זכות ההתאגדות והזכות לפעול ע"י חברות היא זכות בסיסית שהוכרה בדין ובפסיקה, הן בפקודת החברות והן בחוק החברות תשנ"ט - 1999 סעיף 2. חברה רשאית לפעול ובלבד שמטרותיה אינן נוגדות את החוק את תקנת הציבור, או שהן בלתי מוסריות. (ראה גם ע"א 4531/91 פ"ד מח (3) 294, 302). בצד זכות ההתאגדות מוטלות על המתאגדים גם חובות מסויימות שעליהם לקיים כדי שהחברה תתנהל לפי דרישות החוק והתקנות, הן חובות הקשורות לאופן ניהול החברה מנוי מנהלים וכו', והן חובות כספיים, תשלום אגרות שנתיות וכו'. נשאלת השאלה מתי מתחילה חברה להתקיים ומתי מסתיימים חיי החברה. לפי חוק החברות תשנ"ט 1999, סעיף 5: "קיומה של חברה הוא מיום ההתאגדות... עד לפקיעת ההתאגדות, כתוצאה מחיסולה של החברה". לפי פקודת החברות שקדמה לחוק (סעיף 22) חברה כשרה לפעולה משפטית מיום ההאגד שצויין בתעודה: "החברה היא אישיות משפטית ערטילאית, היונקת חיותה מהחוק ומסיימת את קיומה בדרך של פירוק הקבועה בחוק". (פרופ' צי. כהן "פירוק חברות" הוצאת לשכת עורכי הדין תש"ס 2000 עמ' 8). פרופ' כהן מצינת כי "פקודת החברות הכירה באפשרות לסיום חיי החברה ללא פירוק בדרך של מחיקה - סעיף 368 לפקודת החברות - אולם אפשרות זו היתה קיימת רק במקרים חריגים. אפשרות זו בוטלה בחוק החברות". (שם, עמ' 8 הערת שוליים 12). ראה גם ד"ר א. חביב סגל "דיני חברות לאחר חוק החברות החדש" הוצאת אלטק 1999 בע"מ 23. ראוי להזכיר גם את סעיף 362 לחוק החברות החדש המאפשר לרשם החברות לבקש פירוקה של חברה אשר לא שילמה עיצום כספי במשך תקופה מסויימת. חוק החברות הותיר בתוקף את ההוראה בפק. החברות המאפשרת החייאת חברה שנמחקה בתנאים מסויימים. לפי דיני החברות, חברה, בהיותה אשיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, כשרה לפעולות משפטיות מיום ההתאגדות עד לחיסולה של החברה. חיסול החברה יכול להיעשות על דרך פירוקה, (לפי חוק החברות החדש) או ע"י פירוקה או מחיקתה מן הרישום אצל רשום החברות (לפי פקודת החברות שקדמה לחוק). כשהחברה אינה קיימת, הפגם אינו פגם פרוצדורלי בלבד, אלא הפגם הוא מהותי ויורד לשורשו של ענין כפי שנטען ע"י הנתבעת. יש להבדיל בין חברה שפירוקה נסתיים או שנמחקה, לבין חברה בהליכי פירוק או פירוק זמני, חברה בפירוק רשאית לפעול באמצעות המפרק או לפי הוראות ביה"מש או לפי סייגים שנקבעו בדיני הפירוק, מכאן שחברה בפירוק עדיין יכולה לפעול, אך לגבי חברה שחוסלה ואינה קיימת קיים קושי והשאלה היא האם יכולה חברה כזו להגיש תביעה. ##להלן פסק דין בנושא חברה שנמחקה:## 1. בתיק זה מתעוררת סוגיה מתחום דיני החברות הנוגעת לפעילות של חברה שנמחקה ואינה קיימת עוד. הנתבעת טוענת כי החברה נמחקה ועברה מן העולם ולכן אינה יכולה לתבוע ולכן יש למחוק את התביעה. התובעת אינה מכחישה כי נמחקה וחוסלה לפני מספר שנים אולם לטענתה היא המשיכה לקיים פעילות בפועל ונוהלה ע"י מר קובי אלבו, לכן מבקשת התובעת ארכה של 3 חדשים כדי להחיות את החברה. 2. הסוגיה המתעוררת במקרה זה היא הסוגיה הידועה בארצות הברית כסוגיית "החברה דה פקטו" " DE FACTO CORPORATION " השאלה היא מה דינה של חברה הפועלת "דה פקטו" למרות שאינה קיימת מבחינה פורמלית ורישומית. 