החלטה העובדות והטענות 1. זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בתיקים המאוחדים, ת.א 47431/97 ו- ת.א. 47875, עד לקבלת פסק הדין שלערעור. בפסה"ד חויב המבקש לשלם למשיבים סך של 240,775 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד המשיבים בסך 15,377 ₪ ובתוספת הוצאות המשפט. כן נחתה בפסה"ד תביעת הנגד של המשיבים. 2. המבקש, רו"ח, ניהל חשבונות עבור המשיבים במסגרת עסקיהם המשותפים, כאשר לטענת המשיבים החזרי מס שנתקבלו עבורם על ידו הועברו לחשבונותיו במקום לחשבונות המבקשים. 3. המבקש נידון, ע"י ביהמ"ש המחוזי - כב' הש' עמית, ל - 5 שנות מאסר בין היתר בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וגניבה ע"י מורשה. ערעורו של המבקש לביהמ"ש העליון נדחה. 4. את בקשתו שבפני מבקש המבקש לסמוך בין היתר על הטיעון כי השאלה העשויה להתברר בערעור הינה שאלה עקרונית עבורו לעניין קיזוז חובות של לקוחותיו למול מעשי הגניבה והמרמה שביצע כלפיהם ושכאמור הורשע בהם. 5. עוד טוען המבקש, כי מימוש פסה"ד יגרום לכך שלא יוכל להיפרע מהמשיבים בגין שכר טרחתו מכיוון שהם נתונים בקשיים כלכליים וכספים שיועברו להם לא יוכלו להיגבות מאוחר יותר אן וכאשר יזכה המבקש בערעורו. 6. טענה נוספת בפי המבקש היא, כי כבר מתנהלים נגדו הליכים למימוש ביצוע פסה"ד, הליכים שיש בהם כדי לגרום לנזקים לבני משפחתו ובין היתר לאישתו הרשומה כבעלים של מחצית מפול הנכסים שלו. 7. מנגד טוענים המשיבים כי לאור המבחן בו נדרש לעמוד מבקש העיכוב קרי, מבחן סיכויי ההצלחה בערעור ו/או היכולת להשיב את המצב לקדמותו אין מקום להיעתר לבקשה הואיל והמבקש אינו עומד באיזה מהתנאים הנ"ל. 8. המשיבים וגם המבקש מבקשים עוד להסב את תשומת ליבו של ביהמ"ש להחלטת כב' הש' ה. גרסטל שבפניה עתיד להידון הערעור אולם, אף אחד מהם לא מצא לנכון לצרף ולהציג בפני את ההחלטה המדוברת ולכן אין בידי להיזקק לאמור לה. 9. עוד מבקשים המשיבים, בשפה רפה, כי ביהמ"ש יתן ליבו לעובדה שלבקשת המבקש צורף תצהיר שניתן ע"י אישתו ולא ע"י המבקש בעצמו. לעניין זה אומר כי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), אינה נוקבת בזהות "המצהיר" שתצהירו צריך להיות מצורף ל"בקשה בכתב". הדרישה האלמנטרית היא, כי ל"מצהיר" תהיה ידיעה אישית על האמור בבקשה ואין מקום במקרה שבפני להטיל ספק שלא כך הם פני הדברים. 10. לגופו של עניין השיקולים הרלוונטיים הם אלה להם טוענים המשיבים בבקשתם קרי, סיכויי ההצלחה בערעור ו/או היכולת להשיב את המצב לקדמותו. הדין 11. מחוקק המשנה העניק לבעל דין שזכה בדינו עדיפות על פני בעל הדין שהפסיד בהתקינו את תקנה 466 לתקנות שלשונה: "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". דהיינו, זכותו של בעל דין שקיבל יומו בביהמ"ש וזכה בדינו לפעול למימוש זכייתו על אף כל זכות שיש למפסיד לערער על ההחלטה. 12. החזקה שלעיל מעצימה את נטל ההוכחה הרובץ על המבקש את העיכוב (השווה לדברי כב' הש' א. גורן בסיפרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית בעמ' 513). רק טעם מיוחד שיראה המבקש בפני ביהמ"ש ואשר יוכיח את עמידתו בשני התנאים האמורים לעיל ושידונו להלן, יזכה אותו בעיכוב הביצוע. סיכויי ההצלחה בערעור 13. הערכתה של הערכאה דלמטה את שיקול דעתה של ערכאת הערעור היא מלאכה קשה. העובדה כי ביהמ"ש שלערעור אינו נוטה להתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה הראשונה מעמידה בפני המערער גזרת פעולה צרה. במקרה דנן העובדות הרלוונטיות עברו תחת שבט ביקורתן של שתי ערכאות, בביהמ"ש המחוזי במסגרת התיק הפלילי ובפני. לפיכך מלאכת ההצלחה בערעור נראית כאגוז קשה לפיצוח מאשר במקרה הרגיל. 