פסק דין 1. בפני תביעה כספית, שהגיש מר נפתלי הלוי, האוחז בשיק נשוא התביעה (להלן: התובע), כנגד מושכת השיק מירגד בע"מ (להלן: הנתבעת) לתשלום סכום השיק. ההליכים נפתחו ע"י הגשת בקשת ביצוע שטר בלשכת ההוצל"פ באשקלון (תיק הוצל"פ 22-00656-98-0). הדיון בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר הועבר לבית משפט השלום בת"א. הנתבעת קיבלה רשות להתגונן. נשלחה הודעת צד ג' לנפרעת מ.ע.ר.י חברה לבנין חקלאות והובלות בע"מ (להלן: מ.ע.ר.י) ולמנהלה מר אורן רמי עלון בן מוסטפא (להלן: עלון). 2. צד ג' לא הגיש כתב הגנה. ביום 13.7.99 ניתנה על ידי החלטה כדלקמן: כיוון שצד ג' לא הגיש כתב הגנה תוך המועד שהוקצב לו על אף שקיבל הודעת צד ג' במסירה כדין, הריני קובעת שצד ג' איבדו את הגנתם. היה וינתן פס"ד נגד הנתבעת, ינתן פס"ד זהה גם כנגד צדדי ג' בצרוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הצורך בהגשת הודעת צד ג'. 3. טענות ההגנה, שהעלתה הנתבעת כנגד התביעה הן כדלקמן: א. כישלון תמורה חלקי במערכת היחסים שבין הנתבעת לנפרעת דהיינו, בעסקת היסוד. השיק נמסר למ.ע.ר.י עבור עבודה שהיתה צריכה לבצע. העבודה לא בוצעה. מ.ע.ר.י הבטיחה כי תשיב לנתבעת את השיק. ב. פרעון חלקי של השיק. ג. השיק סוחר לתובע לאחר שנפגמה זכות הקנין של מ.ע.ר.י. בשיק ורק אוחז כשורה יכול להתגבר על פגם זה. ד. התובע אינו אוחז כשורה מאחר ולא נתן ערך עבור השיק, והוא לא תם לב, אלא משמש כאיש קש לצורך הגשת השיק לביצוע. כישלון תמורה חלקי בעסקת היסוד 4. בנושא זה מצויה בפני עדות אחת בלבד והיא עדותו של נאמי מנהל הנתבעת. בהתאם לעדות נאמי, השיק נשוא המחלוקת נמסר כשיק דחוי לחברת מ.ע.ר.י עבור שרותי קבלנות משנה שנתנה לנתבעת. מ.ע.ר.י לא ביצעה את מלוא העבודה, אותה התחייבה לבצע, ובין הצדדים פרץ סכסוך. לכן נתנה הנתבעת הוראה לבנק לבטל את השיק. השיק נפגם בכישלון תמורה חלקי, ופגם זה דבק בשיק שסוחר לתובע. לא הובא כל סיוע לתמיכת גרסה זו, למרות שנאמי הינו מנהל הנתבעת, דהיינו אדם המעוניין בתוצאות המשפט. סע' 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א1971- קובע: "פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו; ואלה המקרים: (1) .... (2) .... (3) העדות היא של אדם המעונין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד; (4) .... (5) ...." לא רק שלא פורטו בפני בית המשפט נימוקים, אשר ישכנעו את בית המשפט להסתפק בעדותו של נאמי לענין כשלון התמורה, אלא שלנוכח חומר הראיות שהובא בפני בית המשפט והדין המסקנה צריכה להיות שיש לדחות גרסה זו, וזאת מהטעמים הבאים: א. במקרה דנן לטובת התובע עומדת החזקה שניתן ערך בעסקת היסוד, וזאת לנוכח הוראת סע' 29 לפקודת השטרות (נוסח חדש) הקובע: "(א) כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך. (ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר". ב. לעסקת היסוד היו שותפים הנתבעת, באמצעות מנהלה נאמי, ומ.ע.ר.