3. השאלה היא כיצד יש להתייחס לסוגיה זו בארץ, על רקע חוק החברות החדש והאם יש להכיר בקיומה של חברה כזו. עד היום לא הוכרה בארץ פעילותה של חברה "דה פקטו". הרקע וטענות הנתבעת 4. התובעת חברה ס.ק. מגל בע"מ בקשה לאכוף פרעון של שיק של הנתבעת. הנתבעת טוענת כי בתחילת 1999 קיבלה הלוואה לטווח קצר מאדם בשם אבי לוין בסך 111,000 ₪ והחזירה סכום של 133,671 ₪ וכן נותרו בידיו המחאות בסך של כ- 250,000 ₪ מכאן שנדרשת ממנה "ריבית רצחנית בשיעור של עשרות אלפי אחוזים לשנה". נטען כי המלווה מר אבי לוין פיזר את השיקים לגורמים שונים. חלק מהשיקים הועברו לאחרים לאחר שחוללו והוחזרו מהבנק ללא שנפרעו. ניתן להבין מהטענות כי המדובר בפעילות בשוק האפור והחברה התובעת פועלת בשוק האפור. נטען ע"י הנתבעת כי הריבית העצומה שנדרשה ממנה חורגת מהמותר לפי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג 1993 ולכן אין לאכוף את תשלום השיק, כמו כן נטען כי הקרן בצירוף ריבית סבירה כבר נפרעה. טענות התובעת 5. התובעת חברת ס.ק. מגל בע"מ טוענת כי היא עוסקת בנכיון שיקים ושילמה עבור השיקים שקיבלה תשלום במזומן. לטענת התובעת לא הגישה בעצמה את השיקים לפרעון אלא העבירה אותם לגופים אחרים ואלה הגישו אותם לפרעון אך השיקים חזרו מהבנק ללא שנפרעו בנימוק "אכ"מ" או "מוגבל", לטענת התובעת היא אוחזת בשיקים לאחר שקיבלה אותם בתום לב ובעד ערך ולכן יש לפרוע אותם לידיה. אין מחלוקת בין הצדדים כי החברה שבנדון נמחקה ומופיעה אצל רשם החברות בסטטוס של "מחוקה" לחברה לא מונו מעולם דירקטורים והיא לא שילמה אגרות מאז שנת 1995. נטען כי, התביעה הוגשה, בתקופה שהחברה כבר לא היתה קיימת, ממילא לא נעשה דבר, היות שאין כל כשירות לפעולה משפטית. מצד שני יש לזכור כי ניתן להחיות חברה שנמחקה וזאת לפי סעיף 369 לפקודת החברות סעיף זה נותר בתוקף גם לאחר ביטול פקודת החברות. 11. החברה נמחקה ביום 11.10.99. חוק החברות נכנס לתוקף ביום 1.2.2000 (סעיף 377 לחוק) ומכאן שהחברה נמחקה במסגרת הדין הישן - פקודת החברות. חייה של החברה מסתיימים 3 חודשים לאחר מחיקת שמה מרישומי רשם החברות. בע"א 571/84 פק"ש חיפה נ' יצחק רז פ"ד מא (4) 85 נקבע כי דין מחיקת חברה כדין פירוק מהבחינה המהותית, למרות שמבחינת הפרוצדורה יש הבדל. אך בסוף התהליך הישות המשפטית "עברה מן העולם" (שם בעמ' 89). 12. מהאמור עולה כי ביום 10.1.2000 עברה החברה שבנדון מן העולם. ביום זה חוסלה החברה. החיסול היה כדין לפי פקודת החברות שהיתה בתוקף עד תום אותו חודש. (ינואר 2000). ניתן להחיות חברה שנמחקה וזאת לפי סעיף 369 לפקודת החברות. (הסעיף עומד בתוקפו גם לאחר חוק החברות החדש מכוח הוראות חוק החברות הנוגעות לביטול הפקודה והוראות המעבר). בשלב זה אין מחלוקת כי החברה לא עברה החייאה ונותרה מחוסלת. 13. בנוסף אין לחברה מנהלים. התצהיר בתיק הוגש מטעם חברה שאינה קיימת ע"י "מנהל" שלא מונה מעולם לשמש כמנהל גם בתקופת חייה של החברה. 