החלטה מונחת בפני מחלוקת, הנסבה סביב בקשת להסדר נושים של החברות מגל תקשורת בע"מ, לוח טלפון בע"מ וקישורים פרסום בע"מ (להלן: החברות), חברות קשורות אשר עסקיהן נקלעו לקשיים. החברות, אשר צברו חובות כבדים, מציעות הסדר לנושיהן, דבר אשר ימנע את כניסתן להליכי כינוס או פירוק. במסגרת זו, התעוררה מחלוקת הקשורה לתביעת החוב של חברת ליאקום מערכות בע"מ (להלן: ליאקום), נגדה מעלות החברות טענות קשות. לאחר שהונחו בפני טענות הצדדים, ואף נערך דיון בו הותר לכל צד לשאת דבריו, לא הצליחו הצדדים להגיע לכלל הסכמה, ומכאן הצורך בהחלטתי זו. עובדות המקרה 1. הסדר הנושים אשר הציעו החברות מחולק לשני תשלומים, אשר כל אחד מהם ימומן ממקור אחר: א. התשלום הראשון ימומן ממכירת נכסים אישיים של בעלי השליטה בחברות. ב. התשלום השני ימומן, לפי הצעת ההסדר, מפירות תביעה אשר מעוניינות החברות להגיש כנגד חברת ליאקום, אשר לטענתן גרמה לקריסתן הכלכלית. 2. חברת ליאקום הגישה, אף היא, תביעת חוב לנאמן שמונה לצורך ביצוע ההסדר, וזאת בשל אותה מערכת יחסים נשוא התביעה העתידית. זאת, לטענתה, משום שביצעה עבודות עבור החברות, אולם לא קיבלה תמורה. החברות, מאידך גיסא, טוענות כי ליאקום אינה זכאית כלל ועיקר לתשלום, וזאת בשל הליקויים שנפלו בעבודתה, וכי ליאקום היא הגורם הישיר לקריסתן. 3. מאחר וטיעוניהן של החברות כנגד ליאקום הינם סבוכים ומצריכים בירור עובדתי קפדני, אשר לדעת הצדדים אינו מתאים לבירור על-דרך של בדיקת תביעת חוב על-ידי נאמן, הציע הנאמן לצדדים הסכם הפשרה כלהלן, ואשר מטרתו לאפשר את אישור ההסדר בלא קשיים: א. ליאקום תגיש תביעת חוב, והנאמן יאשר אותה במלואה, בלא בדיקת טענות הנגד של החברות. ב. תוך 90 יום, ינסו החברות להשיג את הסכמת יתר הנושים להגשת תביעה כנגד ליאקום. אם תוגש התביעה תוך אותו מועד, ישמר הסכום המגיע לליאקום בידי הנאמן עד למועד הכרעת התביעה. אם לא תוגש תביעה, ישולם הסכום לליאקום לאלתר. 4. החברות קיבלו את הצעת הפשרה, דנן ואילו ליאקום מתנגדת לה. טענותיה של ליאקום 5. ליאקום ביצעה עבודות עבור החברות והנפיקה חשבוניות בגין זאת, אולם לא קיבלה תמורה. החוב נשוא עבודות אלו עומד כיום על למעלה מ 600,000 ₪. 6. ליאקום הגישה תביעת חוב לנאמן על בסיס החשבוניות שהנפיקה. היות והחברות אינן חולקות כלל על עצם מתן השירות ומחירו, ומוכנות להסכים כי הנאמן יקבל את תביעת החוב, הרי עסקינן בשאלה פשוטה, אשר סופה הינו כי ליאקום הינה נושה במובהק. 7. אין לברר בקשה זו על דרך בקשה למתן הוראות, שכן משמעות הדרך המוצעת על-ידי הנאמן הינה "הטלת עיקול" על הכספים המתאימים לליאקום, טרם הגשת תביעה כספית, קרי הטלת עיקול ללא הגשת ההליך העיקרי. 8. אין כל מקום לקפח את ליאקום כנושה אך ורק על סמך הצהרת כוונות להגיש תביעה. טענות החברות 9. ליאקום לא עמדה בהתחייבויותיה, לא ספקה את השירותים המוזמנים. התנהגותה גרמה לקריסת החברות ולמצב בו הן נתונות כיום. כמו כן, לחברות טענות רבות ושונות כנגד ליאקום והנזקים אשר גרמה לחברות. 