תביעה נגד יוניברסל מוטורס

פסק דין 1. התובע רכש מהנתבעת ביום 18.10.00 רכב מסוג "סוואנה" תוצרת חברת שברולט (להלן - הרכב) תמורת הסך של 187,689 ₪. הרכב נמסר לתובע ביום 29.10.00. התובע, אשר על פי הגדרתו, עוסק במתן שירותים בתחום האינסטלציה, רכש את הרכב על מנת שישמש אותו לצורך עבודתו. התובע טוען לפגמים מהותיים ברכב ולתקלות רבות, אשר המוסך המרכזי של הנתבעת (להלן - המוסך), במסגרתו בוצעו הטיפולים והתיקונים, לא הצליח לאתר את הגורם להם ולא עלה בידו לתקנם. פגמים ותקלות אלה, לטענתו, מנעו ממנו כל שימוש תקין, עד כדי כך שנאלץ "להשבית" את הרכב בחודש מאי 2005. בתביעה זו תובע התובע מהנתבעת להשיב לו את התמורה ששילם (כנגד השבת הרכב) ולפצותו עבור נזקים שונים שנגרמו לו לטענתו בסכום נוסף של כ-200,000 ₪. הנתבעת מכחישה את קיומם של הפגמים המהותיים הנטענים. לדבריה, התקלות שהתגלו היו סבירות, רגילות וקלות ערך, ותקלות אחרות נגרמו בעטיו וברשלנותו של התובע. הנתבעת מכחישה גם את הנזקים הנטענים. להלן אפרט את השתלשלות הדברים על פי גירסאות הצדדים ולאחר מכן אדון בפגמים ובתקלות הנטענים. עדויות התובע עדות התובע (תאור הדברים מובא מתוך תצהירו וחקירתו, עמ' 15-2) 2. התובע טוען, כי סמוך מאד לאחר קבלת הרכב החלו להתגלות "בעיות ורעשים" במערכת הבלמים, הגיר, הסרן האחורי והסטרטר של הרכב. ביום 29.1.01, כשלושה חודשים לאחר קבלת הרכב, כשמד האוץ עמד על 7,600 ק"מ הוא הגיע למוסך ובמסגרת הטיפול התקופתי דיווח גם על התקלות שהתגלו. גם לאחר הטיפול, הבעיות לא נפתרו. 3. ביום 22.5.01, לאחר תיאום מראש, הוא הגיע פעם נוספת למוסך, לטיפול תקופתי נוסף, וגם הפעם שב ופירט את התקלות. הפעם הוא התבקש להשאיר את הרכב למשך יומיים. גם לאחר טיפול זה הבעיות לא נפתרו. 4. ביום 2.9.01, במהלך נסיעה שגרתית, חדלו לפתע ההגה והבלמים להגיב, הוא איבד שליטה על הרכב ונאלץ לבלום את הרכב במדרכה גבוהה על מנת למנוע התנגשות ברכבים אחרים. אזי, פנה שוב למוסך ודיווח על התקלה. הפעם, הרכב נשאר במוסך ארבעה ימים, במהלכם עבר הרכב טיפול מקיף, כולל טיפול בסרן האחורי. עובדי המוסך דיווחו לו, כי לא איתרו את הגורם לאובדן ההיגוי והבלמים, אך הרכב תקין וכשיר לנסיעה. 5. התובע לקח את הרכב לבדיקה במכון הרישוי אלן, אשר בדק את הרכב ביום 5.9.01 ומצא את הממצאים הבאים (בין היתר): רעשים במנוע ונזילות שמן, החלפת הילוכים לקויה, ודיפרנציאל רועש. יצוין, כי ב"כ הנתבעת התנגדה להגשת מסמך זה, כיוון שהוגש שלא באמצעות עורכו (עמ' 16 לפרוטוקול). 6. ביום 30.10.01, שב התובע למוסך והתלונן על רעשים עזים מהסרן האחורי. לדבריו, בוחן מטעם הנתבעת שכינויו "מושון" (שהתגלה אחר כך ששמו משה כהן) הודה, כי הרכב סובל מרעשים קבועים בסרן האחורי, אולם מדובר בדבר רגיל ובלתי חריג ברכב מסחרי. 7. התובע ביקש מהנתבעת להוציא לו פלט "היסטוריית הרכב", וזה נמסר לו ביום 7.11.01. משבחן את הפלט, גילה, לדבריו, כי חסרות בו תלונות עליהן התלונן ותלונות אחרות הוגדרו באופן שונה. כך, למשל, התלונה בדבר כיבוי מערכת ההגה והבלמים נרשמה: "דוושת בלם יורדת". 8. ביום 21.11.01, במהלך נסיעה, כבה רכבו, דבר שהביא להפסקת פעילות מערכת ההגה והבלמים. מאחר והצליח להתניע את הרכב, הוא סבר כי מדובר בתקלה חד פעמית ולא פנה למוסך. אולם, ביום 25.11.01, שב ונכבה הרכב במהלך נסיעה. הפעם הוא פנה למוסך. 9. בפנייתו זו למוסך, תיאר התובע בפני העובדים תופעה נוספת שהתגלתה, לדבריו: בעת שילוב הילוך קדמי או אחורי, הרכב "קופץ", כאשר עוצמת הקפיצה משתנה מקפיצה קלה ועד לקפיצה ממשית, עד כדי פגיעה ברכבים סמוכים או בעמודים וגדרות, דבר שגרם לפגיעות בפגושי הרכב. עובדי המוסך השיבו לו את הרכב, לאחר שטענו בפניו כי התקלה שגרמה לכיבוי הרכב אותרה וטופלה. בשלב זה, דרש התובע ממנהל המוסך אישור בכתב כי הרכב תקין, כשיר ובטיחותי לנסיעה, אך זה סירב לתת אישור כזה. 10. לדברי התובע, כבר למחרת הוא נתקל בבעיות התנעה, אך כדי שלא להשבית שוב את רכבו הוא המשיך לנסוע איתו באופן זה, עד שביום 15.12.02, הוא לא הצליח כלל להניע את הרכב. משנעזר ברכב אחר לצורך התנעת רכבו, הוא גילה כי אחד מקוטבי המצבר נעקר ממקומו, כשלטענתו הדבר נגרם במהלך הטיפול האחרון במוסך. הוא שב ופנה למוסך. מנהל המוסך בדק ומסר לו, כי שני מצברי הרכב חלשים ונדרש להחליפם. 11. ביום 22.6.03 כבה הרכב פעם נוספת במהלך נסיעה. הפעם הוא לא הצליח להניעו ורכבו נגרר למוסך. במהלך הטיפול הודיע מנהל המוסך לתובע, כי יש צורך לנתק את משבת הרכב (האימובילייזר) על מנת לאתר את התקלה, וכי הדבר כרוך בתשלום. למרות שהתקלה אירעה בתקופת האחריות, הוא נאלץ לתת את הסכמתו. לאחר שהייה של שלושה ימים במוסך, הודיעו לו עובדי המוסך כי נתיך שנשרף גרם לקצר וכי התקלה טופלה. התובע הגיע למוסך כדי ליטול את הרכב וגילה כי המשבת לא חובר בחזרה, ורק לאחר שדיבר עם מנהל המוסך חובר המשבת מחדש. 12. התובע פנה למתקין מערכות המיגון "פאר הרכב בע"מ" וזה הוציא לו אישור (נספח ה'), כי האימובילייזר נמצא תקין וכן ש"האימובילייזר מצויד בפיוז עצמאי למקרה תקלה". יצוין, כי ב"כ הנתבעת התנגד להגשת מסמך זה שלא באמצעות עורכו (עמ' 16). 13. במהלך התכתבות שניהלו באי כח הצדדים, הוצע לתובע להביא את הרכב למוסך למספר ימים על מנת לטפל בכל התקלות. התובע נענה להצעה זו, והרכב שהה במוסך 4 או 5 ימים, במהלכם ניתן לו רכב חילופי מסוג ג'יפ איסוזו טרופר, שלדבריו היה מסוגל באופן חלקי בלבד לשמשו לצורך עבודתו. בסוף אותם ימים הודיעו עובדי המוסך לתובע כי כל התקלות טופלו ותוקנו. 14. לטענת התובע, גם לאחר מכן המשיכו הבעיות המהותיות של הרכב, ובכללן: הרעשים מהסרן האחורי וקפיצות הרכב בשילוב ההילוכים. ביום 31.7.03 הזמין התובע בדיקה ממכון הבדיקה והרישוי "קומפיוטסט" שבראשון לציון, שהעלתה, בין השאר, את הממצאים הבאים: רעש גלגלות ורצועות, תקון זויות ההיגוי, חריקות בבלימה, צמיגים פגומים ויבשים, שמן כהה בתיבת ההילוכים, נקישה בשילוב ההילוכים, רעש וחופש ממערכת הנעה (נספח ו'). 15. ביום 21.8.03 ניסה התובע לפתוח את הרכב באמצעות השלט וגילה כי מערכות החשמל ברכב אינן פועלות. לאחר שהתניע את הרכב באמצעות רכב אחר הוא פנה למוסך ושם נמסר לו כי הבעיה נובעת מקורוזיה שגרמה לפריקת שני מצברי הרכב. עובדי המוסך ניקו את המצברים וטענו אותם. 16. ביום 2.9.03, במהלך נסיעה לירושלים, התחמם הרכב שלוש פעמים, באופן שהוא נאלץ לחנות בצידי הדרך עד להתקררות המנוע. התובע בדק ומצא כי לא היה מחסור מים במצנן. 17. כחודש וחצי לאחר הטיפול האחרון במצבר הרכב, שבה התופעה של שיתוק מערכות החשמל. התובע שב והתניע באמצעות רכב אחר ופנה למוסך. הפעם נמסר לו, כי יש להחליף את אחד המצברים. כיוון שהמצבר היה במסגרת האחריות, הותקן לו מצבר אחר, אך המצבר שהותקן היה ללא ציון תאריך. 