לא עמדו בתשלומי המשכנתא - פינוי

פסק דין כללי: 1. המבקשים הינם ילדיהם הקטינים של המשיבים 2-3 (להלן: "ההורים"), אשר התקשרו בחוזה עם המשיב 1 (להלן: "המשיב"), לצורך קבלת משכנתא למימון רכישת ביתם. 2. ההורים, שנקלעו לקשיים כלכליים, לא עמדו בתשלומי המשכנתא כפי שהוסכם בין הצדדים. בנסיבות אלה ביקש המשיב, שהוא בנק למשכנתאות, לממש את המשכנתא ולפנות את ביתם של ההורים, בכדי שניתן יהיה למכור אותו בהקדם האפשרי ובמחיר הגבוה ביותר. 3. המבקשים פנו לבית משפט זה בבקשה שלא לממש את צו המשכנתא עד להגיעם לגיל 18. 4. אין חולק כי ההתקשרות לצורך קבלת המשכנתא נערכה בין המשיב לבין ההורים, והועלתה על הכתב בדמותו של חוזה המשכנתא. 5. ב"כ המבקשים טוען בסיכומיו כי המבקשים אינם צריכים לצאת נפגעים כתוצאה מההתקשרות שבין הוריהם לבין המשיב. לדידו, יש לשרטט את הצלע השלישית במשולש ההתקשרויות הורים-בנק-ילדים, וזאת מהטעם שמקרה זה הוא דוגמא למצב שבו חובותיהם של ההורים כלפי ילדיהם מתגברות, במובן זה שהן מחייבות גם צדדים שלישיים. 6. טוענת ב"כ המשיב כי אין מקום להכיר בקיומה של צלע זו, שכן זכותם של הילדים למדור איננה זכות קניינית עצמאית, ובכל מקרה קיומה מוגבל למישור היחסים שבין הורים וילדיהם, ואין מקום להטילה על כתפיו של המשיב. 7. לאחר שעיינתי בכובד ראש בסיכומי טענותיהם המפורטים של הצדדים באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות, והנימוקים לכך יפורטו להלן: 8. זכויות ההגנה של החייב: ביסודה של ההתקשרות בין הצדדים עומדת הסכמה מהותית: קבלת הלוואה בסכום נכבד המוחזרת בתשלומים חודשיים קבועים, וזאת בתמורה למישכון נכס כבטחון להחזר אותה הלוואה וכמקור להיפרע מהחייב במקרה שלא יעמוד בחיוביו. 9. סעיף 38(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967- קובע כי לצורך עיקול בית מגורים של חייב, המצריך את פינויו של החייב והמתגוררים עימו, יש להעמיד לחייב סידור מגורים חילופי. יחד עם זאת, אם נרשם במפורש בשטר המשכנתא כי החייב לא יהנה מוגן זו, כי אז אין הזוכה חייב להעמידו לו סידור שכזה [סעיף 38(ג) לחוק]. 10. באורח דומה קובע סעיף 33(ג) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב1972- כי חייב לא ייהנה ממעמד של דייר מוגן בנכס לאחר שפקעה בעלותו מחמת הליכי הוצאה לפועל, אם נרשמה תניה זו במפורש בשטר המשכנתא. 11. אין חולק כי תניות אלו נרשמו בשטר שבעניינו, וההורים קיבלו אותן עצמם. 12. לעניין התניה בשטר המשכנתא המבטלת הגנותיו של החייב - ראה רע"א 4649/97 מנחם גל ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 97(3) 14 ורע"א 1132/97 פי.אף.איי אסטבלישמנט נ' רוזנר ואח', פ"ד מט(5) 215. 13. "ויתור זה מצידו של הממשכן על ההגנות הללו בדירה הממושכנת, מקרין גם על זכויות בני משפחתו שהתגוררו עימו בדירה, ומחייב גם אותם, והם נתפסים גם בתחומיו ואינם יכולים להיחלץ ממנו ככל שתוצאה זו קשה ומכבידה" (ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות עמ' 336ד). 14. באשר לטענה כי תניות אלו הינן תניות מקפחות בחוזה אחיד, הרי שסעיף 23(א)(2) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג1982- קובע כי תחולת החוק מסוייגת ל"תנאי התואם תנאים שנקבעו או אושרו בחיקוק". התנאים בענייננו נופלים תחת הגדרה זו. 15. בע"א 825/88 ארגון שחקני הכדורגל בישראל עמותה נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, פ"ד מה(5) 89, 101 אומר הנשיא שמגר (כתוארו אז) לעניין הסגתו של חוק החוזים האחידים מפני תניות שבחיקוק כי "יחד עם זאת, תחם המחוקק תחולתו של החוק, מקום בו סבר כי התניה או ההסדר בהם מדובר כבר עברו תהליך של סינון וביקורת, אשר, מסיבה זו או אחרת, די בהם כדי למנוע את הצורך או היכולת בבחינה נוספת לפי חוק החוזים האחידים". 16. על בסיס הנחה זו, אני מאמץ את הערתו של כב' השופט א. סלטון בהפ' (ת"א) 10239/99 שאלתיאל ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, לא פורסם, כי בנסיבות אלו לא ייחפז בית המשפט לפסול הסדר משפטי, שהמחוקק קבע תוך שקילת השיקולים הרלוונטים והאינטרסים של הצדדים הנוגעים בדבר. 17. זכות המבקשים למדור: ב"כ המבקשים טוען כי ההורים לא יכלו להסכים לקבל על עצמם תניה מסוג זה משום שסעיף הוויתור שבשטר המשכנתא פוגע בזכויות יסוד חוקתית של המבקשים, ועל כן אינן ניתנות לוויתור. 18. סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב1962- קובע לעניין תפקידיהם של ההורים כי "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו". 19. חובה זו הינה במובהק חובה הנובעת מהגדרתם של הורים כאפוטרופסים הטבעיים, ומקובלת עליי טענת ב"כ המשיב כי חובה זו ניתנת לאכיפה כלפי ההורים בלבד, והמשיב בהיותו גוף כלכלי-מסחרי, אינו נכנס בנעליהן של המדינה או החברה, ואינו אמור להיות מושפע מחובה זו. 20. האם קיימת למבקשים זכות בנכס? המשכנתא הינה עסקה כלכלית טהורה, שבה מקבלים שני הצדדים תמורה ישירה בגין חלקם בעסקה: הלווה מקבל הלוואה בסכום גבוה, המשתלמת משך תקופה ממושכת; המלווה מקבל ריבית נאה עבור ההלוואה שנתן. 21. למבקשים כילדיהם הקטינים של ההורים, אין ומעולם לא היה חלק כלשהו בעסקה זו, והנאתם ממנה הינה עקיפה, במובן זה שהם נהנים מבית מרווח שאותו הצליחו הוריהם לרכוש בכספי ההלוואה. 22. יפים לענייננו דבריו של השופט ד. בר אופיר בספרו דלעיל (עמ' 336ד-ה): אין חובה לתת סידור חלוף לקטינים כאשר מדובר במימוש משכנתא, שבין תנאיה נרשם סעיף מפורש שעיינו ויתור מצידו החייב של החייב על ההגנות הניתנות לו...כל ותור שנעשה על ידי החייב בתוקף הוראה חוקית מחייב גם את כל אלה שבאים מכוחו באותו נכס ונמצאים שם בזכותו. ואם ויתר כדין על זכותו לסידור חלוף בא ויתור זה ופועל את פעולתו גם על בני משפחתו שהתגוררו אתו באותו נכס." [המחבר מתייחס לבר"ע (ת"א) 302/93 דוד נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"מ תשנ"ג (ב') 248, שם נקבע כי פרעון חובו של חייב שנפטר והותיר אחריו יורשים קטינים אינו נפסק בשל היות קטינים]. 23. איזון בין זכויות היסוד: בבסיס טענותיו של ב"כ המבקשים עומד הטיעון שבמימוש צו המשכנתא יש כדי לפגוע בזכויות יסוד של המבקשים, לרבות בזכותם למדור, אשר נובעות מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 24. ב"כ המשיב טוענת כי היענות לבקשת המבקשים כמוה כפגיעה בזכות הקניין של המשיב, שהינה זכות יסוד הנובעת אף היא מחוק יסוד זה. 25. משקלן של זכויות היסוד זו למול זו, אינו מוחלט והוא מצריך איזון ראוי. 26. נראה לי כי בענייננו, נסוגה זכותם של המבקשים למול זכותו של הבנק, לאור העובדה שהיא ניתנת להסדר על ידי מעבר לבית קטן יותר; המגורים בבית צנוע עונים על צרכי המדור של הילדים, בהיותם רמת דיור נאותה. 27. ראויה לציון הערתה של ב"כ המשיב, ולפיה לא התבקש במסגרת הליך זה הסדר דיור חילופי. מכל מקום, גם בקשה מסוג זה לא היה לה על מה לתמוך לאור הפסיקה הקיימת (ראה פסקי הין המאוזכרים בסעיף 12 דלעיל). 28. שיקולים משפטיים-כלכליים: כאשר ניתנת הלוואה על ידי מוסד כלכלי-מסחרי, נלקחים בחשבון מכלול הנתונים הקשורים בלווה, דוגמת נתוני השתכרות, גיל, ערבויות, התחייבויות כלכליות אחרות וכיו"ב. נתונים אלה מתומחרים בעלותה של ההלוואה ללווה. 29. למעשה, בקשתם של המבקשים, מעמידה את המשיב בנסיבות חדשות, שונות מאלו שהיו קיימות, ושאותן הביא בחשבון כשנתן את ההלוואה. 30. להכרה בזכויותיהם של צדדים שלישיים דוגמת המבקשים - זכויות אשר לא היו ידועות במעמד חתימת חוזה ההלוואה, תהיינה השלכות מגוונות על השוק הכלכלי, דוגמת העלאת מחירי ההלוואות, הקטנת סכומי ההלוואה, הגדרה מצומצמת של הזכאים למשכנתא, בין היתר, לאור מצבם המשפחתי, ודרישת ערבויות מוגדלות, שספק אם יוכלו לעמוד בהן הלווים. 31. אינני סבור כי מציאות כלכלית זו הינה המציאות הראויה לצדדים הפועלים בשוק. 32. סיכומו של דבר: 33. לאור הנימוקים שפורטו לעיל אני קובע כי בקשתם של המבקשים נדחית, כך שעל המשיבים מס' 2-3 לפנות את הנכס הממושכן ולמוסרו ריק מכל דייר או חפץ למשיב מס' 1. 34. צו המניעה שניתן ביום 4.11.99 בטל בזה. 35. המבקשים ישאו בהוצאות שכ"ט עו"ד המשיב בסכום של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. פינוימקרקעיןמשכנתא