החלטה 1. בחודש יולי 1996, נכרת הסכם שכירות בין המשיב לבין בעלה לשעבר של המבקשת (להלן: "השוכר"), אשר לפיו, שכר השוכר מהמשיב מבנה בראשון לציון. בהתאם לאמור בהסכם, הפקיד השוכר בידו של עו"ד ויטליה, כנאמן, שיק לבטחון לפקודת המשיב ללא תאריך פרעון וללא סכום, תוך שהוסיף בכתב יד בהסכם השכירות, כי מדובר על שיק מספר 10249 משוך על בנק הפועלים. שיק זה נמשך על ידי המבקשת, והוגש לביצוע כנגדה בלשכת ההוצל"פ כשז"פ 1.1.98 וסכומו 358,146.70 ש"ח כשהשיק הוגש לביצוע על סך 200,000 ש"ח (להלן: "השיק"). 2. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע כשהיא מיוצגת על ידי עוה"ד שוחט את פריזט. התנגדותה נתמכה בתצהירה היא וכן בתצהיר השוכר. בתצהירה מציינת המבקשת "אני עושה תצהירי זה בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר, אשר נמשך מחשבוני, ואשר נמסר ל"בטחון" הסכם השכירות דלהלן...". כן מציינת המצהירה, כי תצהיר השוכר המצויין על ידה כבעלי, מצורף לתצהירה, ואשר הוא היה המעורב בכל פרשת התביעה ומכיר את פרטיה, כלשונה. לאחר מכן, מפרטת המצהירה טענות הגנה שונות, אשר כל כולן קשורות למערכת היחסים שבין השוכר - בעלה, למשיב. תצהיר השוכר מתייחס אף הוא לטענות לגופם של דברים, כשאין בתצהירים מאומה, בכל הקשור למסגרת היחסים שבין המבקשת לשוכר. לא בכדי כבר בפתיחת הדיון, בהתנגדות לפני כב' הרשמת צבר (להלן: "הרשמת"), בבית משפט השלום ברמלה, העידה המבקשת כי אינה יודעת מאומה אלא מהשוכר ועל כן, ביקש ב"כ המבקשת לאפשר משיכת תצהירה, באופן שהשוכר נחקר על תצהירו הוא. הדיון נסוב בטענות ההגנה הקשורות למערכת היחסים שבין השוכר לבין המשיב. 3. כב' הרשמת נעתרה לבקשה, אולם התנתה זאת בהפקדת כספים על ידי המבקשת, כתנאי לקבלת ההתנגדות. בין הצדדים התנהלו הליכים שונים בכל הקשור להתנאת קבלת ההתנגדות בהפקדת הכספים. בסופו של דבר במסגרת ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בת"א, הוסכם בין הצדדים ביום 21.10.99, כי החלטת כב' הרשמת תבוטל, תינתן למבקשת רשות להתגונן והתצהיר ישמש ככתב הגנה. האמור הותנה בתשלום חודשי, שעל המבקשת לשלם למשיב עד למתן הכרעה בתביעה, תוך שנקבע שאם התביעה תידחה, תהא רשאית המבקשת לקבל בחזרה את התשלומים ששילמה. ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה באותו יום. 4. כבר ביום 30.12.99 הגישה המבקשת לבית משפט השלום ברמלה, בקשה לתיקון כתב ההגנה. בבקשתה, עותרת המבקשת לאפשר לה להוסיף לטענות ההגנה, את הטענה כי השיק נחתם על ידה "בלנקו", כלשונה, כשהשיק הוצא ממנה במרמה על ידי השוכר ונמסר ללא ידיעתה למשיב, תוך שהשוכר מטעה אותה בהוצאת השיק בטענה שהוא מבקש את השיק לצרכי יום יום, מאחר ולא היה לו פנקס שיקים. המבקשת טוענת, כי מלכתחילה התנגדה לשכירות וכי