פסק דין 1. המבקשת 1 הינה האיגוד המקצועי של עובדי הרשויות המקומיות והינה הארגון היציג של עובדי המשיבה. המבקש 2 הינו ועד העובדים במשיבה. המשיבה הינה רשות מקומית . בפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי במסגרתה מתבקשים הסעדים הקבועים הבאים: (1) (1) להימנע מלערוך כל שינוי בתנאי העבודה והשכר של העובדים מושאי-הבקשה, לרבות הפחתה ו/או ביטול רכיבי כוננות ו/או ש"נ לסוגיהם, ותשלום החזר הוצ' אחזקת רכב, אגרת רישוי ובטוח ולהשיב זכויות העובדים שנפגעו. (2) (2) לקבוע כי אין באפשרות העירייה לבצע הפחתה נוספת מקומית על ההפחתה במישור הארצי וזאת בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי מיום 4.8.03. (3) (3) להימנע מלערוך שינוי ארגוני של הוספת סמנכ"לים/מנהלי חטיבה ו/או הענקת והרחבת סמכויות לדוברת, סגן היועץ המשפטי, מנהל הפיקוח העירוני, ע. ראש העיר (הנ"ל) שאינם סמכויות לדוברת, סגן היועץ המשפטי, מנהל הפיקוח העירוני ע. ראש העיר (הנ"ל) שאינם סבמסגרת התפקיד אליו התקבלו מלכתחילה, ומשמשמעותם הכפפת מחלקות ועובדים בתחומים אחרים אליהם. (4) (4) להצהיר כי הסמנכ"לים/מנהלי חטיבה" אינם סמנכ"לים ואינם מנהלי חטיבה, וכי המהלכים הנוגעים אליהם ומתבררים בבקשה זו נערכו בניגוד לכללי מנהל תקין. (5) (5) להצהיר, כי במעשיה ו/או מחדליה פעלה העירייה בניגוד לכל דין לרבות הסכמים הקיבוציים הרלבנטיים ובניגוד לכללי מנהל תקין. (6) (6) להצהיר כי גיבוש תכנית הבראה כוללת צריך להעשות תוך שיתוף, הדברות ומו"מ עם המבקשת וכי כל צעד של התייעלות והבראה צריך להעשות לאחר גיבוש תכנית מוסמכת ומאושרת ולא לפני כן. (7) (7) לקיים כל דין, לרבות ההסכם הקיבוצי וכן כל הסכמה ונוהג רלבנטיים. (8) (8) להימנע מביצוע כל פעולה הנוגעת לעובדים באורח חד צדדי ללא קבלת הסכמת הסתדרות הפקידים עובדי המנהל והשירותים, במיוחד במהלך מו"מ בדבר תכנית הבראה. (9) (9) כל סעד לטובת המבקשת כפי שידרש לפי שיקול-דעת בית הדין הנכבד. ההסכמים החלים 2. על הצדדים חל הסכם קיבוצי כללי מיום ה - 3.3.99 אשר נחתם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף לאיגוד מקצועי והסתדרות הפקידים עובדי המנהל והשירותים לבין מרכז השלטון המקומי ואחרים. (להלן-הסכם 99). בהסכם 2 לסעיף זה נקבע: "משכורת- ההכנסה החודשית הכוללת לרבות החזרי הוצאות, כולל גילום וזקיפת תשלומים, למעט תשלומים שאינם חודשיים". סעיף 16 להסכם 99' שכותרתו "תוכניות הבראה" קובע: "מוסכם ומובהר בזאת כי במסגרת תוכנית הבראה בעניין עובדים ברשות ספציפית, יהיו יחידי הצדדים רשאים לסטות מהתנאים בעניין שכר הקבועים בהסכם זה, באופן המפחית או מוסיף עליהם ובלבד שכל סטייה המוסיפה על התנאים כאמור, תובא לאישור הממונה. תכנית ההבראה כאמור, במידה ותחתם, תיכנס לתוקף רק לאחר הוספת חתימות ההסתדרות מצד אחד, ומרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות, מרכז