14. הנתבעת בסיכומיה מבקשת לדחות את התביעה בשל הטעמים הנ"ל, ולא להסתפק במחיקתה. ולחלופין למחוק את התביעה. בשלב הסיכומים ביקשה התובעת ארכה של 90 ימים לפעול להחייאת החברה בטענה שמחיקת החברה אינה אלא פגם טכני הניתן לתיקון. אין הכחשה בבקשה שלא מונו מנהלים בחברה, אך נטען כי המצהיר מנהל בפועל את החברה. 15. הנתבעת הגיבה וחזרה על טענתה בדבר החברה המחוסלת שעברה ובטלה מן העולם. באשר לאפשרות להחייאת החברה, נאמר בתגובה כי לאחר ההחייאה תוכל החברה להמשיך לפעול גם באשר למעשים ומחדלים שבתקופת המחיקה אך הליך משפטי שהוחל בו הוא בטל מעיקרו בבחינת "אין תביעה ללא תובע". 16. פתרון הסוגיה שבנדון אינו חד משמעי, מצד אחד נמחקה וחוסלה החברה, ומצד שני עדין ניתן להחיות את החברה. התביעה הוגשה לאחר חיסול החברה, ושנים רבות לאחר שהחברה חדלה לשלם אגרות. לחברה לא מונו מנהלים מעולם. חברה "דה פקטו" " "DE FACTO CORPORATION 16. הסוגיה אינה מצומצמת לשאלה האם ניתן להחיות את החברה ולהכשיר את פעולותיה. אפשרות זו קיימת, לפי סעיף 369 לפקודת החברות ניתן להחיות את החברה והחברה יכולה לאשרר בדיעבד את פעולות החברה בתקופת המחיקה, במקרים המתאימים. השאלה היא האם בנסיבות המקרה הדבר ראוי. 17. בארצות הברית במדינות מסויימות הכירו בתי המשפט, על דרך חקיקה שיפוטית, בחברות שהיו פעילות היו מאוגדות ,כחברות "דה פקטו" המדובר בחברות שהחלו לפעול אך טרם התאגדו, ולא התאגדו עד לבירור התביעה, או חברות שהיו קיימת אך חוסלו מסיבות שונות כגון עקב אי תשלום מיסים ואגרות. רוב המדינות בארה"ב אינן מכירות בחברה "דה פקטו" מדינות מרכזיות המכירות בהתאגדות "דה פקטו" הן ניו יורק ואוהיו. בענין מסוים נקבע בניו יורק ע"י בית המשפט פדרלי לערעורים כי חברה שחדלה להתקיים בשל אי תשלום מס, אך ממשיכה לפעול - נחשבת ל- "DE FACTO CORPORATION" צדדים שיצרו התחייבות לטובת החברה בפועל אינם יכולים להתכחש להתחייבויותיהם בדיעבד בשל מחיקת החברה. הלכה זו מבוססת על ESTOPPEL - מניעות. L-TEC ELECTRONIC CORPORATION V. COUGAR ELECTRONIC ORGANIZATION 198 f. 3rd. 85 (1999) בענין אחר נקבע כי כדי שתחשב לחברה דה פקטו החברה צריכה לעשות כל מאמץ להתאגד ולתקן את הפגמים בהתאגדות, במהירות האפשרית לאחר גילוי הפגמים. THE FONDA GROUP INC V. PAUL LEWSON 162 f. supp.2nd 292 (1992) בענין אחר נקבע כי כדי להחשב "לחברה דה פקטו", נדרשים שני תנאים: א. לפעול כחברה. ב. לעשות מאמצים משמעותיים להתאגד ולתקן כל פגם בהתאגדות. נפסק כי לאחר שעברו 19 שנים בלי מאמצים משמעותיים - לא ניתן להסתמך על " DEFACTO CORP ORATION". NIMAZING ENTERTAINMENT INC V. LOUS LOFREDO ASSOCIAES. INC 88 f. supp 2nd 265 (2000) במדינת קונטיקט לדוגמא אין מאשרים לחברה להחשב חברה דה פקטו, כאשר החברה ממשיכה לפעול לאחר פרוקה, ומקיימת פעילות החורגת מן הפעולות החיוניות למהלך החיסול ראה: FOX RUN MALL ASSOCIATES V. GEORGE LAWLER 2001 conn. sunn superior lexis 457 18. בארץ לא הוכרה עד היום חברה דה פקטו אך ההסדר שבסעיף 369 לפקודת החברות מעלה נקודות דמיון לחברה דה פקטו, מדובר בחברה שחוסלה וחדלה להתקיים מבחינה פורמלית, אך המשיכה להתקיים בפועל. 