פגיעה בכף הרגל - כמה אחוזי נכות ? אחוזי נכות רפואית בגין פגיעה בכף הרגל : קובעים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. לפי סעיף 49 לתקנות הביטוח לאומי, בגין מצב רפואי של פגיעה בכף הרגל, שבירת כף הרגל: אחוזי הנכות הם בין 0 לבין 30 אחוזים. חשוב לציין כי ועדה רפואית או מומחה רפואי יכולים להשתמש במספר סעיפי ליקוי ו/או להפעיל סעיף ליקוי באופן חלקי. להלן מובא הסעיף במלואו: 49. כף הרגל (1) רגל שטוחה PES PLANUS - PES VALGUS חד או דו-צדדית א. בכל הדרגות, אך התנועות במפרקי כף הרגל חפשיות; אין כיווץ-שרירים 0% ב. בצורה בינונית - ישנה הגבלה בתנועות בפרקי הטרסוס 10% ג. בצורה קשה - קיים כיווץ-שרירים ו-CALLOSITAS נרחבים 20% (2) PES CAVUS חד או דו-צדדית א. בצורה קלה, התנועות בפרקי כף הרגל חופשיות 0% ב. עם כיווץ קבוע (CLAWING) של האצבעות והגבלה בתנועות מפרק כף הרגל 10% ג. הדפורמציה המתוארת בסעיף-קטן ב בצורה יותר קשה ועם CALLOSITAS נרחבים 15% ד. בצורה קשה מאד 20% ה. TALIPES CAVOVARUS קשה 30% ו. הגבלת התנועות בפרקי כף הרגל; SUBTALAR JOINT או JOINTS TARSAL עם דפורמציה או כאבים 20% (3) קשיון נוח של פרקי ה-TARSUS כגון אחרי TRIPLE ARTHRODESIS 10% (4) METATARSALGIA טראומטית אחרי דפורמציה של הקשת הרחבית 10% (5) קטיעה לפי LISFRANC או לפי CHOPART עם נטיה לעמדת EQUINUS 30% (6) קטיעה כמתוארת בסעיף-קטן (5) לאחר ארטרודזיס בתנוחה נוחה. 25% (7) קטיעה TRANSMETATARSAL 25% ##כיצד נקבעת דרגת נכות רפואית בגין פגיעה בכף רגל## מהם השיקולים והקביעות שעל בסיסם נקבעת דרגת נכות רפואית בגין פגיעה בכף רגל בתביעות נזיקין ובביטוח הלאומי? על פי המתואר בהליכים המשפטיים, דרגת הנכות נקבעת בהתאם לממצאי מומחים רפואיים, הסכמות בין צדדים או החלטות ועדות רפואיות, תוך בחינת הגבלת התנועה, ממצאי ניתוחים, צלקות אסתטיות והפעלת תקנות ספציפיות כגון תקנה 15. ניתוח המקרים מלמד כי שיעורי הנכות משתנים בהתאם לקיומו של קשר סיבתי, היקף הפגימה התפקודית ומידת ההשפעה על כושר הפעולה. ##הערכת נכות אורתופדית ואסתטית בגין פגיעה בכף רגל שמאל## במסגרת הליך ##ת"א 35081/04 (שלום תל אביב - יפו)## עלתה שאלת הערכת הנכות שנותרה בעקבות פגיעה בכף רגל שמאל, הן בהיבט האורתופדי והן בהיבט הפלסטי-אסתטי. באותו מקרה, נבחנה חוות דעתו של מומחה רפואי אשר העריך את הנכות שנותרה לפגוע בשני רכיבים נפרדים: הערכה ראשונה נקבעה עבור הפגימות האורתופדיות בכף הרגל בשיעור של חמישה אחוזי נכות (5%), והערכה שניה ניתנה עבור צלקות בכף הרגל בשיעור של שניים וחצי אחוזים (2.5%). מן הנתונים עולה כי המומחה הרפואי לא נקרא לחקירה נגדית על חוות דעתו על ידי מי מהצדדים. בהיעדר חקירה נגדית שתערער את מסקנותיו, נותרו קביעותיו על