הכרעת דין 1. הנאשם הואשם בעבירה על תקנה 273ד לתקנות התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961. הטענה העובדתית היא כי בתאריך 24.01.2001 נהג הנאשם ברכבו ללא בדיקת חורף. החלטתי לזכות את הנאשם. 2. אקדים ואומר כי המקרה שלפנינו עוסק בפרשנותה של התקנה גרידא. אין חולק על העובדות, ואולם כל אחד מן הצדדים אוחז בדיעה שמכלול העובדות מתאימות לפרשנותו שלו ועל כך נסוב המקרה שלפנינו. לצורך כך נציג את העובדות כהוויתן, נצטט את התקנה גופא, נתאר את פרשנויות שני הצדדים, ונקבע את הפרשנות הנכונה לדעתנו. העובדות שאין עליהן חולק - לנאשם רכב מסחרי המחייב בדיקת חורף על פי התקנות. - הנאשם לא עשה בדיקת חורף ברכבו לפני 1.11.2000 ולא לאחר מכן. - בתאריך 15.11.2001 עבר הנאשם מבחן רישוי. - בתאריך 24.01.2001 נבדק הנאשם ונרשם לו דו"ח נשוא כתב-אישום זה. התקנה הרלוונטית בלשונה 3. תקנה 273ד שהיא היא הרלוונטית לענייננו נוקטת בהאי לישנא: 273ד. בדיקת חורף (א) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על10,000 ק"ג חייב בבדיקת חורף שתיערך מ-1 באוקטובר של כל שנה במפעל למכונאות רכב כאמור בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסמכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 5 , או בתחנת בדיקה כאמור בתקנה273 . (ב) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבין 1 בנובמבר ועד31 במרס של כל שנה, אלא אם כן בידו תעודה מאת מפעל למכונאות רכב או תחנת בדיקה בנוסח שהורה עליו מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בבדיקת חורף ונמצא תקין. (ג) בתקנה זו, " בדיקת חורף " - בדיקה שנערכה על פי מפרט והוראות אחרות של מנהל אגף הרכב, המופקדים לעיון הציבור במשרד התחבורה, או מבחן רישוי שנתי של הרכב שנעשה תוך 90 הימים שקדמו ל-1 בנובמבר של כל שנה. המחלוקת שלפנינו יסודה בפרשנויות שונות של הסיפא של סעיף ג' של התקנה הנ"ל הקשורות להגדרת מבחן רישוי כבדיקת חורף בתנאים מסויימים. בקצה אגוז, פרשנות התביעה היא מצמצמת. קרי, אך ורק מבחן רישוי שנעשה תוך 90 הימים שקדמו ל - 1 בנובמבר כל שנה מוגדר כבדיקת חורף לצורך תקנה זו. זה שנעשה אחריה איננו מוגדר ככך. ההגנה טוענת לעומת זאת כי הסעיף בא למעט מבחני רישוי שנעשו קודם לאותם תשעים יום ולא אלה שאחריהם. נתמקד בעמדות הצדדים. גרסת התביעה 4. לטענת התביעה, תקנה 273ד מחייבת בדיקת חורף החל מ 1/10 בכל שנה, כשבין התאריכים 1/11 - 31/3 אין לנוע ללא תעודה המעידה על מעבר מבחן חורף. עוד נאמר בסע' ב' של אותה התקנה כי בדיקת חורף תהיה אחת מאלה : א. בדיקת חורף - בדיקה מיוחדת המבקשת לבדוק את מוכנות הרכב לחודשי החורף ב. מבחן רישוי שנערך במהלך 90 יום שלפני ה 1/11 5. משכך, הרי שהמבחן השנתי יכול לכסות את טווח התאריכים שבין 1/8 - 1/11 (ליתר דיוק, החל מתאריך 3.8 היות ובחודשים אוגוסט ואוקטובר ישנם 31 יום). מבחן רישוי שנתי שנעשה אחרי תקופה זו איננו עומד בדרישותיה של בדיקת חורף ועל הרכב לעבור בדיקת חורף מבלי קשר למבחן הרישוי. אשר על כן, מבחן הרישוי במקרה שלפנינו שנערך אחרי 15/11 איננו נחשב כבדיקת חורף ובתאריך 24/01/2001 נהג ללא בדיקת חורף. גרסת ההגנה 6. הנאשם לא היה מיוצג וטענותיו הן בבחינת "את פתח לו". לסברתו, מבחן רישוי מהווה תחליף לבדיקת חורף אם נעשה בזמן החורף. דהיינו, תשעים היום שהוזכרו בתקנה אינם "בדיוק" תשעים הימים שלפני הראשון לנובמבר כל שנה אלא באו למעט מבחני רישוי שנעשו קודם לאותם תשעים יום. לאמר, מבחני רישוי שנעשה קודם לתחילת אוגוסט של כל שנה. זאת משום שמבחנים אלו ישנים מדי מכדי להסיק מהם על תקינות הרכב לחורף. אולם כל מבחן שנעשה אחרי תחילת אוגוסט, תקף מעתה והלאה. כיצד מפרשים בכלל ובמקרה שלפנינו? 