מבוי סתום במו"מ - סכסוך קיבוצי

החלטה 1. המבקש פנה בבקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי ובקשה דחופה למתן סעדים זמניים למניעתם והפסקתם של העיצומים הננקטים ע"י עובדי הבנק. העיצומים ננקטים בנוגע לסכסוך עבודה קיבוצי עליו הכריזו המשיבים ב-31.3.04 בשל מבוי סתום במו"מ בין המבקש למשיבים, בנוגע לדרישת נציגות העובדים (המשיב 2) לחתום על הסכם להסדרת מסגרת עלות קידום העובדים בדרגות במבקש מ-1.1.04. 2. הסעדים הארעיים המבוקשים הם ליתן צו האוסר על קיום העיצומים בבנק והשתתפות בהם. כן ליתן צו המורה למשיבים או מי מיחידיהם (עובדי הבנק) לבטל כל הוראה ארגונית שניתנה בקשר לשביתה במבקש, לרבות הפעלה מלאה של המחשב ושמירה על שקט תעשייתי ועבודה תקינה במבקש. כן ליתן צו כנגד המשיבה 1 להפעיל את מרותה ופיקוח על עובדי הבנק לגרום לשקט תעשייתי. המבקש פנה אל ביה"ד ביום 4.11.04 וביקש כי הסעדים הארעים המפורטים לעיל ינתנו במעמד צדי אחד בשל הנזק הכבד שגורמים העיצומים למשק וכי יקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים, כאשר הסעדים הארעים ישארו בתוקפם עד לדיון במעמד שני הצדדים. 3. ביום 4.11.04 בשעה 14:45 לאחר שקילת הבקשה על נספחיה ולכאורה לאור העובדות שנפרסו בבקשה ונספחיה אשר העלו חשש אמיתי כי נגרמים ויגרמו למשק נזקים כתוצאה מהעיצומים והשבתת חלק ממחלקות המבקש, החליט בית הדין, בצעד חריג ויוצא דופן, ליתן צו זמני, במעמד צד אחד, אשר אוסר על המשיבים לקיים עיצומים במבקש, לבטל כל הוראה ארגונית ובפרט להפעיל באופן מלא את מחשב המבקש עד לדיון בבקשה. על המבקש, היה למסור החלטת בית הדין ביום 4.11.04 בשעה 17:00 ובמועד זה נכנס הצו הארעי לתוקפו. הצדדים זומנו לדיון ביום א' 7.11.04 בשעה 09:00. 4. המשיבים לא התבקשו להגיש תגובה לבקשה ואת עיקרי תשובתם טענו בפני ביה"ד לרבות עדות יו"ר הועד מר לנקרי בדיון שהתקיים בפנינו. 5. בבוקרו של הדיון, התנהל ביוזמת ביה"ד, דיון במטרה לקרב בין עמדות הצדדים ולנסות להביא להסכמה את הצדדים, הן לעצם הסכסוך או לחלופין להסכמות באשר לניהול הליך גישור בין הצדדים, אשר אולי ייתר את הסכסוך. בהמלצת בית הדין הצדדים הסכימו להפגש ביניהם בבוקרו של יום הדיון, לצורך ניהול משא ומתן, אך המו"מ לא צלח ואף נסיונות נוספים של ביה"ד להביא את הצדדים לידי הסכמה, עת חזרו הצדדים מפגישתם, לא צלחו. 6. הדיון בבקשה התקיים לגופו בשעות אחה"צ, כאשר ניתנה אפשרות לב"כ המשיבים לפרוס את עיקרי תשובתה וכן יו"ר הועד, מר לנקרי, העיד בפני ביה"ד ומסר את גרסתו העובדתית לבקשה זו. לאחר שמיעת עדות מר לנקרי, התבקש ביה"ד ע"י ב"כ המבקש כי כב' הנגיד, ד"ר קליין, ישלים עדותו הראשית באשר לעובדות שנשמעו ע"י מר לנקרי. כמו-כן, כב' הנגיד ד"ר קליין ומר לנקרי נחקרו קצרות בחקירות נגדיות ע"י ב"כ הצדדים. 