב החלטתי מיום 24.7.03 בבש"א 14665/03 (להלן - "ההחלטה"). באותה החלטה הוריתי לנאמנים להעביר לידי המשיבה 1, הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (להלן - "הרשות"), סכום של 10 מיליון ₪ בתוספת מע"מ על חשבון דמי הזכיון בתקופת ההקפאה, שאם לא כן תהיה הרשות רשאית לשלוח הודעה בדבר הפעלת הערבויות הבנקאיות שהופקדו בעבר בידיה על-פי הוראות חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן - "חוק הרשות השניה") ועל פי תנאי הזכיון. במסגרת הבקשה דנן מתבקש בית המשפט לאשר ולהורות לנאמנים לשלם את הסכום נשוא ההחלטה בדרך של קיזוז במקום בדרך של תשלום ממשי, וזאת באופן הבא: א. חברת החדשות תפרע לידי ישראל 10 אשראי ביניים שהועמד לחברת החדשות על-ידי ישראל 10 בתקופת הקפאת ההליכים בסכום של 10 מיליון ₪, וזאת באמצעות המחאת זכותה (הנטענת) של חברת החדשות כלפי הרשות השניה לקבלת הסכום האמור; ב. ישראל 10 תפרע לרשות את הסך של 10 מיליון ₪ באמצעות קיזוז זכותה של חברת החדשות כלפי הרשות שהומחתה כאמור (ובנוסף תעביר אליה את סכום המע"מ כנגד קבלת חשבונית מס כדין). 2. במרכז הבקשה עומדת עובדה אשר אינה שנויה במחלוקת, והיא שהרשות נמנעת במהלך תקופת ההקפאה (קרי: החל מיום 14.4.03) מלממן את חברת החדשות, כמצוות סעיף 70(ב) לחוק הרשות השניה - הימנעות אותה היא תולה בכך שישראל 10, מצידה, נמנעת מלשלם בתקופת ההקפאה את דמי הזכיון הרבעוניים בהם היא חבה כלפי הרשות מכוח אותו חוק. לטענת הנאמנים, נוכח הימנעותה של הרשות מלממן את חברת החדשות במהלך תקופת ההקפאה, נאלצה ישראל 10 עצמה לממן את חברת החדשות, וזאת במקום הרשות. מכאן טענת הקיזוז של הנאמנים, המבקשת, למעשה, לרוקן מתוכן מעשי את ההחלטה מיום 24.7.03. הרקע העובדתי, ההליכים והטענות 3. ביום 21.7.03 הגישו הרשות ומועצת הרשות (שתיהן ביחד תקראנה להלן - "המשיבות") בקשה לבית המשפט במסגרת תיק זה של הקפאת ההליכים בעניינו של ערוץ 10 (בש"א 14665/03 הנ"ל). באותה בקשה ציינו המשיבות, כי למרות החובה הסטטוטורית שחלה על ערוץ 10 בעניין תשלום דמי הזכיון לרשות, לא שולמו דמי הזכיון בגין הרבעון השני של 2003, אשר אמורים היו להשתלם בתחילתו של אותו רבעון, קרי: ביום 1.4.03, ואף לא דמי הזכיון בגין הרבעון השלישי של אותה שנה, אשר אמורים היו להשתלם ביום 1.7.03. מאחר וביום 14.4.03 ניתן בעניינן של שתי החברות הפועלות בערוץ (ישראל 10 וחברת החדשות) צו הקפאת הליכים, ומאחר ולטענת המשיבות חובת התשלום לרשות של אותו חלק מדמי הזכיון בגין תקופת ההקפאה אינה יכולה להיות שנויה במחלוקת (להבדיל מתשלום "חוב עבר" בגין התקופה שקדמה לצו ההקפאה) - ביקשו המשיבות כי אתיר לרשות לפעול לחילוט הערבויות הבנקאיות האוטונומיות להבטחת דמי הזכיון שהפקידה בידיה בעבר ישראל 10 בהתאם להוראות חוק הרשות השניה ולתנאי הזכיון. בבקשה צויין עוד, כי החובה המוטלת על בעל זכיון