פסק דין לפני תביעת שיפוי. התובעת הינה תאגיד ביטוח. עפ"י האמור בכתב התביעה המקורי ביום 19.11.98 היה טרקטור ומחפרון מס' 577219 הנהוג ע"י נתבע 1 ובשימושו, היה מעורב בתאונה, בה נפגע אמון מחמוד, שהיה נוסע בטרקטור ונגרמו לו נזקי גוף. נתבע 2, כך נטען בכתב התביעה, היה באותו מועד הבעלים והמחזיק, המפעיל ובעל השליטה בטרקטור והתיר לנתבע 1 לנהוג בטרקטור. נתבע 2 היה מעבידו ושולחו של נתבע 1 והתאונה אירעה במהלך העבודה. עוד נאמר בכתב התביעה כי התובעת אימתה את טענות הנפגע גם בפוליגרף. במועד התאונה לא היה לטרקטור ביטוח בר תוקף המכסה את נהיגת נתבע 1 בטרקטור. הנפגע פנה לתובעת ופוצה במסגרת הסכם פשרה בסכום שהגיע בצרוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה, לסך של 27,781 ₪. לפיכך נתבעים 1 ו-2 נדרשים לשפות את התובעת על הסכום ששילמה לנפגע. כחודש ומחצה לאחר הגשת כתב התביעה עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה. בכתב התביעה המתוקן לא צויין מס' הרכב שבו אירעה התאונה, אלא צויין כי המדובר בטרקטור פיאט. הנתבעים, בכתב הגנתם טענו כי המחפרון הטרקטור נשוא כתב התביעה מעולם לא היה בבעלותם או בהחזקתם. הראיות : הנפגע מר אמנון מחמוד, בתצהיר עדותו הראשית, הצהיר כי ביום 18.11.98 עבד אצל נתבע 2. במהלך העבודה נסע על הטרקטור בו נהג נתבע 1 וישב על כנף הטרקטור. נתבע 1 איבד את השליטה על הטרקטור והוא נפל ונפגע. הטרקטור עליו נסע הנפגע, עפ"י תצהירו, היה טרקטור גדול מסוג פיאט היטאצ'י בצבע כתום תפוז עם פס כחול. הנפגע מציין בתצהירו כי לנתבע 2 היה גם מחפרון קטן, מסוג קייס, אבל רכב זה לא היה מעורב בתאונה. הנפגע פוצה ע"י התובעת בסך של 17,000 ₪. עד נוסף מטעם התובעת היה מר מחמוד אבו ג'ומעה אל קסן, שהצהיר בתצהיר עדותו הראשית כי עבד אצל נתבע 2 במועד התאונה, וכי הטרקטור עליו נסע הנפגע הוא הטרקטור שתיאורו מופיע בעדות הנפגע. בחקירתו הנגדית של הנפגע הוא השיב כי התאונה היתה בטבעון. הוא נסע בטרקטור כדי להגיע מהר יותר למקום עבודתו. בירידה הטרקטור החל להידרדר והנפגע עף ממנו. הכניסו אותו לטנדר ואמרו לו שיגיד שזו תאונת עבודה. רק לאחר מספר חודשים פנה לתובעת. שני עדים היו לאירוע ואחד מהם הוא דבאח חליל טאלב. הטרקטור היה מסוג פיאט והיה גדול. נתבע 1 לקח אותו לביה"ח. הנפגע לא התלונן במשטרה. כשהוצגה לנפגע חקירת חוקר לפיה, אמר הנפגע כי הטרקטור עלה על קיר ואח"כ התיישר והנפגע קפץ ממנו, השיב כי אמנם כך היה והוא ראה את המקום יומיים לאחר מכן, כאשר חזר למקום האירוע. בביה"ח אמר כי נפל ממקום גבוה ולא מהטרקטור כי כך אמר לו הקבלן להגיד. העדים היו בשטח, אך אין יודע אם ראו את המקרה. הטרקטור היה אדמדם, אך זה לא המחפרון. העד ג'ומעה לא התייצב לעדות