7. מפאת שעת הערב המאוחרת ומשלא נעתרו הצדדים להגיש סיכומיהם בכתב, סיכמו הצדדים בע"פ את עיקרי טיעוניהם ובשל קיומו של צו ארעי החל על הצדדים מיום 4.11.04 מחד ומאידך היקף השאלות המשפטיות כמו גם החומר העובדתי שנפרס בפנינו, קבענו עם סיום שמיעת הבקשה, כי ההחלטה בבקשה תינתן בתוך 24 שעות מסיומו של שמיעת ההליך, והצו הארעי ישאר בעינו עד למתן ההחלטה כאמור. בשל כך, מפאת קוצר הזמן כאמור והדחיפות במתן ההחלטה, מתייחסת החלטתנו לעיקרי הדברים. ברצוננו להדגיש כי בשים לב שהדיון בבקשה התקיים בבקשה לסעדים זמניים בלבד ומאחר ועיקר החלטתנו מתבססת על העובדות שנפרסו בפנינו במסמכי המבקש ותצהיריו ותשובות המשיבים בע"פ בפנינו, מבלי שניתנה אפשרות לחקירה נגדית ארוכה בשל אופיו של ההליך, לפיכך, החלטתנו ניתנת בגין הסעדים הזמניים בלבד, וכל הקביעות העובדתיות המצויינות בה הן קביעות לכאוריות. 8. להלן פירוט העובדות שאינן שנויות במחלוקת: א. המבקש, בנק ישראל, הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל. ב. עיקר תפקידיו של בנק ישראל המוגדרים בחקיקה הינם: ניהול המדיניות המוניטרית, יעוץ כלכלי לממשלה, ניהול יתרות מטבע חוץ, מעקב וניתוח של פעילות המשק במטבע חוץ, פיקוח על הבנקים, ניהול תקין של מערך התשלומים במשק, לרבות תפעול מסלקת הבנקים, קידום היציבות הפיננסית והנפקת מטבע. כמו-כן, בנק ישראל משמש כבנקאי של הממשלה וכן של תאגידים בנקאיים ומאפשר קשר בין הפעולות בבורסה לניירות ערך לבין חשבונות הבנקים בבנק ישראל. ג. משיבה 1, ההסתדרות הכללית החדשה הנה ארגון העובדים היציג של הבנק. ד. משיב 2 הוא ועד העובדים הארצי של עובדי בנק ישראל. ה. סמוך לבחירתו של הועד המכהן בחודש אפריל 2003 התגלעו מחלוקות בין הנהלת הבנק לועד העובדים בנושא תנאי עבודתם של כלל העובדים בבנק. ו. בשלהי שנת 2003, העלה ועד העובדים דרישות בנושא קידום עובדים בדרגות המתייחס לשנת 2003 ונכנסות לתוקף מיום 1 בינואר 2004 (להלן דרגות 2003). ז. רמות השכר של עובדי בנק ישראל הן גבוהות יחסית למגזר הציבורי והפער הממוצע בבנק בשכר בין דרגה לדרגה עומד על כ-10% ואף יותר. ח. בשנים 2000-2001 נחתמו הסכמים בין ועד העובדים להנהלה באשר להסדרת מסגרת עלות קידום בדרגות של העובדים הקבועים בבנק לשנים אלו, כאשר לשנת 00' סוכם כי שיעור המקודמים בדרגות יהיה 33% ממצבת העובדים וב-01' סוכם כי שיעור המקודמים יהיה 36.5% ממצבת העובדים. מאז הסכם 01', לא נחתם הסכם נוסף באשר לשיעור הקידום בדרגות. ט. שיעור קידום העובדים בבנק עמד בשנת 2000 על כ-45% וירד ל-31% בשנת 2003 ושכר עובדי הבנק