ביטול הגבלה על חשבון בנק | עו"ד רונן פרידמן

באילו מקרים ניתן להורות על הגבלה על חשבון בנק ? מה הדין בסוגיית ביטול הגבלה על חשבון בנק ? מה עושים במקרה של הגבלת חשבון בנק ? ##(1) ביטול הגבלה על חשבון בנק - הקדמה:## הוראה בדבר הגבלת חשבון בנק של לקוח ניתנת מכוח חוק שיקים ללא כיסוי. חוק שיקים ללא כיסוי נחקק במטרה להילחם בתופעת השיקים החוזרים, להביא לשיפור במוסר התשלומים ולהרתיע בעלי חשבונות מפני משיכת שיקים ללא כיסוי. ##(2) ביטול הגבלה על חשבון בנק - מה אומר החוק ?## על פי הוראת סעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, לקוח שמשך 10 שיקים או יותר, אשר סורבו במשך 12 חודשים, ובלבד שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון והאחרון, יוכרז כלקוח מוגבל ולא יהיה רשאי, במשך שנה, למשוך שיקים על אותו חשבון. בנוסף לכך, לא יוכל הלקוח המוגבל לפתוח חשבון בנק חדש או להזמין פנקסי שיקים על החשבון המוגבל. החוק מוסיף וקובע בסעיף 3א', כי יש חובה ליידע את בעל החשבון, כלל הבנקים והמפקח על הבנקים, בדבר חשבון מוגבל או בדבר לקוח מוגבל. כמו כן מסדיר החוק כיצד תבוצע ההודעה. סעיף 4 לחוק שיקים ללא כיסוי מגדיר את מהות ההגבלה וקובע את המגבלות החלות על לקוח אשר הופך מוגבל, ואלו הן: הלקוח לא יפתח חשבון, לא ימשוך אדם שיק על חשבון מוגבל, לקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון. סעיף 5 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע, כי "הבנק לא יפרע שיק שנמשך על חשבון מוגבל". וכן לא יספק טפסי שיקים למשיכה מחשבון מוגבל ולא יפתח חשבון ללקוח מוגבל. הוראות אלו הינן הוראות קוגנטיות שאינן נתונות לשיקול דעתו של הבנק ועל כן מכח הוראות חוק, כאשר מדובר בחשבון מוגבל חל איסור חוקי על הבנק לפרוע השיק בחשבון זה, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה, לרבות קיומה של יתרת זכות בחשבון. ##(3) ביטול הגבלה על חשבון בנק - צ'ק ללא כיסוי:## חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א- 1981, קובע מספר סוגי הגבלה על חשבון בנק או על לקוח. סעיף 2 לחוק עוסק בהגבלה שמקורה הוא בסירוב שיקים בחשבון ("חשבון יהיה מוגבל.. ובעליו יהיה מוגבל.. אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שיקים.."). סוג אחר של הגבלה שאף היא מקורה בסירוב שיקים היא הגבלה "בנסיבות מחמירות" (סעיף 3 (א) לחוק). כאמור, שני סוגים אלה של הגבלות מקורן בסירוב שיקים בחשבון. סוג שלישי, שאינו קשור ל סירוב שיקים בחשבון הלקוח הוא המכונה בחוק "הגבלה מיוחדת" המוגדרת בסעיף 3א . " לקוח מוגבל מיוחד" הוא לקוח של בנק אשר התקיימו בו אחד התאים הבאים: הראשון: מי שבית המשפט הכריז עליו פשוט רגל בהתאם לפקודת פשיטת רגל (סעיף 3 ג(א)(א1) לחוק; השני, חייב שרשם ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה מכח הוראות סעיף 66א (3) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 או מכח הוראות סעיף 69ד (א)(2) לאותו חוק (ראו סעיף 3ג(א)(1); השלישי הוא לקוח שהוטלה עליו הגבלה מכח הוראות סעיף 7א(ג)(3) לחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות התשנ"ה- 1995 (ראו הוראות סעיף 3ג(א)(2) לחוק ; והרביעי הוא לקוח שהוטלה עליו הגבלה מכח סעיף 6 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה) התשנ"ה- 1995 (סעיף 3ג(א2) לחוק). ככלל, החוק משווה מעמדו של "לקוח מוגבל מיוחד" למעמדו של "לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות" (ראו סעיף 3ג(ג) לחוק). ##(4) האם הגבלת חשבון בנק נחשבת "הפסקת מתן שירות" ?