19. מפסק דין שניתן לאחרונה ניתן ללמוד כי גם בארץ אין מנוס לעיתים מהכרה או עיסוק ב"חברה דה פקטו". לאחרונה ביום 7.11.02 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי ע"י הנשיא דן ארבל בבר"ע (ת"א) 1628/02 דוד מחקשווילי נ. עו"ד דב מילמן כונס נכסים ואח' (טרם פורסם). ברוב המדינות בארה"ב לא מכירים בחברה דה פקטו. מדינות מרכזיות שמכירות בהתאגדות דה פקטו, הן ניו יורק ואוהיו. 20. באותו ענין נמחקה חברה מספרי רשם החברות כבר בשנת 1976 החברה היתה הבעלים של דירה בשד' חן בתל אביב. בשנת 1996 הוגשה תביעה כנגד החברה וניתן פסק דין בהעדר הגנה, עד שפנה אחד מבעלי המניות וביקש לבטל את פסק הדין. 21. כב' הנשיא ארבל מציין כי בעלי המניות עלולים להיקלע למעגל קסמים כי "לבעלי המניות לא יהיה כל מעמד בפני בית המשפט בהיות החברה מחוקה" מצד שני "אין אפשרות לכפות על בעלי מניות שאינם מעונינים בהחייאת החברה את החייאתה" מכיוון ש..." חופש ההתאגדות הינו זכות או חירות אך אינו ניתן לכפיה". 22. עוד קבע כב' הנשיא ארבל כי אמנם יתכן שאין אפשרות לתת פסק דין כנגד חברה, מחוקה אולם גם ללא החייאת החברה ובין השאר מכח התקנות סדר הדין האזרחי, ולאו דווקא מכח דיני החברות, יש לבית המשפט סמכות לשמוע טענות הצדדים לרבות בעלי המניות של החברה המחוקה, כמו כן "בית משפט השלום יכול אף לדון בשאלה זו במסגרת סמכותו ע"פ סעיף 76 לחוק בתי המשפט כי "שאלה שהתעוררה דרך אגב וההכרעה בה דרושה לבירור הענין". 23. מפסק הדין הנ"ל ניתן ללמוד כי במקרים מסוימים גם בארץ אין מנוס מהכרה, לפחות הכרה עקיפה, בחברה "דה פקטו" למרות שהחברה נמחקה לפני השנים רבות. לחברה יש בעלי מניות רשומים או שהיו רשומים, היא בעלת נכס (דירה), ועל כן אין מנוס משמיעת טענות בעלי המניות של החברה המחוקה, והכרעה בזכויות "החברה דה פקטו", חברה שהמשיכה בפעילותה - החזקת הדירה - למרות שנמחקה וחוסלה לפני שנים רבות. 24. בענין אחר בה"פ 434/97 (נצ') לוי יפת נ. עזרה מכפש דינים מחוזי כ"ו 955. נקבע כי "קיימים מקרים בהם הגוף המשפטי ממשיך להיות בעל נכסים למרות ששמו נמחק, מעין המת החי, וקיימים מקרים שהוא גם ממשיך בעסקים", ובמקרים אלה ניתן לבטל את המחיקה. גם בענין הנ"ל יש למעשה התייחסות לתאגיד "דה פקטו" הממשיך להתקיים ולנהל עסקים למרות שנמחק וחוסל באופן פורמלי. למרות שבארץ אין מכירים ב"חברה דה פקטו", יש בנמצא הסדר אחר בסעיף 369 לפקודת החברות להחייאת חברה, יחד עם זאת הפסיקה האמריקנית הנ"ל מספקת קריטריונים לבדיקת השאלה הנ"ל. בארה"ב נפסק כי חברה שנפל פגם בהתאגדותה חייבת לעשות כל מאמץ כדי להתאגד, ולתקן את הפגמים שנפלו בהתאגדות במהירות האפשרית וסמוך ככל האפשר לאחר גילוי הפגמים. 26. בענייננו חלפו 7 שנים מאז שחדלה החברה לשלם אגרות שנתיים מאז שחוסלה החברה. קשה להתרשם כי התובעת פעלה בזריזות או בתוך זמן סביר, או שעשתה מאמץ כלשהו לתקן את הפגמים שנפלו. למעשה לא עשתה החברה דבר עד שהועלתה בבית המשפט הטענה בדבר מחיקתה. עד כאן שיקולים מדיני החברות, אלא שיש לבדוק גם שיקולים שבסדרי הדין. שיקולים שבסדרי הדין 27. בספרו של המשנה לנשיא ד"ר שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, הוצאת חברה להכשרה מקצועית 1999. נבחנים שיקולים שונים לענין זכות העמידה של מי שהגיש תביעה, זהות התובע ושיקולים בשאלה האם לאפשר תיקון הליקוי שנפל בתביעה או שיש למחוק את התביעה. ד"ר לוין מציין בעמ' 72 לספרו כי שאלת המעמד של התובע היא שאלת היריבות כאשר בעל הדין האחר כופר בזכות או באינטרס של הפונה. 