10. מכל האמור לעיל עולה, כי ליאקום אינה נושה ומעמדה שונה מהותית ממעמד יתר הנושים. אין להפריד בין עובדת מתן השירות לטיבו, דבר אשר משול ל"אספקת מכונית בלא מנוע" וטענה כי המכר התקיים, ואין אלא מחלוקת על טיבו. מכאן, שאין כל ממש בטענת האפליה שהעלתה ליאקום. 11. קבלת טענתה של ליאקום במסגרת הבקשה דנן תתיר לה "לדלג" על ההליך העיקרי, בעוד ההכרעה דנן כלל אינה נדרשת במחלוקת העיקרית. עמדת הנאמן 12. הנאמן חוזר על הצעתו, וטוען כי אין הוא מסוגל להכריע במערכת היחסים בין ליאקום לחברות, אשר בירורה מורכב. זאת בעוד תשלום עכשוי לליאקום משול למצב בו כאילו התביעה כבר הוכרעה. 13. אין כל הצדקה לברר את התביעה לגופה בשלב זה, כאשר יתכן וההסדר כולו לא יאושר, או שהגשת התביעה כנגד ליאקום לא תאושר. 14. לליאקום לא יגרם נזק של ממש בגין הקפאת הסכום המיועד לה למשך 90 יום. אם וכאשר יחליטו הנושים להגיש את התביעה, הרי בלוא-הכי לא יהיה מקום לשלם לליאקום טרם שזו תוכרע. עד כאן העובדות וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי; 15. קבלן מבצע עבודה עבור חברה, ואינו מקבל את שכרו. אין מחלוקת כי העבודה נעשתה, והוסכם המחיר בגינה בין הצדדים, אלא שמזמין העבודה טוען כי הקבלן לא ביצע את עבודתו כיאות ולמעשה גרם למזמין נזק גדול. במצב דברים רגיל, כאשר שני הצדדים הם כשרי-פרעון, מגיש הקבלן תביעה אזרחית כנגד המזמין, ובה הוא תובע את שכרו. המזמין יעלה, כטענות הגנה, טענות בדבר אופן ביצוע העבודה על-ידי הקבלן והנזקים שגרם לו הלה לשיטתו. זאת, בין אם על דרך טענות הגנה גרידא, העלאת טענת קיזוז, או הגשת תביעה שכנגד. אין חולק, כי במצב כזה, לא יזכה הקבלן לקבל את כספו, טרם תוכרע התביעה, כולל דיון ודחיה של טענות הנגד שמעלה המזמין. אין כל צורך כי המזמין יטיל עיקולים או ינקוט באמצעי אחר לעיכוב תשלומם של כספים אלו. אמצעים אלו יופעלו רק כאשר חיובו של המזמין לשלם לקבלן אינו שנוי במחלוקת לכשעצמו, אולם בין הצדדים ניטשת מערכה משפטית שונה לחלוטין, אודות סכסוך אחר. במקרה כזה, עשוי המזמין לטעון כי מן הראוי לבצע מעין קיזוז בין התביעות, ולא לשלם את הסעד הבלתי שנוי במחלוקת לכשעצמו, עד אשר יתבררו שאר העניינים הכספיים בין הצדדים. מעבר לדרוש יוער, כי תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות אף הטלת עיקולים, וזאת שבעה ימים טרם הגשת תביעה. אין מניעה כי במקרים חריגים יוכל בית המשפט אף להאריך מועד זה. יתכן, וזאת בלא לפסוק בדבר, כי אילו היו החברות מבקשות, נוכח כוונתן לכנס אספת נושים ולהגיש לאחריה תביעה כנגד ליאקום, היה מקום לשקול בקשה זו ברצינות רבה, אף כי במקרה אשר כזה היה צורך לקצר את מועד 90 הימים אשר מבקשות החברות. 