## בשורה של פסקי דין חזרו ושנו בתי המשפט, כי לקוח המושך שיקים מחשבונו, מקבל אשראי מהבנק, אותו עליו לכבד. עוד נקבע , כי לבעל החשבון אחריות רבה בגין השיקים שהוא מוסר, הן כלפי הבנק והן כלפי הצד המקבל ועליו לפעול על מנת לוודא כי השיקים הללו יכובדו. העובדה שבפועל עם הגבלת החשבון הבנק אינו יכול לשלם שיק לפי דרישה, אין לראותה כהפסקת מתן שירות, שכן החזרת השיק הינה פעולה נלווית ולכשעצמה חוסה תחת הגדרת שירות, ואם לא די בכך, הרי שעל פי הוראת סעיף 10(13) לחוק הבנקאות רישוי, הבנק נותן שירותים נוספים מעבר לעיסוק המרכזי שנותן הבנק (ראה לענין זה רע"א 2656/08 בנק יהב לעובדי המדינה נגד ליאור שפירא ואח' (פורסם ביום 23.11.10) ##(5) ערעור על הגבלת חשבון בנק:## החלטת בית המשפט הדן בערעור על הגבלת חשבון בנק מכוח סעיף 10 לחוק השיקים ללא כיסוי, אינה מהווה השתק פלוגתא בהתייחס לטענות כלפי התנהלות הבנק במסגרת תביעה אזרחית. זאת, כיוון ש"...השיקולים שביהמ"ש שוקל בבואו לדון בערעור לקוח שחשבונו הוגבל ע"י הבנק שונים מהשיקולים ששוקל ביהמ"ש בהליך אזרחי..." (תא ( חי') נולא (1992) התקנות שירותים וסחר נ' בנק לאומי לישראל. אין ביכולתו של המערער במסגרת הליך ערעור על הודעת הגבלה אחת לבקש סעד הצהרתי ביחס להגבלה עתידית או לבקש לבחון שיקים שעתידים להיכלל בהודעת הגבלה עתידית, תוך עקיפת הדרך הנקובה בחוק השיקים. כאמור ב-ע"א (באר-שבע) 131/95, פרץ נ' בנק דיסקונט בע"מ (1996): "..זכות הערעור מוקנית למי שקיבל הודעה בדבר הגבלה, בהתאם לסעיף 2 לחוק.". הדברים נאמרו אמנם ביחס לנוסח הקודם של חוק השיקים אך נכונים גם בנוסחו כיום, כדברי כבוד השופט י. עמית במאמרו "חוק שקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", "הפרקליט", מ"ד (תש"ס), עמוד 449, 459: "...על-פי הנוסח הקודם היה ברור, כי הפנייה לבית המשפט היא אך ורק בעקבות הודעה, שקיבל הלקוח על הגבלת חשבונו. מכאן שבעל חשבון אינו רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לגרוע שיק שסורב, טרם סורבו עשרה שיקים. התיקון בחוק לא שינה מצב דברים זה. רק מי שכבר נכנס לקטיגוריה של לקוח מוגבל או מוגבל חמור, רשאי לפנות לבית-המשפט.". וכדברי עו"ד י. אזני, בספרו "שיקים ללא כיסוי", תשס"ד-2003, בעמוד 47 ואילך: "המחוקק קבע את חוג המערערים שהם לקוח מוגבל או לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות. ללמדך שלקוח שחשבונו לא הוגבל - לא יהיה רשאי לערער לפי סעיף 10 לחוק או להגיש תובענה לסעד הצהרתי לביטול הבאה במניין של השקים שסורבו. לקוח כזה מקדים את המאוחר. ... עילותיו ותרופותיו של הלקוח בתחום דיני הנזיקין ודיני החוזים עקב סרוב שיקים שלא כדין, עומדות לו בלי קשר לערעור על-פי סעיף 10 לחוק, אך הערעור, כשלעצמו, נועד רק ללקוח מוגבל המבקש, לבטל את ההגבלה בדרך של ביטול הבאה במניין של שיקים שסורבו.". אם וככל שמבקש המערער לערער על הודעת הגבלה נוספת, עליו לעשות כן בערעור נפרד ולבקש את איחוד דיון. לקוח שהתקבלה אצלו הודעה