צירוף נתבעים - תיקון כתב תביעה

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי מלמדת כי רשאי בית המשפט בכל שלב משלבי ההליכים להתיר לבעל דין לשנות או לתקן כתב טענותיו. "כל תיקון כזה יעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". תקנה 24 לתקנות כי בית המשפט רשאי לצוות על: "הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע, או כנתבע", ולאחר מכן, יגש לבירור התביעה, כשכל בעלי הדין הדרושים לפניו. מטרת התקנה למנוע ככל האפשר החלטה המסיימת את המשפט באופן פורמלי בלבד, ואינה מעבירה למעשה, את המחלוקת מן העולם. ##להלן החלטה בנושא בקשה לצירוף נתבעים - תיקון כתב תביעה:## 1. בפניי בקשה מטעם התובעים לתיקון כתב התביעה ולצירוף נתבעים. התובעים מבקשים לצרף כנתבעים את: א. "טרדיס גת בע"מ - צד ג' מס' 4. ב. "אגיס", הפצה ושיווק (1989 ) בע"מ" - צד ג' מס' 5. כמו כן, מבקשים התובעים לתקן את כתב התביעה כמפורט: א. ייוחדו סעיפים מיוחדים המתייחסים לנתבעים החדשים ולעילות המיוחסות להם, כמפורט בכתב התביעה המתוקן כפי שצורף. ב. תתווספנה עילות כנגד הנתבעת מס' 3 במישור אחריותה בזמנים הרלבנטיים לתביעה "על הפיקוח ועל יצור ו/או שיווק ו/או הפצה ו/או יבוא של תרופות בארץ כולל טיפות ה - FML נשוא התביעה". ג. לתקן סעיף 6(ג) לכתב התביעה, כפי פירוטו בכתב התביעה וכפי שצורף לבקשה. 2. לטענת ב"כ המבקשת, מתצהיר התשובה של נתבעת מס' 1 עולה כי את טיפות ה - FML רכשה הנתבעת מחברת "טרדיס גת בע"מ ו/או "אגיס, הפצה ושיווק (1989) בע"מ", כמו כן, טוען ב"כ המבקשת, כי בהודעה לצדדים שלישיים אשר הגישה הנתבעת, נטען בסעיף 7(א) כי הנתבעת רכשה את התרופה מחברת "אגיס הפצה ושיווק (1989) בע"מ". לאור מידע זה, צדדי ג' 4 ו - 5 הינם בבחינת "בעל דין נחוץ ודרוש" בתביעה, לצורך ליבון הפלוגתאות השנויות במחלוקת בתביעה זו, וכי לא יגרם נזק מצירופם כנתבעים. 3. ב"כ צד ג' מס' 5 מתנגד לבקשה מהטעם שהבקשה לתיקון אינה מראה מהי עילת התביעה כנגד צד ג' מס' 5, כמו כן, טוען צד ג' מס '5 כי הינו אך המפיץ של התרופה. מצטרף ב"כ הנתבעת 3 המתנגד לתיקון אף הוא וטוען כי כאשר מדובר בתיקון הנוגע לטענות שבסברה רפואית, חובה לתמוך את הבקשה בחוות דעת רפואית. 4. א. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי מלמדת כי רשאי בית המשפט בכל שלב משלבי ההליכים להתיר לבעל דין לשנות או לתקן כתב טענותיו. "כל תיקון כזה יעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן, "התקנות"). "מטרתן של כתבי הטענות היא לגבש את השאלות שלגביהן נטושה המחלוקת בין בעלי הדין, על מנת שאלה יבואו לדיון, ובית המשפט יכריע בהם". (י. זוסמן המנוח, סדר הדין האזרחי , מהדורה 7 (1995 עמ' 338). ב. במרכז הדיון, בבקשה למתן רשות תיקון תעמוד השאלה אם בלעדי התיקון לא תעלה אותה פלוגתא שהיא באמת סלע המחלוקת, על שולחן הדיונים, (י. זוסמן לעיל עמ' 339). חשוב לציין כי, רשות לתקן יכול שתנתן לגבי עניין שבעובדה, ויכול שתנתן לגבי טענת חוק. ראה למשל, ע"א 351/61 זדרוייביץ נ. "חרות בע"מ פ"ד טז (1) 481. ג. לעניין צירוף נתבעים, קובעת תקנה 24 לתקנות כי בית המשפט רשאי לצוות על: "הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע, או כנתבע", ולאחר מכן, יגש לבירור התביעה, כשכל בעלי הדין הדרושים