נשחק בשיעור של למעלה 20%. השחיקה מורכבת מירידה של 12% עקב ביטול מענק התייעלות, הפחתת השכר עקב תוכנית הצמיחה במשק העומדת על כ-5%, החל מ-11/02 הירידה דרסטית בשיעור הקידום. י. בשנת 2003 פנה כב' הנגיד והודיע את עמדתו בשאלת הקידום בדרגות והצעתו היתה מסלול הקידום בשלבים ולפיו כל שלב יהיה שווה ערך ל-1/4 דרגה כאשר הקידום הוא "שווה ערך" ל-27% של קידום רגיל בדרגות. ולחילופין, הוצע קידום בדרגות כפי שהיה נהוג עד היום תוך הקטנת השיעור הכולל של הקידום ל-22%. יא. שתי חלופות אלו נדחו ע"י הועד והצדדים לא הצליחו להגיע לכדי הסכמה. עקב כך הודיעה משיבה 1 ביום 31.3.2004 על סכסוך עבודה בבנק: "הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים הכריזה היום על סכסוך עבודה ושביתה כחוק בבנק ישראל בגין העילות הבאות: 1. מבוי סתום במשא ומתן עם המעסיק בנוגע לדרישת נציגות העובדים לחתימה על הסכם קיבוצי לקידום עובדים בדרגות בבנק ישראל, שתחילתן החל מיום 1.1.04. 2. מסירת עבודות תקניות המבוצעות על ידי עובדי המעסיק לידי קבלנים והוצאת תפקידים ומסירתם לגופים חיצוניים, תוך פגיעה בציבור העובדים הקבועים. מצורף בזה טופס הודעה על שביתה או השבתה כחוק. באם לא ייחתם עמנו הסכם כמבוקש עד לתאריך 15.4.04, יהיו רשאים עובדי הבנק לשבות על פי הנחייתנו החל מהתאריך 16.4.04 ואילך. אבקש בטובך לעשות ככל יכולתך לקיים מו"מ עם ועד העובדים ועמנו באופן אינטנסיבי ע"מ להגיע להסכמה ולחתימה על ההסכם האמור". יב. במהלך החודשים הראשונים ממועד הכרזת הסכסוך באו לידי ביטוי השביתות של העובדים באסיפות עובדים, ביטול פגישות עבודה ופעולות אחרות. יג. ביום 23.7.04, פנה הועד במכתב אל ציבור העובדים בנושא הסכסוך וכדלקמן: "... הנדון: מי מפחד מגישור ... שבועות ארוכים חפו והנגיד אינו טורח להשיב להצעתו של הממונה על השכר מר יובל רכלבסקי למתווה של הידברות המבוסס על גישור בין העובדים לבין ההנהלה... חילוקי דיעות פותרים בהידברות ולא בהתעלמות..." כן פנה הועד במכתב אל הנהלת המבקש ביום 2.8.04 בו הודיע על כוונתו לנקוט עיצומים ובקשה כי יתקיים הליך גישור חיצוני כהצעת מר רכלבסקי. (נספח ג' לבקשה). יד. ביום 17.8.04 נועדו נגיד הבנק ויו"ר הועד בנסיון לקדם את פתרון הסכסוך. הצעתו של הנגיד היתה למנוע צוות גישור פנימי לפתרון הסכסוך, הנגיד עדכן את עובדי הבנק לגבי הצעתו (נספח ב' לבקשה) ואילו הצעתו של יו"ר הועד היתה למנות מגשר חיצוני בלתי תלוי (נספח ג' לבקשה). טו. ההנהלה הסכימה במכתבה מיום 12.9.04 להצעת הועד, למנות מגשר חיצוני והנגיד צרף מכתב זה לציבור העובדים בחוזר באותו היום (נספח ד' לבקשה). טז. ועד העובדים דחה הצעה זו בטענה כי הסכמת הנגיד להליך הגישור