נכות זמנית של 15 אחוז

החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט אילן איטח: בל 6400/06), לפיו נמחק ערעור שהגיש המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שניתנה בעינינו ביום 26.9.06. הוועדה הרפואית קבעה את דרגת נכותו הזמנית של המערער בשיעור של 15% לתקופה שמ-13.2.05 ועד 30.4.05 וכן נקבעה נכותו הצמיתה בשיעור של 5% החל מ-1.5.05. בפתח הדברים נעמוד על מקצת מגלגוליו של ענינו של המבקש, ואך לצורך בירור השאלה, אם יש מקום להעתר לבקשה בעניין מחיקת הערעור מושא דיון זה. 2. ערעורו של המבקש שהוגש לבית הדין האזורי ביום 16.10.06 נסב במקורו על כך, שהוועדה הרפואית לעררים שדנה בענינו "נעולה" על החלטה קודמת שנתנה ו"עומדת על דעתה" שלא לקיים פסק דין קודם שניתן בעניינו ביום 14.6.06 על ידי בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אורלי סלע; בל 3105/06) וכי היא חורגת מסמכותה וכו. (ראה כתב הערעור בתיק בית הדין האזורי). 3. ערעורו של המבקש "שינה פנים" ביום 6.12.06, בבקשה שהגיש לבית הדין "למתן פסיקה לבזיון בית הדין". בבקשתו הפנה המבקש לפסק דין של בית הדין הארצי מיום 6.12.05 (עב"ל 580/05) ולהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 31.2.06 שנתכנסה בעקבות אותו פסק דין, ולא פעלה בהתאם להוראותיו. המבקש מפנה עוד לכך כי ביום 26.9.06 שוב נתכנסה הוועדה, ועמדה על דעתה שלא לקיים את הוראות פסק הדין. 4. ביום 27.2.07 קויים דיון הערכה מוקדמת בפני רשמת בית הדין האזורי, שלי ולך. אז הודיע המבקש כי הוא "חוזר ועומד על הליך הבזיון". לאור הודעתו של המבקש, התיק הועבר אז לדיון בפני שופט. 5. בפרוטוקול הדיון שקויים ביום 14.5.07 בבית הדין האזורי בפני השופט אילן איטח, נרשמו מפי המבקש הדברים הבאים: "לאחר שבית הדין מסביר לי, כי ההליך הנדון בתקיפת החלטת הוועדה הוא בערעור כפי שהגשתי בהתחלה איני עומד על הבקשה לביזיון ואני מבקש למחוק אותה. אכן ביום 11.4.07 סוף סוף התקיים דיון בענייני על פי החלטת בית הדין הארצי בהתייחס להחלטה הנכונה מיום 14.3.04 הגשתי ערעור לבית דין זה ולפיכך אפשר למחוק את הערעור הנוכחי" (ההדגשות שלי - ר.ר.). 6. בין לבין ציין המבקש באותו דיון כי לא ברור לו מדוע מבקש ממנו המוסד לביטוח לאומי "החזר כסף בגין 5% על ההחמרה שהיא מתייחסת לגב תחתון שהפכה לחלוטה". ב"כ המוסד לביטוח לאומי ביקשה אז שהות לבדוק את הנושא. 7. בהתאם להודעת המבקש כפי שנמסרה במהלך הדיון ניתנה בתום אותו דיון החלטת בית בדין האזורי בדבר מחיקת הבקשה לביזיון בית משפט. בית הדין האזורי ציין בהחלטתו, כי ניתן היה למחוק כבר באותו שלב את הערעור אולם התיק נשאר תלוי ועומד עד לקבלת הודעת ב"כ המוסד לביטוח לאומי בעניין הדרישה להחזר המענק. לאחר שנתקבלה הודעת המוסד, באמצעות באת כוחו, לפיה בטעות יסודה של הדרישה להחזר המענק, ניתנה החלטת בית הדין האזורי מושא בקשה זו, בדבר מחיקת הערעור.. 8. בבקשה שלפני מפנה המבקש לכך שהמשיב אינו מבצע פסקי דין, האחד של בית הדין הארצי מיום 6.12.05 והשני של בית הדין האזורי מיום 14.6.06, ובכך בעצם נשללות זכויותיו כנפגע בעבודה. על כן הוא עומד על דעתו ש"דרך התנהלות הנתבע יש מן הביזיון של בית הדין". 9. לאחר שעיינתי בבקשה, ובמכלול החומר שבתיק בית הדין האזורי (שעיקרים ממנו הצגתי לעיל) הגעתי לכלל מסקנה, כי אין הבקשה מצריכה תגובה, באשר לא נפלה בהחלטת בית הדין האזורי טעות המצדיקה התערבותו של בית דין זה. לפי העולה מפרוטוקול הדיון שקוים בבית הדין האזורי, הודיע המבקש כי אין הוא עומד על הבקשה לביזיון וכי הוא מבקש למחוק אותה. בהתאם להודעתו זו מחק בית הדין האזורי את הבקשה לביזיון. המבקש עוד הודיע, כי אפשר למחוק את ההליך הנוכחי לאור ערעור נוסף שהגיש כנגד החלטה שנתקבלה ביום 11.4.07. בהתאם להודעתו זו של המערער מחק בית הדין האזורי את הערעור. הנה כי כן, לאור כל האמור, דינה של הבקשה לרשות ערעור להידחות. למותר לציין, כי את טענותיו של המבקש לגופו של עניין הוא ודאי יפרוש בפני בית הדין האזורי, במסגרת הערעור הנוסף שהגיש, עליו כבר הודיע, לבית הדין האזורי עוד במסגרת ההליך מושא בקשה זו. סוף דבר, הבקשה נדחית נכותנכות זמנית