16. מנסיבות המקרה עולה במפורש, כי עניינה של ליאקום אינו נופל אלא לגדר מצב זה האחרון. עסקינן בטענות וטענות שכנגד אשר כרוכות במובהק באותה עסקה עצמה. במצב זה, אין כל הצדקה, במצב ה"רגיל" לחלק את ההתדיינות לשתי תובענות נפרדות, האחת מטפלת אך ורק בקיום החוזה ובביצועו ה"פורמלי" על-ידי ליאקום, ואילו השניה הינה תובענה נפרדת של החברות אודות דרך ביצוע העבודה, השולל מליאקום את זכותה לתשלום החוזי. יתר על כן; הפרדה זו לא רק שאינה יעילה ומסורבלת, הרי שהיא עשויה להעביר את נטל ההוכחה שלא כדין; אחת הטענות שבפי החברות הינה כי ליאקום לא סיפקה למעשה את השירות לו התחייבה. עיננו הרואות, כי בתביעה אזרחית רגילה המוגשת מטעם ליאקום, היתה היא זו שצריכה להוכיח כי ביצעה את החוזה כדת וכדין והיא זכאית לתמורה, ובכלל זה כי אכן סיפקה את הסחורות או העבודה לה התחייבה. מאידך גיסא, הפרדת התביעות והצבת טענות הנגד של החברות במסגרת עצמאית, עשויה היתה להפוך את הנטל, ולהטיל על החברות להוכיח כי ליאקום לא סיפקה את השירותים להם התחייבה. עסקינן, כמובן, בנטל ההוכחה הכללי בתביעה האזרחית. זאת, להבדיל מנטל הבאת הראיות המועבר בין הצדדים, ולהבדיל מנטל ההוכחה בתביעה נזיקית שכנגד אשר החברות יכולות היו להגיש, ומטרתה לחייב את ליאקום לשלם לחברות סכום החורג מהתשלום החוזי אותו לא זכתה לקבל. 17. דבר זה לא היה משתנה באופן יסודי אף אם היו החברות בהליכי פירוק; במקרה זה, היה על ליאקום להגיש תביעת חוב למפרק, ואין חולק, כי במצב זה היה הנטל להוכיח את קיום חובה, כולל הפרכת טענות החברות לעניין ביצוע החוזה, מוטלות עליה. המפרק היה דן עובדתית ומשפטית בתביעת החוב, ובמסגרת זו, היה על ליאקום להוכיח, כמו במקרה הקודם, את טענותיה, לרבות הפרכת טענות החברות (או משתתפיהן) כי השירות לו היא טוענת לא סופק, או שסופק בצורה חלקית וגרועה ונזקו רב מתועלתו. כך היה הן אם התביעה היתה נדונה ומוכרעת בפני המפרק, והן אם היתה מועברת, בשל מחלוקות עובדתיות סבוכות, לערכאה אזרחית. 18. המשותף לכל המצבים דנן הינו כי ליאקום לא היתה זוכה, בשום דרך שהיא, לקבל את הכסף המגיע לה, לשיטתה, טרם היתה תביעתה נדונה ומוכרעת לגופו של עניין, ותוך דיון והתייחסות לטענות הנגד שמעלות החברות לעניין אותה מערכת יחסים עסקית. זאת, כשם שהחברות לא היו זכאיות לקבל את דמי הנזק בגין מעשיה ומחדליה הנטענים של ליאקום, טרם היתה נדונה התביעה שכנגד לגופה. 19. במקרה דנן, עסקינן ב"מצב ביניים" בין שני המצבים שתוארו לעיל, קרי, מצב של תביעה אזרחית בין גופים כשרי פרעון לבין מצב של תביעת חוב כנגד חברה בפירוק. עסקינן בחברות אשר פעילותן הכלכלית קרסה, ואין הן מסוגלות לפרוע את חובותיהן. מאידך גיסא, אין הן נתונות, לעת עתה, בהליכי פירוק. כדי להמנע מפירוק, הוגשה הצעה זו להסדר נושים אשר נדונה כאן. הצעת הסדר הנושים מתבססת, בחלקה, על פירות עתידיים של תביעה שתוגש כנגד ליאקום. די בדבר זה, כדי לייחד את ליאקום מיתרת נושי החייב, במובן זה, שעל בית המשפט לתת דעתו, כי יש לליאקום אינטרס מיוחד, שאינו זהה לאינטרס יתר הנושים. 20. כדי להקל על ביצוע ההסכם ולהגיע למצבת חובות מקסימלית ברורה אשר תאפשר לנושים לערוך את שיקוליהם, וכן מתוך תובנה כי בירורן העובדתי הסבוך של הטענות שבין החברות לליאקום, הציע הנאמן הסדר יחודי לעניין תביעת חובה של ליאקום, אשר החליף את התהליך הרגיל של בדיקת תביעת חוב אשר נדון קודם לכן. כך, יכיר הנאמן בתביעת חובה של ליאקום לצורך ההסדר. זאת, מתוך מטרה כי החברות יקבלו את אישור הנושים להגיש את התביעה כנגד ליאקום, שם תידון כל מסכת הטענות בין הצדדים. מנגנון זה מאפשר, בין היתר, לשמור עבור ליאקום בנאמנות את הסכום המקסימלי אותו היא תובעת, כדי להבטיח כי ישולם לה לפי ההסדר במידה שלא תוגש תביעה, או שתביעה תוגש ותדחה. 