18. הרכב הוכנס לטיפול ביום 26.10.03, כשהתובע מדווח לעובדי המוסך על תופעת התחממות המנוע. עובדי המוסך הודיעו לו כי המצנן נמצא תקין, אך מומלץ לבצע לו ניקוי בעלות של כ-500 ₪, משום שהדבר הוא מחוץ למסגרת האחריות. הרכב שוחרר ביום 27.10.03, לאחר טיפול. 19. יומיים לאחר מכן שב התובע ופנה למוסך, כשהוא טוען בפניהם שלא תוקנו כל התקלות שפורטו על ידו. הפעם הושאר הרכב במוסך במשך 14 ימים, בלא שהוצע לו רכב חילופי. במהלך טיפול זה פורקו והורכבו מחדש מערכות רבות ברכב, ובכלל זה פורק והורכב מחשב הרכב, הוחלפו מערכת הזרקת הדלק ומערכת משאבת הדלק, הרכב נשלח לבדיקה במכון לגירים ועוד. 20. במהלך טיפול זה בוצעה נסיעת מבחן ברכב, בהשתתפות התובע, על ידי הבוחן משה כהן. לטענת התובע, משה כהן אישר בפניו את התקלה של "קפיצת" הרכב ואף נימק אותה בהפרש של כ-6% בין תגובת הגיר לבין אספקת הדלק בפועל. 21. בסוף הטיפול נדרש התובע, לטענתו, לחתום על מסמך, שבו הוא מוותר על כל טענה או תביעה מהנתבעת. משסירב, הוא נדרש לשלם סכום של כ-15,000 ₪ עבור הטיפול. רק לאחר שפנה למנהל המוסך וטען בפניו כי הטיפול נעשה במסגרת האחריות, הוא חויב בתשלום של 424 ₪ בלבד (נספח י'). 22. ביום 10.11.03 הביא התובע את הרכב לבדיקה נוספת במכון קומפיוטסט. ממצאי הבדיקה כללו, בין היתר, את ממצאים הבאים: רעש פנימי, תיקון זויות ההיגוי, אין תאריך על המצבר, נקישה בשילוב ההילוכים (נספח י"א). יצוין, כי ב"כ הנתבעת התנגדה להגשת מסמך זה שלא באמצעות עורכו (עמ' 16). 23. ביום 13.12.04 קיבל התובע חוות דעת של השמאי עידן ויקטור (נספח י"ב). לחוות דעתו אתייחס להלן בנפרד. 24. בחודש מרץ 2005 במהלך נסיעה נוספת, נתקל התובע, לטענתו, ברעשים מתכתיים ונקישות חזקות מהמנוע. כיוון שהאחריות על הרכב הסתיימה, הוא פנה למוסך אחר, "כוכבי הרכב" בחולון, המשמש כמוסך מורשה של רכבי הנתבעת. מנהל המוסך המליץ לו על שיפוץ מזרק הדלק (האינג'קטור), אך אמר לו שבטווח נסיעה נוסף של כ-10,000 ק"מ, הוא יידרש לבצע שיפוץ של כל המנוע. התיקון המומלץ בוצע בעלות של 1,392 ₪. 25. מספר ימים לאחר מכן החל הרכב "לקרטע" במהלך נסיעה, והתובע שב והביא את הרכב למוסך "כוכבי הרכב". מנהל המוסך "כוכבי הרכב" הודיע לתובע, כי יש צורך בהחלפת מנוע הרכב וניתנה לו הצעת מחיר למנוע משופץ בסכום של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ, כאשר עלותו של מנוע חדש היתה כ-74,000 ₪ (נספח י"ג 3). באותו שלב עמד מד האוץ של הרכב על 83,155 ק"מ. התובע שב לביתו עם הרכב כדי לשקול את צעדיו. 26. לאחר חילופי מכתבים בין באי כוח הצדדים, הוסכם על הבאת הרכב למוסך הנתבעת כדי לבדוק את הרכב. במהלך תקופה זו נמנע התובע, לדבריו, לעשות כל שימוש שהוא ברכב. יתירה מזו, לדבריו, על אף שניתן היה להניע את הרכב, הוא הזמין גרר כדי לקחתו למוסך, אולם הרכב הועלה על הגרר והורד ממנו בנסיעה. 27. לאחר מספר ימים הוצע לתובע כי מנוע הרכב יוחלף במנוע חדש, אך זאת בתנאי שיהא בכך סיום של כל המחלוקות המשפטיות שבין הצדדים. התובע סירב לתנאי זה והוא התבקש לקחת את רכבו מהמוסך. 28. משהגיע התובע למוסך, הוא גילה כי מצברי הרכב מרוקנים. לדבריו, הדבר נבע מכך שחלונות הרכב נותרו פתוחים ומפתחות הרכב נותרו במתנע. כן גילה כי חסרים שני רכיבים המכונים "נדנדים", שבלעדיהם לא ניתן להתניע את הרכב. משום כך, נאלץ להזמין גרר אשר גרר את הרכב לחצר ביתו. 29. מאז הבאת הרכב לחצרו, עומד הרכב בחצר ללא כל שימוש, והתובע נאלץ לרכוש רכב אחר במקומו. 30. בחקירתו הוסיף התובע, כי המומחה מטעמו, עידן ויקטור, לא המליץ לו על השבתת הרכב, זו היתה החלטה שלו והוא לא ניסה למכור את הרכב או לתקנו (עמ' 17-16). 31. התובע נשאל: "נכון שהתלונה שלך על רעשים זה לא תלונה שמנעה ממך לעשות שימוש ברכב?" והשיב: "בגדול זה נכון" (עמ' 17). כן אישר התובע, שבפעם הראשונה שהוא נכנס למוסך זה היה לצורך טיפול והוא לא הגיע במיוחד בגלל הרעשים, אך הוסיף, כי דיווח על הרעשים לסוכנות המכירה מיד בנסיעתו הראשונה ברכבו ונמסר לו כי הרעש הוא בגלל שהרכב הוא ללא כסאות וללא ריפודים ולכן הוא מהווה מעין תיבת תהודה (עמ' 17). 32. עוד אישר התובע (עמ' 21), כי בטיפוליו במוסך "כוכבי הרכב", הוא לא דיווח להם על הבעיה בסרן האחורי, לדבריו, משום שהגיע למסקנה שאם במוסך הנתבעת לא הצליחו לפתור בעיה זו, הרי שוודאי שלא יצליחו בכך במוסך אחר. עדות אייל פתיחה 33. פתיחה הוא סוכן ביטוח, ובבעלותו סוכנות ביטוח. בתצהירו סיפר, כי במהלך עבודתו נזקקים מבוטחיו מידי פעם לחוות דעת של מומחה לאינסטלציה, והוא נהג להפנותם לתובע. במהלך השנים האחרונות, כשפנה לתובע בענין זה, ציין בפניו התובע בצער כי אין באפשרותו להגיע לשם ביצוע העבודה שכן רכבו אינו תקין או שהוא במוסך. 34. ב"כ הנתבעת התנגדה לעדות זו המהווה עדות שמיעה, ובכפוף לכך היא ויתרה על חקירת העד (עמ' 4). עדות שלומי ארזי 35. שלומי ארזי הוא גיסו של התובע. בתצהירו סיפר, כי בבעלותו רכב מסחרי המשמשו לעבודתו. מאז שהתובע רכש את רכב הסוואנה הוא שמע לא אחת על כך שברכבו יש תקלות, או שהוא שוהה במוסך. כן ציין, שהוא נקרא על ידי התובע במהלך השנים האחרונות 3-4 פעמים כדי לסייע לו להניע את הרכב. 36. גם לעדות זו התנגדה ב"כ הנתבעת בהיותה עדות שמיעה, ובכפוף לכך היא ויתרה על חקירתו (עמ' 6). עדות דוד לוי 37. דוד לוי הוא עובד חברת הגרר שנקרא על ידי התובע לגרור את הרכב בביקורו האחרון במוסך. לוי אישר כי הרכב הועלה לגרר בנסיעה וכך גם הורד ממנו. המומחה ויקטור עידן 38. השמאי עידן הוציא לתובע חוות דעת אחת מרכזית, מיום 13.12.04 (נספח י"ב) ושתי חוות דעת משלימות, מיום 25.9.05 (נספח י"ב 2) ומיום 30.3.06 (נספח י"ד). הכשרתו המקצועית, על פי פירוט דבריו, הינה בתחום שמאות הרכב ומכונאות רכב. 39. בחוות דעתו הראשונה, מציין השמאי, כי בדק את הרכב בשלושה מועדים שונים, בחודשים 11/04, 7, 6. מרבית חוות הדעת היא פירוט תלונותיו של התובע ועריכת השוואות בין התלונות ובין המצוין בדפי העבודה של הנתבעת, וכן פירוט הממצאים שהתגלו בשני מכוני הרכב. 40. נוסף לכך, ערך לרכב בדיקה באמצעות הרמתו על מתקן הרמה ונסיעת מבחן, ולהלן עיקר ממצאיו משתי הבדיקות הראשונות: רעש לוואי המאפיינים ליקוי ממיסבי הגלגלים, רעש לוואי מהדיפרנציאל (בקאקס) במהירות של כ-90-80 קמ"ש, רעש לוואי מהמיסבים במהירות נמוכה, שילוב קשה למצב D מלווה בנקישה חזקה, נקישה בשילוב ההילוכים, חסר בורג בפחית מגן חום בצד שמאל. המומחה מציין, כי רעשי הלוואי מהדיפרנציאל והרעשים הנוספים והנקישה בשילוב ההילוכים מהווים פגם מהותי ברכב. 41. בבדיקה השלישית (בחודש 11/04) הבחין המומחה לאחר נסיעה ממושכת במהירות נמוכה ברעידות ורעשי לוואי במרכב, שנשמעו מכיוון צידו השמאלי אחורי של המרכב. 