הנה מאוחרת מדי לאחר שהודעת הועד על סכסוך העבודה יצאה ביום 31.3.04. יז. עקב כך, פנה הנגיד במכתב לציבור העובדים מיום 1.11.04 וכדלקמן: "... אני משוכנע כי את המחלוקות ניתן לפתור - עדיף במסגרת מו"מ ישיר ורציני, אך גם במסגרת של גישור. לצערי הרב, נציגות העובדים לא הסכימה ללכת עמנו למסגרת זו - וקריאתנו לא נענתה... כדי לא לעכב את תהליך הקידום, החלטנו להתחיל בתהליך קידום בדרגות של 20% מעובדי הבנק. אמנם יתכן ושיעור זה ישתנה במידה ונצליח בסופו של דבר לקיים מו"מ עם נציגות העובדים (או, לחלופין הליך של גישור) על מעבר לקידום בשלבים..." (נספח ה' לבקשה). יח. החל ממחצית חודש אוקטובר החלו להחריף צעדי העובדים והם כללו ביצוע עבודות חלקיות בבנק בעקבות כך הנהלת הבנק הוציאה מכתב לעובדי מחלקת המטבע שנושאו "אי קבלת עבודה חלקית ומשובשת". יט. ביום 17.10.04 בהודעה לנגיד, החל הועד בהחרפת העיצומים שכללו היעדרות עובדים במחלקות הבנק והשבתת יחידות ומחלקות לרבות מחלקת הפיקוח על הבנקים, יחידת שוק ההון, המחלקה המוניטרית בת"א, מחלקת טכנולוגית המידע בת"א ובירושלים, מדור תיאום וביצוע, מדור הפעלה, מחלקת הפיקוח על הבנקים, המחלקה המוניטרית ומחלקת עובדי מחקר (נספח ו' לבקשה). כ. בעקבות החרפת העיצומים, התקבלו בבנק פניות מן הבורסה לניירות ערך, בנק דיסקונט, בנק לאומי ומבנק הפועלים המתריעים בפני הנהלת בנק ישראל על השלכות חמורות ונרחבות על תפקודה של המערכת המוניטרית בעקבות עיצומי עובדי הבנק. כא. בעקבות החרפתם של העיצומים והשבתת המחלקות האופרטיביות בבנק, החליט המבקש לפנות בבקשה לסעד זמני, נשוא הבקשה שבפנינו. 9. ואלה עיקרי טענות המבקש כמפורט בבקשה: א. המבקש, שהנו תאגיד סטטוטורי בעל תפקידים חשובים ורגישים בתחום המונטרי ובשוק ההון, אינו יכול לשאת שיבושים בפעילותו אשר עלולים לגרום לנזקים כבדים ביותר למדינה ולמשק. ב. סכסוך העבודה אשר הוכרז כדין נבע ממבוי סתום במו"מ להסכם בין המבקש למשיבים, בנושא קידום הדרגות בבנק וסלע המחלוקת הינו בשיעור קידום העובדים. ג. למרות הצעת כב' הנגיד לקיומו של גישור חיצוני במחלוקת שנגלעה בין הצדדים, סרבו המשיבים להעברת הסכסוך לגישור חיצוני המתנהל בין הצדדים בענין הפנסיה. ד. החרפת העיצומים המבוצעים ע"י העובדים בשבועיים האחרונים לפני הגשת הבקשה מעלים חשש להמשך תפקודו התקין של הבנק. ה. העיצומים בהם נוקטים המשיבים, השבתת המחלקות הביצועיות של המבקש, אין להם כל פרופורציה אל מול "העניינים שבסכסוך" כפי שהם מופיעים בהודעה על השביתה. ו. עיצומי המשיבים גורמים לנזקים מיידיים לא רק למבקש אלא אף לבנקים ולשוק ההון, פוגעים בכלכלת ישראל ועשויים אף לפגוע ביציבות המערכת הפיננסית. ז. זכות השביתה הינה