פטור מתשלום אגרה - בקשת רשות ערעור

החלטה בפני בקשת המבקשת לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון בבקשת רשות לערער שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ה' שטיין, ת"א 1326/92) בה, נקבע כי במסגרת תביעת הפיצויים שמנהלת המבקשת כנגד המשיבה בעקבות תאונת דרכים שעברה, המבקשת תיבדק פעם נוספת ע"י רופא מומחה בתחום האורטופדיה וזאת על רקע אינפורמציה שהובאה לידיעתו של המומחה בחקירה נגדית ושלא היתה יכולה להיות מובאת בפניו לפני כן לאור הוראות הדין בדבר המסמכים שניתן להמציא למומחה. כמו כן בית המשפט דחה את בקשת המבקשת להציג בפני המומחה הרפואי את הדוחות הרפואיים של המוסד לביטוח לאומי אשר נוגעים לנכותה הכללית של התובעת. בבקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון טוענת המבקשת בתצהירה, כי כתוצאה מפגיעתה בתאונת הדרכים נשוא התביעה העיקרית בבית משפט קמא, היא איננה עובדת וכי מצבה הכלכלי הינו קשה. מהתצהיר ומהמסכים השונים שצורפו לה עולה כי ההכנסה החודשית של המבקשת, בעלה ושלושת בנותיהם, עומדת על כ4,700- ש"ח, סכום אשר משמש לסיפוק הצרכים הבסיסיים שלה, של בעלה ושלושת בנותיהם. סכום זה מורכב מקצבת נכות בסך 1,986 ש"ח, קצבת ילדים בסך 684 ש"ח, וכן ממשכורת של בעלה אשר מועסק כשרת בבית ספר, ומשתכר כאלפיים ש"ח לחודש לאחר ניכויים בגין הלוואות שונות. מלבד הכנסות אילו, אין למבקשת ולמשפחתה הכנסות נוספות. כן מציינת המבקשת כי לה ולבעלה אין דירה בבעלותם ובעקבות אי יכולתם לעמוד בתשלומי דמי השכירות והמסים העירוניים נאלצו הם לעבור ולהתגורר בבית הוריה של המבקשת. בתמורה לכך משלמת המבקשת להוריה 1,700 ש"ח לחודש כדרישתם. עוד מוסיפה המבקשת כי בתקופה בה התגוררו בשכירות נקלעו לחובות של כ30,000- ש"ח ונאלצו לקחת הלוואות מגורמים שונים כגון בנקים, בני משפחה וועד עובדי עיירית ראשון לציון. כיום לפי טענתה אין באפשרותה להשיג הלוואות נוספות לשם תשלום האגרה ולהפקדת הערבון. עוד מציינת המבקשת, כי עד היום לא שילמה המשיבה את ההוצאות בסך 1000 ש"ח שנפסקו לטובתה ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי בת"א 1326/92 מיום 20/10/94. המשיבה מתנגדת לבקשת המבקשת לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון. לטענתה, בבקשה לרשות לערער שהגישה המבקשת אין כל ממש, מאחר והטענות הנטענות ע"י המבקשת בבר"ע שהוגשה על ידה נדונו והוכרעו זה מכבר. לשיטתה, על פי ההלכה שהתגבשה אין קביעות של ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי בנכות כללית יכולות לשמש כראיה וכקביעה על פי דין בתביעות אשר נדונות על פי הוראות חוק הפיצויים החל על תביעת המבקשת. לעניין החלטת בית משפט קמא להורות למבקשת להיבדק בשנית ע"י המומחה הרפואי שהתמנה, טוענת המשיבה כי גם החלטה זו מעוגנת בדין ובפסיקה ואין למבקשת כל עילה בבקשה לרשות לערער. עוד טוענת המשיבה, כי יש ביכולתה של המבקשת לשלם את האגרה לאור העובדה שהיא מקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. בתגובתה שלא נתמכה בתצהיר, טוענת המשיבה כי המבקשת לא עבדה באופן סדיר גם עובר לתאונת הדרכים נשוא התביעה העיקרית ומעדיפה היא להסתמך על פניה לרשויות המדינה על מנת להתקיים. עוד טוענת המשיבה כי הסכום המשוערך הכולל, הנפרס על פני