פסק דין 1. בפניי תביעה בסדר דין מהיר שהגישה התובעת כנגד חברת הדקה ה-90 בע"מ. הולדתה של תביעה זו בהזמנה שהזמינה התובעת לגירסתה, ביום 3.8.06 לקראת השעה 22:00 באתר האינטרנט המופעל על ידי הנתבעת. ההזמנה - הזמנת כרטיסי טיסה הלוך ושוב לאמסטרדם ליום למחרת, 4.8.06, בשעה 9:45 בבוקר. כלומר, הזמנה שבוצעה כ-11 שעות בטרם הטיסה המיועדת. 2. לגירסת התובעת, חתמה באמצעות האינטרנט על הסכם הגבלת אחריות - נספח ב' לכתב התביעה ושיגרה אותה אל הנתבעת. בסעיף 5 לכתב התביעה טענה התובעת כי שילמה בעבור כרטיסי הטיסה בכרטיס אשראי של בן זוגה "ואף קיבלו אישור טלפוני מנציגי הנתבעת", בו נמסר להם כי הוזמנו עבורם המושבים במטוס. עוד נטען כי "נתקבל אישור מחברת התעופה והכל מסודר". לא למותר להעיר כי לא "שילמה" בפועל, אלא רק מסרה פרטי כרטיס אשראי ומבלי שהתשלום אף אושר על ידי חברת כרטיסי האשראי. 3. על פי סעיף 10 לכתב התביעה, מקץ כשעה ומחצה, קיבלה שיחת טל' נוספת, בה הודע לה על ביטול ההזמנה באופן חד צדדי, מאחר שלא נמצא לה ולבן זוגה מקום בטיסה. עד כאן הפרשה העובדתית. לנוכח הנסיבות דלעיל, עותרת התובעת בסעיף 12 לכתב התביעה לפיצוי בטענה כי תפקודה המעוול של הנתבעת, יחסה במתן שירות ללקוחות גרם לבזבוז זמנם של התובעת ו"האדם האחר", עוגמת נפש רבה עבורם, "במיוחד לאחר שכבר עשתה היא והאדם האחר את כל הסידורים הדרושים". התובעת העריכה את נזקיה בגין הטרדה, נסיעות מיותרות, ועוגמת נפש, בסכום של 15,000 ש"ח. להלן סכום התביעה! אדגיש כי התובעת לא פירטה פירוט שיש בו די כדי להצביע על "בזבוז זמן" או טרחה אחרת, כפי שטענה בתביעתה, שהרי בסה"כ חלפה כשעה ומחצה למן שיגור טופס באמצעות האינטרנט ועד שהודיעה לה הנתבעת על ביטול הטיסה - זאת גם לגירסתה של התובעת בעצמה. 4. בישיבת קד"מ מיום 25.11.08 טען ב"כ התובעת כי ברשות התובעת אישור שקיבלה באמצעות דוא"ל - אישור שהתחייבה להמציא ואשר לא הומצא עד לרגע זה. עוד נטען כי קיבלו הודעה בדוא"ל שיש להם כרטיס טיסה ומתי להתייצב בשדה התעופה. גם טענה זו נטענה מהפה אל החוץ, שהרי לא פירטו את תוכן ההודעה ואיני מאמינה לה. בנוסף נטען כיהתקשרו מטעם הנתבעת אל התובעת טלפונית, אמרו שהעסקה אושרה, "ולהודיע לנו מתי להגיע לשדה ובאיזו שעה". אלא שכאמור לא מסרה פרטים מתי נדרשה להיות בשדה התעופה. בתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת טענה בנוסף כי בן זוגה "ביטל פגישה חשובה שהיתה לו עם נציגי הערוץ הראשון בטלויזיה" - גם לענין זה נטענה טענה כללית לחלוטין, אף לא טרחה לציין מי היה אמור להפגש עם מי ומתי. לא כל שכן אסמכתה לביטול פגישה. אשר על כן, דוחה גם טענה זו. עוד טענה כי סייעה לבן זוגה בזמנים הרלבנטיים למצוא שמרטף לילדיו. סיוע שארך זמן ניכר מפאת העובדה שבזמן הקצר עד הטיסה לא עלה בידיהם למצוא שמרטף מתאים. עיקר עיקרים - עוגמת נפש שנגרמה לה לאחר שהתכנון הספונטני שלה לצאת לטיול עם בן זוגה התקיים ובוטל במחי הודעה אחת של הנתבעת. בהקשר זה לא נותר אלא להביע תמיהה הכיצד ארך הניסיון למצוא שמרטף זמן רב, שהרי בסה"כ חלפה כשעה ומחצה לכל היותר לגירסת התובעת למן חתימתה על בקשת ההזמנה, ועד ההודעה בדבר דחיית ההזמנה. הכלל הוא בכל תביעה ובוודאי שבתביעה נזיקית, המוציא מחברו עליו הראיה. אם אבחן את הנזק מושא תביעת הפיצוי, הרי שלא מצאתי כל ממש בתביעה. הווה אומר, שגם אם הזמינה כרטיסי טיסה אצל הנתבעת והאמינה, ואינני קובעת כך, שקיבלה אישור סופי לכרטיסי טיסה אלה, הרי שביטול הטיסה כעבור כשעה ומחצה - לא נוכחתי שגרם לנזק כלשהו לתובעת, זולת עוגמת נפש קלה או אכזבה, שאינני סבורה שהיא ראויה לפיצוי מהטעמים שיפורטו להלן. התובעת בכתב תביעתה אישרה כי קראה את הסכם התנאים הכלליים שכותרתו: "תנאים והגבלות אחריות"; "הסכם הזמנה" - הסכם שמהווה חלק ממילוי טופס ההזמנה