פסק דין ההליך 1. ערעור על הכרעת הדין מיום 8.1.04 ועל גזר הדין מיום 11.2.04 של בית משפט השלום (כב' השופטת אילתה זיסקינד) בת"פ 3279/03, במסגרתו הורשעו המערערים בציד חוגלות - עבירה על תקנה 2 לתקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה), תש"ס-2000 בצירוף סעיף 14(ב) לחוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955; פגיעה בשמורת טבע - עבירה על סעיפים 30(ד) ו- 57(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 בצירוף תקנה 2 לתקנות שמורות טבע (סדרים והתנהגות), תשל"ט-1979. המערער 3 הורשע גם בציד ללא רשיון - עבירה על סעיפים 2 ו-14(ב) לחוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955. בית המשפט גזר על המערערים 1-2 קנס בסך 6,000 ₪ והורה על חילוט נשקם ועל המערער 3 הטיל קנס בסך 3,000 ₪. 2. על-פי האמור בכתב האישום בוצעו העבירות הנ"ל ביום 27.12.02, סמוך לשעה 15:00, בשמורת הטבע "חורש עדולם" (להלן - השמורה), בתקופה שבין 1.9.00 לבין 31.8.03, שנאסר בה ציד חוגלות. 3. בית המשפט ניתח את העדויות והעדיף את עדויות עדי התביעה, על-פיהן קבע את הממצאים ומכוחם הרשיע את המערערים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. העבירה של פגיעה בשמורת טבע 4. בעת הדיון בערעור, בתום שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים, הסכים ב"כ המשיבה, ברוב הגינותו, כי קיימים ספקות באשר לשאלה האם המערערים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בתחום השמורה. גם אנו סבורים שאין תשתית ראייתית מספקת להרשעת המערערים בעבירה של פגיעה בשמורת טבע, כיון שלא התקיים הרכיב הנסיבתי של עבירה של פגיעה בשמורת טבע בתחומי השמורה (בג"ץ 9232/01 "כח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(6) 212, 229 - 230). העד נתנאל צמרת לא ידע להצביע בעדותו על גבולות השמורה על-פי מפה שהוצגה לו (ת/1). לא התחוור מעדותו אם הירי בוצע בתוך גבולות השמורה או מחוצה לה (עמ' 8-9; 12; 13). גם מעדותו של העד שי הראל לא ניתן להסיק אם בוצע הירי בתחומי השמורה או מחוצה לה (עמ' 17-18). בנוסף, לא ברור מעדותו של נתנאל צמרת כיצד הגיע עם רכבו מהנקודה X לנקודה S, נקודות שציין על גבי המפה ת/1, והיכן היה המסלול שבו נסעו נתנאל צמרת ושי הראל במקביל לרכבם של המערערים. כמו-כן, אין רואים במפה ת/2, מפה אוטופית, את מיקומו של מטע אפרסמון, עליו העיד נתנאל צמרת. גם המקום שבו נעצרו המערערים, הוא אליבא דכולי עלמא, מחוץ לתחום השמורה (ראו ת/3, תמונה מס' 1). לאור האמור, אין תשתית עובדתית לממצאים שקבע בית המשפט בהכרעת הדין, בסעיפים 17-24, וזאת מבלי שנתערב באמון שרחש בית המשפט לעדי התביעה, שהעדיף את עדויותיהם על-פני עדויות המערערים. הזיכוי מתבסס על כך, שעל אף שעדי התביעה העידו על הירי ששמעו וראו, דבר המתאשר גם בעדויות המערערים, לא עלה בידם למקם על-גבי המפות את המקום בו נעשה הירי. אכן, עדויות המערערים מלאות סתירות בינם לבין עצמם ובין מה שמסרו בהודעותיהם במשטרה, לעומת עדויותיהם בבית המשפט. דא עקא, שקרים וסתירות בעדויות המערערים אין בהם כדי למלא את החסר בראיות התביעה, אשר לא עמדה בנטל השכנוע. ציד חוגלות 5. בניגוד לקביעה בעמ' 51 להכרעת הדין כי המערערים ידעו על המצאות חוגלות במקום שבו צדו, אין בפרוטוקול שום אמירה מפי המערערים כי ידעו על המצאות חוגלות בשטח או שראו אותן מתעופפות באוויר. המערער שנשאל על כך אף הכחיש במפורש בחקירתו כי ראה חוגלות (עמ' 31). יתר המערערים לא נחקרו בחקירה נגדית בעניין זה ואף בהודעותיהם לא נשאלו על כך (ת/5 - ת/7). בהעדר ראייה על קיומו של יסוד נפשי - "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה" - לא ניתן להרשיע את המערערים בעבירה של ציד חוגלות. אמנם נתנאל צמרת העיד כי ראה את המערערים צדים חוגלות וכי הוא מסוגל להבחין ממרחק של 70 מטר בחוגלה ולהבדילה מיונה (עמ' 14). לעומת זאת, אילן שיפמן, פקח השמורה, העיד (עמ' 25) כי ההבחנה בין יונה לבין חוגלה ממרחק של 70 מטר אינה ודאית, אם כי אפשרית. נראה לנו שבנסיבות אלו מתעורר ספק בקיומם של יסודות העבירה. לאור האמור, יש לזכות מחמת הספק את המערערים מעבירה של ציד חוגלות. ציד ללא רשיון 6. משהגענו עד הלום, יש לזכות המערער 3 מהעבירה המיוחסת לו של ציד ללא רשיון. באין שותפות לדבר עבירה לא ניתן להרשיע את המערער 3 בעבירה של ציד ללא רשיון. אם הכוונה היא לטענה מרחיקת הלכת כי יש להרשיע את המערער 3 בעבירה של ציד ללא רשיון רק משום שנילווה למערערים 1-2, אזי אף דין טענה זו להידחות. אדם אשר מלווה את פלוני המחזיק ברשיון לציד, לאזור המותר בציד, אינו עובר עבירה של ציד ללא רשיון, אך בשל העובדה שהסיע את בעל הרשיון למקום מותר בציד. ייתכן שלו היו המערערים 1-2 מורשעים בעבירה של ציד ללא רשיון, ניתן היה להרשיע את המערער 3, מכוח סעיפים 29 או 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ואולם הוראות אלו לא פורשו בכתב האישום. אכן, ניתן להרשיע את המערער 3 בעבירה אחרת, אך זאת בתנאי שהתקיימו התנאים שפורשו בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. סיום 7. מאחר שהנאשמים זוכו מכל העבירות המיוחסות להם, אנו מבטלים את הכרעת הדין וגזר הדין. אם כלי הנשק חולטו, יש להשיבם למערערים 1-2. בנוסף, יש להחזיר למערערים את סכומי הקנסות - אם שולמו. בעלי חיים (ציד)בעלי חייםחיות בר