28. בעמ' 106 מתייחס ד"ר לוין לשאלת: "המאבק בין מחיקה לבין תיקון - שאלה של פרשנות". "כאשר מתעוררת בנושא מסויים פלוגתה סביב משמעותו של כלל שבסדרי דין, שומה על בית המשפט לבחון את הכלל, לעמוד על האינטרסים העומדים מאחריו ולאור מסקנותיו ליישם את כלל על הנסיבות שנתעוררו לפניו. בזה אין השימוש בשיקול דעתו של בית המשפט שונה בטיבו מהשימוש בשקול דעתו בכל ענין פרשני אחר, לפיכך אין לתקנה 526, בקטע זה, אלא משמעות הצהרתית ומסכמת. עם זאת, כפי שכבר אמרנו, חלק ניכר מהכללים שבסדרי הדין אינם כללים טכניים. הם מגלמים במידה רבה נסיון חיים ועקרונות יסוד. בחלקם הגדול הם אינם כללים בירוקרטיים עקרים, הבאים לשרת פרקליטים חסרי דמיון ושופטים טכנוקרטיים, אלה הם כללים עם "נשמה". על בית המשפט מוטל התפקיד לעמוד על משמעותם ולהפעיל את שיקול דעתו בהתחשב ברעיונות שעמדו ביסוד התקנתם (אם היו כאלה), במטרותיהם ובתפיסות היסוד של השיטה המשפטית, לרבות (אך לא רק) באופיה החוקתי של זכות הגישה למערכת השיפוטית". 29. ד"ר לוין מציין כי שאלות שבסדרי דין אינן שאלות טכניות בלבד, אלא שבמקרים מסויימים השאלות הן מהותיות, שאלות המגלמות נסיון חיים ועקרונות יסוד. גם במקרה דנן השאלה האם למחוק את התביעה אינה שאלה טכנית אלא שאלה מהותית שהתשובה עליה נגזרת לא רק מדיני החברות אלא גם מנסיון החיים ועקרונות היסוד, בנוסף לסדרי הדין. 30. הנשיא גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי הוצאת סיגא מהד' 5 1999. מציין בעמ' 130 לענין מחיקה על הסף כי "הרשימה של עילות המחיקה שבתק. 100 אינה רשימה סגורה ובית המשפט רשאי במסגרת סמכותו הטבעית להיזקק גם לעילת מחיקה שאינה מצויה בתקנה הנ"ל כמו כן רשאי בית המשפט למחוק תביעה על הסף "בכל עת" דהיינו בכל שלב משלבי הדיון. אפילו מיוזמת בית המשפט. מסקנות 31. במקרה זה הוקמה חברה באופן ראשוני ובסיסי, ללא מינוי מנהלים, ואז בתום 7 שנים לאחר שחדלו תשלומי האגרות ושנתיים לאחר שהחברה חוסלה הגישה החברה תביעה. השאלה היא כיצד יש להתייחס לנסיבות אלה. בעלי המניות בחברה שנמחקה לא פעלו כנדרש ולא התענינו בגורל החברה אלא המשיכו להפעילה בפועל אך מבחינה פורמלית ורישומית זנחו בעלי המניות את החברה. לא פורטו כל נסיבות שיצדיקו את ההזנחה רבת השנים. ולא פורטו כל פעולות שנעשו למניעת מחיקת החברה וחיסולה, או פעולות שנעשו להחייאתה לאחר שחוסלה. שיקולים אלה פועלים לחובת התובעת כפי שפורט בפסיקה האמריקנית לעיל. 32. מצד שני ניתן להחיות את החברה ולאשרר את פעולותיה לרבות הגשת התביעה, ואף ניתן להמתין עם התיק עד להחייאת החברה. דרך זו מתיישבת עם הכלל שמחיקת תביעה תהיה הצעד האחרון שיינקט, באין אפשרות אחרת. שיקול זה פועל לזכות התובעת. 