יחסית אך יש לאזן אותה אל מול הנזקים ואל מול זכויות היסוד המתנגשות עימה, היינו, יש לאזן את זכות השביתה אל מול זכויות הקניין של האזרחים וזכות מדינת ישראל לקיומו של משק פיננסי יציב. ח. יש לבחון את זכות השביתה של המשיבים על פי מבחני המידתיות כפי שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה והעיצומים הננקטים אינם עומדים במבחני המידתיות. ט. יש לבחון את הנזקים הנגרמים כתוצאה מהעיצומים לבנקים, לגופים הסמוכים עליו וכפועל יוצא על כלל אזרחי ישראל, אל מול מטרת המשיבים קידום העובדים בדרגות. 10. טענות המשיבים כפי שהן פורטו בתשובתם בתחילת הדיון: א. זכות השביתה היא זכות יסוד ואין לפגוע בה אלא בסיבה כבדת משקל. ב. השביתה שהוכרזה במבקש הינה שביתה כדין וחוקית ויש לראות בה שביתת מגן שכן העובדים אינם מבקשים לשפר תנאים אלא מבקשים הם לשמור על הקיים. ג. אי הענות המבקש לסיום המו"מ בנושא קידום הדרגות ומימושו כפי שהוסכם בין הצדדים בשנים הקודמות הינו הפרה של הסכמות כלכליות שהיו בין המבקש למשיבים. ד. העובדים נהגו איפוק רב בטרם פתיחת העיצומים ולא הפעילו כח למעלה מחצי שנה ע"מ לנהל מו"מ לגופו של ענין, בענין תוספת הדרגות ל-2004 שהיה על המבקש לשלמה כבר ב-1.1.04. ה. במשך חודשים לא התקיים מו"מ בין הצדדים ואף לא הצליחו לפנות לגישור בענין שבסכסוך בשל העובדה כי המבקש מבקש לשנות את שיטת הקידום בדרגות בעוד הוועד מבקש לדון לגופו של ענין לשיעור הקידום בדרגות, שנשארה תלויה ועומדת בינואר 04'. ו. התעלמות הנגיד מתחילת העיצומים במחצית אוק', מבלי שיפנה למשיב 2 הביאה להחרפת העיצומים וההליך שפעל בו המבקש להפסקת העיצומים אינו לגיטימי, שכן לא פוגעים בזכות השביתה שהיא זכות יסוד. ז. טענת המבקש כי קיימת סברה להתמוטטות פיננסית אינה נימוק טוב כלל לפגוע בזכות יסוד ובודאי שלא לשלול אותה. ח. בית הדין מתבקש, במסגרת שיקוליו, בשאלת המידתיות והאיזון לשקול את השיקולים הבאים: 1. מטרת השביתה היא להפעיל כח ואף לגרום נזק. 2. ההנהלה היא זו אשר יצרה את המשבר. 3. המדובר בסכסוך על כסף קטן שאין כל סיבה שלא לפתור אותו. ט. על כן, ביה"ד מתבקש לאפשר המשך העיצומים ובמסגרת האיזון הנכון, הטלת אחריות על המשיבים לקיים ועדת חריגים בכל פעולה שיזדקק הבנק לטיפול דחוף אשר בגינו יש להפסיק את העיצומים באותה מחלקה ספציפית. 