כשמונה שנים, שקיבלה המשיבה מהמוסד לביטוח לאומי, הוא בגובה 429,527 ש"ח. תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) התשמ"ח1987- קובעת את המבחנים למתן פטור מאגרה, והם: מצבו הכלכלי של המבקש, והיות ההליך מגלה עילה. המבחנים למתן פטור מערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש, וכן סיכויים טוב לזכות בערעור. מבחן זה לעניין הערבון כבד יותר וזאת על מנת למנוע הטרדת שווא של המשיבים והעמדתם בסיכון שתיגרמנה להם הוצאות, שבית המשפט ימצא כי מן הראוי שהמערער ישא בהן (בש"א 329/90 אברך, נ' גרוגר ואח', פ"ד מד(2) 383, בש"א 4735/91, מוצרי הדר ישראליים בע"מ נגד יפיס מוצרי הדר בע"מ בכינוס נכסים, פ"ד מה(5) 867. עם זאת אין מדובר במחנים קשיחים ובלעדיים ועל הרשם "להפעיל את שיקול הדעת הנתון לו מתוך ראיית האינטרסים המנוגדים וההשלכות האפשריות של החלטתו בזהירות הראויה, (בש"א 329/90, שם, עמ' 387, וראו גם רע"א 377/87, ג'נחו ואח' נגד וויבהו א.ב.ה חברת מניות בפשיטת רגל הרשומה בגרמניה, פ"ד מא(4) 522, 523). לאחר שעיינתי בתצהיר ובנספחיו וכן בתגובת המשיבה, אשר אינה חולקת על העובדות המצוינות בתצהיר המבקשת (למעט טענות עובדתיות שאינן נתמכות בתצהיר על השתכרותה עובר לתאונה) נחה דעתי כי בכל הנוגע למצבה הכלכלי הרימה המבקשת את הנטל המוטל עליה. אכן, הכנסותיה של המבקשת נמוכות והוצאותיה גבוהות, אין בידיה רכוש או נכסים והיא נאלצת להתגורר אצל הוריה יחד עם בעלה ושלושת בנותיה. באשר לעילה ולסיכויי הערעור להתקבל, במקרה דנן, בנוגע להיבט הערעור המתייחס לקבלת ממצאי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי בנכות כללית כראיה, אני מקבלת את טענת המשיבה כי סיכויי הערעורים קלושים. אולם לעניין ההיבט השני, המתייחס לשאלה האם ניתן להורות כי נפגע בתאונת דרכים ישוב וייבדק על ידי המומחה הרפואי אשר קבע את דרגת הזכות לאור המצאתה של קלטת וידאו של מאורע חד פעמי (חתונתה של המבקשת) שנערך שנתיים קודם שנבדקה על ידי המומחה - בשאלה זו, אין לומר כי לא קיים סיכוי שבקשת רשות הערעור תתקבל. בנוסף, אין להתעלם מכך כי המשיבים טרם שילמו הוצאות בסך 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לטובת המשיבה בהחלטה שניתנה לפני כשש שנים, מיום 20.10.94 (ת.א. 1326/92) - הוצאות שנקבעו ללא קשר לתוצאה בהליך העיקרי. הגם שאין מדובר בסכום היכול לשמש מלוא גובה הערבון עדיין יש טעם לשקול עובדה זו בהערכת מכלול נסיבות הבקשה. כמו כן, יש להביא בחשבון את העובדה כי האחריות לתשלום הפיצויים על ידי המשיבה אינה שנויה במחלוקת במשפט המתנהל בבית המשפט המחוזי, אלא שגובה הנכות כעת עומדת במחלוקת. לאור הנכויות שנקבעו בידי המומחים - נכות בשיעור 40% בתחום האורטופדי ונכות בשיעור 10% בתחום הנוירולוגי, כאשר מחצית מהנכות בתחום הנוירולוגי מיוחסת לתאונה. על אף שמדובר בראיות לכאוריות, סביר ביותר להניח כי הסכום שייפסק לטובת המבקשת יעלה על סכום הפקדון, זאת לאור העובדה ששאלת האחריות אינה שנויה במחלוקת. בנסיבות אלו אני פוטרת את המבקשת מחובת הפקדת ערבון. אם ייפסקו הוצאות לחובת המבקשת בהליך זה, המשיבים יהיו רשאים לקזז זאת מסכום הפיצויים בו ייחויבו בבית משפט קמא. אגרהרשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעורפטור מאגרה