לפניו. מטרת התקנה למנוע ככל האפשר החלטה המסיימת את המשפט באופן פורמלי בלבד, ואינה מעבירה למעשה, את המחלוקת מן העולם. במקרה דנן, יש לברר מהי אחריותם אם בכלל, של נתבעים 4 ו - 5 לכתב התביעה המתוקן לנזק הנטען שנגרם לתובע מס' 1. מדובר בבעלי דין נחוצים כדי שבית המשפט יוכל להכריע ביעילות ובשלימות בשאלות השנויות במחלוקת, לא יגרם למשיבים נזק שאינו בר תרופה ותיקון כפועל יוצא מצירופם, גם אם תהיה פגיעה כלשהי, כתוצאה מצירופם, מדובר בפגיעה שניתן לפצות בגינה ואין מדובר בפגיעה המונעת את בית המשפט או צריכה למנוע מלהתיר את התיקון (י. זוסמן לעיל, עמ' 350), ובמאזן זה, יד ההיתר גוברת. ד. בקשת התיקון כאן, נתקבלה בשלב מוקדם, בטרם שלב ההוכחות, לא מצאתי חוסר תום לב מצד המבקשים ונחה דעתי כי התיקון הינו חיוני לליבון השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. יש להתיר תיקון כתב טענות גם כדי להסיר ספק, כדי שמשמעותו תהיה ברורה. (י. זוסמן לעיל, עמ' 359). ה. צודק ב"כ המשיבה מס' 2, כי לא הוגש תצהיר המאמת את העובדות המפורטות בבקשה, כנדרש בתקנה 92 סעיפא לתקנות, והמבוקש הוא - תיקון טענה עובדתית. אף על פי כן, ומהסיבות שפורטו לעיל, אין לדידי בפגם זה כדי למנוע את התיקון המבוקש. התצהיר הינו אמצעי ולא מטרה, וכאמור, מדובר בתיקון נחוץ ודרוש בנסיבות העניין. הרוחות המנשבות מפתחו של בית המשפט באשר לדרישת התקנות מכנפות בחובן הגמשה ואם יורשה לי, בדין. כמבואר, התקנות משמשות אמצעי, כלי לניהול תקין יעיל וטוב של משפט אך אינן מטרה בפני עצמה. ירידה לחקר האמת ולשורש העניין חשובה יותר ומהותית יותר כאשר כל מקרה על פי נסיבותיו מקומו ומחוז חפצו. ראה ע.א. 182/80, היועמ"ש - קצף ואח', פד"י ל"ד(4) עמ' 309, בו קובע בית המשפט העליון בקבלו ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי בבקשה לקיום צוואה אשר חסרה תצהיר נלווה לבקשה כי הפגם אינו יורד לשורש העניין ויש לראות את נסיבות המקרה כאשר התקנות, אמצעי, ראה שם בעמ' 312 לאמור: "את תקנות סדרי הדין יש לכבד ולהפעיל, אבל יש לעשות זאת בהגיון וסבירות... וגו'". ראה עוד, ע.א. 447/92 פ"ד מט(2) עמ' 102 בעניינו של רוט, ובנסיבותיו שם, ראה בעמ' 115 מפי כב' השופט (בדימוס) שמגר לאמור: "שתי מגמות משמשות בתיאוריה של סדרי הדין האזרחי: מצד אחד, מגמת היציבות. זו מחייבת תחימה מסוימת של שיקול דעתו של השופט כדי שלא לפגום ביציבות ההליך. מצד שני, עומדת המגמה הרואה בסדרי הדין מכשיר פרוצדוראלי לגילוי האמת ולעשיית הצדק בין הצדדים. זו מחייבת פתיחה של ההליך לגמישות רבה בהתאם לרוח התקופה (ראה מ' לנדוי "על השמרנות בסדרי הדין האזרחי" ספר זוסמן (דף חן, תשמ"ד) 285).". יש לציין, כי נתבעת מס' 1 וצד ג' מס' 3 סוניה צ'יפליק הודיעה לבית המשפט כי היא מסכימה לבקשת התיקון. כך גם, הודיעה צד ג' מס' 4, כי אין לה כל מעמד בבקשת התובע לצרפה כנתבעת, ולפיכך, אין לה כל עמדה בבקשה זו. 5. סוף דבר, לאור מכלול האמור לעיל, הנני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, ולצירוף בעלי דין והכל כמפורט בבקשה ובכתב התביעה המתוקן. 6. המשיבים יהיו רשאים להגיש כתבי הגנה מתוקנים היה וימצאו לכך מקום, בהתאם לתקנות. אין צו להוצאות. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםצירוף נתבעיםצירוף / החלפת בעלי דין