המועצות האזוריות, חבר המועצות הדתיות, לפי העניין, מצד שני". על הצדדים חל הסכם קיבוצי מיום 4.8.03 אשר נחתם בין מרכז השלטון המקומי ואחרים , לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה . (להלן- הסכם 03') . סעיף 13 להסכם זה שכותרתו "תוכניות הבראה הקובעות הפחתת עלות שכר" - קובע כדלקמן: "בכל רשות מקומית, לרבות שלוש הערים הגדולות (להלן: "רשות מקומית")שבה קיימת תוכנית הבראה מקומית להפחתת שכר ו/או תנאי עבודה ו/או דחיית תשלומים לשנים 2003 - ו- 2004 (להלן: תוכנית הבראה מקומית), יופסקו החל מיום 1.7.03 (ממשכורת חודש יולי) כל הפחתות השכר ו/או תנאי עבודה ו/או דחיית תשלומים מכוח תוכנית ההבראה המקומית, ומאותו מועד יחול על העובדים הסכם זה ו"הסכם עידוד הצמיחה" מיום 22.5.03 במגזר הציבורי, והפחתות השכר/תנאי העבודה מכוחו בלבד. למען הסר ספק, מובהר כי באשר לתוכניות הבראה הכוללות הן פיטורי עובדים והן הפחתות השכר ו/או תנאי עבודה ו/או דחיית תשלומים, על ההוראות בתוכנית ההבראה הנוגעות לפיטורי עובדים יחול האמור בסעיף 12 לעיל, ועל ההוראות הנוגעות להפחתות שכר ו/או תנאי עבודה ו/או דחיית תשלומים יחול האמור בסעיף 13.1 לעיל". בנוסף חלים על הצדדים ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 25.5.03 (להלן- הסכם עידוד הצמיחה), הסכם קיבוצי מיום 23.12.99 וחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות. רקע עובדתי 3. המשיבה מצוייה במצב כלכלי קשה ובגרעון תקציבי ניכר. הגרעון המצטבר לסוף שנת 2003 הינו של כ- 170,000,000 ₪. הגרעון התפעולי השנתי הינו בסדר גודל של כ- 90,000,000 ₪. גרעון תפעולי חודשי הינו של כ-6,000,000 ₪. תקציב העירייה עומד על סך של כחצי מיליארד ₪ ומתוכם מוקצה סך של כ- 51,000,000 ₪ לתשלומי פנסיה וסך של כ- 203,000,000 ₪ לתשלומי שכר לעובדי המשיבה. מתוך יתרת התקציב מלוות ותשלומי העברה עומדים על סדר גודל של כ- 196,000,000 ₪. נתונים אלו מלמדים כי המשיבה נאלצת לבצע את פעילותה השוטפת לתושביה במסגרת תקציבית מצומצמת ביותר. על רקע נתונים אלו, גיבשה המשיבה תוכנית הבראה. ביום ה - 31.3.04 או בסמוך לכך, מסרה המשיבה למבקש 2, את תוכנית ההבראה. במסגרתה הוענקו סמכויות לבעלי משרות אשר לטענת המבקשים, התקבלו שלא כדין ושהינם מקורבי ראש העיר. בנוסף, מדובר בהפחתות שכר ותנאי עבודה לרבות ברכיבי שעות נוספות, כוננות וקצובת רכב. בסעיף 2 להסכם ההבראה נכתב בכל הקשור לשינוי האירגוני כדלקמן: "מרכיב נוסף חשוב בשינוי האירגוני המוצע הוא יצירת אפשרות להתייעלות בעבודת העיריה תוך העברת האחריות לביצוע בתחומים השונים על סמנכ"לים, כדי לשפר את מוטת השליטה האירגונית של המנכ"ל ובעלי התפקידים האחרים, ומשפר את התאום בין היחידות והתחומים השונים". בתוכנית ההבראה נערך תרשים של המבנה האירגוני המוצע. בסעיף 4 להסכם ההבראה, הדן במרכיבי השכר, נכתבו