תקנה 71(1) (הפרעה לתנועה) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961, קובעת כי לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן - שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה. על פניו נראה כי מדובר בסעיף "סל". סעיף 72(א) מדבר גם הוא על אי עצירת רכב אך נותן 16 חלופות במקומות בהם אסור לעצור רכב. בין אלו מדובר על מדרכה, בתחום צומת או קרוב אליו, בקרבת ברז כיבוי, בתחום מעבר חציה, ועוד אופציות רבות אחרות. אולם ברור כי אופציות רבות אלה הקיימות כחוק אינן יכולות תמיד לחזות את כל המקרים בהם עצירת רכב תפריע לתנועה. למקרים נוספים אחרים של הפרעה לתנועה קיים סעיף הסל של 71(1). ##להלן 16 החלופות במקומות בהם אסור לעצור רכב:## ##(1) ## בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי, או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו בכביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה; ##(2) ## על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה; ##(2א) ## על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל; ##(2ב)## בדרך שהוצב לפניה תמרור 401; ##(3) ## בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו; ##(4)## במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם; ##(5)## בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית; ##(6) ## בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו; ##(7) ## בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה; ##(8) ## בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש; ##(9) ## בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק; ##(10)## בצד רכב אחר העומד או חונה בצדו של הדרך; ##(11) ##על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה; ##(12) ## בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור - בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר; ##(13) ## בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת; ##(14) ##בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם העלאת או הורדת נוסעים; ##(15) ## ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם; ##(16) ## ליד תמרור 437 המסמן מקום חניה לרכב של נכה בעל תווית כבתמרור. הסעיף מדבר על כל הפרעה או עיכוב התנועה. מטבע הדברים, אין שטחים מיותרים בתוך העיר לחניה. כל חניית רכב על יד המדרכה בהכרח תעכב במידה כלשהי או תפריע לרכבים אחרים. אם נפרש בצורה זו את התקנה, נמצאת למד כי אין כל אפשרות כלשהי לחניה בעיר אלא למגרשים מוסדרים או בחניות פרטיות. ברור שלא זו היתה כוונת המחוקק. ##להלן הכרעת דין בנושא הפרעה לתנועה - תקנה 71(1) לתקנות התעבורה:## האשמה ומהלך הדיון 1. הנאשם הואשם בעבירה על תקנה 71(1) (הפרעה לתנועה)לתקנות התעבורה התשכ"א-1961. הטענה העובדתית היא כי ביום 3.9.00 וסמוך לשעה 11:20 ברח' יוסי בן יועזר רשב"ג בירושלים עצר הנאשם את רכבו המסחרי באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה. החלטתי לזכות את הנאשם. 2. הנאשם ביקש להישפט וכפר באשמה בתאריך 14.5.01. המשפט נשמע בפניי והסתיים ביום 7.6.01. 3. .מטעם התביעה העיד השוטר, רס"ל לוי יצחק, וכן (להלן: "השוטר") וכן הוגש דו"ח שערך במקום ומסומן ת1/. הנאשם העיד מטעם עצמו וכן צרף עמו 20 צילומים של המקום שסומנו 1 עד 20. 4. טענת הנאשם בקליפת אגוז פשוטה. לרגל עיסוקיו היה צריך להגיע אל אחת מהחנויות באזור. הנאשם חיפש מקום חניה כחוק וכדין ומצא מקום שאיננו אסור ועל פי שיקול דעתו לא הפריע לתנועה. אשר לכן, אין הוא מסכים עם קביעת השוטר כי הפריע לתנועה. לציין שהשוטר בהגינותו הודה כי איננו זוכר מעבר לכתוב בדו"ח ולכן קיבלתי את גרסת הנאשם לגבי מקום החניה כפי שהופיע בתמונות הרבות שהגיש. 