לתשלום דמי זכיון נחלקת לסכום בסיסי ("הרכיב הקבוע") ולתקציב התפעול השוטף של חברת החדשות הפועלת בערוץ ("הרכיב המשתנה"), וכי נכון למועד הבקשה הסכום הכולל לתשלום, כולל הפרשי הצמדה וריבית, בגין הרכיב הקבוע עומד על כ- 13,151,000 ₪ ובגין הרכיב המשתנה עומד סכום זה על 20,513,000 ₪ נוספים, הכל בתוספת מע"מ. 4. בדיון שהתקיים ביום 24.7.03 נידונה בין היתר בקשתן הנ"ל של המשיבות, ונשמעו טענות באי-כוח הצדדים. בסופו של הדיון, ולאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות העניין, ראיתי להיענות לבקשה באופן חלקי (ורק כדי סכום אשר איזן, לאותה שעה, בין גובה החוב השוטף הנטען, מחד גיסא, לבין מצבן של החברות בהקפאה, מאידך גיסא), והוריתי כדלקמן (לעיל ולהלן - "ההחלטה"): "לגבי בקשת הרשות השניה ליתן היתר למשלוח דרישות להפעלת ערבויות בנקאיות, הרי יש ממש בבקשה זו. הרשות השניה ממשיכה במתן שירותים לחברה ומעמדה דומה לכל נושה אחר הנותן שירותים בתקופת ההקפאה, ואין למנוע ממנה את מה שמגיע לה - מחד גיסא, ולחייבה במתן השירותים - מאידך גיסא. אשר על כן, הנני מורה לנאמנים להעביר לידי הרשות השניה סכום של 10 מיליון ₪ + מע"מ תוך 21 ימים מהיום, שאם לא כן, תהיה הרשות רשאית ליתן את ההודעה האמורה בהפעלת הערבויות. אין באמור בהחלטתי זו משום קביעה, שאכן בית המשפט יורה על החזרת הערבויות וההחלטה מתייחסת רק לרשות משלוח ההודעה." 5. על החלטה זו לא אמרו הנאמנים להשיג, ואף לא השיגו עליה בפועל בפני ערכאת הערעור. תחת זאת, הם עותרים עתה בבקשה כי יותר להם "לבצע את התשלום" נשוא ההחלטה בדרך של קיזוז. טעם הדבר: לטענת הנאמנים, במהלך תקופת הקפאת ההליכים מממנת ישראל 10 את חברת החדשות, וזאת במקום הרשות השניה החייבת לעשות כן על-פי דין אולם נמנעת מכך. סכום המימון שהועבר החל מתחילת אפריל 2003 על-ידי ישראל 10 לחברת החדשות עומד על סך של כ- 17,232,000 ₪, וזאת בהתאם לתקציב המאושר של חברת החדשות (ר' פסקה 9 לבקשה דנן). לטענת הנאמנים, ללא מימון הביניים הנ"ל לא ניתן היה לקיים לוח שידורים סביר במסגרת ערוץ 10. מאחר והוראות חוק הרשות השניה מחייבות את הרשות לשאת במימון חברת החדשות של הערוץ בעצמה, ומאחר והרשות נמנעה במהלך תקופת ההקפאה מלעשות כן, קמה לחברת החדשות זכות כספית כלפי הרשות בגובה סכום המימון הנ"ל. זכות זו - היה ותומחה לידי ישראל 10 כמבוקש - תעמוד כנגד סכום הביניים בגין דמי הזכיון בתקופת ההקפאה, שישראל 10 חוייבה (באמצעות הנאמנים) להעביר לרשות מכוח ההחלטה. הנאמנים מבקשים, איפוא, שאתיר להם לבצע את פעולת הקיזוז האמורה, ובכך "לקיים" את ההחלטה מבלי לשלם את התשלום בפועל. הנאמנים הוסיפו וציינו בבקשתם, כי חיובם לשלם בפועל את הסכום נשוא ההחלטה - אשר אינו מצוי בקופת החברות בתקופת ההקפאה - "עלול להביא להפסקה מיידית של פעילות החברות, הפסקת שידוריהן וכשלון הליכי ההבראה בהן הן נתונות במועד