הדברים הבאים: "צמצום במרכיבי השכר מתייחס לצמצום וביטול בתנאים הנלווים - שעות נוספות, וכוננות לסוגיהם השונים והשתתפות באחזקת רכב. בטבלה המצורפת (נספח מס' 3) יש תיאור של המצב הקיים לעומת ההפחתה או הביטול אליו נגיע בתכנית ההבראה וההתייעלות. חלק מתשלומי השעות הנוספות יתבטל לחלוטין, חלק ימשיך להיות מבוצע על ידי עובדי עירייה על פי תפקיד והצורך שתקבע ההנהלה, וחלק יועבר להעסקה חיצונית. באשר לתשלום השתתפות באחזקת רכב אף הוא יבוטל או יצומצם וייקבעו קריטריונים לתשלום ההשתתפות. הקריטריון והמנחה העיקרי יהיה תפקיד העובד והצורך שלו בנסיעות בתפקיד. תקרת ההשתתפות באחזקת רכב תעמוד על 833 ק"מ לחודש. תיקבע תיקרת תשלום להשתתפות בביטוחים ורישוי נמוכה מזו הקיימת כיום". בתוכנית ההבראה כלולה טבלת "תכנית התייעלות במרכיבי שכר 2/2004". על פיה יופחתו שעות נוספות בפועל, כוננות ואחזקת רכב. 1. 1. ביום 2.5.04 שלח מנכ"ל המשיבה מר עובד קונה, לעובדי המשיבה מכתב בנוסח הבא: "לכבוד עובדי עיריית בת ים עובד/ת יקר/ה הנדון: קיצוץ בהוצאות העירייה מצאתי לנכון לפנות אליכם ולהעמידכם על כוונת הנהלת העירייה לבצע קיצוץ משמעתותי בהוצאותיה, לרבות בהוצאות השכר. עיריית בת ים מצוייה בגירעון תקציבי גדול ביותר, הן ברמה המצטברת והן ברמה השוטפת, ובנסיבות בעניין על מנת לקיים את השירותים החיוניים לתושבי העיר ועל מנת לאפשר לעירייה לשלם שכר לעובדיה, תבוצענה החל ממשכורת חודש מאי 2004 הפעולות הבאות לצמצום הוצאות העירייה: 1. החל מ - 1.5.04 מבוטלים כל האישורים וכל דרישות העבודה לשעות נוספות מכל מין וסוג שהוא בעירייה. עובדים חיוניים בלבד יקבלו אישור למכסת שעות נוספות, אשר תאושר מראש ע"י העירייה, על ידי מנהל החטיבה באופן פרטני וע"י מנהל המחלקה הספציפי שמקצה את השעות הנוספות. שעות נוספות אחרות מכל מין וסוג שלא יאושרו מראש על ידי כל הגורמים הנ"ל, לא ישולמו גם אם יבוצעו. 2. החל מ - 1.5.04 מבטלת העירייה כל דרישה לקיום כוננות, מכל מין וסוג שהוא. כוננים ספציפיים, בתפקידים אשר יוגדרו על ידי מנכ"ל העירייה כנדרשים, יבצעו כוננות בפועל ובדיווח בכפוף לאישור מנכ"ל העירייה, מנהל החטיבה ומנהל המחלקה הספציפי באופן פרטני לכל תפקיד ותפקיד. ביצוע כוננות אחרת, מכל מין וסוג שלא תאושר מראש על ידי כל הגורמים הנ"ל לא תזכה את המבצע בגמול כלשהו. 3.בכוונת העיריה לבצע רה-ארגון בכל נושא החזר הוצאות הרכב לעובדי העיריה. כל עובד עירייה המקבל בשכרו החזר הוצאות רכב, מתבקש להעביר בחוזר למחלקת משאבי אנוש, אישור מפורט על מכסה הק"מ החודשית המאושרת לו, וכן פרוט מדוייק על צרכיו להחזר הוצאות רכב בשל עבודתו. הפרוט מכלול את מטרות הנסיעה והשימוש ברכב לצרכי עבודה וכן את יעדי הנסיעה, אורך כל הנסיעה ותדירותה. כל משתמש ברכב יציין האם בבעלותו רכב פרטי בו הוא משתמש לצרכי עבודתו ויפרט את סוג הרכב. מצ"ב דו"ח לנושא אחזקת