42. המומחה מציין, כי כיבוי המנוע בעת הנסיעה מהווה פגם בטיחותי חמור וגורם לפגיעה קשה ביכולת הבלימה. עוד מציין המומחה כי החלפת המצברים והפגמים בהנעה מעלים חשד לליקוי במערכת הטעינה והתקנת מצבר ללא הטבעת תאריך הינה בניגוד להוראות משרד התחבורה. 43. המומחה ציין לקראת סוף חוות דעתו: "למיטב נסיוני, טענותיו של בעל הרכב בהחלט מתקבלות על הדעת והעובדה כי בבדיקתי את הרכב לא אובחנו כל התקלות אינן מעידות שהתקלות לא קיימות בפועל או לא מופיעות מפעם לפעם. רצף הליקויים כמפורט.... מאפיינים רכב שגילו כשבע-שמונה שנים". 44. בסוף חוות הדעת, קובע עידן כי במידה והרכב היה נמכר לאחר תיקון הליקויים שאובחנו ברכב, סך ירידת הערך היתה מגיעה לשיעור של כ-35% מערך הרכב, שהם 46,902 ₪. 45. חוות דעתו המשלימה, מיום 25.9.05, כוללת אף היא בעיקר את פירוט תלונותיו של התובע ופירוט הממצאים העולים מהבדיקות במכוני הרכב ומהטיפול והבדיקה שנעשו במוסך כוכבי הרכב. בהתייחסו לצורך בהחלפת מנוע הרכב, קובע עידן, כי החלפת המנוע תגרום לירידת ערך בשיעור של 5% מערך הרכב, ואילו שיפוץ המנוע יגרום לירידת ערך בשיעור 2%. 46. עידן הוסיף, כי בדק את הרכב שחנה סמוך לביתו של התובע (לאחר שהושבת) ומצא ברגי מכסה שסתומים צד שמאל חסרים, חיוט חשמלי מתחת למתג הצתה קרוע ומפוזר, כיסוי עליון בין המושבים לא חובר למקומו. לדעתו, היה על המוסך להחזיר את החלקים הללו כמצבם כשהרכב הוכנס למוסך. 47. עידן חתם חוות דעת משלימה זו בקביעה, כי ברכבים מסוג הרכב דנן אורך חייו של המנוע הוא כ-800-700 אלף ק"מ. 48. חוות הדעת מיום 30.3.06 היא חוות דעת משלימה לזו העיקרית, לאחר שהוצגו בפניו מסמכים נוספים. לאורם, חוזר עידן על קביעתו, כי תיפקודו של הרכב מאפיין רכב שגילו כשבע או שמונה שנים. 49. בחקירתו, אישר עידן כי הוא אינו מהנדס או הנדסאי רכב, וכי לצורך בדיקותיו ומתן חוות דעתו, הוא לא נעזר במומחה אחר או בציוד בדיקה מיוחד (עמ' 8-7). 50. כן אישר המומחה, כי חלק מהליקויים שנטענו על ידי התובע לא אותרו על ידו, כגון: "קפיצת" הרכב (עמ' 10). 51. עידן נשאל על חוות דעתו לענין ירידת הערך (עמ' 13-12): "ש. כשמחליפים מכלולים ברכב, מנוע חדש, גיר חדש, זה ישביח את הרכב, נכון? ת. תלוי מה גילו של הרכב, ויש מצב שזה גם מרתיע קונה עתידי מלקנות, כי אם החליפו מנוע או גיר הקונה יגיד אולי היתה תאונה. למה להכניס ראש בריא למיטה חולה. ...... השאלה היא מה הנתונים של הרכב. אם רכב של כך וכך קילומטרים שמים לו מנוע חדש וודאי שזה משפר מבחינה מכנית, מצד שני יש רתיעה של קונה פוטנציאלי בהמשך. כי יש אופציה של תאונה, ואז צריך להוכיח שזה נבע מכשל מכני. יש מצב שמנוע נסע כך וכך וניזוק, זה יכול לפגוע במערכות אחרות. קשה לתת לזה תשובה חדה. זה תלוי". 52. עידן נשאל על סמך מה קבע את הנתון של חיי המנוע הרגילים של רכב מסוג זה, והשיב כי התיעץ עם מנהל מוסך מורשה של הנתבעת, אך סירב לציין את שמו (עמ' 13). 53. עידן אישר, כי לא המליץ לתובע "להשבית" את הרכב, וכי למיטב זכרונו הוא חושב, שניתן היה "להשמיש" את הרכב לאחר תיקון. עדויות הנתבעת עדות יובל חזן 54. יובל חזן משמש כסגן מנהל המוסך המרכזי של הנתבעת, ומתוקף כך הוא מכיר את ענינו של התובע. בפתח דבריו מציין חזן בתצהירו (סעיף 6), כי ברכבים מסוג סוואנה נעשה שיפור בסרן האחורי לעומת הרכבים מסוג וונדורה, המעניק לו כושר העמסה גבוה. מבנה זו, טוען חזן, הפחית משמעותית את הרעשים מהסרן האחורי, אך לא העלימם לגמרי. 55. חזן מציין (סעיפים 9-7), כי הרכב נמסר לתובע לאחר שעבר בדיקת תקינות, כי תלונותיו של התובע טופלו במיומנות ובמקצועיות, כי חלק מהתלונות לא אותרו מעולם, לא על ידי המוסך ולא על ידי גורם מקצועי אחר, כי עובדי המוסך עשו כל שביכולתם כדי לרצות את התובע, למרות התנהגותו הפוגעת, וכי התקלות שהתגלו ברכב אינן תקלות בטיחותיות או כאלה החורגות מהסביר ברכב חדש העובד בתנאי עומס בלתי סבירים כמו הרכב הנדון. מכאן עובר חזן לתאר את השתלשלות הדברים מנקודת מבטה של הנתבעת (סעיפים 10 ואילך). 56. הביקור הראשון של הרכב במוסך היה ביום 29.1.01, כאשר קודם לכן לא נרשמה כל תלונה של התובע. ביקור זה נועד לטיפול תקופתי שבוצע והושלם באותו יום. בדרך אגב, התלונן התובע על רעשים, אולם כיוון שהמוסך לא היה ערוך לכך הוא התבקש לתאם ביקור מיוחד לצורך בדיקת תלונותיו. למרות זאת, התובע לא תיאם ביקור נוסף עד למועד הטיפול התקופתי השני. 57. הביקור השני במוסך היה ביום 22.5.01, לצורך טיפול תקופתי נוסף, כאמור. גם בביקור זה, שב התובע והתלונן על רעשים מאזור הסרן האחורי ועל בעיות במתנע. הוא התבקש להשאיר את הרכב במוסך למשך לילה אחד על מנת לבדוק את ההתנעה כשהרכב קר. הרכב עבר טיפול תקופתי, ניקוי וכיוון בלמים ובדיקת הסטרטר. בבדיקת הסרן האחורי הוחלט להחליף מספר חלקים כדי להשוות את רמת הרעש והתובע התבקש לתאם מועד נוסף לצורך כך. התובע תיאום מועד זה רק כארבעה חודשים לאחר מכן. 58. ביום 2.9.01 הכניס התובע את הרכב לצורך שיפוץ הסרן האחורי. לדברי חזן, התובע לא התלונן בביקור זה על כיבוי הרכב בזמן נסיעה. 59. לטענת חזן, בכל רכב בעל תא אחיד בגודלו של הרכב הנדון, נשמעים רעשים מהסרן האחורי בזמן נסיעה בגלל התהודה הנוצרת בחלל התא הגדול. ברכב הנדון הרעש שגרם הסרן האחורי בגלל התהודה לא חרג מהסביר ולא הראה על תקלה מיוחדת. למרות זאת, וכדי להניח את דעת התובע, הוחלף מכלול פנימי בסרן האחורי. לאחר החלפת המכלול, לא נמצא שינוי לעומת המצב שקדם לכך. 60. כחודשיים לאחר מכן, ביום 30.10.01, הכניס התובע את הרכב למוסך לשם בדיקת בלמים, שנשחקו בשל שימוש ובלאי, ללא קשר לתלונות התובע, ודבר זה טופל. באותו ביקור, שב התובע והתלונן על הרעש מהסרן האחורי, הבוחן משה כהן ביצע בדיקה והסביר לתובע כי זהו רעש רגיל ואין בכך תקלה. 61. בסיום הטיפול, ביקש התובע את פלט היסטוריית הרכב וזה נמסר לו מספר ימים לאחר מכן. לדברי חזן, ההיסטוריה משקפת במדויק את תלונותיו של התובע ואת הטיפול והבדיקות שנעשו. 62. ביום 25.11.02 הכניס התובע את רכבו למוסך. בביקור זה, לטענת חזן, העלה התובע לראשונה את התלונה שרכבו כבה בזמן נסיעה וכי הוא "קופץ" בנסיעה בהילוך נמוך. הרכב נבדק על ידי חיבורו למחשב ותלונותיו של התובע לא אומתו. למען הזהירות, מוסיף חזן, הוחלף רכיב במשאבת הדלק המכונה סולונואיד. 63. בסיום אותו ביקור ביקש התובע ממנו להנפיק לו מסמך המאשר כי הרכב תקין כשיר ובטיחותי לנסיעה. חזן הסביר לתובע, כי דרישה זו מנוגדת לנוהלים ולכן סירב למסור לו מסמך כזה, אך הוסיך בעל-פה כי הרכב תקין וכשיר לנסיעה. 