21. דומה, כי בא כוחה המלומד של ליאקום מבקש לקרוא לתוך הצעה פרוצדורלית זו את אשר אין בה; הסכמת החברות להצעה אינה מעידה, לשיטתי, על הסכמה כלשהי מצידן לעצם נשייתה המהותית של ליאקום, ואין בה אף ויתור על טענה כלשהי מטענותיהן כנגדה. קל וחומר, שאין כאן הסכמה ל"מבנה דו שלבי", בו יופרדו זה מזה שאלת קיום ההסכם ושאלת אופן ביצועו. הסכמתן של החברות להצעת הנאמן, אין בה אלא הסכמה דיונית, כי יישמרו עבור ליאקום כספים בנאמנות עד לבירור הטענות בין הצדדים, באשר הפן המהותי של המחלוקת לא נידון, ואין כל הסכמה לותר על הדיון בו, אלא אם לא יאשרו נושי החברות את הגשת התביעה. כנגד טענה זו, אין לליאקום כל תשובה, מלבד חזרה לטענתה כי יש להפריד את מסכת ההתדיינות בין הצדדים לשניים - שאלת עצם קיומו של ההסכם ושאלת טיב השירות אשר הוענק בפועל במסגרתו. הבחנה והפרדה זו נידונו על-ידי בפתח החלטתי זו, ומצאתיהן בלתי צודקות ובניגוד לדרכי ההתדיינות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי. כשם שלא היה מקום לתת לכך יד במישרין, בתביעה אזרחית רגילה, כך אין מקום לתת לכך יד "בדלת האחורית", עתה, בשל המבנה הפרוצדורלי בו נקטו הצדדים כדי לאפשר את אישור ההסדר. 22. יוצא, כי נסיבותיו המיוחדות של המקרה אינן משנות את הדין הרגיל, לפיו אין ליאקום זכאית לקבל את הכסף המגיע לה לשיטתה, עד אשר יעמדו טענותיה במבחן הבירור המהותי. זאת, אלא אם יאושר ההסדר בלא שיסכימו הנושים להגשת תביעת החברות כנגדה. בנסיבות המקרה, אין צורך להכריע בסוגיה האם "ויתור" זה על תביעה יוכל לעמוד, אם וכאשר יכשל ההסדר והחברות יגיעו לפירוק, במובן זה כי ימנע מליאקום את הצורך לעמוד בבירור עובדתי של תביעת חובה בפני המפרק (אשר בעניין זה מוקנית לו סמכות בדיקה רחבה, כולל בדיקת מהותם של פסקי דין אשר ניתנו כנגד החברה בפירוק). אי לכך, ניתן להותיר שאלה זאת בצריך עיון. 23. בשולי הדברים יוער, בלא לפסוק בעניין, כי יתכן וליאקום זכתה מניה וביה ביתרון משמעותי מעצם מבנה הגשת התביעה בו נקט ההסדר. בעוד בתביעה רגילה, מוטל נטל ההוכחה עליה, הרי לא כך יהיה המצב בהכרח כאשר "יבלעו" טענות הנגד של החברות כנגד ליאקום במסגרת תביעה נזיקית שכנגד, בו עקרונית מוטל נטל ההוכחה על החברות. אלא, שאין כל צורך להכריע או להרחיב בעניין זה כדי להכריע בקשה זו. 24. מכל האמור לעיל, דין עמדת הנאמן והחברות להתקבל, במובן זה כי הצדדים יפעלו לפי הצעת הנאמן. דין התנגדותה של ליאקום, לכך, להדחות. בנסיבות המקרה, תשא ליאקום בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד לטובת הנאמן והחברות, בסך 5,000 ₪ + מע"מ לטובת כל אחד מהם. סכום זה ישא הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד ליום התשלום בפועל. מיסיםתביעת חובנאמנותחובחשבונית