הרכב, על הדו"ח הנ"ל להגיע למחלקת משאבי אנוש בעירייה לא יאוחר מ - 20.5.04. עובד שלא יחזיר למחלקת משאבי אנוש את דו"ח הרכב הנ"ל, יופסק לאלתר תשלום החזר הוצאות הרכב שאושר לו. 4. ברצוני להדגיש כי לאחר שירוכז החומר המבוקש במחלקת משאבי אנוש, תקבע העירייה קריטוריונים להחזר הוצאות רכב, אשר יתכן ויהיו שונים מהקריטריונים הקיימים כיום, ובכוונת העיריה להתאים את החזר ההוצאה לשימוש בפועל, בהתאם לתפקידו של העובד. 5.ימים אלה אינם ימים קלים לעיריית בת ים, לעובדיה ותושביה , לצערנו המציאות הקשה בה אנו פועלים מחייבת אותנו להדק את החגורה, ולפעול לצמצום הוצאות העירייה, האמור בהנחיות אלה הינו צעד ראשון בשינויים ובמהלכים בהם מתעתדת הנהלת העירייה לנקוט, ואנו תקווה כי הצעדים הנ"ל יתקבלו בהבנה, על רקע המצוקה הרבה בה פועלת העירייה. בכבוד רב עובד קונה-מנכ"ל עיריית בת ים העתקים: מר שלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים. מר אורי בוסקילה מ"מ ראש עיריית בת ים מר אהרון סוחמי, סמנכ"ל למשאבי אנוש. ועד העובדים, עיריית בת ים. גזבר העירייה. מנהלי חטיבות". תמצית טענות הצדדים 4. לטענת המבקשים, הענקת משרות של סמנכ"לים ומנהלי חטיבה נעשתה בניגוד לאישורי משרד הפנים ומועצת העיר, תוך פגיעה בממלאי משרות קיימים ובניגוד מוחלט להצהרות המשיבה בדבר הצורך בהבראה ובקיצוצים. לעניין הפחתות השכר והפגיעה בתנאי העבודה טוענים המבקשים, כי הדבר נעשה בניגוד להסכמים הקיבוציים החלים. מדובר ברכיבים שהינם חלק מהשכר עצמו. תוכנית ההבראה הינה חד צדדית ולא אושרה על ידי משרד הפנים. מוסיפים המבקשים וטוענים כי המשיבה נוהגת בחוסר תום לב ואין מצבה הכלכלי של המשיבה יכול להוות צידוק להפרת דין ולהפרת הסכמים מחייבים. לגרסת המבקשים, הפרה המשיבה את חובתה לשיתוף, הידברות, משא ומתן והיוועצות עם נציגות העובדים. המשיבה טוענת, כי נוכח מצבה הכלכלי הקשה, אין מנוס מלקיים הליך הבראה. לטענתה אין נציגות העובדים משתפת פעולה עם המשיבה בכל הקשור לתוכנית ההבראה. לעניין השעות הנוספות והכוננויות, גורסת המשיבה כי מדובר בפרורגטיבה שלה , ואילו לעניין החזר הוצאות הרכב, הרי שמדובר בכוונה בלבד לבדוק את הנושא ולצורך כך התבקשו עובדי העיריה למלא דוח. המבקש 2, הורה לעובדים שלא למלא את הדוח וזאת בחוסר תום לב. לעניין השינוי הארגוני, טוענת המשיבה, כי בחודש ינואר 2004 נערך שינוי במבנה האירגוני כאשר מספר עובדי עירייה החלו בנוסף לתפקידם, לשמש כרפרנטים לראש העיר לתחומים שונים. מדובר בתפקידים המבוצעים על ידם בנוסף לתפקיד אליו התקבלו וללא תוספת שכר. ככל שיידרש, בכוונת המשיבה לערוך מכרזים פנימיים למילוי פורמלי של משרות מנהלי חטיבות. אין מדובר בשינוי של תנאי העבודה של העובדים אשר הוכפפו לרפרנטים אלא בשינוי ניהולי גרידא. גם שינוי זה, לטענת המשיבה, הינו שינוי שהוא בתחום פרורגטיבת הניהול של המשיבה. ההכרעה 