64. ביום 15.12.02 הוכנס הרכב בתלונה על טעינה נמוכה. נמצא, כי שני המצברים חלשים ונדרש להחליפם. הוסבר לתובע, כי התקלה יכולה לנבוע מכשל פנימי במצבר כגון תא מקוצר או מכך שקיימת נזילה מאחד הקטבים של המצבר. כיוון שכבר חלפו שנתיים מרכישת הרכב, שבהן היו המצברים באחריות, נדרש התובע לשלם עבור החלפת המצברים והוא שילם. חזן מכחיש, כי מי מעובדי המוסך הוא שפגע במצברים במסגרת הטיפול הקודם. 65. לאחר התכתבות בין באי כוח הצדדים, הוצע לתובע להכניס את רכבו לשם בדיקה וטיפול יסודיים בתלונותיו, תוך העמדת רכב חילופי למשך תקופת שהות הרכב במוסך. התובע הכניס את הרכב למוסך ביום 5.2.03 למשך 4 ימים, כאשר התובע קיבל רכב חילופי מסוג איסוזו טרופר. הבדיקה היסודית של הרכב העלתה, כי אין ממש בתלונות התובע, למעט תקלות הנובעות מבלאי סביר. 66. ביום 23.6.03 הובא הרכב למוסך על גבי גרר, כשהתובע מתלונן שהרכב לא מניע. באותו ביקור, שב התובע על תלונותיו שכבר נבדקו ולא אומתו. נמצא קצר אשר גרם לפיוז שרוף והועלה חשד כי הגורם לכך הוא האימובילייזר החיצוני שהותקן על ידי התובע. באישורו של התובע, האימובילייזר פורק ונשלח לבדיקה ונמצא תקין. כיוון שהאימובלייזר לא הותקן על ידי הנתבעת נדרש התובע לשלם עבור כך, והוא שילם. באותו ביקור בוצעה בדיקה נוספת של תלונות התובע, כולל נסיעת מבחן, ולא נמצא להן בסיס. בפעם זו שהה הרכב במוסך במשך שלושה ימים. 67. הביקור הבא היה ביום 21.8.03, כשהתובע מתלונן על בעיות טעינה במצברים. נמצא, כי הדבר נובע מקורוזיה בחיבור המצברים, שגרמה לפריקת שני המצברים. הדבר טופל והמצברים נטענו. 68. ביום 26.10.03 הוכנס הרכב לטיפול תקופתי שוטף. אגב טיפול, העלה התובע תלונות נוספות, ביניהן התחממות המנוע. הרדיאטור של הרכב נבדק ונמצא תקין. 69. שלושה ימים לאחר מכן, ביום 29.10.03, הוכנס הרכב למוסך, כשהתובע מתלונן על בעיית טעינה של מצברי הרכב ועל רעשים. אחד המצברים לא נמצא תקין והוחלף. חזן מסביר כי התאריך על מצבר זה נמחק, משום שהוא הוחלף במסגרת האחריות על המצבר הקודם וכי זהו הנוהל. יתר תלונותיו של התובע נבדקו ולא אומתו. הרכב שוחרר בו ביום (בניגוד לטענת התובע, כי שהה ברציפות במוסך עד ליום 9.11.03). 70. ביום 2.11.03 שב התובע והכניס את רכבו למוסך, תוך שהוא מתלונן על רעשים ועל "קפיצות". התגלה חשש, כי משאבת הדלק לא תקינה והיא הוחלפה יחד עם כל המכלולים הקשורים אליה. לצורך כך, ולצורך בדיקת יתר התלונות, שהה הרכב במוסך במשך שבעה ימים. לטענת חזן, למרות שניתן היה לחייב את התובע בתשלום עבור טיפול זה כיוון שהרכב כבר לא היה בתקופת האחריות, היא נהגה כלפיו באדיבות ולא חייבה אותו. יתר התלונות לא אומתו גם הפעם. 71. מכאן ואילך לא טופל עוד הרכב על ידי מוסך הנתבעת, מאחר ותמה תקופת האחריות. עד לביקור הנוסף במוסך, שתואר להלן, טופל הרכב במוסך "כוכבי הרכב" בחולון. 72. ביום 2.5.05 הביא התובע את הרכב למוסך, כשהוא מובא ברכב גרר. לטענת חזן, הרכב לא הניע. בבדיקת המנוע נמצא בורג גל זיזים עליון שבור, שכתוצאה מכך היו חסרים שני מוטות הנדנדים של אחד הצילינדרים. חזן מציין את העובדה, כי קודם לכן טופל המנוע במוסך "כוכבי הרכב". 73. לטענת חזן, התקלה, בשלה הובא הרכב לביקור זה, כלל לא היתה קשורה לתלונותיו הקודמות של התובע ובודאי שלא נגרמה באחריות הנתבעת. למרות זאת, ומכיוון שביקור זה נעשה לאחר שתביעה זו הוגשה, הוצע לתובע, כי הנתבעת תחליף את המנוע וכנגד זה ימשוך התובע את תביעתו ויסתיים הסכסוך שבין הצדדים, אולם התובע סירב לכך. משכך, התבקש התובע לבא ולקחת את רכבו. 74. כיוון שהתובע לא מיהר לבוא ולקחת את הרכב, הושאר הרכב בחצר הנתבעת במשך כשלושה שבועות, ורק לאחר שהתובע הוזהר כי אם לא יגיע לקחת את הרכב היא תפעל לסלקו מהמוסך, הגיע התובע עם גרר לקחת את רכבו. 75. בחקירתו, פירט חזן את הליך הטיפול ברכב מקבלתו ועד לשיחרורו (עמ' 36-35): הלקוח אמור להגיע עם הזמנת תור מראש. הוא מתקבל על ידי יועץ שירות, שמאמת את פרטי הלקוח ואת הקילומטראז' של הרכב. תלונות הלקוח מועלות בכתב יד הבוחן במעמד הלקוח על כרטיס התיקון, הלקוח מאשר בחתימתו את האמור בו ואת הטיפול המבוקש. היועץ מעריך את הזמן ואת התשלום הנדרש עבור הטיפול ולאחר אישור הלקוח, הרכב מוכנס לתיקון. בסוף התיקון כרטיס העבודה נסגר ומוקלד במערכת המחשב. לדבריו, התדפיס הממוחשב משקף את תלונות הלקוח ואת התיקון שבוצע, והוא מוסיף: "אולי לפעמים לא רואים את כל הניואנסים שהלקוח ציין. בשביל זה יש לנו את כרטיס הלקוח, שאם יש מחלוקת על איזה ניואנס קטן אפשר לאמת מול הכרטיס". עוד הוסיף חזן, כי בכל טיפול מבוצעת נסיעת מבחן, במיוחד כשמדובר בתלונות המחייבות בדיקה בנסיעה. 76. חזן שב והסביר בחקירתו (עמ' 37), כי הרעש שנשמע מכיוון הסרן האחורי נובע מכך שרכב אחיד גדול מסוג זה מהווה תיבת תהודה, כשאין בו כסאות וריפוד שאוטמים את הרעש. הדבר אינו מעיד על תקלה. 77. העד סיפר (עמ' 38), כי הרכב היה עמוס בסחורה והיה לו כמטר סחורה על הגג, כאשר גובה הרכב עם הסחורה שמעליה הפריע לעיתים להעלותו על ליפט. הוא הוסיף, כי מגח הרוח שיצר הרכב עם הגובה שעליו יצר לחץ על הסרן האחורי (עמ' 39). 78. העד אישר (עמ' 41), כי תקלה במזרק הדלק יכולה לגרום לרכב ל"קרטע", אולם חוסר התנעה יכול להיגרם ממספר סיבות, נוסף לתקלה במזרק הדלק. 79. העד חזר והדגיש (עמ' 47-45), כי הטיפול שבוצע בסרן האחורי היה החלפה של מכלול הנמצא בתוכו, הכולל שני רכיבים (קורונה ופיניון), ולכך התכוון בציינו בתצהירו "שיפוץ הסרן האחורי", לא הוחלף הסרן בשלמותו, כי לא היה צורך בכך. 80. בהתייחס להחלפת סולונואיד משאבת ההזרקה, השיב חזן (עמ' 49), כי אם הוא לא תקין הוא יכול לגרום לכיבוי הרכב, אך הוא אינו חושב שהדבר יכול להביא ל"קרטוע" הרכב. 81. לשאלת ב"כ התובע, השיב חזן כי החלפת משאבת הדלק ומשאבת עזר אורכת יום אחד. הוא לא ידע להסביר מדוע היה צורך להשאיר את הרכב במוסך שבעה ימים לצורך טיפול זה (עמ' 54-53). 82. חזן לא שלל את האפשרות, שבניגוד לאמור בתצהירו, לפני הביקור האחרון של הרכב במוסך, הרכב נסע כדי להעלותו על הגרר וכדי להורידו, אך הוסיף, כי במצבו אסור היה לתובע להניע את הרכב (עמ' 56-55). 83. חזן שיחזר בחקירתו את הביקור האחרון במוסך (עמ' 57): "האוטו הגיע למוסך בגרר, פירקנו את מכסה השסתומים, אבחנו אבחנה ראשונית מה קרה למנוע ופה עצרנו. הלקוח קיבל עדכון לגבי הממצאים ולא נתן אישור להמשיך לתקן או לפרק. לאחר מספר ימים שמחלקת שירות הלקוחות במו"מ עם הלקוח מה הוא רוצה לעשות עם הרכב, נאמר לנו על ידי הלקוח להרכיב חזרה הכל והוא יבוא לקחת את הרכב. החלקים הורכבו. האוטו עמד, אני לא יודע במדויק כמה זמן הוא עמד עד שהרכבנו לו וכמה זמן הוא עמד אחרי שהרכבנו לו עד שהוא בא לקחת את האוטו. לפי מה שכתוב פה זה משהו כשלושה שבועות". משה כהן 84. משה כהן שימש כמנהל עבודה ובוחן ראשי במחלקה הרלבנטית לרכב זה במוסך ומתוקף תפקידו הכיר את ענינו של התובע. הוא זוכר את התובע כ"לקוח בעייתי המתנהג בגסות, אינו מרוצה ומתלונן שוב ושוב על אותן תקלות, שחלקן הגדול נבדו על ידו, למרות שכל תלונותיו טופלו כראוי ע"י מוסך הנתבעת ללא דופי ובצורה מקצועית ואמינה" (סעיף 7). 