החלטה השופט יגאל פליטמן 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית שופט ראשי - א.קציר ונציגי הציבור מר ילון וגב' דורון; בל 1549/05), בו נקבע כי המשיבה, אלמנה המתגוררת עם בן זוגה הידוע בציבור, זכאית לתשלום גמלת שאירים, החל מחודש מרץ 2004. המבקש, המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), הגיש ערעור על פסק הדין (עב"ל 146/07) ובמקביל הגיש לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בקשה זו נדחתה, בהחלטה מיום 9.5.07, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו. 3. המוסד טוען כי סיכוייו לזכות בערעור טובים לאור ההלכה אשר קבע בית דין זה בפסק הדין בתיק עב"ל 602/05, 686/05 המוסד לביטוח לאומי - נועה קריב וסמדר בוארון פינק (להלן - הלכת קריב), בו הושווה מעמדה של האלמנה הידועה בציבור, לעניין הזכאות לגמלת שאירים או תלויים, למעמדה של אלמנה שנישאה, באופן בו תישלל זכאותה של האלמנה הידועה בציבור לתשלום גמלת תלויים או שאירים תוך מתן שני מענקים, בעקבות הקמת התא המשפחתי החדש. עוד טוען המבקש כי במקרה בו תדחה בקשתו לעיכוב ביצוע אולם ערעורו יתקבל הרי שייגרם למוסד נזק, ואפשר שנזק זה יהיה בלתי הפיך. זאת היות ולאור הנתונים המצויים בידי המוסד על הכנסותיה של המשיבה אל מול הסכום הפסוק הנכבד, אותו חויב המוסד לשלם למשיבה, קיים חשש ממשי כי יקשה על המוסד, ואף לא יעלה בידו, לגבות מאת המשיבה, בבוא העת, סכום זה. 4. המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק הדין. המשיבה טוענת כי אין בטענות המוסד, כשלעצמן, כדי לגבור על הדין הקבוע לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין ועיכוב הביצוע הוא בבחינת חריג. המשיבה טוענת כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, זאת נוכח הקבוע בפסק דין קודם אשר יצא מלפני בית דין זה, עב"ל 1407/04 המוסד לביטוח לאומי - נחמה פריימן, לאור לשונו המפורשת של חוק הביטוח הלאומי ולאור הקבוע בפסק דין בית הדין האזורי. עוד טוענת המשיבה כי אין בחשש בלבד, המתבסס על מצבו הקשה של אדם מבחינה כלכלית, כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין. טענת המוסד, לפיה אין נתונים לגבי הכנסותיה של המשיבה, למעט קיומה של פנסיית שאירים מעיריית חיפה, מתעלמת מקיומן של 7 דירות, המצוינות בתעודת הציבור, שהוגשה בתמיכה לבקשת המוסד. המוסד לא הוכיח קיומו של נזק קשה שאינו ניתן לתיקון אם יתקבל הערעור. טענות המוסד סתמיות באשר לחשש בגביית החזר הקצבאות ששולמו. המשיבה טוענת כי באם ייעתר בית הדין לבקשה ייגרם לה נזק גדול לעין שיעור לעומת הנזק שייגרם למוסד, לאור היות הגמלה מקור פרנסתה של המשיבה. המשיבה טוענת כי מן הדין ומן הצדק לדחות הבקשה, במיוחד לאור הפגיעה החמורה שנגרמה למשיבה עת החליט המוסד, בצעד חד צדדי, לשלול מהמשיבה את הגמלה מחודש מרץ 2004. 5. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את מימוש פסק דין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, סיכויי הערעור והשני, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע (וראה בש"א 8240/96, ע"א 6626/96 איתן חנני - פקיד השומה חיפה, פיסקה 3 שם וכן י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם). 6. לאחר שעיינו בבקשה ובכלל החומר שהונח בפנינו, נחה דעתנו כי, לכאורה, סיכויי הערעור להתקבל טובים לאור ההלכה המחייבת אשר נקבעה בהלכת קריב. כלל פסוק הוא כי ככל שבית המשפט משתכנע כי סיכויי הערעור גדולים יותר, כך תידרש הוכחה פחות מוצקה של מאזן הנוחות לטובת המבקש (רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459). באת כוח המשיבה עצמה טענה, בתגובתה לבקשה, כי הגמלה הינה מקור פרנסתה של המשיבה. 7. בנסיבות אלו, אנו מוצאים לנכון לקבל את הבקשה ולעכב את ביצועו של פסק הדין, עד להכרעה בערעור אותו הגיש המוסד. 8. סוף דבר - הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 7 לעיל. אין צו להוצאות בבקשה זו. אלמנות / אלמניםידועים בציבור