מעולם לא הסכימה כי השיק ישמש כבטחון, ובמיוחד על סכומים הנתבעים עתה. המבקשת מנמקת בתצהיר שניתן כתמיכה לבקשה, שבזמנו בעת הגשת ההתנגדות, יוצגה על ידי עורכי דינו של בעלה לשעבר ועל כן חתמה על אשר נדרשה לחתום, ומבלי שיכולה היתה לפרוש את מערכת יחסיה עם בעלה לשעבר. תצהיר ההתנגדות המקורי, נחתם על ידה ביום 22.2.00. הדיון בהתנגדות ביום 4.6.98, וכשהמבקשת מתגרשת מבעלה ביום 10.6.98. 5. המשיב מתנגד למבוקש וטוען, כי בכל משך הזמן שהתנהלו הליכים בענין ההפקדה הכספית, המבקשת לא טענה מאומה, את אשר נטען עתה, כשבהליכים אלו היתה מיוצגת כבר על ידי עורך דינה הנוכחי. בנוסף, נטען, כי ההסכמה למתן רשות להתגונן ללא הפקדת כספים, היתה מבוססת על כך שהתצהיר המקורי הוא אשר ישמש ככתב הגנה ולא מעבר לכך וכי האמור היווה בסיס להסכמה וקבלת הערעור בבית המשפט המחוזי. בבקשה זו, רואה המשיב, כהפרת הסכם הפשרה. בנוסף, נטען כי מדובר בפועל על תיקון תצהיר שניתן בתמיכה להתנגדות ואשר מהדין לאפשר טרם תיקון שכזה, חקירת המבקשת על ידי המשיב. לחילופין, למקרה שבית המשפט יעתר לבקשה, עותר המשיב לחיוב המבקשת בהוצאות ותשלומן בפועל כתנאי לכך. יש לציין, כי התגובה לא נתמכה בתצהיר. המבקשת בתגובתה, טוענת כי מעת שנקבע כי התצהיר משמש ככתב הגנה, יש לבחון את הבקשה ככל בקשה לתיקון כתבי טענות וכי בנסיבות הענין וכשהמשיב לא נדרש לתיקון כתבי טענותיו הוא, ובהתחשב בתשלומים החודשיים אשר משולמים על ידה, אין מקום לחיובה בהוצאות. 6. במיוחד לאור טענותיו של ב"כ המשיב בתשובתו לבקשה, ביקשתי לדעת במסגרת הדיון שנערך בפני, לאחר שהתיק הועבר לבית משפט זה מבית משפט השלום ברמלה, אם מי מהצדדים מבקש להוסיף על אשר הוגש בכל הקשור לבקשה. ב"כ הצדדים ציינו "אין לנו בקשה נוספת, לענין הבקשה לתיקון", ועל כן הוריתי כי אם לא אקבל הודעה על הסדר זה או אחר בין הצדדים, תינתן החלטה בבקשה, על סמך החומר שבפני. הינה כי כן, לא ביקש המשיב לחקור את המבקשת על האמור בתצהירה, למרות שרשאי היה לעשות כן, הן על מנת לבחון את גירסתה, בכל הקשור לנימוקיה לנסיבות הגשת הבקשה והן לגופה של הטענה החדשה, כפי שהיה יכול לחקור, אם היה מדובר במסגרת דיון, בהתנגדות לגופה. לאור זאת, יש לראות בצרכי הבקשה דנן, כנכונות את העובדות המפורטות בתצהירה של המבקשת. 7. דין הבקשה להתקבל. א. אכן ראשיתה של התביעה דנן וההגנה הראשונית, בהתנגדות לביצוע שטר. גם במקרה כזה, רשאי המתנגד לעתור לתיקון תצהירו. לענין זה ראה זוסמן סדרי הדין האזרחיים (מהדורה 7) בעמ' 361-362 אולם עתה, לאור מתן הרשות להתגונן והקביעה שהתצהיר ישמש ככתב הגנה, יש לבחון את הבקשה ככל בקשה לתיקון כתבי טענות. לענין זה ראה זוסמן, שם עמ' 654. ב. השאלה המרכזית שיש לבחון בבואנו לשקול אם לאפשר תיקון כתבי טענות, אם אכן