פסק דין 1. א. ביום 22.10.08 קיימו התובעים את חתונתם באולם הנתבעת ולטענתם הפרה הנתבעת את ההסכם עמם בכך, שהגישו לאורחים מנה ראשונה ומנה עיקרית השונות מהמוזמן בפועל. התובעים טוענים, כי כבר במפגשים הקודמים לאירוע, הדגישו התובעים את טיבן של המנות המוזמנות. במה מתבטא שוני זה? המנה הראשונה כללה בחירה בין שני סוגי מנות: מנה אחת, דג סלמון ברוטב פסטו - אך בפועל הוגשו לשולחנות דגים ללא כל רוטב. מנה שנייה, כללה בחירה בין שני סוגי מנות: הסוג הראשון היה סטייק אנטריקוט והסוג השני היה, חזה עוף ממולא בפיסטוק ואגוזי קשיו בעוד שחזה העוף היה ממולא בבשר בקר. התובעים הודיעו לנציג הנתבעת, שיש בין המוזמנים כאלה שאינם אוכלים בשר בקר ולשם כך הוזמנה מנת חזה עוף במילוי פיסטוק ואגוזי קשיו, אך היות והמילוי היה מעורב עם בשר בקר - מנע מילוי זה מאותם מוזמנים- שאינם אוכלים בשר בקר- לאכול את המנה העיקרית. בשל הפרת ההסכם המקורי, כאמור לעיל, נתבעת הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי כספי בסך 23,000 ₪. ב. בכתב ההגנה מתייחסת תחילה הנתבעת למו"מ שנערך בינה ובין התובעים, ברם אין לכך רלוונטיות לעצם העובדות המועלות על ידי התובעים, שכן הפחתת מספר המוזמנים או ההנחה שהעניקה הנתבעת לתובעים אין בה כדי להשיב לגופן של טענות התובעים. ג. לגופה של התביעה מכחישה הנתבעת את הטענה, שהמנה הראשונה הוגשה ללא רוטב פסטו, שכן מטבח הנתבעת מקפיד על הוצאת מנות כפי שהוזמנו על ידי הלקוח. עוד מוסיפה הנתבעת לעניין זה וטוענת, שגם אם הוצאה מנה כזאת, הרי שהיה זה לפי בקשה ספציפית של אורח זה או אחר ביום האירוע. באשר למנה העיקרית, נטען, שמנת חזה העוף היה ממולא בפיסטוק ובקשיו, ברם על מנת לשמר את המילוי בצורה נאותה, כמתחייב מהסטנדרטים במקום, יש להדק ולקשור את המילוי לגלילת העוף על ידי הוספת מעט בשר בקר משובח. לטענת הנתבעת, קיבלו התובעים את המנה כפי שהייתה ביום הטעימות וגם שם היה מילוי הפיסטוק והקשיו מעורב עם בשר בקר. הנתבעת מציינת בכתב ההגנה, שהתובעים לא ציינו הערה בהזמנה, שמרבית האורחים אינם צורכים בשר בקר. 2. אני מקבל את טענת התובעים, שבאירוע שלהם לא הוגשה מנת חזה העוף על טהרת הפיסטוק והקשיו אלא שהיה גם מעורב בשר בקר - למרות שהתובעים ביקשו שלא לערבב עוף עם בקר, לאור העובדה שיהיו כאלה בין המוזמנים שלא אוכלים בשר בקר. עדות התובעת נתמכת בעדותם של שני עדי תביעה. למעשה, נציג הנתבעת מר משה אלמלח (להלן:"מר אלמלח") מאשר את העובדה שהתובעים או מי מטעמם נכנסו לדבר עם השף והתריעו בפניו על היעדר רוטב הפסטו, אך גם העיד על כך שהשף תיקן את המצב (עמ' 3 רישא לפ'). עוד אישר מר אלמלח, שמנת חזה העוף אשר יצאה עם הפיסטוק והקשיו, היה בה גם בשר בקר. מר אלמלח מסביר שמנת עוף כזאת, חייבת להיות עם קצת בשר בקר, משום שזה מהווה חומר הקושר את הפיסטוק והקשיו ואם לא מוכנס מעט בשר בקר לא יהיה לפיסטוק ולקשיו במה להיאחז. (ראה גם סעיף 17 לכתב ההגנה) לכן, מקבל אנוכי את טענות התובעים לגבי השינוי שחל בהגשת חזה העוף בין המוזמן ובין מה שהוגש בפועל, אך אני גם מקבל את טענת מר אלמלח שעניין רוטב הפסטו בא על תיקונו. 