85. כהן מציין (סעיף 8), כי רכבו של התובע היה עמוס במיוחד בציוד ובכלים, דבר שהביא לתוצאה של בלאי במערכות הרכב. 86. כהן סיפר (סעיף 9), כי הסביר לתובע, כי הרעשים מהסרן האחורי בזמן נסיעה מקורם בתהודה הנוצרת בחלל התא הגדול, וברכב הנדון לא היתה חריגה מהסביר בענין זה. 87. כהן הכחיש את הדברים שייחס לו התובע בנוגע להסבר על הגורם ל"קפיצת" הרכב. אדרבא, לדבריו, בעקבות תלונתו זו ותלונות נוספות, הוא ערך עימו נסיעת מבחן, ששללה את תלונותיו. 88. בחקירתו סיפר כהן (עמ' 66), כי היה הבוחן היחידי במחלקה הרלבנטית שערך בדיקת בוחן. 89. כהן השיב (עמ' 68), כי הוא אינו זוכר שהוחלף לרכב מסוג זה מנוע לאחר 85 אלף ק"מ, אך משאבת הזרקה הוחלפה לאחר תקופה קצרה. הוא אישר, כי תקלה במשאבת הדלק יכולה לגרום לרכב "לקרטע". 90. העד הוסיף (עמ' 69), כי עובדי הנתבעת אבחנו את הרעשים הנובעים מהסרן האחורי ברכב מסוג זה רק "בשלב יותר מאוחר", כאשר בתחילה היו מחליפים את המיסבים בניסיון לפתור את הבעיה. לצורך כך אף החליפו סרן אחורי שלם, אך בעיית הרעש נשארה. 91. הוא סיפר (עמ' 70-69), שכאשר לקוח מתלונן על רעש מהסרן האחורי, הוא עורך נסיעת מבחן כדי לבדוק האם זהו "הרעש הרגיל" או רעש המחייב טיפול מקיף יותר. במקרה דנן, המדובר היה ב"רעש רגיל" ולמרות זאת הוחלף המכלול, וכצפוי בעיית הרעש נותרה. 92. העד אישר (עמ' 71-70), כי הנתבעת ידעה על "בעיית הרעש" משנת 1998. 93 העד אישר (עמ' 72), כי מקרים שבו המנוע פועל ומערכות ההיגוי מפסיקות לפעול "ברוב המקרים זה משאבת הזרקה". אייל לוי 94. אייל לוי הוא מנהל מוסך "כוכבי הרכב" בחולון, בו טופל הרכב בתום תקופת האחריות ומתוקף כך הכיר את ענינו של התובע. 95. לוי העיד (סעיף 8 לתצהירו), על שלושת הביקורים הראשונים שנערכו אצלו. הביקור הראשון, שהיה ביום 18.6.04, היה לצורך טיפול שוטף. הביקור השני, שהיה ביום 22.9.04, היה לצורך תיקון ידית הדלת. בביקור השלישי שהיה ביום 2.3.05 הוא התלונן שהמזגן אינו מקרר כנדרש. בשלושתם לא העלה התובע כל תלונה נוספת. 96. הוסיף העד (סעיפים 12-9), כי ביום 23.3.05 הגיע התובע למוסך עם רכבו, כשמהמנוע נשמעים רעשים ונקישות. הם פירקו מזרק של אחד הצילינדרים, שלחו אותו לבדיקה והוא נמצא לא תקין והוחלף במזרק משופץ. כיוון שהנקישה לא נעלמה לחלוטין, ככל הנראה משום שהמזרק המקולקל כבר גרם לנזק בצילינדר, הוא המליץ לפרק את מכסה השסתומים כדי לבדוק את המנוע באופן יותר מעמיק. הנדנדים והמזרק נמצאו תקינים, אך לוי המליץ לתובע להחליף את כל המזרקים ליתר ביטחון, ואמר לו כי בכל מקרה יש צורך בבדיקה מעמיקה יותר של המנוע. לוי הזהיר את התובע, כי שימוש ברכב עלול להחריף את הנזק. למרות זאת, בחר התובע לשחרר את הרכב. 97. המשיך לוי בתיאורו (סעיפים 15-13) כי, ביום 13.4.05, לאחר כ-850 ק"מ נוספים, נכנס התובע למוסך כשהרכב "מזייף ומקרטע והמנוע משמיע רעשים אדירים". התובע אמר לעד שהוא אינו מבקש לתקן את הרכב, אלא לקבל הצעת מחיר. מוסך "כוכבי הרכב" הוציא לתובע הצעת מחיר להחלפת המנוע במנוע משופץ (נספח ד' לתצהירו), אך התובע דחה את ההצעה ולקח את רכבו. מאז נותק הקשר של המוסך עם התובע. 98. העד הדגיש (סעיף 16), כי בביקור שלפני האחרון, הסביר לתובע כי הרעש מהצילינדר לא נעלם ולמנוע נגרם נזק, שיכול להחמיר אם ימשיך לנסוע ברכב, ובכל זאת המשיך התובע לנסוע ברכב כאמור כ-850 ק"מ נוספים עד הבאתו פעם נוספת למוסך. 99. עוד הוסיף העד (סעיף 17), כי הסיבה לקלקול במזרק הדלק יכולה להיגרם גם משימוש בסולר לא תקין ולכן המליץ בפניו על החלפת כל המזרקים, אך גם לעצה זו לא שעה התובע. 100. בחקירתו (עמ' 59) הביע העד דעתו, כי הרעש הנובע מהסרן האחורי של רכבי הסוואנה זניח ביחס לרכב מסחרי. הוא לא זכר מקרה שבו הוחלף במוסכו מכלול הסרן האחורי, אך זכר תלונות על "קפיצת" הרכב או על כיבוי המנוע בנסיעה. העד הוסיף, שהגורם לתקלות אלה יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות. 101. הוא העיד (עמ' 60), כי לא התעניין ב"היסטוריה" של הרכב, אך לא גילה דברים מוזנחים או שבורים. העד שב והעיד בחקירתו כי המליץ לתובע להחליף את כל המזרקים, אך הוא סירב. 102. לשאלת ב"כ התובע, השיב העד (עמ' 61), כי למרות שהרכב היה עמוס לא היה קושי בהרמתו על הליפט. אברהם ארזי 103. אברהם ארזי הוא יועץ השירות של הנתבעת והוזמן לעדות על ידי התובע דווקא, אולם משום שהוא נמנה על עובדי הנתבעת מקמתי את עדותו בתוך עדויות הנתבעת. מתוקף תפקידו, הכיר את ענינו של התובע. 104. העד לא זכר שבנסיעת מבחן התגלתה ה"קפיצה" ברכב (עמ' 24). 105. העד העיד על תהליך קבלת הרכב (עמ' 25): הוא מעלה את תלונות הלקוח על כרטיס העבודה, מציגים את זה במחשב, וממתין לאישור הלקוח בטרם תחילת העבודה. הלקוח חותם על הטופס הידני. לדעתו, אין הבדל של ממש בין הכרטיס הידני ובין הכרטיס הממוחשב. המומחה דוד נמרי 106. מהנדס הרכב דוד נמרי בדק את הרכב בחודש מאי 2005, שעה שהיה במוסך הנתבעת. כיוון שהרכב לא היה תקין, הוא לא ערך נסיעת מבחן. רובה של חוות הדעת היא התייחסות לחוות דעתו של השמאי עידן והתעמתות עמה. 107. נמרי "מודה", כי הרכב נראה כאילו גילו 8-7 שנים, אך מאשים בכך את התובע שלא שמר על הרכב כראוי ועשה בו שימוש חורג (סעיף 3 לחוות הדעת). 108. נמרי שב על הקביעה, כי רעש הלוואי מכיוון הסרן האחורי, מקורו בכך שלרכב הנדון תא מטען גדול אחוד עם תא הנהג ללא בידודי רעש. הדבר אופייני לסוג רכב כזה ואינו מצביע על תקלה כלשהי (סעיף 5(א)). 109. נמרי אינו מבין מה משמעות קביעת השמאי עידן על שילוב קשה במצב D המלווה בנקישה חזקה, שהרי מדובר בתיבת הילוכים אוטומטית. מכל מקום, מכון סופר גור המתמחה בגירים אוטומטיים לא איתר כל בעיה בגיר (סעיף 15(ב)). 110. לדעתו, הרעידות בנסיעה נובעות ממצב הצמיגים, אשר באחריות התובע הנהג (סעיפים 5(ד), (ה)). 111. הוא מציין, כי החלפת מצברים כרוכה באחזקה שוטפת ואורך חיי המצברים תלוי באופן השימוש ואינו מצביע על תקלה (סעיף 5(6)). כן מאשר נמרי, כי מצבר המוחלף מתוקף האחריות אינו נושא תאריך חדש (סעיף 5(י)). 112. בהתייחסו לתוספת לחוות דעת השמאי עידן (נספח י"ד), מציין נמרי כי נסיעות התובע עם הרכב עם נקישות ורעשים כמתואר הם שגרמו להחרפת הנזק במנוע (סעיף 7(א)). 113. בהתייחסו לאורך חיי המנוע ברכב מסוג זה שננקב על ידי עידן (כ-600 אלף ק"מ) אומר נמרי, כי הדבר תלוי באופן השימוש ולפעמים גם 100 אלף ק"מ מספיק למנוע (סעיף 7(ב)). 