על הטלת הגבלה, ואשר בית המשפט נעתר ונתן לו צו מניעה זמני, צריך להיזהר משנה זהירות שלא למשוך שיקים ללא כיסוי מספיק, ועליו להיזהר בכך מאוד, שכן אחרת יתווסף השיק הנוסף שנמשך בלי כיסוי, לרשימת השיקים המסורבים נשוא אותו ערעור. ##(6) ביטול הגבלה על חשבון בנק - פשיטת רגל:## סעיף 42א(א) ובסעיף 18ב לפקודה פשיטת רגל. סעיף 42א(א) לפקודה קובע כי : "חייב שהוכרז כפושט רגל יהיה לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א- 1981" ואילו סעיף 18ב לפקודה קובע כי "בית המשפט רשאי לבקשת הכונס הרשמי להורות לחייב שניתן לגביו צו כינוס , צו זמני או צו לעיכוב הליכים וטרם הוכרז כפושט רגל לשלם לכונס הרשמי תשלומים עיתיים... כן רשאי לקבוע לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפני, כי יחולו עליו המגבלות הקבועות בסעיף 42א כולן או מקצתן". ##(7) ביטול הגבלה על חשבון בנק - ההוצאה לפועל:## בית המשפט רשאי לבטל הגבלות מן הסוג הנדון. סעיף 66 א לחוק ההוצאה לפועל מתיר לרשם ההוצאה לפועל להטיל על החייב הגבלות לפי חוק שיקים ללא כיסוי. ברע"א 6137/11 פלוני נ' עו"ד הכהן (25.10.2011) נדרש בית המשפט לסמכות ביטול הגבלות שהוטלו על חייב מכח הוראות חוק ההוצאה לפועל לאחר מתן צו כינוס נכסים. בית המשפט קבע כי מעת שניתן צו כינוס יש להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב מכח הוראות חוק ההוצאה לפועל, כאשר למסקנה זו הגיע בית המשפט לאור תכלית הליכי פשיטת רגל (בשונה להליכי הוצאה לפועל). ברע"א 5500/16 גאלב עבאס נ' הכנ"ר ואח' (7.11.2016) עמד בית המשפט העליון על האבחנה בין תכלית שתי מערכות דין אלה ועל השפעת הדבר על ביטול הגבלות שהוטלו מכח הליכי הוצאה לפועל, וקבע את הדברים הבאים: "הליכי ההוצאה לפועל מטרתם לסייע לזוכים לממש באופן יעיל את זכייתם ולגבות את חובם, תוך דאגה גם לצרכיו הבסיסיים של החייב; לעומת זאת, הליכי פשיטת רגל מתבצעים כאשר לחייב אין די נכסים כדי לשלם את חובותיו, ומטרתם של הליכים אלו לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין כלל נושיו בדרך היעילה והשווה ביותר, וכן לתת לחייב חדל-פירעון אפשרות לקבל הפטר ולפתוח 'דף חדש'. ההגבלות המוטלות על חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל מטרתן, אפוא, להביא למימוש פסק הדין, בין היתר באמצעות הטלת לחץ על החייב לשלם את חובו. גם במסגרת הליכי פשיטת רגל אפשר שיוטלו על חייב הגבלות שונות, אולם תכליתן שונה: למנוע מן החייב ליצור חובות חדשים בעיצומו של הליך פשיטת הרגל. עוד ציין בית המשפט, כי אין טעם להטיל על חייב שניתן נגדו צו כינוס הגבלות שמטרתן אכיפת תשלום החוב, שכן משעה שניתן צו כינוס נגד החייב נכסיו אינם ברשותו עוד והוא אינו רשאי כלל לפרוע בעצמו את חובו. לאור מכלול טעמים אלו, נפסק כי אין טעם בהותרת ההגבלות שהוטלו על חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל על כנן, שעה שהוא נכנס לחסות תחת כנפי הליכי פשיטת הרגל". ##(7) פרסום הגבלה על חשבון בנק:## בת"א (תל אביב) 38394-06 אביב נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, נקבע כדלקמן: "...