7. השאלה האמיתית העומדת בפנינו עוסקת בדרך הפרשנית שבה יש לפרש את החוק הפלילי. בעבר הייתה נהוגה הגישה הפרשנית ששמה דגש על הפירוש המילולי של לשון החוק המתרכז במשמעות הרגילה שעלתה ממילות החוק. כאשר ניתן היה לפרש את לשון החוק בצורה רב משמעית, נהג בית המשפט לפרש את הוראת החוק ע"פ הכלל המכאניסטי של בחירה באפשרות הפירוש המצמצמת- זו שהיטיבה עם הנאשם. 8. עם זאת במהלך השנים החלה הפרשנות המכאניסטית מתחלפת בפרשנות מרחיבה המחפשת את המטרות החבויות תחת המילים ולאו דווקא את המילים עצמם. מגמת פרשנות זו אומצה, נתחזקה, ונשתרשה לאורך זמן בפסקי דין שונים. כדברי השופט (כתוארו דאז) ברק "חוק פלילי, כמו כל חוק אחר, אין לפרשו לא על דרך הצמצום ולא על דרך ההרחבה, אלא על דרך מתן משמעות הגיונית וטבעית ללשון החוק כדי להגשים את מטרת החקיקה. מלותיו של החוק אינן מבצרים, שיש לכבשם בעזרת מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי, המשתנה על-פי נסיבות הזמן והמקום, לשם הגשמת מטרתו הבסיסית של החוק" (ע"פ 787/79 מזרחי נ' מ"י.) (פ"ד לה(4) עמ' 421). 9. אשר לכן עלינו לבדוק ראשית לכל את הרציונל מאחורי תקנה זו ואחרי כן באמצעותו ולאורו לראות כיצד לפרש את גדריו של מבחן הרישוי כתחליף לבדיקת חורף. מהו ההיגיון שמאחורי דרישת בדיקת החורף? 10. החוק איננו מחייב כל כלי רכב בבדיקה זו אלא דווקא כלי רכב מסחריים שמשקלם עולה על משקל מסוים שנקבע. הטעם הסביר לבחירת כלי רכב אלו זאת הוא הן משום שבהם נעשה שימוש מסיבי כל ימות השנה, והן משום שסכנתם במקרה תאונה חמורה הרבה יותר. הדרישה לתעודת חורף היא בין התאריכים 1 בנובמבר ועד 31 במרץ (להלן : "זמני תיחום") וזאת מן הטעם שאלה הם החודשים שבהם עדים אנו לכל אותם סממני חורף כגון גשם, הצפות, ערפל, כבישים חלקים וכדו'. במילים פשוטות, אלה החודשים המסוכנים יותר לנהיגה, ובמיוחד לנהיגה כבדה. מטרת בדיקת חורף לכן היא אישור נוסף לתקינות כלי הרכב הכבדים. 11. בדיקת חורף זו לכלי הרכב המסחריים היא בנוסף לדרישה הכללית הקיימת בחוק למבחן רישוי שנתי לכל כלי רכב מנועי. אולם משום שמבחן הרישוי השנתי ממילא כולל את בדיקת החורף, אין טעם והיגיון לדרוש גם מבחן רישוי שנתי וגם בדיקת חורף. אשר לכן קבע המחוקק תקופה של שלושה חודשים לפני תקופת החורף שבה נחשב המבחן השנתי כבדיקת חורף. מובן מאליו שתקופה זו היא תקופה שרירותית שבאה לאזן בין הניסיון לוודא מוכנותם של כלי הרכב לקראת החורף, ובין דרישה לא הגיונית מבעלי רכבים לעבור שתי בדיקות זהות. מההיבט הבטיחותי לכן, מבחן רישוי מאוחר יותר ממלא לחלוטין את דרישת הבטיחות שבעקבותיה תוקנה תקנה 273ד. טענת התביעה בדבר נסיעתו של הנאשם ללא בדיקת חורף 12. טענה אחת הייתה בפי התביעה שקשה להתעלם ממנה. אפילו לטענת הנאשם עבר את מבחן הרישוי רק בתאריך 15.11.200. מכאן עולה שבין התאריכים 1.11.2000 ועד למבחן הרישוי כשבועיים אחר כך לא הייתה בדיקת חורף לרכב הנאשם. לטענת הנאשם, מצב זה מבקש המחוקק למנוע. זאת משום שרבים שמועד מבחן הרישוי שלהם הוא אחרי 1.11 ימתינו עד למועד המבחן במקום לעשות בדיקת חורף. 13. אין בידי לקבל טענה זו משום שההיקש הראוי הוא מבדיקת חורף. נניח כי פלוני יבצע בדיקת חורף בתאריך 15.11.2001. נניח גם כי אותו פלוני נבדק בחודש ינואר ובידו לכן בדיקת חורף תקפה. האם יעלה על הדעת לטעון כי בדיקה זו לקוייה משום שנערכה אחרי 1.11.2001? משום שאולי אותו פלוני נהג בין 1.11 לבין 15.11? סוף דבר 14. לאור מה שהוסבר למעלה הגעתי למסקנה כי בדיקת חורף על פי התקנות כוללת גם מבחן רישוי שנעשה בתקופת החורף או תשעים יום לפני תקופה זו. כמובן, תוקפה של בדיקה זו יפה מיום עשייתה ועד לתום תקופת החורף באותה שנה. פרשנות זו נכונה הן מבחינת הרציונל שאחרי התקנה והן כמובן מבחינת הכלל שהפרשנות בפלילים פועלת לטובת הנאשם. לאור כך החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. משפט תעבורהנהיגה ללא בדיקת חורף