11. ההלכה זכות השביתה הינה זכות יסוד אשר לה משקל חוקתי ואין לפגוע בה אלא בנסיבות כבדות משקל, אולם ככל חופש אחר, חופש השביתה אינו מוחלט ולענין השימוש בו יש להגבילו ביחס לזכויות אחרות. על כן, יחסיות הזכות מחייבת יצירת איזון בינה לבין הזכויות האחרות כפי שנעשה במקרים דומים כאשר מאבחנים בין סוגים שונים של זכויות. "גם בענין חופש השביתה, ניתן לאמץ בשינויים המחוייבים את פסיקתו של בית משפט העליון על פיה "בדומה לחרויות אחרות, אף כאן יש לאזן בין רצונו של היחיד - ורצונם של יחידים להביע את השקפותיהם בדרך של השפה ותהלוכה לבין רצונו של היחיד לשמור על שלומו ורכושו ורצונו של הציבור לשמור על הסדר והבטחון הציבורי" (בג"צ 148/79 סער נ' שר הפנים פד"י לד (2) 169; בג"צ 411/89 תנועת נאמני הר הבית נ' מפקד מרחב משטרת ירושלים פד"י מג (2) 17, 20)" (דב"ע נג/4-4 הסתדרות כללית של העובדים נ' בזק, עבודה ארצי כרך כה (1) 379). בפסק דין זה, אף קבע בית הדין כי כאשר באים אנו להגביל את חופש השביתה בשירות הציבורי, יש לבדוק האם קיימת "וודאות קרובה" כי אותה שביתה תשבש בצורה החורגת מהסביר את השירות החיוני שעובדי אותו שירות ציבורי נותנים. אכן שביתה היא פעולה חד צדדית של עובדים כנגד המעביד שהינו שותפם ליחסי העבודה, תמיד היא גורמת נזק ומטרתה להכאיב ולעיתים אף הנזק אינו מצטמצם בנזק למעביד הישיר אלא משפיע הוא גם על צדדים שלישיים. כפי שנקבע בפסיקה וכפי שהזכרנו קודם, למרות שזכות השביתה הינה זכות יסוד המופיעה בחוקות רבות ואף בפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, ואנו רואים בה זכות יסוד הרי שיש להפעיל אמות מידה בשעה ששוקלים מתן צו מניעה נגד שביתה ומאזנים כפי שקבענו קודם, בין חרויות השביתה לזכויות אחרות, הכוללות בין היתר את שאלת הנזק שעלול להגרם לציבור הרחב כתוצאה מהשביתה. בפסק דין עס"ק 1013/04 בנק דיסקונט בע"מ נ' הסתדרות הכללית ואח' (עבודה ועוד) (להלן: "דיסקונט") נקבע ע"י כב' הנשיא אדלר, כי הפסיקה הטילה מגבלות שונות על שביתה בשירותים חיוניים ועד לפסיקת בית הדין בענין בנק דיסקונט, לא הוגדרו שירותים בנקאיים כשירותים חיוניים. בענין זה קבע כב' הנשיא אדלר כי קיימים מקרים, אמנם לא רבים, בהם טובת הציבור מחייבת הטלת מגבלות על חירות השביתה וזאת במסגרת האיזון בין זכויות יסוד מחד וחירות השביתה מאידך, כפי שאף נקבע ע"י בית הדין הארצי לעבודה בשביתת עובדי משרד הפנים. בפסק דין דיסקונט, עמדה בפני בית הדין הארצי השאלה של האיזון הנכון בין סכסוך של העובדים עם ההנהלה לענין הפרטת הבנק אל מול מניעת עיצומי העובדים באי הגשת דיווחים והפסקת המסחר במניות הבנק בבורסה. בענין זה, כאשר ערך בית הדין את האיזון בין שיקולים שעמדו בפניו. קבע בית הדין הארצי כי הנזק שעשוי להגרם לאמינות הבנק בשוק ההון הינו גדול יותר, מאשר הנזק בהפסקת השביתה ועל כן הטיל צו האוסר על עובדי הבנק לשבות. עולה מהפסיקה כפי שנפרסה בפס"ד דיסקונט, כי זכות השביתה נתונה תחת מערכת של איזונים אשר יש לבחון אותם על פי מספר מבחני מידתיות, האחד, מבחן ההתאמה בין האמצעי לבין המטרה, השני, מבחן התועלת אל מול הנזק והשלישי מבחן הנזק למעביד או לצדדים שלישיים או לציבור בכללותו. 