5. מכח סעיף 13 להסכם 03' יופסקו החל מיום 1.7.03 כל הפחתות השכר ו/או תנאי העבודה ו/או דחיית תשלומים מכח תכנית הבראה מקומית ומאותו מועד יחולו על העובדים הסכם 03' והסכם עידוד הצמיחה בלבד. השאלה שבפנינו הינה האם פעילות המשיבה שפורטה לעיל, נוגדת את האמור בהסכם 03' או שמא רשאית המשיבה לפעול כפי שפעלה במסגרת הפרורגטיבה הניהולית שלה. על פירושו של הסכם קיבוצי דנים דיני חוזים רגילים ובראש בראשונה ההוראה שעל פיה יפורש הסכם לפי אומד דעתם של הצדדים. רק מקום שאומד דעתם של הצדדים אינו עולה מההסכם עצמו, יתייחס בית הדין לנסיבות. יש לפרש הסכם בשלמות תוך זיקה לנוהג בענף העבודה ולכלל מערכת יחסי עבודה שבאותו ענף. בפרשנות הסכם קיבוצי יש להזקק להקשר התעשייתי ולפרשו לפי מבחן אובייקטיבי. המטרה היא לתת תוקף לרצונם האמיתי של הצדדים (בג"צ 306/86 מדינת ישראל נ. בית הדין הארצי ובניטה פ"ד מא' (2) 639. דב"ע מט/55-3 בשיסט נ. עירית קרית אתא פד"ע כא' 221. דב"ע מד/ 25-4 הסתדרות המחר נ. מדינת ישראל פד"ע טז' 117). על רקע נסיבות כריתתו של הסכם 03' אין אנו סבורים שמכח סעיף 13, ויתרו הרשויות המקומיות על זכותן לקבוע באופן חד צדדי - בכפוף לאמות מידה של סבירות ומידתיות - את אותם תנאי עבודה אשר על פי הדין והפסיקה נתונים להם מכח הפרורגטיבה הניהולית. על מנת להגיע למסקנה, כי המעסיק ויתר על זכותו זו, אמורים היו הדברים להקבע במפורש. בסעיף 13 נקבע כי יופסקו ההפחתות מתנאי העבודה מכח תכנית הבראה מקומית. במונח "תנאי עבודה" נכללים אותם נושאים וענינים אשר אין למעסיק הכח לשנותם במסגרת הפרורגטיבה הניהולית הנתונה לו. לדעתנו לעניין פרשנותם של המילים "תנאי עבודה" בהסכם 03' לו ניתן ללמוד באופן ישיר מהפרשנות שניתנה למילים אלו בחוק הסכמים קיבוציים. את הסכם 03' יש לפרש על רקע המצב הכלכלי שקדם לכריתתו. הצדדים ביקשו להגיע למצב בו לא תהא הרעה נוספת בשכרם ובתנאי עבודתם לאחר הקיצוץ בשכר מכח הסכם עידוד הצמיחה. הצדדים לא התכוונו לשנות או לגרוע מהעקרונות הבסיסיים ביחס לזכויות הצדדים, אשר מעוגנות בדין ובפסיקה. הדברים נכונים גם באשר לפרשנות ולמשמעות של סעיף 16 להסכם 99'. על רקע האמור נבחן את הרכיבים השונים שעניינם עומד להכרעה בפנינו. נציין, כי מתייחסים אנו לאותם רכיבים שיפורטו להלן כרכיבים אמיתיים ולא כפיקציה וכחלק מהשכר. לא הובאו בפנינו ראיות כי רכיבים אלו, כולם או חלקם, הינם חלק מהשכר של העובדים או מי מהם. ככל שקיימים נתונים אחרים, ביחס למי מהעובדים הרי שיש לנהוג כלפיהם בהתאם לפסיקה הרלוונטית. 