14. בנוסף, הערכת סיכויי הערעור יש בהם כדי ביקורת פסק הדין ע"י הערכאה שנתנה אותו, דבר שאיננו ניתן אלא רק ע"י הערכאה דלמעלה או רק במקרים הקבועים בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד 1984. 15. אולם, בין אם כך או בין אם אחרת, מוכנה אני להניח, גם לאור האמור לעיל, כי ייתכן וסיכוי הערעור נוטים לטובתו של המבקש וזאת לאור הדיון שלהלן במבחן השני. היכולת להשיב המצב לקדמותו 16. בענייננו מדובר בחיוב כספי שנקבע למבקש בפסה"ד. לעניין זה הרי אין דינו של חיוב כספי כדינו של סעד אחר שיש בו לשנות או להקפיא מצב קיים כדוגמת צו מניעה או צו עשה. ברי כי כל חיוב כספי, וזה שבעניין דנן הינו חיוב כספי “PER SE”, ניתן לתיקון בפיצוי כספי במידה ותוצאות הערעור יהיו לטובת המבקש, חשש אמיתי לאי היכולת להשיב את המצב לקדמותו מתעורר שעה שעלול להיווצר מצב בלתי הפיך כגון העברת זכויות לצד ג' שרכשן בתו"ל ובתמורה שאז תגבר זכותו (עוד לעניין זה ראה בש"א 3158/91, פלאטו שרון נ' קומפני פריזין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה (5) 499). 17. בספרו הנזכר לעיל אומר כב' הש' גורן כהי לישנא (ובהסתמך על רע"א 214/88, טוויל נ' דויטש, פ"ד מד (3) 752): "אפילו ביצוע פסק הדין הכספי יגרור אחריו מכירת נכס כלשהו, הרי עובדה זו כשלעצמה, אינה יכולה לשמש הצדקה לעיכוב ביצוע". לכאורה תומכים הדברים בעמדת המשיבים אולם, הסייג מגיע מיד בהמשך הדברים וזו לשונו: "אולם, כאשר טוען הנתבע, כי לצורך ביצוע פסק הדין יאלץ למכור נכס מסוים, באשר אין לו כל מקור אחר לתשלום החוב, והנכס הוא נכס אשר לנתבע יש בו עניין מיוחד (ההדגשה במקור - ד.מ.ה), אפשר שביהמ"ש יגיע למסקנה, כי עניין מיוחד זה מצדיק את עיכוב הביצוע, כגון כאשר מדובר בדירת מגורים...". עמדה זו תומכת בגירסתו של המבקש אולם המבקשים מציינים בתשובתם כי לא מתבקש מימוש על נכסים מסוג מיוחד כזה, דירת המגורים, אלא רק נכסים שיתכן ונרכשו בהון שהולדתו בחטא. 18. בעניין זה לא מפרט המבקש בבקשתו ומדבר באופן כללי על "נכסי משפחתו". לבד מהתצהיר המצורף לבקשה, שאין בו כדי להוסיף דבר על האמור בה, אין כל ראיה לתמיכה באמור בבקשה לטענה כאילו יגרמו "נזקים עצומים והפסדים נניכרים ביותר למשיב ולמשפחתו...." (סעיף 9ב לבקשה). 19. בנקודה זו יש להתחשב גם ביכולת המבקש את העיכוב להיפרע מהזוכה אם וכאשר יזכה בערעור (ראה ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 860). ידיעה על איתנותו הכלכלית של אדם בדר"כ איננה נמצאת אלא בידו ולכן קשה מלאכת השכנוע של המבקש להסתמך על מצבו הכלכלי של הזוכה כאמצעי לזכות בעיכוב הביצוע. המבקש טוען, כי המשיבים מצויים בקשיים כלכליים וכי כספים שישתלמו להם לא ניתן יהיה לגבותם בחזרה. לראיה ותמיכה בטענתו זו צירף קטעי עיתונות המדווחים על הרשעתם של המשיבים בעבירות כלכליות ועונשי מאסר וקנסות שהוטלו עליהם בגינן. אין ממש בראיות אלה כאשר אין בהם להטות את מאזן הנוחות לטובת המבקש. אין בראיות אלה להצביע על כי אכן ניזקו של המבקש, כחצי מיליון ש"ח לגרסתו, אם וכאשר יזכה בערעור יהיה גדול מזה של המשיבים באם יאפשר להם ביהמ"ש לפעול למימוש זכייתם. סמכות ביהמ"ש להורות על תנאים 20. תקנה 469 לתקנות מוסרת בידי ביהמ"ש המורה על עיכוב הביצוע סמכות להתנות את העיכוב בתנאים. יש בהוראה זו כדי לרכך את הוראותיה החד משמעיות של תקנה 469 ואיזון חלקי בין אינטרס הזוכה לאינטרס החייב - המערער. אולם, לאור הצהרת המבקש בבקשתו ובתצהיר הרי שאין מקום למתן העיכוב גם בשל העובדה כי אין בידי המבקש, לכאורה, היכולת לערוב כלפי המשיבים להבטחת זכייתם באם ערעור ידחה. לאור כל המקובץ לעיל, הרי שאני דוחה את הבקשה. המבקש ישא בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד המשיבים בסך של 4,000 ₪, בצירוף מע"מ, צמוד ונושא הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל. עיכוב ביצוע