3. א. גם אם היה שוני בהגשת מנת חזה העוף, השאלה היא האם יש הצדקה והאם הוכיחו התובעים את הסעד המבוקש על ידם, קרי סך של 23,000 ₪. בעניין זה, מסכים אנוכי לטענת מר אלמלח, שתביעת התובעים היא מוגזמת ואינה מידתית לתקלה שאירעה בעת הגשת המנות. מדוע תבעו התובעים דווקא סכום של 23,000 ₪ - על כך סתמו התובעים ולא פירטו בכתב התביעה. (אגב, כתב התביעה הודפס באותיות כה קטנות, שהיקשה על בית המשפט את הקריאה ורק מפאת כבודם של הצדדים, אשר הופיעו ולא רציתי לדחותם - לא חייבתי את התובעים להגיש כתב תביעה קריא מתוקן) בעדותה בבית המשפט, ניסתה התובעת לתרץ ולהצדיק תביעת סכום זה באומרה: "אנו תובעים 23,000 ₪ כי נניח שחמישים אחוז מהאורחים, אם לא יותר, לא אכלו את המנה העיקרית. שתי המנות העיקריות היו מורכבות מבשר בקר וגם המנות הללו הלכו כי לא אכלו אותם וגם את המנות של הדג אי אפשר היה לאכול, כי זה היה בלי רוטב הפסטו. המנה עצמה יוצאת עם הרוטב הזה אם זה בלי זה, המנה לא טעימה" (עמ' 1 סיפא לפ', ההדגשה שלי - ג.ב.) ב. אין בעובדות המועלות על ידי התובעת כדי להצדיק הענקת סכום של 23,000 ₪. האמירה, כשלעצמה, ש"נניח" שחמישים אחוז, כבר מצביעה על כך שיש לשלול את האפשרות שבאמת 50% לא אכלו מנה עיקרית. מכל מקום, התובעים כלל לא הוכיחו טענה זו ובעצם, אינני מקבל טענה זו בהיותה בלתי סבירה לחלוטין שחמישים אחוז מהמוזמנים לא אכלו את המנה העיקרית רק בשל כך שבחזה העוף היה מעט בשר בקר. יחד עם זאת, אינני מקבל את טענת הנתבעת, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 19 לכתב ההגנה. בסעיף זה מסתמכת הנתבעת על נספח ב' ואומרת, כי המנות בארוע הוגשו, כפי שהוגשו לתובעים ביום הטעימות שלהם ולשביעות רצונם המלאה ואף ציינו זאת "שהאוכל ייצא כמו בטעימות" (ההדגשה במקור - ג.ב.) עם כל הכבוד לנתבעת, נספח ב' הנ"ל אינו מצביע על שביעות רצון או אי שביעות רצון אלא שנספח ב' הוא חלק מהתפריט המוזמן שם מצויינת בפירוש דרישתם של התובעים: "שהאוכל ייצא כמו בטעימות". ( יש לקרוא " יֵיצא " ולא " יָצא") 4. מאחר וקיבלתי את טענת התובעים על השוני בהגשת מנת חזה העוף ואני קובע כי עניין הגשת הדג עם רוטב הפסטו בא על תיקונו, הרי שבפועל קיבלו התובעים מנה שונה מהמנה שהוזמנה ולכן יש מקום להעניק להם פיצוי כספי, אך הסכום חייב להיות מידתי ולא מנופח- כפי שתבעו אותו התובעים. במקרה זה, נראה לי , שהסכום הסביר והמידתי שעל הנתבעת לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש (שכן כך טענו התובעים שנגרמה להם עוגמת נפש) ייקבע לסך 2,500 ₪. לכן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים,לשניהם ביחד ו/או לכ"א מהם בנפרד, את הסך של 2,500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה - 10.12.08- ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באופן סולידרי, הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. אירועים (תביעות)נישואין / חתונהפיצויים