5. לצורך עיון בטענות הצדדים, ננתח ראשית את התקנה הרלבנטית ואח"כ נבדוק את השלכתה במקרה שלפנינו. הפרעה לתנועה - תקנה 71(1) 6. נצטט את התקנה כלשונה: "71. לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן - (1) שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה." 7. על פניו נראה כי מדובר בסעיף "סל". סעיף 72(א) מדבר גם הוא על אי עצירת רכב אך נותן 16 חלופות במקומות בהם אסור לעצור רכב. בין אלו מדובר על מדרכה, בתחום צומת או קרוב אליו, בקרבת ברז כיבוי, בתחום מעבר חציה, ועוד אופציות רבות אחרות. אולם ברור כי אופציות רבות אלה הקיימות כחוק אינן יכולות תמיד לחזות את כל המקרים בהם עצירת רכב תפריע לתנועה. למקרים נוספים אחרים של הפרעה לתנועה קיים סעיף הסל של 71(1). 8. אלא שסעיף זה בנוסחו מרחיב למדי. הסעיף מדבר על כל הפרעה או עיכוב התנועה. מטבע הדברים, אין שטחים מיותרים בתוך העיר לחניה. כל חניית רכב על יד המדרכה בהכרח תעכב במידה כלשהי או תפריע לרכבים אחרים. אם נפרש בצורה זו את התקנה, נמצאת למד כי אין כל אפשרות כלשהי לחניה בעיר אלא למגרשים מוסדרים או בחניות פרטיות. ברור שלא זו היתה כוונת המחוקק. 9. לדעתי לכן יש לפרש את תקנה 71(1) בצמצום. מן הראוי לפרשה כמדברת אך ורק על מקרים שאינם מופיעים בתקנה 72. למרות זאת, ההפרעה והעיכוב ברורים עד כדי כך שכל אזרח סביר יוכל להבין זאת בעצמו. אם לא נפרש כן, הרי מנעת חנייה מכל ברייה. השלכת הפרשנות על המקרה שלפנינו 10. ומן הכלל אל הפרט. הנאשם שלפנינו החנה את רכבו בקטע מדרכה שאין עליו כל איסור לחנות בו. יתרה מכך, כפי שניתן לראות בתמונות, הרי ישנם פסים אדומים לבנים בקטע שלפני מקום החניה. לדברי הנאשם, מכלל הן אתה שומע לאו. דהיינו, כיוון שראה את הפסים האדומים לבנים שאינם מופיעים במקום בו חנה, נראה היה לו כי מותר לחנות שם. אם אכן מדובר בהפרעה לתנועה כה ברורה, כי אז היה על הרשויות לסמן זאת בדרך כלשהי. משלא נעשה כן, מה יעשה נהג זהיר ולא יחטא? 11. לו היה מדובר בחניה ברחובה הראשי של עיר, במקום שבו כל עובר אורח מתבונן שעיניו בראשו יכל להבין שאין זה מקום חניה, אז היתה טענת התביעה עומדת, ונסביר, ברור מאליו שאם אין איסור חניה ברור, אין זה אומר בהכרח שמותר לחנות במקום. ישנם מקומות שאין בהם שלט על איסור חניה אך החניה אסור בהן. לא כך המקרה שלפנינו. אין מדובר פה לכן על מקרה בולט וחד משמעי שבו כל נהג מן היישוב היה מבין שחנייתו מפריע לתנועה. נדגיש שוב כי השאלה הנכונה איננה רק האם הרכב הפריע במקרה ספציפי שכן כל רכב חונה מפריע. השאלה היותר נכונה היא האם אדם מן היישוב אכן יסבור שחנייתו מגיע עד כדי הפרעה אסורה לתנועה. 12. השוטר אף הסביר בדו"ח שרשם (ת1/) כי שם לב להפרעה לתנועה כאשר הגיע עם הניידת מצד אחד ואוטובוס הגיע מן הצד השני ואז הייתה התנועה לשני הרכבים גם יחד קשה. נמצאנו למדים שאין מדובר פה בהפרעה לתנועה על פניה. 13. כפי שהבהרנו למעלה, סעיף 71(1) הוא סעיף שיש להשתמש בו במשורה ובמידת הצמצום. בעובדות המקרה שלפנינו, ובהתחשב בנסיבות החניה, אין סעיף זה חל. סוף דבר 14. לסיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מהופעתם בפני ולאור מה שפרטתי, החלטתי לזכות את הנאשם. המזכירות תשלח הכרעת הדין לתביעה וכן לנאשם על פי כתובתו: רח' מבצע דני 9, ראש העין 48057. העתק הכרעת הדין יישלח גם לראש ענף תביעות רפ"ק מירב אלישוב, ולראש ענף תנועה, סנ"צ ראובן אדרי, על מנת שיבחנו את עמדתם במקרים כגון אלו. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי תל-אביב. משפט תעבורההפרעה לתנועהתקנות התעבורה