12. ומן הכלל אל הפרט כפי שפרטנו, באריכות, את העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בתיק זה, מהות הסכסוך שבין המבקש למשיבים הינה אי הסכמה על שיעור כמות העובדים להם ינתן קידום בדרגה אשר עלותו מחד לבנק, אינה גבוהה, אך מאידך מגמת הבנק היא, בניגוד לעמדת העובדים, כי יש להפחית את שיעור קידום הדרגות. ויכוח זה, בין המבקש לבין המשיבים, הינו על זכות אשר לדעת העובדים לכאורה היא זכות קנויה, אולם לדעת המבקש אין לראות בה זכות קנויה, אך הינה זכות שיש לנהל עליה מו"מ עם וועד העובדים. גם אם כשל המבקש, לכאורה, בניהול המו"מ עם וועד העובדים ואף אם לכאורה היו תתקבלנה טענות המשיבים כי במכוון התעלם המבקש במשך מספר חודשים מבקשתם להגיע להסדר לענין שיעור הקידום לדרגות, עדיין בעת אנו צריכים לאזן את זכות השביתה או העיצומים שיש לעובדים בעת הכרזה על סכסוך קיבוצי, חייב לעמוד בפנינו מבחן התועלת אל מול הנזק בהתרת שביתה כפי שהתבצעה ע"י המשיבים במבקש. יואר, כפי שאף פורט בסעיף 8יט' להחלטה זו, החרפת העיצומים החל מה-27.10.04 גרמה להשבתת יחידות ומחלקות במבקש ובמיוחד מחלקות ביצועיות במבקש לרבות מחלקת טכנולוגיית המידע אשר השבתתן גורמת לא רק לנזק למבקש אלא לנזק רוחבי לבנקים ולבורסה לניירות ערך ובעקיפין אם היו נמשכים העיצומים עוד מספר ימים מועט, כפי שאף העיד מר לנקרי בפנינו, עלול היה להיגרם נזק לכלל הציבור. יוצא איפוא, כי שביתה זו, רק במחלקות ביצועיות של המבקש יכולה לגרום לנזקים הדומים לנזקים של "מגה שביתה" ועל כן במערך האיזונים שעלינו לערוך בבקשה זו עלינו לקחת בחשבון אף את ההסתברות לנזקים אלה. יתרה מכך, עלינו לדמות את הפסקת פעילות המחלקה המוניטרית, מחלקת מינהל מילוות המדינה ומחלקת טכנולוגית המידע במבקש כמחלקות המספקות חמצן למערך הפיננסי במדינת ישראל, ועפ"י דימוי זה יש לייחס חשיבות ניכרת לתפקודן המלא של מחלקות אלה מבלי שיתאפשר מניעת עבודתם באופן שוטף ולא יותר מאשר מספר ימים בודד. העיד בפנינו מר לנקרי אשר נראה כי מצוי הוא בחשיבות המחלקות בבנקים וחזר והדגיש, לאורך כל עדותו, כי לא ייגרם נזק חמור לבנק ולצדדים שלישיים אם מחלקות אלו יושבתו מספר ימים. ואכן, מחלקות בנק אלה הושבתו ע"י העובדים מספר ימים, כפי שהגדיר זאת מר לנקרי, החל מה-27.10.04, דבר אשר גרם לחוסר עדכון במערכות הפיננסיות הן של הבנק, הן של הבנקים המסחריים והן של הבורסה מעבר למספר ימים בודד ולו בשל כך, אף על פי עדותו של מר לנקרי, במסגרת שקילת מבחני המידתיות והאיזונים אין לאפשר יותר השבתת מחלקות אלה בבנק. העלו המשיבים טענה