זאת ועוד, התובעת לא הביאה ראיות כלשהן לכך שבנק ישראל אכן פרסם ברבים את דבר ההגבלה. היא אמנם טענה כי בנק ישראל פרסם את פרטיה האישיים "במסגרת המרשם", אך לא הציגה צילום של אותו מרשם כדי להוכיח שאכן היה פרסום כזה. היא גם לא זימנה לעדות את עובדי הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, בנק לאומי בע"מ ובנק המזרחי בע"מ, שלטענתה, סיפרו לה כי שמה מופיע על גבי מסכי המחשב כמי שהוכרזה כמוגבלת חמורה...". בתביעות לשון הרע, יש להקפיד על ניסוח כתב התביעה, לרבות הניסוח המדויק ופירוט המילים המהוות את לשון הרע הנטענת. כמו כן, כאשר הפרסום נעשה בכתב, יש הכרח לצרף עותק ממנו לכתב התביעה . "תובע אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא עליו דיבה, והוא חייב לציין בכתב תביעתו את "פירוט המילים, בכתב או בע"פ, בהן השתמש הנתבע". כאשר לשון הרע נאמרה בעל פה, על התובע לציין בכתב תביעתו את המילים המדויקות שנאמרו, והוא אינו יכול להסתפק במסירת תוכנן. כאשר פרסום לשון הרע נעשה בכתב, מהווה אותו פרסום "מסמך מהותי" והתובע צריך לצרפו לכתב התביעה" (א' שנהר, דיני לשון הרע, תשנ"ז -1997, עמ' 420 - 421). וראה בעניין זה גם רע"א 2291/12 מרדכי הלפרין נ' חיים איצקוביץ. ##(8) להלן פסק דין בנושא ביטול הגבלה בבנק / ביטול הגבלת חשבון בנק - שיקים ללא כיסוי:## השופט ח' פיזם, ס.נשיא - אב"ד 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (להלן: בימ"ש קמא) על ידי כב' השופטת גב' חנה לפין הראל (להלן: שופטת קמא) מיום 02.08.99 בתיק בשא 1727/99. בבימ"ש קמא הגיש המשיב בקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט לפיה התבקש בימ"ש קמא להורות למערערת ולבנק ישראל לקיים את ההחלטה שניתנה בתיק בשא 2606/98 ביום 08.06.98, ככתבה וכלשונה, ולבטל את ההגבלה על חשבון המשיב אצל המערער. הרקע לבקשה בפני בימ"ש קמא, כדלקמן: ביום 26.04.98, הגיש המשיב לבימ"ש קמא (כב' השופט ה' חטיב) בהתאם להוראות סעיף 10 + סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א - 1981 (להלן: חוק השיקים). עניינה של הבקשה היה ביטול הגבלת חשבון הבנק של המשיב אצל המערער על פי הודעה שנשלחה למשיב ביום 13.01.98 מטעם המערער, לפיה ההגבלה תסתיים ביום 28.01.99 (כעבור שנה). במהלך הדיון בבקשת ביטול ההגבלה הנ"ל, הגיעו המערער והמשיב להסכמה לפיה יחזור בו המבקש מבקשתו, ובמקביל, יסכים המערער כי תקופת עיכוב ההגבלה הזמנית (שהוסכם עליה בשעתו עד ליום הדיון ביום 08.06.98), תובא בחשבון מנין ימי ההגבלה, כך שהגבלת חשבונו של המשיב אצל המערער, תסתיים ביום 28.01.99. ההסכמה הנ"ל קיבלה תוקף של החלטה (ביום 08.06.98), ואף צויין בה במפורש כי ההגבלה תגיע לסיום ביום 218.01.99. אחר הדברים האלה, בהגיע המועד 28.01.99, טעם המערער כי בהסתמך על הודעת בנק ישראל, ועל פי הקבוע בסעיף 3(2) לחוק הישיקים, תימשך הגבלת חשבונו של המשיב אצל המערער. שכן, מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך 3 שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל (כבנדוננו), הוא נחשב ללקוח מוגבל חמור, ומוספת לו עוד הגבלה לתקופה של שנה. 2. המשיב טען בבימ"ש קמא כי הוא לא ידע שמדובר בהגבלה חמורה, וכי המערער קשור להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, והתנערות ממנה היא גם בזיון בית המשפט, וכי אין זה מעניינו של המשיב הליכים והוראות שבין המערער לבין בנק ישראל. השתמע מבקשת המשיב כי למעשה גם בנק ישראל קשור להסכם שנעשה בשעתו, ואשר קיבל תוקף של החלטה בין המשיב לבין המערער. יצויין עם זאת, כי אין חולקים על כך שבנק ישראל לא היה צד להסכם הנ"ל שבין המשיב לבין המערער, ושקיבל תוקף של החלטה. 