י, באמצעות מנהלה עלון. למרות שהנתבעת קיבלה מעלון תצהיר, שסייע לה בקבלת הרשות להתגונן (מדובר בתצהיר הנוסף שצורף ברשות ביהמ"ש בשלב מאוחר יותר והוגש במהלך הבאת הראיות על ידי התובע כמוצג ת6/), לא דאגה הנתבעת לזמן את עלון להגיש תצהיר עדות ראשית ולהעיד בבית המשפט כעד מטעמה לענין פרטי עסקת היסוד. עדותו של עלון היתה חיונית במקרה דנן כדי להוכיח את הטיעון העובדתי בדבר כישלון התמורה. לא הובהרה במסגרת הראיות הסיבה לאי העדתו של עד זה. העובדה, שעד רלבנטי לא הוזמן להעיד, מבלי שניתן הסבר מניח את הדעת לכך, מעוררת את החשד, כי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו של העד לחקירה שכנגד (ראה: י. קדמי "על הראיות - חלק שלישי" מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ט1999-, עמ' 1391 - 1400; ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רוזנברג, פ"ד מז(2) 605, 614 - 615; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח', פ"ד מה(4) 651, 658). לסיכום, הנתבעת לא הרימה את הנטל שהיה מוטל עליה לשכנע את בית המשפט בדבר כשלון התמורה החלקי. פרעון 5. מנהל הנתבעת נאמי, העיד, כי לאחר שבוטל השיק ערכו הנתבעת ומ.ע.ר.י התחשבנות ביניהם ובסופה סוכם, כי הנתבעת תשלם למ.ע.ר.י סך 10,000 ש"ח בגין העבודה שביצעה מ.ע.ר.י, ומ.ע.ר.י תחזיר לנתבעת השיק נשוא הדיון. מאוחר יותר, בעקבות הסכם זה, נמסרו למ.ע.ר.י על ידי הנתבעת שני שיקים דחויים על סך 5,000 ש"ח כל אחד, במקום השיק נשוא התביעה. כיוון שנטען על ידי מנהל מ.ע.ר.י שהשיק נשוא התביעה אבד לו, כנגד קבלת שני השיקים הנ"ל, נמסר לנתבעת מכתב נ2/ חתום על ידי מ.ע.ר.י (לגרסת נאמי בח.נ. עמ' 5 בסוף, בשם מ.ע.ר.י חתם אדם בשם מחמוד), לפיו השיק נשוא התביעה אבד למ.ע.ר.י, כי מ.ע.ר.י מתחייבת להודיע למשטרה על אבדן השיק, או אם ימצא להחזירו לנתבעת, וכי לא יהיו למ.ע.ר.י תביעות בגין אותו שיק. כסיוע לגרסתו של העד נאמי, הוגשו המוצגים נ3/א' ונ3/ב', המהווים עותקים מצילומי שני שיקים ע"ס 5,000 ש"ח ומהספחים להם. גם לענין זה לא הוזמן להעיד העד עלון, מנהל מ.ע.ר.י, שעדותו היתה חיונית, וגם לא הוזמן מחמוד, שבהתאם לעדות נאמי (ח.נ. עמ' 5 בסוף) הוא מי שחתם על נ2/. הנני סבורה, שלא היה די בראיות שהובאו, כדי לשכנע את בית המשפט, שבשלב כלשהו לאחר זמן הפרעון נפרע השיק נשוא התביעה. לא הובאו כל סיוע או חיזוק לעדותו של נאמי, שהשיקים נ3/א' ו- נ3/ב' אכן נפרעו. ניתן היה לקבל חיזוק לגרסה זו לא רק באמצעות עדותם של עלון או מחמוד, שהיו חיוניות, אלא גם באמצעות הצגת השיקים המקוריים וכן דפי חשבון של הנתבעת שהסכומים יצאו מחשבונה. הדבר לא נעשה. גרסת הנתבעת, בדבר פרעון שני השיקים ע"ס 5,000 ש"ח כ"א, שהיווה לטענת הנתבעת פרעון מלא של השיק נשוא התביעה, תמוהה, לנוכח העובדה שלפחות אחד השיקים שז.