114. לדעת נמרי, הממצאים המתוארים בשלוש הבדיקות של מכוני הבדיקה אינם מעידים על ליקוי מהותי, אלא הם הערות רגילות ושגרתיות (סעיף 8). 115. נמרי קבע, כי אין קשר בין תלונות התובע לתקלה במנוע שאירעה בחודש מאי 2005 (סעיף 13). 116. העד אישר בחקירתו (עמ' 28) כי השימוש שעשה התובע ברכב התאים לייעודו. 117. העד אישר עוד (עמ' 28) כי בעיית הרעשים מכיוון הסרן האחורי של הרכב יכול לנבוע מאי התאמה מושלמת בין שני גלגלי השיניים המצויים במכלול (הפיניון והקורונה), אך הוסיף שאם השניים הוחלפו, הרי שזה נחשב כאילו כל הסרן הוחלף. 118. עוד הוסיף העד (עמ' 29), שברכבים מסוג זה גם רעשים טבעיים הנובעים מחוסר הבידוד יכולים להישמע בצורה חזקה המפריעה לנהג, וכי אין לכך קשר להיות הרכב עמוס או בלתי עמוס, הגם שהעמסת הרכב יכולה להביא להקטנת הרעש שלא באופן משמעותי. 119. נמרי השיב (עמ' 29), שהחלפת חלפים במהלך האחריות, גם כשהדבר אינו הכרחי, היא תופעה מצויה, שגם בעל המוסך מרוויח ממנה. במקרה הנדון סבור נמרי, שלא היה בהחלפת הסרן האחורי כדי לפתור את בעיית הרעש. 120. בהתייחסו לתוצאות מכוני הבדיקה חזר נמרי על דעתו, שהמדובר בקביעות שגרתיות, כולל באשר לרעש מהדיפרנציאל (עמ' 30). 121. לדעתו, נקישה בהילוך הראשון יכולה לבוא מבעיה בתיבת הילוכים, בעיה בגלגל ההינע או בעיה בסרן האחורי (עמ' 30). 122. העד אישר (עמ' 31), כי בעיה בהזרקת הדלק יכולה לגרום ל"קפיצות" הרכב בזמן נסיעה. 123. העד אישר עוד (עמ' 32), כי סולונואיד מתפקד כ"ברז חשמלי" היכול לגרום להפסקת פעולת המנוע וכיבוי המנוע. 124. גם נמרי אישר כי החלפת משאבת דלק ומשאבת העזר אורכת כיום עבודה (עמ' 33). 125. העד השיב (עמ' 34), כי בשימוש נכון ברכב אורך חיים ממוצע של המנוע הוא מאות אלפי קילומטרים. חוות דעת השמאי שאול שגיא 126. השמאי בדק את הרכב בחצר עסקו של התובע. עיקר חוות דעתו היא תקיפת קביעתו של השמאי עידן בדבר ירידת הערך. לדעת שגיא, אם התקלות של הרכב יתוקנו לא תגרם לו כל ירידת ערך. 127. בחקירתו הרחיב והסביר (עמ' 63): "כל המטרה שלי היתה להסביר שירידת ערך לרכב נעשית אך ורק אם יש מצב בלתי הפיך, למשל, אם יש תאונה שתוקנה ועדיין יש סימנים, זה גורם לירידת ערך, כי אין מה לעשות. אבל אם יש חלק לא תקין ואני שם חדש, לא רק שביטלתי את ירידת הערך, אלא חלק חדש יכול להיטיב את מצב הרכב". 128. גם שגיא שב בחקירתו (עמ' 63) על ההסבר, כי הרעש מקורו ככל הנראה בכך שהמדובר ברכב מסחרי גדול ללא בידוד. לדעתו, הסחורה והציוד לא יפחיתו את הרעש אלא יגבירו אותו, כיוון שהדברים מתנדנדים. ניתוח העדויות והממצאים כללי 129. אין חולק על כך, שהתובע היה זכאי לקבל לידיו רכב נטול תקלות ממשיות, להבדיל מתקלות קלות או תקלות הנובעות מבלאי רגיל וסביר. חולשת גירסת התובע נובעת מכך שהליקויים המהותיים שנטענו על ידו לא נתמכו בכל ראיה ממשית וקבילה, מלבד עדותו, ובודאי שלא נתמכה בחוות דעת מקצועית ראויה. אף על פי כן, נמצאו תימוכין לחלק מתלונותיו של התובע בעדויות ובראיות האחרות שהוצגו. חוות דעת המומחים 130. גם השמאי עידן וגם המהנדס נמרי ביססו את חוות דעתם על מקורות "מכלי שני". בעיקר הם הסתמכו על דברים של התובע, מצד אחד, ושל עובדי המוסך, מצד שני, וכן על כרטיסי העבודה ומסמכים נוספים. שניהם לא ביצעו כל בדיקה ממשית ברכב, עידן משום שלא מצא בכך צורך ונמרי משום שהרכב לא היה כשיר לנסיעה בזמן שבדק אותו. אלא, שמבחינתו של התובע, שצריך להוכיח את תביעתו, יש משקל לעובדה שהמומחה מטעמו לא איתר בעצמו תלונות מרכזיות שהעלה, זאת משום, שאם אכן מדובר בתקלה מתמדת ולא חולפת הרי שניתן היה לאתרה בבדיקה שניה ושלישית, אם לא אותרה בראשונה. 131. ובאשר לפרשנויות ולמסקנות שנתנו המומחים הללו לממצאיהם, לכך אתייחס להלן במקומות המתאימים. אולם, ניתן לומר גם כאן שיש משקל יתר למסקנותיו המקצועיות של נמרי, שהוא מהנדס רכב, על פני מסקנותיו של עידן, שעיקר התמחותו היא שמאות. 132. חוות דעתו של עידן עומדת, בחלק השמאי שלה, גם מול חוות דעתו של שגיא. המחלוקת ביניהם מתמקדת בשאלת ירידת הערך, וזו תידון בהמשך. ממצאי מכוני הבדיקה 133. התובע צירף לתצהירו ממצאי שלוש בדיקות של מכוני הרישוי והבדיקה אלן(1) וקומפיוטסט(2). ב"כ הנתבעת התנגדה, כאמור, להגשת מסמכים אלה שלא באמצעות עורכם. צודקת ב"כ הנתבעת בהתנגדותה, שהרי התובע ביקש להסתמך על תוכנם של המסמכים הללו כדי להוכיח את תביעתו. כאמור, גם חוות דעת השמאי עידן נשענה לא מעט על ממצאים אלה. כיוון שכך, היה על התובע להגיש מסמכים אלו באמצעות עורכם ולאפשר לב"כ הנתבעת לחוקרם על אותם ממצאים. 134. מסקנה זו מתחזקת לאור כך שהממצאים צוינו במסמכים בצורה "מברקית", כוללנית ובלתי מפורטת, כאשר הצדדים נחלקו על משמעותם. באופן זה, לא זו בלבד שלא ניתן לעמוד על משמעות הממצאים שצוינו, אלא גם זאת, שמתחזקת הדעה שהושמעה על ידי עדי הנתבעת, כי אלה צוינו במכוון על ידי המכונים באופן כוללני כדי לכסות על עצמם מפני תביעה אפשרית. 135. המסקנה היא, אפוא, כי אין לתת משקל של ממש לממצאים שצוינו במסמכי הבדיקה. הסרן האחורי 136. מכל העדויות האמורות עולה שאין חולק על קיומו של רעש מכיוון הסרן האחורי בזמן נסיעת הרכב. השאלה היא, האם הרעש הזה מצביע על בעיה מכנית בסרן האחורי עצמו, כטענת התובע, או שמדובר ברעש גרידא. 137. מהעדויות שנשמעו ניתן לקבוע ברמה גבוהה של הסתברות שההסבר למקורו של הרעש הוא הסבר אקוסטי, ולא מעבר לכל. דהיינו שהרעש מקורו במבנה הרכב: תא מטען גדול מאוחד עם תא הנהג, ללא בידודים כגון כיסאות או ריפודים. מבנה מיוחד זה יוצר תא תהודה המגביר בזמן הנסיעה את הרעש הנגרם מפעולת הסרן האחורי. על כך העידו, כאמור, המומחה נמרי, חזן ומשה כהן. הסבר זה לא נסתר על ידי התובע ואפילו המומחה מטעמו עידן לא הכחיש הסבר זה ובודאי שלא הציב כנגדו הסבר אפשרי אחר. 138. בד בבד, יש לדחות הסבר אחר להיווצרות הרעש שנשמע מפיו של חזן (עמ' 38), ולפיו הגגון שהורכב על גג הרכב עם הסחורה המרובה שהיתה עליו הם שיצרו או שהגבירו את הרעש, הן משום שהסבר זה סותר את ההסבר הראשון שנאמר על ידי עד זה עצמו וכן על ידי עדים אחרים של הנתבעת, והן משום שהסבר זה מעולם לא נאמר לתובע, בניגוד להסבר הראשון שאכן נאמר לו על ידי חזן ועל ידי משה כהן, למשל. 139. כמו כן ניתן לקבוע ברמה גבוה של ודאות, כי לא הוכחה כל בעיה מכנית בסרן האחורי. הראיה המובהקת לכך היא, שכאמור לעיל, הנתבעת החליפה ברכב את המכלול העיקרי של הסרן, דבר שמבחינה מכנית שקול להחלפת הסרן כולו (נמרי, עמ' 28), ובכל זאת הרעש שנשמע מכיוון הסרן האחורי המשיך כמקודם. כפי שמשתמע מעדויותיהם של חזן ושל משה כהן (בעיקר מעדותו של האחרון) החלפת המכלול נעשתה בניסיון - שלא צלח - לפתור את בעיית הרעש וכדי לרצות את התובע (גם זה, מתברר, לא צלח), ולא מכיוון שאותרה