התיקון המבוקש מוצדק על מנת שיהיו בפני בית המשפט הטענות הראויות, ראה י. זוסמן, שם עמ' 692 וכן בעמ' 337-339. יחד עם זאת, יש לבדוק מדוע לא נטענה הטענה מלכתחילה. ג. בכל הקשור לשאלה השניה ומשהאמור בתצהירה של המבקשת, לא נסתר, דומני שיש לקבל את הסברה שרק לאחר ש"השתחררה" מבעלה ויוצגה על ידי עו"ד מטעמה, יכולה היתה לחשוף גם את מערכת היחסים שבינה לבין השוכר. אין אני מקבל את הטענה, לפיה במסגרת ההליכים בנושא הפקדת הכספים, ניתן היה לעתור לתיקון המבוקש. למעשה, מעת שלא הופקדו הכספים, העדר ההפקדה כמוהו כדחיית ההתנגדות ועל כן ולא בכדי נקבע, כי על המבקשת לפנות בערעור על החלטת כב' הרשמת לבית המשפט המחוזי ולא בערעור לבית משפט השלום וכפי שהוחלט על ידי כב' סגן הנשיא השופט ברוך, בעניינה. כל עוד ולא בוטל "פסק הדין", לא היה מקום לעתור לתיקון כתבי טענות. מעת שהערעור התקבל, הזדרזה אכן המבקשת ופנתה בבקשה דנן. ד. אכן יתכן ואחד המניעים להסכמת המשיב לקבלת הערעור עניינו בהיות התצהיר ככתב הגנה, אולם לא רק שהדבר לא נתמך בתצהיר, אלא שיהא המניע אשר יהא, אין בו כשלעצמו, כדי לשלול את זכותה של המבקשת לעתור לאשר היא עותרת עתה. ה. אמנם, ב"כ הצדדים, לא התייחסו להשלכות המשפטיות הנובעות מטענותיה הנוכחיות של המבקשת. אולם לאור האמור בסעיף 19 לפקודת השטרות [נוסח חדש], וכן האמור בע"א 364/83 מזרחי נ' יעקבי, פ"ד מא (3) 402, ע"א 1886/97 יהודה זאב נ' זלמה פנינה (תקדין עליון, 99 (1) 423) והאמור בספרו של לרנר בדיני שטרות בעמ' 204, ועמ' 280 וכן האמור בע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה ואח', פ"ד מח (5) 799 וד"נ 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' פרוסט פ"ד מז (5) 31, יש מקום לקבלת הבקשה, גם מפן זה. 8. הגם שנעתרתי לבקשה מחד, ומאידך הצורך של המשיב בהגשת תשובה אם יחפוץ וניהול התיק בסוגיה הנוספת, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות במסגרת הליך זה, אלא אני פוסק הוצאות בסך 3,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום, אשר יהיו מותנות בתוצאות ההליך בתיק העיקרי. 9. טרם שאחתום החלטתי, אני מוצא מקום לנכון לחזור ולהמליץ בפני הצדדים, וזאת בהתחשב בנסיבות כפי שנפרסו בדיון שהתקיים בפני, להגיע להסדר זה או אחר. 10. אשר על כן אני מורה כדלקמן: א. המבקשת תגיש כתב הגנה אשר יכלול את המפורט בתצהיר המקורי, וכן אשר מפורט בתצהיר התומך בבקשה דנן, וזאת לא יאוחר מיום 20/7/00. ב. המשיב, אם יחפוץ, יהא רשאי להגיש כתב תשובה עד ליום 5.9.00. ג. המבקשת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בצירוף כל המסמכים שבדעתה להסתמך עליהם וביחס לעדים שלא ניתן לקבל תצהיר, תפעל בהתאם לתקנה 168 - כל זאת לא יאוחר מיום 15.9.00. כתב הגנהמסמכים