כי היה במאסר וב"כ התובעת ויתר על עדותו. עד נוסף מטעם התובעת היה דבאח חליל טאלב. עד זה חזר על האמור בתצהירי העדים האחרים. עד זה לא ראה איך נפל הנפגע, אלא ראה את נפגע עם דם ונלקח לביה"ח. לנתבע היו בשטח 2 טרקטורים, אחד גדול ואחד קטן. צבעו של הגדול היה כתום תפוז. הטרקטור הקטן צבעו היה חום. כשנשאל מדוע כתב בתצהירו שהמדובר בטרקטור מסוג פיאט השיב כי לא אמר פיאט, כיוון שלא ידע את שמו אלא שהיה טרקטור גדול. כשהגיע העד למקום התאונה הנפגע כבר לא היה כי נלקח לביה"ח. הטרקטור נתקל באבנים אך לא היה שם קיר. העד האחרון מטעם התובעת היה החוקר מר מוטי איציקובסקי. עד זה חזר על גרסת הנפגע והעד דבאח חליל טאלב. הנתבעים מסרו לו גרסה לפיה האירוע היה עם המחפרון ואת הטרקטור פיאט רכש רק מספר חודשים לאחר התאונה. אין המדובר בתאונת דרכים, שכן המחפרון בעת האירוע חנה ולא נסע. העד לא בדק את המדרגות הטרקטור. העד ביקש מנתבע 2 שיציג לו את רשמון הטרקטור, אך זה השיב שאין הוא מוצא אותו. העד ערך את חקירתו כשנה לאחר האירוע. נתבע 2 בתצהיר עדותו הראשית הצהיר כי נתבע 1 הועסק על ידו כמפעיל מחפרון מסוג קייס מ.ר. 477219 נמסר לו כי התאונה אירעה כשהנפגע נפל מהמחפרון. במועד התאונה המחפרון היה מבוטח בביטוח בר תוקף. את הטרקטור מסוג פיאט רכש לאחר האירוע. בתצהיר נוסף הצהיר כי את הטרקטור מסוג פיאט מס' רישוי 59-829-5 רכש מחב' אבו סונבול למחסר בע"מ. הוא צירף לתצהירו מסמך זיכרון דברים על הרכישה מיום 9.7.99 וכן חשבונית קבלה על הרכישה. כמו כן הוגש תצהיר של עבד חסן שבלי, שהינו מנהל אותה חברה, אשר הצהיר כי מכר את הטרקטור לנתבע 2 ביום 9.7.99. בחקירתו הנגדית העיד נתבע 2 כי הנפגע קרוב משפחה שלו ובא לאחר התאונה לביתו וביקש פיצוי והנתבע נתן לו 500 ₪, אך הוא רצה כל יום סכום כזה. למחרת התאונה התייצב הנפגע לעבודה. את טרקטור הפיאט ראה פעם ראשונה כאשר רכש אותו. בזמן התאונה הטרקטור לא היה גם בשימושו או בבעלותו של אחי נתבע 2. הנתבע 2 נשאל כיצד עשה ביטוח לטרקטור פיאט ב-24.6.99, כאשר רכש אותו רק בחודש יולי 99, והשיב כי כשקונים טרקטור חייבים לעשות ביטוח ולכן הלך שבוע לפני הקנייה לעשות ביטוח. לפעמים נותנים חלק מהכסף ומקבלים את הטרקטור ועושים ביטוח. עוד השיב נתבע 2 לשאלת ביהמ"ש כי לא יכול היה לבדוק את הכלי ליד הבית ולכן הקדים את הביטוח. העד גם נשאל מדוע הוצאה חשבונית קבלה ביום 9.7.99 אם לא שילם את כל הכסף באותו יום ולא היתה לו תשובה לכך. גם הביטוח של הטרקטור נעשה על שם אחיו של נתבע 2. גם דו"ח המע"מ, שיכול היה לתמוך בעסקה, שולם באיחור רב. נעשה ביטוח זמני ביום 24.6.99 עד 30.6.99, ורק לאחר 4 חודשים חודש הביטוח. נתבע 2 השיב כי כאשר היה צריך להפעיל הכלי עשה ביטוח. את הסיפור