קיזוז - טענת הגנה בבקשה לביצוע שיקים

פסק דין תחילתה של בתביעה זו בבקשה לביצוע 2 שיקים. האחד על סך 30,663 ש"ח מועד פרעון 17.5.1998 שנמשך על ידי הנתבעת לפקודת כ.נ.א תעשיות בע"מ, והשני על סך 10.675.26 ש"ח משוך ע"י הנתבעת ל- כ.נ.א. מועד פרעון 15.7.1998. מנהל הנתבעת מר אברהם זילברשץ הגיש בקשת התנגדות בשם הנתבעת וצירף אליה תצהיר. בתצהירו מצהיר מר זילברשץ, כי השיקים נשוא תיק זה נמשכו על ידי הנתבעת לחברת כ.נ.א. תעשיות בע"מ, בגין סחורה שאמורה היתה להיות מיוצרת ומסופקת על ידי חברת כ.נ.א תעשיות בע"מ. ההתקשרות בין 2 חברות אלה נעשתה על בסיס מסמך התקשרות בתאריך 19.1.1998, על פי מסמך זה היתה כ.נ.א. אמורה לספק סחורה על פי הזמנות. האריזות שבהן חברת כ.נ.א. היתה צריכה לארוז את הסחורה והאריזות סופקו על ידי הנתבעת. במהלך חודש יולי 1998 נקלעה כ.נ.א. לקשיים כספיים והיא הפסיקה לקיים את התחייבויותיה על פי מסמך ההתקשרות ואף הפסיקה לספק סחורה. הנתבעת פנתה ל- כ.נ.א. לקבל את האריזות בחזרה. הפניה נעשתה לכונסת הנכסים של כ.נ.א. של כ.נ.א. שהיא ב"כ התובע, אך האריזות לא הושבו. בסעיף 8 לתצהיר ישנם 4 קבוצות של קופסאות וקרטונים, אשר סכומם מגיע ל- 51,835.71 ש"ח, כמו כן חלק מהסחורה נמצאה פגומה. לפיכך מבקשת הנתבעת לקזז סכומים אלה מסכומי השיקים. מתוך תצהיר זה ניתן לראות, כי טענת ההגנה היחידה הינה קיזוז. בתצהיר העדות הראשית של אברהם זילברשץ בשם הנתבעת מופיעות 2 טענות הגנה. האחת , לענין הקיזוז שכבר פורטה, ואילו השניה היא פגמים בשיקים המונעים אחיזה כשורה על ידי צד ג' באשר לטענת הקיזוז חוזר המצהיר על האמור בתצהירו שצורף לבקשת הרשות להגן. באשר לפגמים האחרים מצהיר מר זילברשץ, כי השיקים ניתנו ל- כ.נ.א. ונרשם עליהם "למוטב בלבד", אך מילים אלה נמחקו, כאשר ליד המחיקה מצוייה חתימה אחת בלבד. חתימתו של מר זילברשץ כמורשה חתימה נוסף, אינה מצוייה ליד המחיקה הנ"ל לכן אין תוקף למחיקה. לפיכך גם השיקים אינם תקינים, ושלמים על פי מראם. לפיכך גם אין התובע אוחז כשורה, ובטענות ההגנה שיש לנתבעת כלפי כ.נ.א. יש להם תוקף כנגד התובעת. בחקירתו הנגדית מאשר מר זילברשץ, כי הוא חתום על נספח א' מטעם הנתבעת. העד מאשר, כי הוא חתום על השיק על סך 10,657 ש"ח אך אינו חתום על השיק על סך 30,663 ש"ח. על כל השיקים הנתבעת מודפס "למוטב בלבד". העד מאשר, כי ליד החותמת יש חתימה של מורשה מטעם הנתבעת שהוא חשב החברה, וחתימתו יחד עם חותמת החברה מחייבת. העד שלח מכתב לב"כ התובע וביקש לקבל בחזרה את האריזה. הוצג לעד כי קיימות 2 חתימות וחותמת החברה. מטעם התובעת העיד מנהל סניף כפר-סבא מר שמעון שיינדל-נבו. על-פי האמור בתצהיר השיקים נמשכו על ידי הנתבעת לחברת כ.נ.א. שהיתה לקוחה של התובעת. חברת כ.נ.א. סחרה את השיקים לבנק בתאריכים כמפורט להלן, דהיינו 15.3.1998 ו- 3.4.1998 וכן צירף טופסי הפקדה. הבנק ביצע ניכיון לגבי השיקים. לבקשת כ.נ.א. נפתח והתנהל חשבון אצל התובעת ונחתם "הסכם ותנאי עסק כללים" , שתנאיו חלשו על מערכת היחסים ביניהם. במועד סיחור השיקים לבנק היתה כ.נ.א. ביתרת חובה בסכומים העולים בהרבה על סכומי השיקים. לפיכך, על פי "ההסכם ותנאי עסק כללים" נתן הבנק ערך בעד השיקים בכך שהעמיד אשראי ל- כ.נ.