תקלה במכלול עצמו או בסרן עצמו. התובע, מכל מקום, והמומחה מטעמו, לא הצביעו על כל תקלה מכנית בסרן האחורי עצמו וכן לא הראו כל קשר בין תקלה אפשרית כזו בסרן ובין יתר התופעות, עליהן התלונן התובע. כפי שהעיד משה כהן, תקלה בסרן האחורי עצמו, להבדיל מתופעת הרעש, היא מפגע בטיחותי חמור, וקשה להניח שהתובע המשיך לנסוע ברכבו כשתקלה כזו קיימת כארבע שנים וחצי. 140. למרות המסקנה האמורה, אין לומר שהרעש כשלעצמו אינו תקלה. התובע העיד, כי קודם לרכישת הרכב בירר עם נציגי הנתבעת אם "התקלה" שהיתה לו ברכב הוונדורה הקודם בסרן האחורי אינה קיימת גם ברכב הסוואנה ורק לאחר שהוסבר לו כי היא אינה קיימת רכש את הרכב הנוכחי. סתם התובע ולא פירש מה היתה התקלה בסרן האחורי ברכב הקודם, האם תופעת הרעש בלבד או בעיה מיכנית של ממש. עדי הנתבעת סיפרו על השיפור המכני שנעשה במנגנון הסרן המיכני של הסוואנה לעומת זה שהיה בוונדורה, ואין לשלול את האפשרות שברכב הוונדורה שהיה לתובע היתה בעיה מיכנית של ממש שאינה קיימת ברכב הנוכחי. אולם, גם הנתבעת התחבטה בשאלת הגורם לרעש מכיוון הסרן האחורי ברכבי הסוואנה, כפי שהעיד משה כהן, ולכן בתחילה החליפו מיסבים בסרנים בניסיון להתגבר על התקלה, עד שהבינו כי מדובר בבעיה אקוסטית, כאמור. כהן הוסיף גם כי בעיית הרעש היתה ידועה לנתבעת עוד בשנת 1998. לפיכך, היה עליה לגלות זאת לתובע, שעה שבירר והשווה בין שני הרכבים כאמור בהתייחס לסרן האחורי. 141. סיכומה של נקודה זו: "בעיית הסרן האחורי" התגלתה לא כבעיה מכנית, המהווה מפגע בטיחותי, שיש בו כדי למנוע את השימוש ברכב באופן כלשהו, אלא כמטרד הפוגם בהנאת הנסיעה. גם מטרד כזה הוא פגם, שעל משקלו נעמוד להלן. "קפיצת"/"קרטוע" הרכב 142. גם בענינה של תקלה נטענת זו, "קפיצת" הרכב, עומדת לתובע לרועץ העובדה, שהיא לא אומתה על ידי כל עד אחר, כולל המומחה מטעמו, שערך נסיעת מבחן ברכב והודה בחקירתו, כי הוא אישית לא נוכח בתופעה זו. נקודה זו חשובה במיוחד, שהרי, אם אכן נכונים דברי התובע, חזקה עליו שהיה דורש מהמומחה לערוך נסיעות חוזרות עד שהיה נוכח באמיתות תלונתו זו, שאם אכן תיאורה והיקפה הם כנטען על ידו, בוודאי שהם מהווים פגם מהותי ובטיחותי של ממש. לעומתו, העיד משה כהן, הבוחן הראשי של הנתבעת לרכבים מסוג זה, כי בנסיעתו לא הבחין בתופעה זו. עוד יש לתמוה על עדותו של התובע, לפיה קפיצות הרכב גרמו לפגיעות ברכבים סמוכים ופעם אחת, לדבריו, גרמה קפיצת הרכב כמעט לדריסתו של עובד שלו. הכיצד, אם כן, לא העיד אותו עובד או מי מבעלי הרכבים שנפגעו מאותן קפיצות? וכיצד זה שאין סימוכין בכתב לכל אותן פגיעות ברכבים שנגרמו מקפיצות רכבו? 143. יחד עם זאת, אינני סבור כי תופעת "קפיצות" הרכב הינה המצאה מוחלטת של התובע, אלא מסתבר יותר לדעתי שהתובע תיאר באופן מוגזם תופעה של "קירטוע" הרכב, כלומר מעין רעידות או תזוזות קלות. תופעה כזו, כפי שאישרו העדים חזן (עמ' 41) ונמרי (עמ' 31), יכולה להיגרם מתקלה במזרק הדלק. חזן העיד, כי ביום 25.11.02 העלה התובע בביקורו במוסך את תלונתו בדבר "קפיצת" הרכב. חזן הוסיף, אמנם, כי בדיקת המחשב לא איתרה תקלה, ולמרות זאת הוחלף רכיב במשאבת הדלק המכונה סולונואיד. כשנה לאחר מכן, ביום 2.11.03, שב התובע והעלה את תלונתו בדבר "קפיצת" הרכב והפעם הוחלפה משאבת הדלק כולה יחד עם המכלולים הקשורים אליה. זה היה הטיפול האחרון של הרכב אצל הנתבעת, ומכאן ועד לחודש מאי 2005 טופל הרכב במוסך "כוכבי הרכב". אייל לוי, מנהל מוסך "כוכבי הרכב" העיד כי בכל טיפוליו אצלו, עד הטיפול האחרון בחודש מרץ 2005 לא העלה התובע כל תלונה מסוג התלונות המתוארות כאן. 144. מסתבר, אפוא, לומר, כי התובע תיאר מעט בהגזמה תופעה זו של תזוזה מסוימת של הרכב ("קרטוע") שנגרמה כפעמיים. פעם ראשונה כשנתיים לאחר רכישת הרכב ופעם נוספת כשלוש שנים לאחר הרכישה. בשתי הפעמים טופלה משאבת הדלק. בפעם הראשונה נעשה טיפול קטן (החלפת סולונואיד), שהועיל לתקופה של כשנה, ובפעם השנייה נעשה טיפול מקיף יותר (החלפת משאבת הדלק כולה), שהחזיק מעמד עד להשבתתו היזומה של הרכב על ידי התובע. כיבוי המנוע/הפסקת פעילות מערכת ההיגוי 145. מסתבר עוד לומר, שגם התופעות של כיבוי המנוע בשעת נסיעה והפסקת פעילות מערכת ההיגוי, מקורן בתקלה במשאבת הדלק או במערכת הזרקת הדלק. חזן אישר (עמ' 49), כי סולונואיד בלתי תקין יכול לגרום לכיבוי המנוע וכזה הוחלף על ידי הנתבעת, כאמור, באחד מביקוריו. גם המומחה נמרי העיד באופן זה (עמ' 33). משה כהן העיד (עמ' 72), כי אם המנוע פועל ומערכות ההיגוי מפסיקות לפעול "ברוב המקרים זה משאבת הזרקה". 146. מכיוון שכך, הרי שתקלות אלו טופלו כאמור על ידי הנתבעת. ועוד יש להסיק מכך, שגם תופעה זו קרתה כפעמיים, בעקבותיהן נכנס למוסך וטופל כאמור. לא זו בלבד שלא הובאה עדות נוספת, מלבד עדותו של התובע, בדבר תכיפותה של תופעה זו, אלא גם שקשה להניח שתופעה זו קרתה פעמים רבות נוספות, כנטען על ידי התובע, בלא שהיא טופלה. בעיית המצברים/הטענה נמוכה 147. על פי רישומי הנתבעת, התלונה הראשונה של התובע על טעינה נמוכה במצברים נרשמה בביקורו ביום 15.12.02, יותר משנתיים מיום רכישת הרכב ולאחר חלוף תקופת האחריות על המצברים, והתובע נדרש להחליף את המצברים. תקופת האחריות שנקצבה למצברים עשויה להעיד על אורך חייהם הרגיל. מכל מקום, לא הובאה כל ראיה או עדות שבמומחיות שתסתור נתון זה ותתמוך בטענה שלא סביר היה להחליף את המצברים במועד זה. 148. הפעם הנוספת, שבה התלונן התובע על בעיית טעינה במצברים, היתה ביום 21.8.03. אותרה בעיית קורוזיה שגרמה לפריקת שני מצברים, הדבר טופל והמצברים נטענו. בוודאי שלא ניתן להאשים את הנתבעת בבעית הקורוזיה, שהתובע אחראי למניעתה במסגרת טיפולו השוטף ברכב, והעובדה שהבעיה נפתרה לאחר מכן מראה שאכן הטעינה הנמוכה נגרמה עקב כך. 149. כחודש לאחר מכן שב התובע והכניס את רכבו למוסך, כשהוא שב ומתלונן על טעינה נמוכה. התגלה כי יש להחליף אחד המצברים שהותקנו לו כעשרה חודשים קודם לכן, והדבר בוצע במסגרת האחריות. בענין זה טוען התובע, כי הותקן לו מצבר ללא תאריך. הסברה של הנתבעת לכך שלא הוטבע תאריך, משום שהמצבר הוחלף במסגרת האחריות, נשמע סביר ולא הוכח בפניי כי היה חובה עליה לנהוג אחרת. מכל מקום, לא נרשמה כל תלונה נוספת של התובע בענין זה. בעיית התנעה 150. פעם אחת בלבד הובא הרכב למוסך בשל בעיה זו כשלעצמה. הדבר היה בחודש יוני 2003, כלומר כשנתיים וחצי לאחר מועד הרכישה. אותר קצר שגרם לפיוז שרוף. נשללה אפשרות שהגורם לכך היה האימובילייזר החיצוני שהותקן על ידי התובע. מכל מקום, הבעיה נפתרה. תקלות וטיפולים נוספים 151. מלבד הטיפולים הנוספים, ומלבד המקרים שתוארו לעיל, היו מקרים אחרים בודדים, שבהם הוכנס הרכב לצורך תיקון תקלה זו או אחרת. כך, למשל, היה צורך בהחלפת בלמים כשנה לאחר הרכישה. פעם נוספת התלונן התובע על התחממות המנוע, כשלוש שנים לאחר הרכישה. רדיאטור הרכב נבדק ונמצא תקין. התקלה במנוע הרכב 152. התקלה, שהובילה בסופו של דבר את התובע להשבתת הרכב, החלה בחודש מרץ 2005, כשנה וחצי לאחר שהתובע סיים את טיפולי הרכב במוסך הנתבעת, וכארבע שנים וחצי ממועד רכישת הרכב. אייל לוי, מנהל מוסך "כוכבי הרכב", סיפר כי בפעם הראשונה בוצע טיפול חלקי (החלפת מזרק של אחד הצילינדרים), אך הוסבר לתובע שיש צורך בבדיקה מעמיקה של המנוע וככל הנראה יידרש להחליף את כל המזרקים. לוי מוסיף, כי התרה בתובע שלא להמשיך ולנסוע ברכב במצבו זה. למרות זאת, המשיך התובע לנסוע ברכב כ-850 ק"מ נוספים, עד להכנסתו בשנית למוסך "כוכבי הרכב" כשלושה שבועות לאחר מכן. הפעם הודיע לוי לתובע שיש צורך בהחלפת המנוע ואף הציג בפניו הצעת מחיר, אך התובע נטל את רכבו והביאו למוסך הנתבעת. 153. במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים באשר לאורך חייו הרגיל של מנוע מסוג זה, אני נוטה לקבל את גירסתו של התובע. גם המומחה מטעם הנתבעת נמרי הסכים (עמ' 34), כי בשימוש נכון ברכב, אורך חייו הממוצע של מנוע כזה הוא מאות אלפי קילומטרים. ועוד אישר נמרי (עמ' 28) כי השימוש שעשה התובע ברכב מתאים לייעודו. התיאורים שתיארו מקצת מעובדי הנתבעת בדבר מצב התחזוקה של הרכב נוגעים לכל היותר לפן האסתטי, אין בהם כל ראיה לשימוש בלתי הולם ברכב, שעשוי להצדיק החלפת המנוע לאחר 80,000 ק"מ. 154. השאלה העיקרית היא, כמובן, מי ומה גרמו לצורך החריג להחליף את מנוע הרכב לאחר שנסע 80,000 ק"מ בלבד? אין ספק שהתובע תרם ל"חיסולו" המוחלט של המנוע בכך שהמשיך לנסוע ברכב בלא שנבדקה לעומק בעיית הנקישות והרעשים במנוע, למרות אזהרתו של לוי להימנע מכך, נסיעה נכבדה של כ-850 ק"מ. כמו כן, לא נמצא קשר בין התקלה שהתגלתה ובין טיפול לקוי כלשהו בתלונותיו של התובע בעת שרכבו טופל במוסך הנתבעת. יחד עם זאת, ובהעדר הסבר אחר או ראיה ממשית כלשהי, לא ניתן לייחס לתובע את התקלה שהתגלתה במנוע בחודש מרץ 2005. לכל הפחות הוכח שהיה צורך בהחלפת מזרק של אחד הצילינדרים והצטרכה עוד בדיקה מעמיקה יותר של המנוע. ובהעדר הסבר המטיל על התובע את האחריות ליצירת התקלה, להבדיל מהחמרתה, נותרה חובת ההוכחה על הנתבעת, יצרנית הרכב. המסקנה הנובעת מכך, לדעתי, שגם התובע וגם הנתבעת אחראים במידה שווה לצורך שנוצר בהחלפת המנוע. השבתת הרכב 155. כפי שהודה התובע, ההחלטה להשבית את הרכב היתה פרי יוזמתו שלו, כאשר גם המומחה מטעמו לא הציע לו לנהוג כך. התנהגות זו אינה סבירה. כאמור לעיל, החלפת המנוע, עלותה נעה בין 35,000 ₪ (בצירוף מע"מ) למנוע משופץ לכ-74,000 ₪ למנוע חדש. עד לאותה תקלה במנוע, כך העיד לוי, לא העלה התובע כל תלונה באשר למצבו של הרכב. נמצא, שאילו המנוע היה מוחלף, ניתן היה להמשיך ולנסוע ברכב ללא כל מניעה וללא כל תקלה. כאמור לעיל, הנתבעת אף הציעה להתקין ברכב מנוע חדש כנגד סילוק התביעה אך התובע סירב. רישומי הנתבעת 156. לא הוכח כל ליקויי ברישומיה של הנתבעת. עובדי הנתבעת, חזן, משה כהן וארזי, העידו בדבר נוהלי הרישום מקבלת הרכב ועד שחרורו. התובע צירף לתצהירו כרטיסי עבודה כתובים בכתב יד ופלט מחשב ולא ידע להצביע על כל סתירה ממשית בין הרישומים. בקצרה, טענת התובע בדבר ליקוי ברישומי הנתבעת לא הוכחה. סיכום הממצאים 157. הרכב נרכש בחודש אוקטובר 2000 כרכב מסחרי המיועד לעבודה מאסיבית ואינטנסיבית. מכל תלונותיו של התובע אומת בוודאות פגם "מולד" אחד, וגם הוא לא בהיקף ולא במשמעות שייחס לו התובע. הכוונה לרעש הנשמע מכיוון הסרן האחורי המתלווה לנסיעה ברכב. פגם זה אינו פגם טכני או מיכני, אלא מטרד הפוגם בהנאת הנסיעה ויתכן שיש בו כדי לפגום בתשומת הלב של הנהג. פגם זה היה ידוע לנתבעת, שעה שהתובע רכש ממנה את הרכב, אך היא לא גילתה לו אודותיו. גילוי זה נדרש במיוחד לאור זאת שהתובע התעניין בתפקודו של הסרן האחורי. מכל מקום, הנתבעת לא הצליחה לתקן פגם זה. 158. פגם נוסף: תקלה כלשהי במערכת משאבת הדלק, התגלתה רק לאחר שנתיים ממועד הרכישה. זו תקלה מהותית. סביר בעיניי, אפילו ברכב משובח, כי תתגלה תקלה כזו או אחרת ואפילו מהותית, בתום תקופה של כשנתיים ובודאי שגילוי התקלה במועד כזה מעיד על כך שאין מדובר בפגם "מולד" ברכב. כך או כך, מוסך הנתבעת נתן מענה לתקלה זו. בפעם הראשונה מענה זמני, ובפעם השניה מענה מוחלט. לכך נועדה תקופת האחריות, ומשהנתבעת טיפלה בתקלה זו כראוי, אין לטעון כנגדה. 159. הדברים האמורים בסעיף הקודם, כוחם יפה גם לתקלות שהתגלו בהטענה ובהתנעה. הם התגלו בתקופה מאוחרת יחסית למועד הרכישה וטופלו כראוי על ידי הנתבעת. 160. יתר התקלות, כאמור, היו קלות ערך, נבעו מבלאי ושימוש רגיל, וגם הן טופלו כראוי על ידי הנתבעת. 161. באשר לצורך שנוצר בהחלפת המנוע, כאמור לעיל, יש לייחס את האחריות לכך על שני הצדדים במידה שווה. הנזקים 162. כאמור, אין כל הצדקה לפצות את התובע על מלוא תמורת רכישת הרכב. ההחלטה על השבתת הרכב נעשתה על דעתו ולא נמצאה צודקת. גם התקלות שהתגלו, כאמור, אינן מצדיקות ביטול ההסכם והשבת התמורה. 163. מגוחך יהיה לייחס את הירידה בהכנסותיו של התובע בימים שרכבו הושבת בשהותו במוסך, אפילו אם תתקבל גירסת התובע כי מניינם הצטבר ל-40 ימים במשך שלוש שנות הטיפול במוסך הנתבעת, מה גם שהנתבעת חולקת על מנין זה. התובע אינו זכאי לפיצוי בגין ראש פרק זה. 164. עלות החלפתו של המנוע, על פי ההצעה שהועברה לתובע היתה, כאמור, בין 35,000 ₪ ל-75,000 ₪. במחלוקת שהתגלתה בין שמאי הצדדים בשאלת ירידת הערך, אני סבור שהדיעה שהחלפת המנוע איננה גורמת לירידת ערך (דעת שגיא) נכונה למצב שבו מוחלף מנוע חדש, אך לא כשמוחלף מנוע משופץ, אזי לכל הפחות מבחינה פסיכולוגית נגרמת ירידת ערך (כדעת עידן). כיוון שכך, הגעתי לכלל מסקנה שיש לפצות את התובע בהתאם למנוע חדש, כלומר במחצית מעלותו: 37,500 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת ההצעה (14.4.05), באופן שהסכום המעודכן ליום מתן פסק הדין הוא: 47,916 ₪. 165. התובע זכאי לפיצוי בגין הפגם שלא נפתר: הרעש שנגרם מכיוון הסרן האחורי, הפוגע בהנאת הנסיעה. סך של 10,000 ₪, המהווה כחמישה אחוזים מהתמורה ששולמה עבור הרכב יהלום לדעתי את הפיצוי הראוי בגין כך. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הרכישה (29.10.00), באופן שהסכום המעודכן ליום מתן פסק הדין הוא: 16,642 ₪. 166. לאור התוצאה האמורה, שבה נפסק לתובע פיצוי מסוים מחד, ומאידך נדחה רובה של התביעה, אינני פוסק הוצאות למי מהצדדים. תוצאה 167. בהתאם למסקנות דלעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 64,558 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. אין צו להוצאות.