זה" (מתוך עמ' 2 לבקשה). אשר לאי-תשלום דמי הזכיון לרשות, מטעימים הנאמנים, כי החוב בגין דמי-הזכיון לתקופה שלמן צו ההקפאה ואילך הינו בגדר חוב שעילתו בתקופה שקדמה לתקופת הקפאת ההליכים, וככזה מנועים הנאמנים לשלמו הן על-פי צו הקפאת ההליכים והן על-פי הדין הכללי. בבקשה גופה אין למצוא הסבר לטענה האמורה, אך נראה שהטעם העומד ביסודה נעוץ בכך שלשיטת הנאמנים החבות בגין דמי הזכיון, הגם שמשולמת היא באופן רבעוני, היא חבות שנתית ומועד היווצרה הוא ביומה הראשון של כל שנת זכיון (ר' דבריו של ד"ר מאיר עובר למתן ההחלטה, בעמ' 5 ש' 22-23 לפרוטוקול הדיון מיום 24.7.03; ופסקה 26 להשלמת הטיעון מטעם הנאמנים שהוגשה במסגרת הבקשה דנן). 6. המשיבות סבורות כי יש לדחות את בקשת הנאמנים, וזאת הן מטעמים פרוצדורליים והן לגופו של עניין. אשר למישור הפרוצדורלי טוענות המשיבות, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ואין בה כל פירוט המסביר מדוע ועל יסוד איזה תחשיב, תשלום הסכום שקבע בית המשפט יגרום להפסקה מיידית של פעילות החברות, כאזהרת הנאמנים בבקשה. עוד טענו המשיבות, כי הבקשה אינה אלא ניסיון לערער על ההחלטה בפני אותו בית משפט שנתן אותה, וגם מטעם זה דינה להידחות. לגופם של דברים מציינות המשיבות, כי ערוץ 10 הפר את מחוייבותו הסטטוטורית לשלם לרשות דמי זכיון, ולא זו בלבד אלא שהעברת הכספים מחברת ישראל 10 ישירות לחברת החדשות עומדת אף היא בניגוד לחוק. בנסיבות אלו, כך נטען, אין לאפשר לערוץ "להיבנות" מפעולות שנעשו על-ידו שלא כדין, לצורך התחמקות מתשלום שהוטל עליו במסגרת ההחלטה. מעבר לכך נטען, כי הליך הקפאת ההליכים חל רק על חובות שנוצרו עד ליום מתן הצו, קרי עד ליום 14.4.03, בעוד שהתשלום שהנאמנים חוייבו להעביר לרשות בגין דמי הזכיון במסגרת ההחלטה ושממנו הם מבקשים עתה להתחמק, עניינו בתקופה שלאחר מתן צו ההקפאה, וממילא הוא נמוך באופן משמעותי מסכום החוב הכולל בגין דמי הזכיון שלא שולמו החל מ- 1.4.03. עוד נטען, כי חובת תשלום דמי הזכיון נועדה לא רק לאפשר את תפקודה השוטף של הרשות ומתן שירותים על-ידה לערוץ, אלא גם להעברת תקציבה של חברת החדשות לצורך המשך פעילותה. דיון והכרעה 7. דין הבקשה להידחות. חובתו של בעל זכיון לשידורים לשלם לרשות דמי זכיון מעוגנת, בראש ובראשונה, בסעיף 99 לחוק הרשות השניה, והיא מוצאת ביטוי גם בכתב הזכיון עצמו. אופן התשלום, כתשלום רבעוני, ומרכיביו השונים, מוסדרים בתקנות הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (כספים), התשנ"ב-1992 (להלן - "תקנות הכספים"). תקנה 2 לתקנות הכספים קובעת לעניין זה: "(א) בעל זכיון ישלם לרשות דמי זכיון שנתיים בפריסה רבעונית, בשיעורים הקבועים בתקנה זו. (ב) דמי הזכיון שחייב בהם בעל זכיון יהיו חלקו היחסי של בעל הזכיון מצירוף שלושת אלה: (1) הסכום הבסיסי כהגדרתו בתקנות משנה (ג) או (ג1), לפי הענין; (2) תקציב