33. שיקול נוסף טמון בשאלה מי הם הצדדים לסכסוך - בפסיקה האמריקנית הנ"ל נקבע כי הצדדים שיצרו התחייבויות כלפי החברה בפועל אינם יכולים להתכחש להתחייבויותיהם, במקרה זה הנתבעת לא התחייבה כלפי החברה בכל התחייבות. החברה היא צד רחוק. השיקים הגיעו אליה לאחר שעשו דרך ארוכה. הנכיון הנטען שעשתה החברה לשיקים לא היה לאדם שנתן את ההלוואה לנתבעת, ואין כל קשר ישיר בין הצדדים, החברה והנתבעת. 34. שיקול נוסף הוא החשש שהתעלמות מהמחדל של החברה תעביר מסר בלתי רצוי לגבי הדרישות לענין אופי ניהול חברות. אין מקום לעודד נוהגים של הקמת חברות, ביצוע הפעולות המינימליות הראשוניות הדרושות להקמה ואח"כ זניחת החברה, אי מינוי מנהלים, ואי תשלום אגרות במקביל להמשכת פעילות החברה בפועל במסגרת של חברה "דה פקטו" מוסד זה לא הוכר בארץ אלא בעקיפין עדיף שלא ליצור קרקע נוחה לפעילות של חברות "דה פקטו" בארץ. אין זה מקרי שברוב מדינות ארצות הברית לא הכירו במוסד זה היות שהדבר מעודד ניהול רשלני של חברות וזניחת הנהלים הנדרשים לצורך הפעלת חברה באופן תקין. מצד שני הכיר הדין למעשה בסעיף 369 לפקודת החברות, בחברה דה פקטו לצורך החייאת החברה במועד שלאחר מחיקתה. 35. השיקולים הרלוונטיים שיש לשקול בבקשה זו, מקורם הן בדיני החברות והן בסדרי הדין, השיקולים אינם שיקולים פורמליים בלבד, אלא גם שיקולים מהותיים. מבחינת דיני החברות המגמה, כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקה בפקודת החברות ובחוק החברות, היא לקיים את החברה כגוף חי עד כמה שניתן. הפסיקה הכירה למעשה בחברות דה פקטו במקרים המתאימים, ואיפשרה החייאת חברות ותאגידים אחרים למרות מחדלים שגרמו למחיקתם. פקודת החברות בסעיף 369 איפשרה החייאת חברה שנמחקה, סעיף זה לא בוטל עם כניסתו של חוק החברות החדש ומכאן שאפשרות זו קיימת גם כיום. חוק החברות החדש צמצם מאוד את האפשרות לחיסול החברה שלא על דרך פירוק, וגם מכאן ניתן ללמוד כי המגמה היא להמשיך חיי חברה למרות ליקויים שונים שנפלו בניהולה. מבחינת סדרי הדין, וכפי שנקבע על ידי ד"ר ש. לוין לעיל, בעת מתן פרשנות לכלל מסויים שבסדרי הדין, יש לעמוד גם על האינטרסים המהותיים העומדים מאחוריו. הגישה אינה טכנית בירוקרטית, אלא מסתמכת על ניסיון החיים ועקרונות יסוד. 36. המסקנה ממכלול השיקולים היא, שיש להימנע ככל האפשר ממחיקת התביעה, ויש להיעתר לבקשה למתן ארכה כדי שהתובעת תוכל לנקוט בהליכים להחייאת החברה. יש ליישם את הכלל שמחיקה או דחיית תביעה לא יינתנו על נקלה, אלא כצעד אחרון ולאחר שניתנה הזדמנות לתיקון המעוות. יחד עם זאת, יש לקבוע הוצאות כדי לפצות את הצד השני על הסחבת וההליכים הנוספים וכדי להעביר מסר שנדרש ניהול תקין של חברה מול רשם החברות. לכן יש לקבוע תנאים הולמים כדלקמן: א. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ₪ + מע"מ בתוך 30 ימים. ב. אם ההוצאות ישולמו במועד, ואם תחזור החברה לחיים בתוך 90 ימים, לפי הארכה שנתבקשה, ותינתן הודעה על כך לבית המשפט עד לתאריך שלהלן, ימשך הדיון בתיק. אם התנאים לא יקויימו תימחק התביעה והתובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 3,000 ₪ + מע"מ. דיני חברותמחיקת חברה / חברה מחוקה