פ. 20.2.98 נפרע לאחר המועד בו נתקבלה התראה מלשכת ההוצל"פ באשקלון לגבי השיק נשוא התביעה, לאחר ה13.2.98- (ראה סע' 6(א) לת5/). מתעורר ספק אם נפרעו שני השיקים הנ"ל, ואם כן, אם נמסרו במקום השיק נשוא התביעה. כפי שיפורט להלן, גם לו היתה הנתבעת משכנעת אותי, שאכן השיקים נ3/א' ו- נ3/ב' נפרעו, וכי שיקים אלה היוו פרעון מלא של השיק נשוא התביעה, גם אז היתה מסקנתי הסופית נותרת בעינה, שכן שוכנעתי, כי התובע אוחז כשורה בשיק. האם התובע אוחז כשורה? 6. באשר לנסיבות קבלת השיק על ידי התובע והתמורה שמסר התובע, העידו בפני ארבעה עדים. מטעם התביעה העידו התובע ואדם נוסף בשם אברהים חסן לאפי (להלן: לאפי). מטעם ההגנה העידו מנהל הנתבעת גדי סרור (להלן: סרור) והעד סמי ראובן (להלן: ראובן). בהתאם לגרסת התובע, קיבל את השיק מראובן ב13.6.97-, חודש וחצי לפני זמן פרעונו, כשיק דחוי, ומסר לו תמורתו כסף מזומן. לדבריו, ראובן הופנה אליו על ידי מכר שלו לאפי. הכסף נמסר לראובן בנוכחות לאפי. השיק הוצג על ידו בבנק ב31.7.97-. על גב השיק מצויה חותמת הבנק עם התאריך וחתימת הסב של התובע. השיק חולל. על פניו נרשם שניתנה הוראת ביטול. סיוע לגרסתו של התובע נמצא בעדותו של עד ההגנה ראובן, אשר גם מנהל הנתבעת נאמי קשר אותו בעדותו אל מ.ע.ר.י ואל השיק (ח.נ. עמ' 3 למטה) וגם סרור בעדותו (ח.נ. עמ' 3 למעלה) אישר שהוא מכיר אותו כעובד של מ.ע.ר.י. ראובן העיד, כי מסר את השיק לתובע כנגד קבלת מזומנים ביום בו קיבל אותו, 45 יום לפני זמן פרעונו. סיוע נוסף לעדות התובע מצוי בעדותו של עד התביעה לאפי, שהעיד כי נכח במקום ב13.6.97-, בעת מסירת השיק ומתן המזומנים כנגד השיק (יצויין כי נאמי העיד [ח.נ. בעמ' 3 למטה] כי מסר את השיק למ.ע.ר.י לידי ראובן או אחיו מחמוד - חודשיים לפני זמן פרעונו). לא התעלמתי מכך, שבנקודה אחת נמצאה אי התאמה בין עדות התובע ולאפי מחד, לבין עדות העד ראובן: בעוד שהתובע ולאפי העידו, שהתובע נתן בתמורה לשיק את מלוא הסכום הנקוב בשיק, הרי ראובן העיד, כי התובע נתן לראובן את תמורת השיק בניכוי 4% עמלה. אין בכוונתי להכריע בנקודה זו, שכן בין אם הופחתה מסכום השיק עמלה שניתנה לתובע, כגרסת ראובן, ובין אם לא הופחתה עמלה, כגרסת התובע ולאפי, הרי ממילא בשני המקרים ניתנה תמורה כנגד השיק. למרות שראובן הוזמן כעד הגנה עדותו סייעה לתובע. ב"כ הנתבעת לא ביקש להצהיר עליו כעד עויין ולחקור אותו בחקירה נגדית ועדותו עומדת כמות שהיא לטובת התובע. לא רק, שמצויות שלוש עדויות התומכות בגרסה בדבר מתן תמורה כנגד השיק, ולא רק, שלטובת התובע פועלת החזקה שבחוק המפורטת בסע' 29(א) לפקודת השטרות, אלא שלא הובאה כל עדות הסותרת חזקה זו. טוען ב"כ הנתבעת: הטענה בדבר מתן תמורה על ידי התובע בכסף מזומן בסכום השיק, הופרכה בחקירתו הנגדית, שכן התובע בעדותו הפנה לדפי חשבון, שלטענתו מצביעים על הוצאת הכסף (ת2/ (א) - (ג) ), ובדיקת דפי החשבון העלתה שלא מצוי בדפי החשבון שהוצגו הסכום שנטען שנמשך לצורך פריטת השיק. איני סבורה שעובדה זו צריכה להיות בעוכרי התובע, שכן עיון בת2/ (א) - (ג) מגלה, שדפי חשבון אלה אינם מתייחסים למועד הרלוונטי, בו נטען שהשיק סוחר