התפעול השוטף המאושר של חברת החדשות כפי שייקבע על פי תקנה 13(ב), לשנה שבעדה משתלמים דמי הזכיון; (3) סכום האגרות שתשלם הרשות בשל הפצת שידורי הערוץ שבו משדר בעל הזכיון ..." כעולה מתקנה 2 הנ"ל, לבד מתשלום האגרות נחלקים דמי הזכיון לדמי זכיון קבועים ולדמי זכיון משתנים. אלו האחרונים משמשים למימון תקציב התפעול השוטף של חברת החדשות, בו מחוייבת לשאת הרשות מכוח סעיף 70(ב) לחוק הרשות השניה, ולמעשה אין חולק שהרשות מחוייבת להעבירם ישירות לחברת החדשות. ודוק: הגם שדמי הזכיון מתפצלים לשני המרכיבים דלעיל, טיבם הכולל הוא אחד: סעיף 101 לחוק הרשות השניה קובע בהקשר זה, כי "דמי הזכיון שישולמו לרשות ישמשו לה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידה, לרבות התפעול השוטף של חברת החדשות כאמור בסעיף 70(ב)". דמי הזכיון הינם בבחינת תמורה לקבלת הזכיון לקיום שידורים מאת מועצת הרשות השניה (סעיף 99 לחוק הרשות השניה) - זכיון אשר בלעדיו לא יקיים אדם שידורים ולא יפעיל תחנת שידור (סעיף 32 לאותו חוק). ממילא, שדמי הזכיון הם גם תנאי לעצם השימוש השוטף במשאב ציבורי זה שעניינו הזכות לשדר. אכן, טול מערוץ 10 את הזכיון לשדר ונטלת ממנו את אפשרות קיומו. לפנינו, אם כן, תשלום שוטף בגין עצם הזכות לשדר (שהיא הנכס הבסיסי ביותר של ערוץ טלוויזיה) ובגין השירותים והאמצעים הנלווים הניתנים לאותו ערוץ על-ידי הרשות לעניין הפצת השידורים, מחד גיסא, ולעניין מימון חברת החדשות, מאידך גיסא. 8. עיקרון יסוד בדיני חדלות הפרעון בכלל, ולעניין חברה המצויה בהקפאת הליכים בפרט, הינו כי במהלך תקופת ההקפאה על החברה לשלם את התשלומים השוטפים בגין הנכסים והשירותים הניתנים לה לצורך המשך פעילותה השוטפת, הנדרשת, כשלעצמה, לצורך ההבראה (למעמדם המיוחד של חובות שוטפים שנוצרו במהלך תקופת הקפאת הליכים, ולעדיפותם אפילו על פני חוב של נושה מובטח של החברה ואפילו הקפאת ההליכים לא צלחה בסופו של יום, ראו: רע"א 7125/00 כונס הנכסים של קבוצת אספלט בע"מ נ' רוסטום שלבאנה, פ"ד נו(3) 507). עיקרון זה עוצב בהשראתם של דיני הפירוק המשמשים מקור להשלמת החוסרים בדיני ההבראה, והוא אכן דומה לכלל החל על הוצאות במהלך פירוק הנוגעות לשמירה על שלמותם של נכסי החברה והתורמות אף הן (בטווח הרחב יותר) לאינטרסים של הנושים המובטחים (ראו, לעניין עדיפותו של חוב מע"מ שנוצר במהלך הניהול המיוחד לאחר הצו להקפאת הליכים: רע"א 292/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ (בניהול מיוחד) באמצעות המנהל המיוחד (עו"ד גיל הירשמן) והנאמן (רו"ח יאיר רבינוביץ), פ"ד נה(2) 56; וכן השוו: פש"ר (ת"א) 1500/02 בש"א 20489/02 י.מ.ל.