3. אין חולקים על כך ששופטת קמא פסקה נכון בכך, שמחקה את בנק ישראל כמשיב בבקשה לענין הגבלת חשבונו של המשיב. זה נכון גם משום שהמשיב בבקשה זו צריך להיות המערער (תקנה 3 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) התשמ"ב 1981 להלן: תקנות שיקים), וגם משום שבנק ישראל לא היה צד להליך שבו היתה ההסכמה על הגבלת חשבונו של המשיב עד ליום 28.01.99, בלבד. לעומת זאת, קיבלה שופטת קמא את טענת המשיב כי ההסכמה שעל פיה לכאורה הוגבל חשבונו של המשיב עד ליום 28.01.99 בלבד, היה בה כדי להטעות את המשיב. מה עוד שבקשתו של המשיב בדבר ביטול הגבלת חשבונו, לא נדונה לגופה בשל ההסכמה הנ"ל. לפיכך, הורתה שופטת קמא כי הגבלת חשבונו של המשיב יסתיים כמוסכם ביום 28.01.99, וממועד זה, חשבונו של המשיב לא יהיה יותר מוגבל. בצדק נדחתה בקשת המשיב לביצוע הליכי אכיפה לפי פקודת בזיון בית משפט, שכן, מטרת הבקשה הושגה על ידי ההחלטה הנ"ל, וכמובן שלא היה מקום לנקוט הליך כזה כנגד בנק ישראל. בהודעת הערעור נטען כי סטטוס של "מוגבל" או "מוגבל חמור" (לענין הגבלת חשבונות של מושכי שיקים ללא כיסוי), נקבע על פי חוק השיקים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה, והסכמת הצדדים לא יכולה לשלול אותו או לפגום בו. עוד נטען כי סמכותו של בימ"ש, הדן בערעור לפי חוק השיקים (בנדונינו, בימ"ש קמא), מוגבלת גריעת ההמחאות ממנין השיקים המסורבים, על פי העילות המוגדרות בחוק (הבנק המסחרי - בנדונינו המערער), שהצטווה לגרוע שיק כזה, מבצע את ההוראה ואזי המערכת הממוחשבת בודקת אם אין שיקים נוספים, כך שיתכן שהגריעה לא תביא לביטול ההגבלה (ראה תקנה 8(ב)(5) לתקנות שיקים ללא כיסוי תשמ"א - 1981). זאת ועוד, המערער פעל מכח סמכותו על פי דין וכי מתפקידו להגן על האינטרס הציבורי מפני "הרעה החולה". עוד נטען כי בהודעתו של המשיב מיום 08.06.98, לפיה הוא חזר בו מן הבקשה, והחלטה שניתנה בעקבות הודעה זו, ניתנה בהתבסס על חומר ומסמכים שהיו ידועים לכל הצדדים, כולל המשיב. 4. לדעתי, בסוגייה של הגבלת חשבונות עקב משיכת שיקים שלא כדין, מדובר באינטרס ציבורי שהצדדים לו הם לא רק הבנק המסחרי ולקוחו, אלא הציבור כולו. ולכן, גם אם נעשה הסכם בין הבנק המסחרי ללקוחו, כאשר הסכם זה אינו כדין, אין זה מן הראוי שהבנק יכבד את ההסדר, שכן כיבוד ההסכם הוא בלתי חוקי. לנפקות קיומו או ביצועו, יש השלכות מעשיות כלפי מי שבא במגע עסקי עם המשיב "שפזר" שיקים ללא כיסוי בשתי התקופות הרלוונטיות שיצרו את ההגבלה החמורה. יתכן, שבנסיבות כאלה, יש ללקוח עילה לתביעת פיצויים (ואינני אומר דבר על סיכויי תביעה כזאת). אך באותו שלב לפי המסמכים והראיות שהיו בידיו של המערער, לא היה מנוס מקביעת המשיב כ"לקוח מוגבל חמור". לכן, מציע אני לחבריי לבטל את פסק הדין של בימ"ש קמא, ולהשאיר את ההגבלה החמורה שהוטלה על המשיב על ידי המערער על כנה. בנסיבות, לא הייתי מורה על צו להוצאות. ח' פיזם, שופט, ס. נשיא (אב"ד) השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ס' ג'ובראן, שופט השופט י' דר: קראתי את הדברים שכתב חברי האב"ד, אני מסכים להם, ומבקש להוסיף הערות מספר: 1. החלטתו של בית משפט השלום בעכו, מפי השופט ה' חטיב בבש"א 2606/98, החלטה בגינה ננקט ההליך שעליו הוגש הערעור, היתה בגדר חריגה מסמכותו של בית המשפט. 