6. לענין השעות הנוספות. בפסיקה עקבית של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי עבודת שעות נוספות, אינה זכות המגיעה לעובד והופכת במשך הזמן לחלק מתנאי עבודתו. הואיל וכך רשאי מעסיק לוותר על שעות נוספות בהן עבד העובד גם תקופה ארוכה (דב"ע מז/4-4 מדינת ישראל נ. ההסתדרות הכללית פד"ע יח' 303). נפסק כי הלכה זו תקפה גם מקום שמעסיק התחייב להעסיק את העובדים בשעות נוספות, כל עוד הם מועסקים בתפקידם. בין השאר נאמר כי ספק רב אם מלכתחילה תאמה הבטחה זו - להעסיק דרך קבע את העובדים בשעות נוספות - את תקנת הציבור וזאת מן הטעם שעיקר מטרתו של חוק שעות עבודה ומנוחה הוא למנוע עבודה בשעות נוספות. באותו עניין מדובר היה בהבטחה של עירייה ובית הדין הארצי בחן את ההבטחה זו על פי אמות המידה שנקבעו לעניין הבטחה שלטונית, מכח עקרונות המשפט הציבורי. בית הדין קבע כי המעסיק באותה פרשה רשאי היה להפסיק את עבודת השעות הנוספות של עובדיו (דב"ע מו/113-3 עיריית ת"א יפו נ. ניסן גפני ואח' פד"ע כ' 1). בפסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה זה לא מכבר, נקבעו הדברים הבאים מפי כב' סגנית הנשיא השופטת ברק - אוסוסקין: "הלכה פסוקה היא כי עבודה בשעות נוספות אינה בגדר זכות המגיעה לעובד וההופכת במשך הזמן לחלק מתנאי העבודה שהעובד יכול לכפות על מעבידו גם כשהוא אינו רוצה בעבודת שעות נוספות (תב"ע י-ם לה/ 16-9 אפרים זיזי - מ"י (לא פורסם); דב"ע מז/4-4 מ"י - ההסתדרות הכללית, פד"ע יח, 303 דב"ע מו/113-3 עירית תל-אביב יפו - ניסן גפני, פד"ע כ 1 דב"ע מט/ 138-3 חיים שוורץ - עירית תל-אביב יפו, פד"ע כא 174 סק (בש) 1047/02 מועצת פועלי אשקלון - עיריית שדרות (לא פורסם). היוזמה והסמכות להעסקה בשעות נוספות נתונות בידי המעביד. קרי, השעות הנוספות מוקצות לעובדים בהתאם לצרכי המעביד המשתנים מעת לעת במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו. במקרה שלפנינו, בהיות המשיב תאגיד סטטוטורי, כפוף הוא בעניין הקצאת השעות הנוספות לתקציב אשר נקבע לו." באותה פרשה בחן בית הדין את החלטת המעסיק לקצץ את מכסת השעות הנוספות במבחנים של סבירות ומידתיות ונוכח הפרורגטיבה הניהולית הנתונה למעסיק. בית הדין קבע כי החלטת המעסיק עמדה באמות מידה אלו. בהתחשב בפסיקה זו, אין אנו מוצאים עילה להתערב בהחלטת המבקשת בכל הכרוך בשינוי הנוהל בעניין עבודת השעות הנוספות, לרבות ההנחיה בדבר אי תשלום בגין שעות נוספות שלא יאושרו מראש. 7. באשר לכוננויות. סבורים אנו כי בעקרון גם ההחלטה בדבר הצורך בכוננויות ביחס לתפקיד מסויים והנוהל הכרוך בביצוע הכוננויות, הינם פרורגטיבה של המעסיק (ע"ע 300359/98 ד"ר סיגל נ. מדינת ישראל, פס"ד מיום 6.4.00). עם זאת במקרה דנן, אין בידינו לקבל את קביעתה הגורפת של המשיבה לפיה מבוטלות הדרישות לכוננות מכל מין וסוג. בהבדל מעבודה בשעות נוספות שהינה עבודה בפועל בשעות עבודה מוגדרות ובהסדר מגובש וממצה הנובע מהחוק, הרי שבכוננויות לא בהכרח קיימים נוהלים ברורים וענייננו בהסדרים חוזיים מסוגים שונים. הצורך בביצוע כוננות בתפקיד או במשרה מסויימת, יכול ויבוא מהסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, הסכם אישי - בכתב או בעל פה או נוהג. קיימים סוגים