א הנדסה בע"מ נ' עו"ד גיורא רובננקו בתפקידו כנאמן בבקשה להסדר נושים של חברת מבנה רב דירות (1990) בע"מ, תק-מח 2003(1) 1448). במאמר מוסגר יצויין, כי אותו עיקרון - שהוא, כאמור, בבחינת מושכלות יסוד - מצא את ביטויו במסגרת צו ההקפאה הספציפי בענייננו, המאשר לשתי החברות להמשיך להפעיל את עסקיהן, באמצעות הנאמנים, במהלך תקופת ההקפאה ובהתאם להוראות בית המשפט, תוך ביצוע תשלומים בגין שירותים ומוצרים שיסופקו לחברות או למי מהן לצורך פעילותן השוטפת בתקופת ההקפאה ולצורך גיבושו של הסדר הנושים (סעיף 2(ג) לצו ההקפאה). 9. מהאמור עד כה נגזרות שתי מסקנות: ראשית, דמי הזכיון במהלך תקופת ההקפאה הנם בגדר הוצאה שוטפת לקיומם ולשמירתם של נכסי החברה בהקפאה, וככאלו חלה על הנאמנים החובה להעבירם לידי הרשות (כדי הסכום שנקבע בנסיבות העניין על-ידי בית המשפט של חדלות פרעון במסגרת ההחלטה); שנית - ואם נתבונן בערוץ 10 כמכלול הכולל את שתי החברות בהקפאת הליכים - משנקבע בפסיקה כי הוצאות שוטפות שהוצאו לאחר צו הקפאת ההליכים זוכות לעדיפות על-פני נושים מובטחים, פשיטא שתשלומן - באישור בית המשפט - גובר גם על חובות לנושים בלתי מובטחים, כגון "החוב" שחייבת חדשות ישראל לישראל 10 בגין המימון שהעבירה לה ישראל 10 במקום הרשות השניה. מכאן, שאפילו תמחה חדשות ישראל לישראל 10 את זכותה הכספית כלפי הרשות (לצורך פרעון החוב לישראל 10) - לא תוכל ישראל 10 עצמה ("הנושה") לקזז את החוב שהומחה לה כנגד החיוב הכספי שהוטל במסגרת ההחלטה, באשר אותו חיוב כספי נשוא ההחלטה נתפס בגדר הכלל של הוצאות שוטפות לשימור נכסי החברה, וזוכה על כן לעדיפות. 10. לאותה תוצאה ניתן להגיע גם מכוח סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, המהווה את ההסדר הנורמטיבי הרלוונטי לעניין קיזוז חובות בסיטואציות שבהן מעורב גוף משפטי שנכנס לשלב הקולקטיבי של חדלות פרעון. הסדר זה מאפשר קיזוז של חובות הדדיים שנוצרו שניהם עד למועד מוגדר וקובע (צו כינוס במקרה של חייב שניתן עליו צו כינוס). מאחר ולגבי חברה בהקפאת הליכים מסמן צו ההקפאה את "המועד הקובע" לצורך סעיף 74 (ראו לאחרונה פש"ר (ת"א) 2118/02 בש"א 15641/03 בעניין רובננקו שמואל החזקות בע"מ (בהקפאת הליכים) מיום 6.11.03), ומאחר ורובו ככולו של "החוב" שכביכול נוצר לטובת חברת החדשות כלפי הרשות השניה עניינו בתקופה שלאחר צו ההקפאה, הרי שאין החברה יכולה לקזזו - לא בעצמה, וגם לא על דרך של המחאת זכותה לישראל 10. 11. במסגרת השלמת הטיעון שהוגשה על-ידם טענו הנאמנים בפניי, כי הרשות זכאית לתשלום אך ורק בגין שירותים שהיא נותנת לחברות בתקופת הקפאת ההליכים, בעוד שדמי הזכיון הינם "חוב עבר", באשר מדובר בתשלום שנתי שעילתו, לטענתם, צומחת בתחילתה של כל שנת זכיון. טענה זו, אינה מתיישבת עם הניתוח שהובא לעיל והיא אינה מקובלת עלי, אולם אינני מוצא לנכון להידרש לה שכן זו אינה אלא טענת ערעור על ההחלטה מיום 24.7.03. כאמור, הנאמנים נמנעו מלהשיג על ההחלטה בפני ערכאת הערעור, והצדק עם המשיבות כי בנסיבות אלו פועל הדבר לרעתם. למעלה מן הנדרש אעיר רק, כי מהיותם של דמי הזכיון "שנתיים" אין נגזרת בהכרח המסקנה כי תשלומם בגין עצם השידורים של הערוץ במהלך תקופת ההקפאה הוא בבחינת חוב עבר. אדרבא, מכלול הנתונים מצביע בנסיבות העניין דווקא על המסקנה ההפוכה. 