כי יש להתיר את השבתת המחלקות בכפוף להקמת וועדת חריגים אשר היא זו שתקבע מדי פעם בפעם במהלך השביתה היכן יש צורך לחבר מחדש אלו מהמחלקות "לחמצן", היינו, להפסיק ההשבתה. אכן, במקרים רבים ואף בשביתה הכללית במשק, הוקמו מנגנונים בדבר וועדות חריגים אך גם וועדה מעין זו יש, לדעתנו, לבחון לאלו מן המחלקות הביצועיות במבקש יש להקימה. מחלקות כגון המחלקות שפרטנו לעיל, המחלקה מוניטרית, מחלקת מינהל מילוות המדינה ומחלקת טכנולוגיית מידע הינן מחלקות אשר זקוקות לעבודה שוטפת, מבלי שיפגעו הנתונים ורציפותם, בשל תלותם של צדדים שלישיים רבים, בנתונים אלה. 13. על כן, בבואנו לאזן בין האינטרסים של המשיבים לזכות שביתה בשל הסכסוך הקיבוצי, שבינם לבין המבקש, אל מול הנזקים אשר עשויים להגרם, בסבירות די ממשית, הן לבנקים המסחריים, והן ליציבות הפיננסית במשך ובעקיפין אף לאזרחי ישראל, הגענו לידי החלטה כי יש לתת סעדים זמניים כדלקמן: א. הננו מורים למשיבים, על יחידיהם, לחזור לעבודה מלאה במחלקות הביצועיות שהן מחלקת טכנולוגיית המידע, מחלקה למינהל מילוות המדינה, החשבות והמחלקה המוניטרית. ב. באשר למחלקת המט"ח ומחלקת המטבע, לאחר שעיינו, פעם נוספת, במפורט בבקשה, וכן לאחר שמיעת עדותו של מר לנקרי, אין אנו חושבים כי יש למנוע את השביתה במחלקות אלו, אולם, יש להקים וועדת חריגים שבה יהיו הנציגים הבאים - נציג ההנהלה, נציג המשיב 1 ונציגות מטעם העובדים המכירים היטב את מחלקת המט"ח והמטבע וחשיבות פעילותן, אשר ידונו בכל בקשה שיפנו מנהלי המחלקות, להפעלת המחלקות כולן או חלקן, לשם ביצוע פעולות בנקאיות חשובות וקריטיות, כגון הזרמת מזומנים מהמבקש לבנקים המסחריים. ג. מאחר ובשאר מחלקות המבקש לא הוכרזו עיצומים, אין בית הדין דן בשאלת העיצומים במחלקות אלו. ד. צווים ארעים אלו, הינם לתקופה קצובה של 14 יום בלבד. 14. בשים לב לכך כי לב ליבו של הסכסוך הינו ניהול מו"מ לקידום דרגות בבנק, כאשר עלותו של מו"מ זה הינה מינורית מבחינה כלכלית, אך חשובה מאוד מבחינה עקרונית למשיבים, מורה בית הדין לצדדים להמשיך ולנהל מו"מ אינטנסיבי, בתום לב, בשאלה השנויה במחלוקת שבין הצדדים, כאשר על הצדדים לקיים ישיבות שוטפות ורציפות, מדי 48 שעות במהלך השבועיים הקרובים ועל הצדדים לדווח התקדמות המו"מ ביניהם בעוד 7 ימים מהיום, בכתב, לבית הדין. 15. מאחר וטרם הוגשה בקשה בסעד העיקרי ע"י המבקש, על המבקש להגיש הבקשה לצד לסכסוך קיבוצי - התיק העיקרי, עד ליום 10.11.04 לבית הדין ולצד שכנגד. 16. מאחר ובית הדין קבע בענין הסעדים הזמניים כי הינם קצובים לתקופה של 14 יום, יתקיים דיון מוקדם, במעמד הצדדים, בתיק הסכסוך הקיבוצי, ביום 22.11.04 בשעה 14:00. סכסוך קיבוציהסכם קיבוציסכסוך