2. בית משפט השלום, אליו מוגש ערעור על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א- 1981, מוסמך ליתן צו זמני המעכב כניסתה של הגבלה בחשבון שיקים לתקפה. בסעיף 10א. (א) (2) לחוק נקבע: "התקופה שבה הצו עמד בתקפו לא תובא בחשבון תקופות ההגבלה שנקבעו בסעיף 3 ב';" יש הגיון בקביעה זו, שכן מרוץ תקופת ההגבלה נעצר בתקופת ההתליה מכח הצו הזמני של בית המשפט. אין זה ראוי שמי שזכה שההגבלה תותלה בצו זמני כזה, יזכה, לאחר שערעורו נדחה, לקיצור תקופת ההגבלה לעומת מי שבחר שלא לערער. יהיה בכך חוסר איזון בתוך הקבוצה של אלו שראוי שחשבונותיהם יוגבלו, בין אלה שיקבלו עליהם את הדין ולא יערערו, לבין אלה שיגישו ערעור, וזה יידחה. זאת ועוד, יהיה בכך משום עדוד לנקיטת ערעורי סרק על צווי הגבלה, כדי להשיג קיצור תקופת ההגבלה. 3. הסמכות לקבוע שהתקופה בה לא היתה הגבלה בתקפה מחמת הצו הזמני, תכלל בכל זאת בחשבון תקופת ההגבלה, למרות הכלל שבסעיף 10א.(א)(2), הוענקה בסעיף 10א.(א)(ג) אך ורק לבית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור על החלטה של בית משפט השלום שנתנה בערעור לפי סעיף 10 לחוק. הדברים נקבעו במפורש וראוי להביא את לשון הסעיף: (ג) הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום שניתנה על פי סעיפים 10 או 10א., רשאי בית משפט שלערעור, אם ראה זאת לנכון, לקבוע כי הוראת פיסקה (1) לסעיף (א) לא תחול, או כי על אף האמור בפיסקה (2) לסעיף (א) תובא התקופה שבה עמד הצו בתוקפו כולה או במקצתה, בחשבון תקופת ההגבלה". 4. הנושא עלה בפסיקה. למשל, השאלה אם מוסמך בית המשפט המחוזי לדון בבקשה כזו כאשר המערער חזר בו מן הערעור לבית המשפט המחוזי ומבקש לדון רק בשאלה זו (ע"א 1350/94 עיתון לכל אינטרנשיונל בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, דינים-מחוזי, כרך כו(6), 939). יש הטוענים שהיה מקום להעניק לבית משפט השלום סמכות לדון בבקשות כאלה (יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א1981-" הפרקליט מד (חשון תש"ס-אוקטובר 1999) 449, 480) דעה שאינה נראית לי. תהיה הדעה אשר תהיה, הסמכות מוקנית רק לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום, וכל החלטה כזו הנתנת על ידי בית משפט שלום נתנת בחוסר סמכות. 5. ההחלטה שנתן השופט חטיב, אף שנתנה מתוקף הסכמה בין הצדדים, נעשתה ללא סמכות. כפי שכתב חברי האב"ד, בית המשפט ממונה על שמירת אינטרס הצבור בצמצום התופעה של שיקים חוזרים, ולפיכך, להסכמת הבנק המסחרי שהוא צד להליך משקל מועט בהליך. מכל מקום, אפילו היה משקל להסכמה, לא היה בכך כדי להקנות לבית משפט השלום סמכות שלא הוענקה לו בחוק. 6. העדר הסמכות ליתן החלטה זו, משליך כמובן גם על חוסר סמכותה של השופטת ח. לפין-הראל לקבוע את התקופה של סיום ההגבלה כפי שקבעה. משנתנה ההחלטה המקורית ללא סמכות, לא נוצרה מכחה עילה ולא קמה סמכות. י' דר - שופט לפיכך, הוחלט לבטל את פסק הדין של בימ"ש קמא ולהשאיר את ההגבלה החמורה שהוטלה על המשיב על ידי המערער על כנה. אין צו להוצאות בנקחשבון בנקחשבון מוגבל