12. טענה נוספת של הנאמנים היא, כי הרשות זכאית לתשלום אך ורק בגין שירותים שניתנו על-ידה בפועל לחברות במהלך תקופת ההקפאה, ואלו - כך נטען - מהווים חלק זעום מתוך כלל דמי הזכיון בתקופה הנדונה. בהקשר זה מבקשים הנאמנים להיתלות בדברי הרשות עצמה במסגרת בש"א 14665/03 הנ"ל, לפיהם מדובר בסכום של כמיליון ₪ (פסקה 55 לאותה בש"א). גם בטענה זו אין כדי להועיל לנאמנים. כמבואר לעיל, דמי הזכיון הם תנאי להפעלת הערוץ ותנאי לעצם הזכיון, וכמוהם כדמי שכירות שוטפים. בענייננו, כאמור, מהווה הזכיון את אחד הנכסים המשמעותיים של הערוץ, אם לא המשמעותי ביותר, וברי כי דמי הזכיון במהלך תקופת ההקפאה צריכים להשתלם לרשות, כפוף לשיקול דעתו של בית המשפט של חדלות פרעון. שיקול דעת זה הופעל כבר עובר למתן ההחלטה (במסגרתה הוריתי לנאמנים לשלם רק חלק מסכום דמי הזכיון בגין תקופת ההקפאה, ולא את מלוא הסכום), ולא ראיתי עתה כל טעם או צידוק לסטות הימנו. 13. בשולי הדברים אעיר עוד, כי הבקשה אינה מעלה טענות משפטיות אשר לא ניתן היה להעלותן במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 24.7.03, מה גם שטענתם של הנאמנים כאילו חיובם בתשלום בפועל עלול לסכל את הליך ההבראה הועלתה על-ידם באותה ישיבה (ר' דבריו של ד"ר מאיר בעמ' 5 ש' 23 לפרוטוקול הדיון), והובאה במכלול השיקולים טרם שניתנה החלטתי הנ"ל. 14. עניין נפרד הוא זה שהרַשות, מצידה, מפירה במהלך תקופת ההקפאה את חובתה על פי חוק לממן את חברת החדשות כמצוות סעיף 70(ב) לחוק הרשות השניה. בעניין זה אוכל לומר, כי בפני הנאמנים פתוחה כמובן הדרך הפרוצדורלית המתאימה על מנת לעתור כנגד הרשות במטרה לאכוף עליה את קיומן של החובות הסטטוטוריות המוטלות עליה. עניין זה אינו עומד עתה לפניי, אולם טוב תעשה הרשות - שהיא רשות ציבורית - אם תייתר בעצמה את הצורך בבזבוז זמן שיפוטי מיותר בנושא זה, ותעביר לאלתר את המימון בגין העבר לידי חברת החדשות, מחד גיסא, ותישא מכאן ולהבא במימון זה שעליה לשאת בו מכוח החוק, מאידך גיסא. בכך גם, יש להניח, תיפתר מאליה הבעייתיות המימונית שהובילה את הנאמנים להגיש את הבקשה קא עסקינן. 15. התוצאה היא, אם כן, שאני דוחה את בקשת הנאמנים ומותיר על כנה את ההחלטה מיום 24.7.03 בבש"א 14665/03 הנ"ל. יובהר פעם נוספת - כשם שהובהר בהחלטה מיום 24.7.03 - כי אותה החלטה מתייחסת, בשלב זה, אך ורק לעצם הרְשות למשלוח הודעה בעניין הערבויות הבנקאיות, ולא ליותר מכך. אשר על כן, איני מוצא לנכון להידרש בשלב זה לטענה החלופית של הנאמנים, המתייחסת לדרישתה של הרשות להשלים את הערבויות הבנקאיות לסכומן המקורי מייד לאחר חילוטן. בעניין זה דלתותיו של בית המשפט פתוחות תמיד בפני הנאמנים. הקפאת הליכים