באמצעות האינטרנט. על פי הסכם זה בפסקתו הראשונה מהווה ההסכם את מלוא תנאי ההתקשרות בין הצדדים ואין תנאים אחרים מלבדם. בפירוש נרשם כי ידוע למזמין כי הסכם זה הוא הסכם מותנה, ויכנס לתוקף ויחייב את הצדדים רק אם יתקבל אישור אצל הנתבעת מאת ספקי השירות, ועם קבלת אישור חברת כרטיסי האשראי על ביצוע העסקה על שם המזמין. בעניין זה ברי, כי גם לא נטען כי ניתן אישור חברת כרטיסי האשראי על ביצוע העסקה על ידי המזמין. ולא זאת אף זאת, אלא שהמסמך שעליו ביקשה התובעת להסתמך כאילו הוא מהווה אישור סופי - המסמך הכולל את פרטי כרטיסי האשראי - אינו מדבר בעד עצמו וגם לפי תוכנו אינו מהווה אישור, ולא כל שכן אישור סופי מטעם ספק השירות. גם ההגיון אומר שלא יכול הוא להוות אישור סופי, שכן רק לאחר שיתקבל אמצעי תשלום, יש באפשרות הנתבעת לשלם בעבור השירות המבוקש, והכל בכפוף לכך ששירות זה עדיין זמין. לשון אחרת, רק לאחר שמסרה את פרטי כרטיס האשראי, פתוחה הדרך בפני הנתבעת להזמין בפועל כרטיסי טיסה ליום למחרת, כל זאת ובלבד שכרטיסי טיסה כאמור עדיין זמינים לרכישה מאת חברות התעופה באמצעותן היו אמורים התובעת ובן זוגה לטוס הלוך וחזור. הווה אומר, שהתובעת מצד אחד הבינה או אמורה היתה להבין על סמך הסכם ההזמנה, כי עסקינן בהסכם מותנה שיכנס לתוקף רק אם יתקבל אישור מחברות התעופה, ופטרה עצמה מלהיווכח חד משמעית שאכן ניתן אישור מחברות התעופה לאחר שמסרה פרטי כרטיס אשראי, שאם לא כן - היתה בדיוק יודעת לומר ולהעיד מתי קיבלה אישור סופי ומי הוא זה שמסר לה האישור הסופי, כטענתה. ומצד שני מגישה תביעתה בהסתמך על מסמך שבוודאי אינו מהווה אישור סופי, ואשר הוצג על ידי הנתבעת, שהוא בסה"כ העתק ממחלקת האינטרנט של הנתבעת של פרטי כרטיס האשראי ובקשת הטיסה של התובעת. התובעת כאמור טענה טענה סתמית כי קיבלה הודעת דוא"ל, אלא שלא טרחה לצרף אותה, ולא נותר להסיק אלא כי עסקינן בביצה שלא נולדה. יוצא אם כך: התובעת התקשרה בהסכם מותנה. התובעת לא טענה ולא הוכיחה כי התנאים - קבלת אישור סופי מחברות התעופה ואישור של חברת כרטיסי האשראי - נתקיימו בפועל. ועיקר עיקרים, התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק כלשהו. זאת ועוד, כפי העולה מתנאי ההזמנה, מבהירה הנתבעת חד משמעית כי עיסוקה הוא בתחום התיווך בלבד. הואיל וכך, אינה מתחייבת וכאמור אינה גם יכולה להתחייב, לאספקת שירותים בטרם אישרו לה ספקי השירותים, כי השירותים המבוקשים זמינים. ובלשון ההסכם "חברת הדקה ה-90 היא סוכנות נסיעות, המזמינה עבורכם שירותים המסופקים על ידי סיטונאי תיירות… בכפוף לזמינותם… כל השירותים המוזמנים הם בגדר בקשה בלבד עד לקבלת אישור טלפוני מחברתנו". אמנם, טענה התובעת כי נתקבל אישור טלפוני. אלא שבפרוטוקול הדיון, כאשר נשאלה אימתי קיבלה אישור טלפוני, באיזו שעה, מה היה סדר המגעים - קניה באמצעות האינטרנט, שיחת טל', תקשורת באמצעות הדוא"ל. מצאתי כי גירסתה היתה מבולבלת לחלוטין, לא סדורה ולא ברורה. אינני מאמינה לה כי קיבלה אישור טלפוני חד משמעי, על פיו אישרו חברות התעופה את כרטיסי הטיסה כפי שנטען בלשון רפה בכתב התביעה, טענה שלא הוכחה וגם לא נטענה בתצהיר עדות ראשית. 5. סוף דבר, מסקנתי היא כי התביעה היא תביעה קנטרנית, שבאה להתעשר בעקבות בקשה להזמנת כרטיסי טיסה מטעם התובעת שלא באה על סיפוקה. התובעת לא הוכיחה את תביעתה. התובעת גם לא הוכיחה כל נזק ולו קל, זולת עוגמת נפש שנגרמה לה, אם בכלל, בעטיה של התובעת בלבד, שלא טרחה לקרוא או להבין או להפנים את תנאי ההתקשרות עם הנתבעת. אשר על כן, דוחה את התביעה. מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בגין הדיון היום בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. תביעות נגד חברות תעופהמחשבים ואינטרנטתעופהנופשסוכני נסיעות (תביעות)פיצוייםביטול טיסה