שונים של כוננויות - כוננות מינהלית, כוננות מקצועית, כוננות שהיא חלק בלתי נפרד מהתפקיד, כוננות שהיא נוספת למשרה הרגילה וכיוצא באלו כוננויות למיניהן (בג"צ 862/89 מנצ'ל נ. בית הדין הארצי לעבודה פד' מד (2) 37. דב"ע מט/ 5-7 מדינת ישראל נ. פרופסור מנצ'ל פד"ע כא' 75. בג"צ 752/89 ד"ר פרנקל נ. בית הדין הארצי לעבודה פד' מג (4) 485. דב"ע מז/ 9-7 ד"ר פרנקל נ. הממונה על תשלום הגמלאות פד"ע כ' 396). לא הוצגו בפנינו במהלך הדיון סוגי הכוננויות השונים או פירוט אחר בעניין זה. המשיבה לא טענה כי בדעתה להתייחס באופן ענייני לכל סוג או לכל משרה בנפרד. בנסיבות אלו סבורים אנו כי בהחלטתה הגורפת והכוללנית לביטול הכוננויות מכל מין וסוג, לא עמדה המשיבה באמות המידה של סבירות ומידתיות במסגרת הפרורגטיבה המינהלית. עם זאת רשאית המשיבה לבדוק ולבחון באופן פרטני תוך התייחסות לכל עובד ולכל משרה את הצורך בביצוע הכוננות וזאת כפי שיפורט בחלק האופרטיבי של פסק דין זה. 8. לעניין החזר הוצאות הרכב. באחד המקרים דן בית הדין הארצי לעבודה בהחלטה של ראש עיר להפסיק תשלום הוצאות רכב לעובדים וזאת לאור הגרעון התקציבי של אותה עירייה. ההחלטה עמדה בניגוד להסכם קיבוצי מפורש אשר קבע כי אין לפגוע בדמי אחזקת הרכב שמקבלים העובדים. כב' השופטת ארד קובעת, בהסתמך על פסיקה קודמת, כי כאשר תשלום בגין אחזקת רכב משולם כהחזר הוצאות - וזו ההנחה שבית הדין מניח באותו מקרה - הרי שרשאי המעסיק לשנות ולצמצם תשלום זה על מנת לצמצם את הוצאותיו וזאת במסגרת סמכותו לנהל את העסק. הכל בהעדר הוראה אחרת בחוק או בהסכם קיבוצי. כב' השופטת ארד, מציינת כי אלמלא התחייבות מפורשת של העירייה שלא לפגוע באחזקת הרכב של העובדים, רשאי היה ראש העיר להורות על ביטולו של רכיב זה וזאת בכפוף להידברות קודמת עם וועד העובדים. בית הדין מצביע על העובדה, כי מדובר היה על רכיב משמעותי בשכרם של עובדים רבים אשר קיצוצו יהווה שינוי כבד משקל בתמורה המשולמת להם. המסקנה באותו עניין הייתה כי הנחיית ראש העיר הייתה מנוגדת להסכם קיבוצי מפורש (עס"ק 001016/01 עיריית טבריה נ. הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פס"ד מיום 19.9.02). בתביעה אחרת קובע בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, על סמך הסכם 99' והסכם 03' כי רכיב אחזקת הרכב, הינו חלק אינטגרלי של המשכורת ובהיות רכיב זה חלק מתנאי עבודה, אין הרשות המקומית רשאית לפעול לעניין זה באופן חד צדדי (ס"ק 000125/03 הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים נ. עיריית לוד, פס"ד מיום 13.11.03). בענייננו טוענת המשיבה ובצדק, כי בהודעה שניתנה לעובדים לא דובר על הפסקת תשלומי אחזקת הרכב, אלא על הכוונה לבצע רה ארגון בנושא זה. במסגרת זו הורתה המשיבה לעובדים להגיש דו"ח וקבעה כי עובד שלא יחזיר את הדו"ח עד ליום 20.5.04, יופסקו לו תשלומי אחזקת הוצאות הרכב. הוסיפה