לפיו הנפגע היה קרוב משפחתו וניסה לסחוט ממנו כסף לא סיפר לעורך דינו וזכרו לא בא כלל בתצהיר. נתבע 1 בתצהיר עדותו הראשית חזר על כך שהוא נהג במחפרון עליו הרכיב את הנפגע. נתבע 1 ראה את התובע משלם לעד 700 ₪ לסגירת העניין. לאחר שנה הסתכסכו הנפגע והנתבע 2. גם הרופא שנתן אישורי מחלה היה בן משפחה של הנפגע. ב"כ הצדדים הסכימו כי למרות שקודם לכן נמשך תצהירו של חסן שיבלי שלא הגיע להעיד, תצהירו יחשב כראיה בתיק וכן גם תצהירו של העד מטעם הנתבעים, מוכר הטרקטור, שלא בא להעיד יחשב תצהירו כחלק מהראיות. ניתוח הראיות : בחומר הראיות יש מחד עדויות הנתבעים ועדותו של עד נוסף, אשר מצהירים על כך שהנפגע נפל מטרקטור פיאט, בצבע כתום תפוז עם פס כחול. הנתבעים העידו כי הנפגע נפל מהמחפרון, וכי הטרקטור נקנה רק לאחר אירוע התאונה. אמנם נמצאו סתירות בגרסאות הנפגע אך סתירות אלה אינן משמעותיות. נכון הדבר שבכתב התביעה המקורי נרשם כי הנפגע נפל ממחפרון ואף נרשם מס' המחפרון, אך כתב התביעה תוקן בהסכמת הנתבעים. לנפגע לא היתה כל סיבה לטעון כי נפל מרכב שלא היה מבוטח. נוח לו היה לטעון כי נפל מהמחפרון, אך הוא לא עשה כן. עדותו בנקודות המהותיות מקובלת עלי. מאידך הנתבע 2 העלה טענה, שהוא בבחינת עדות כבושה, על כך שלנפגע היתה סיבה לטעון כך כי הוא היה מסוכסך עם נתבע 2 וניסה לסחוט ממנו כספים. טענה זו שלא נטענה קודם לכן לא נראית לי כאמיתית. בעדותו ובעדות אבו ג'ומעה יש תמיכה לכך שהנפגע נפל מהטרקטור ולא מהמחפרון. אינני מקבל את טענתו של נתבע 2 כי רכש את הטרקטור לאחר האירוע. הטרקטור נרכש ע"ש אחותו של נתבע 2 ולא על שמו וכן גם הביטוח. אינני מקבל את טענת נתבע 2 כי הביטוח נעשה עוד לפני שרכש את הטרקטור, טענה זו אין בה ממש ואין בה כל הגיון. גם אין היגיון לרכוש טרקטור ולהעמיד בחצר הבית במשך 4 חודשים ללא ביטוח. לאחר ששקלתי את כל הראיות הגעתי למסקנה כי התובעת הרימה את נטל הראיה המוטל עליה, ואילו הנתבעים לא הצליחו בטענתם בדבר הכלי ממנו נפל הנפגע. התובעת הוכיחה כי שילמה את הסכומים הנתבעים הן לנפגע והן בגין הוצאות תביעתו של הנתבע וזאת בתצהירה של גב' אבו עאעוד סיהאם, עובדת של התובעת. לנוכח האמור אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 27,781 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה - 19.6.01 - ועד התשלום בפועל. עוד אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את אגרת המשפט, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום האגרה לביהמ"ש ועד לתשלום בפועל ע"י הנתבעים. עוד אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד. מחפרון (שופל)ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)ביטוח צמ"ה (ציוד מכני הנדסי)טרקטור