א. להפחתת יתרת החובה, וחובה של כ.נ.א. הוקטן. הבנק נטל את השיקים בתום לב ומסגרת העסקית הרגילה בינו לבין כ.נ.א. כאשר בחודשים מרס - אפריל 1998, לא היתה כל ידיעה על זכות הקנין הפגומה, ככל שהיתה כזו, של כ.נ.א. באשר לטענה בדבר הפגם בהגבלת הסחורות הרי מקובל לקבל שיקים כאלה גם כאשר ישנה חתימה אחת וחותמת החברה. לפיכך נטל הבנק את השיקים כשהם שלימים ותקינים על פי מראם, בתום לב ובעד ערך ולפיכך הוא אוחז כשורה. אין הבנק יודע על מערכת היחסים בין כ.נ.א. לבין הנתבעת. השיקים הוצגו לפרעון וחוללו באי פרעון. בחקירתו הנגדית השיב העד, כי נתבקשו לבצע ניכיון. הבדיקה נעשית לפי בטחונות, אם יוכלו לגבות השיק אם יחזור. לכ.נ.א. לא תמיד היו בטחונות. כ.נ.א. חרגה ממסגרת האשראי, אך היא השתמשה בשיקים לניכיון כדי להוריד את יתרות החובה. השיקים נבדקים על ידי הרפרנט בסניף ואחר הבדיקה מאשר מנהל הסניף. יש להניח כי הרפרנט לא הכיר את חברת פרגוד כי לא היו לקוחות של התובע. המלים "לא לאשר" "למוטב בלבד" ב- 2 חתימות. יש לחברה 3 מורשי חתימה לפיכך גם אם חתימה אחת אינה זהה אין בכך פגם. נודע לעד, כי כ.נ.א. נקלעה לקשיים ויש כינוס בין יולי לאוגוסט 1998. לא היו עדויות על כך קודם לכן. ניתוח הראיות הגם שבתצהיר ההתנגדות שהפך לכתב הגנה הופיעה טענת הגנה אחת של קיזוז, הרי בתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת הועלו טענות בדבר תקינות השיקים ולא היתה התנגדות להרחבת חזית אלא רק בסיכומים. העד מטעם התובעת נחקר על כך. לפיכך החזית הורחבה, ובעקבות כך ינותחו גם הראיות לענין הפגמים בשיקים. על-פי הראיות והמועדים שבהם קיבל הבנק את השיקים לניכיון היום 15.3.1998 ב' 1 לתצהיר התובעת ו- 3.4.1998 ב2/ לתצהיר התובע / חברת כ.נ.א. היתה ביתרות חובה. על-פי האמור בהסכם בין התובע ל- כ.נ.א. ועל גב ב1/ ו- ב2/ הניכיון נעשה באופן שהוא מקנה לתובע מעמד של אוחז כשורה. כך נאמר בו. אין ספק, כי ניתן עקב תמורת השיקים בכך שהם הופקדו לחשבון לשם הפחתת יתרת החובה. הטענה בדבר הגדלת יתרות החובה מתייחסת לחודש יולי 1998, כאשר השיקים נוכו בחודש מרס ואפריל 1998. לפיכך הבנק קיבל את השיקים בתמורה ובתחום לב וניתן לראות בו אוחז כשורה. גם הטענה בדבר פגמים בשיקים עצמם, אין להם על מה שתסמוך, שכן גם העד מטעם הנתבעת בחקירתו הנגדית אישר כי ליד המחיקה יש חותמת של החברה ו- 2 חתימות. די בכך כדי להצביע על כך שאין ממש בטענה בדבר פגמים בצורת השיק אשר לא נטענו בעת ההתנגדות עצמה והועלו במהלך שמיעת הראיות. העובדות המתייחסות לעסקת היסוד אינן נוגעות לעניננו, שכן המדובר בתביעה שטרית. גם טענת הקיזוז אינה נוגעת לעניננו, שכן התובע הינו צד ג' שהוא אוחז כשורה, ומשום כך לא ניתן להעלות נגדו את טענות הקיזוז שהיו בין הצדדים הקרובים. העובדה שב"כ התובע מונה ככונס נכסים של הנתבעת בשלב מאוחר יותר אין בה כדי לשנות את מסקנותי דלעיל, ולפגוע בתום ליבו של התובע. לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומורה על המשך הליכי הוצאה-לפועל כנגד הנתבעת בתיק 01-92490-98-6 ומבטל עיכוב הביצוע נגד הנתבעת שניתן בתיק זה. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ , שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. קיזוזשיקיםביצוע שטר