המשיבה והודיעה כי לאחר ריכוז החומר, תקבע המשיבה קריטריונים להחזר הוצאות רכב אשר יתכן ויהיו שונים מהקריטריונים הקיימים כיום. במהלך הדיון בפנינו הוברר כי המבקש 2 הורה לעובדים שלא לשתף פעולה ולא להגיש את הדיווחים כמבוקש ע"י המשיבה. לאור עמדה זו של המשיבה לא מצאנו עילה להתערב בהחלטתה העקרונית לבדוק את מכלול נושאי אחזקת הרכב של עובדיה. לא מדובר בהחלטה לבטל רכיב זה. יחד עם זאת, מוצאים אנו לנכון לשנות את פרטי ההחלטה וזאת כמפורט בחלק האופרטיבי של פסק הדין. 9. לעניין הוספת סמנכ"לים ומנהלי חטיבה. מתגובת המשיבה עולה כי בחודש ינואר 04' נערך שינוי מבנה ארגוני ניהולי חלקי במשיבה כאשר מספר עובדים החלו בנוסף לתפקידם בעירייה, לשמש כרפרנטים לראש העירייה בתחומים שונים. מדובר בתפקיד נוסף לתפקיד אליו התקבלו וללא כל תוספת שכר. מטרת השינוי הינה לאפשר לראש העירייה מוטת שליטה גדולה יותר על האגפים בעירייה, על התקציב ועל ביצוע העבודה. מעמדת המבקשים לא הובהר מדוע המתינו המבקשים במשך כחצי שנה עד להגשת בקשתם בעניין זה. סעדים מסוג זה מן הראוי שיוגשו בסמוך לאחר מועד תחילת העבודה של אותם ממלאי תפקידים. מדובר איפוא, בשיהוי בלתי מוסבר. לא הוכח כדבעי כי השינוי הארגוני פוגע במי מהעובדים. לא שוכנענו כי מדובר במינויים שאינם עולים בקנה אחד עם דרישות הדין או ההנחיות הרלוונטיות של משרד הפנים. אין בפנינו נתונים מהם עולה, כי הדבר מנוגד להסכמים הקיבוציים החלים. נקבע כי מבנה יחידות ותנאי המינוי של האחראים עליהם, הינם במסגרת פרורגטיבת הניהול של כל מעסיק, כמו גם שינויים במבנה הארגוני של המעסיק (דב"ע נו/246-3 הסתדרות מדיצינית הדסה נ. ד"ר אורקן, פס"ד מיום 8.10.96. ע"ע 300248/98 אבן שושן נ. מדינת ישראל, פס"ד מיום 13.6.01). אנו דוחים את בקשת המבקשות בכל הכרוך במינויים האמורים. סיכום 10. נוכח כל האמור לעיל, הננו קובעים כדלקמן: א. החלטת המשיבה בדבר ביטול הכוננויות - מבוטלת. המשיבה רשאית לבצע בדיקה פרטנית של נושא הכוננויות ביחס לכל עובד ולכל משרה בנפרד. ב. המשיבה רשאית לבצע בדיקה פרטנית של נושא החזר הוצאות הרכב ביחס לכל עובד ולכל משרה בנפרד והכל כמפורט בסעיף 3 להודעת מנכ"ל העירייה מיום 2.5.04 (סעיף 4 לעיל). המועד האחרון שנקבע בסעיף 3 הנ"ל להחזרת הדו"ח (20.5.04) נדחה ונקבע ליום 20.8.04. ג. על המבקשים ועל העובדים לשתף פעולה באופן מלא עם המשיבה בבדיקות אלו, לרבות הגשת דו"חות כדרישת המשיבה. לאור הגרעון הכספי ההולך ומתרחב של המשיבה, תבוצענה בדיקות אלו בהקדם. ככל שיתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים באשר למסקנות אותן בדיקות, יפעלו הצדדים על פי ההוראות ליישוב חילוקי דעות הכלולות בהסכמים החלים והכל בתום לב וכמתחייב מיחסי העבודה הקיבוציים. ד. אנו דוחים את יתר בקשותיהם של המבקשים. הואיל ומדובר בסכסוך קיבוצי אין אנו עושים צו להוצאות. ארגון עובדים