לתובע ותמורתו ניתן השיק. אילו עמדה עדות התובע באשר למתן התמורה לבדה, ולא נמצא סיוע לתשלום התמורה בעדויות עדים אחרים, יתכן והייתי מפקפקת באשר לשאלת מתן התמורה על ידי התובע. לא כך המצב במקרה דנן, כאשר התובע מסתייע הן בחזקה שבדין והן בעדות שני עדים נוספים בנוסף לעדותו הוא. 7. טוענת הנתבעת: התובע אינו תם לב, מאחר ובטרם סוחר אליו השיק, ערך בירור אצל מנהל הנתבעת סרור באשר לאותו שיק ונאמר לו, כי השיק בוטל בשל כישלון תמורה ושאין טעם שיפרוט את השיק כיוון שהשיק לא יכובד. גרסה זו הובאה בפני בית המשפט בעדותו של סרור מנהל הנתבעת. התובע מכחיש גרסה זו של סרור (עמ' 10 למעלה). לדבריו, אמנם התקשר למשרדי הנתבעת, אך היה זה זמן רב לאחר שסוחר אליו השיק, רק לאחר שהציג השיק לפרעון והשיק חולל. העדפתי את גרסת התובע על גרסת סרור וזאת מהטעמים הבאים: א. התרשמות מאופן מתן העדויות. ב. אמנם בעדותו העיד סרור, כי הוא זוכר את השיחה טוב מאד ושהיא התקיימה לפני תאריך פרעון השיק (ח.נ. עמ' 3 באמצע), אך גרסתו זו של סרור לא הובאה בתצהירים שצורפו לבקשת הרשות להתגונן של הנתבעת והועלתה לראשונה רק בעת הגשת תצהירי העדות ראשית. מתקשה אני להאמין להסברו של סרור, ששיחה זו בינו לבין התובע נשתכחה מזכרונו ולכן פרטיה מועלים באיחור (סע' 4 לתצהיר עדותו הראשית). מתקשה אני להאמין שסרור, שהינו כאמור מבעלי המניות וממנהלי הנתבעת, אכן קיבל טלפון שבו נאמר לו כי מ.ע.ר.י מבקשת לסחר את השיק לתובעת, ולמרות שידע כי פרץ סכסוך בין מ.ע.ר.י לנתבעת, שביטלה את השיק, לא יידע את שותפו על שיחת הטלפון שקיבל, ואיפשר לנאמי להגיע להסכמים שכתוצאה מהם שינתה הנתבעת מצבה לרעה. ג. אין כל סיוע לעדותו של סרור, שהתובע קיבל את השיק לאחר שניתנה הוראת ביטול לגביו על ידי הנתבעת. לא הובאה כל ראיה למועד בו ניתנה הוראת ביטול על ידי הנתבעת (לענין משמעות מניעת ראיה על ידי בעל דין ראה פסקה 4(ב) לפסק דיני זה). לעומת זאת הן התובע, הן לאפי והן עד ההגנה ראובן העידו, כי התובע קיבל את השיק חודש וחצי לפני זמן פרעונו כנגד תמורה. לאור האמור לעיל אני קובעת, כי התובע נעשה אוחז השטר בתום לב לפני שעבר זמנו. 8. לסיכום, הנתבעת לא שכנעה אותי באשר לכשלון התמורה החלקי הנטען, או באשר לפרעון השיק באמצעות שיקים חלופיים. מאידך, שוכנעתי שהשיק סוחר לתובע כנגד תמורה לפני זמן פרעונו וכי הוא נטל השיק בתום לב. אני דוחה ההתנגדות ומורה על המשך הליכי ההוצל"פ בתיק הוצל"פ 22-00656-98-0 בלשכת ההוצל"פ באשקלון, ומחייבת את הנתבעת בגין ניהול המשפט בפני בתשלום הוצאות התובע בסך 9,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל. 9. כיוון שההתנגדות נדחתה, בעקבות החלטתי מיום 13.7.99 לפיה איבד צד ג' הגנתו אני מחייבת את צד ג' לשלם לנתבעת את כל הסכומים בהם חוייבה הנתבעת לשלם לתובע הן בתיק ההוצל"פ בלשכת ההוצל"פ באשקלון 22-00656-98-0 והן על פי פסק דיני זה. עו"ד שצקי ישלח עותק פסק הדין לב"כ התובע ולב"כ צד ג'. אחיזה בשטרשיקים