כנן כבסיס להכרעה השיפוטית. מקרה זה מדגים מצב שבו פגיעה פיזית בכף הרגל מותירה שתי נכויות נפרדות בעלות אופי שונה לחלוטין – נכות אורתופדית המשקפת פגימה במבנה או בתפקוד כף הרגל, ולצידה נכות פלסטית-אסתטית בגין הצלקות שנותרו באזור הפגיעה. היעדר חקירה נגדית קיבע את ממצאי המומחה במלואם. ##קביעת נכות בהסכמת הצדדים בתביעות נזיקין## במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 2580-04-25 (שלום קריות)## נדונה פגיעה בכף רגל שמאל במסגרת פסק דין בתביעת נזיקין. על פי המתואר בתיק זה, קביעת הנכות הרפואית לא נשענה על הכרעה שיפוטית בין חוות דעת סותרות, אלא התבססה על הסכמה שהושגה בין הצדדים להליך. לפי המפורט בתיק, ההסכמה שהושגה קבעה כי בגין הפגיעה בכף רגל שמאל תועמד הנכות הרפואית על שיעור של שנים עשר וחצי אחוזים (12.5%). נתון זה ממחיש כי במסגרת תביעות נזיקין, הצדדים עשויים להגיע להסכמות דיוניות או מהותיות באשר לשיעור הנכות הרפואית הנובעת מן החבלה בכף הרגל, ובכך לייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית ממושכת בנושא זה. ##בחינת קשר סיבתי והפעלת תקנה 15 בוועדות רפואיות## סוגיה מורכבת לעניין קביעת נכות עלתה בהליך ##ב"ל 38534-12-21 (אזורי לעבודה ירושלים)##, אשר עסק בערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי בעניין פגיעה בכף רגל שמאל ובברך שמאל. על פי המתואר בתיק, התעוררה סתירה מהותית בין קביעות הוועדה בנוגע לקשר הסיבתי לבין מסקנתה הסופית בדבר שיעור הנכות. הוועדה הרפואית קבעה מחד גיסא כי קיים קשר סיבתי בין מצבו של הנפגע לבין התאונה, אך מאידך גיסא קבעה כי "אין נכות" בכף רגלו השמאלית של הנפגע בגין החבלה. במקביל לכך, נרשם כי לאחר הפעלת ##תקנה 15## הועמדה דרגת נכותו של המערער על שיעור של 13.34%. בית הדין האזורי לעבודה הורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים לצורך בחינה מחדש של דרגת הנכות בגין הפגיעה בכף רגל שמאל ובברך שמאל, נוכח הקביעה כי אין נכות חרף קיומו של קשר סיבתי מוכר לתאונה. ##נכויות זמניות ונכות צמיתה בפגיעות קרסול וכף רגל## במסגרת הליך ##ת"א 4380-09-09 (שלום הרצליה)## נדונה פגיעה בקרסול רגל שמאל ובכף הרגל עקב תאונת דרכים. המקרה ממחיש את ההבחנה בין תקופות אי-כושר ונכויות זמניות לבין קביעת נכות רפואית יציבה וקבועה. על פי הנתונים המתוארים בתיק, המוסד לביטוח לאומי קבע לנפגע נכויות זמניות ונכות צמיתה במסלול מדורג: 1. נקבעה נכות זמנית בשיעור מלא של 100% לתקופה קצרה מיום 15.12.08 ועד ליום 18.12.08 (תקופה של 4 ימים). 2. בהמשך, ועדה רפואית מיום 17.12.09 קבעה לנפגע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% בגין הפגיעה בקרסול רגל שמאל, כאשר תחולת הנכות הקבועה נקבעה החל מיום 1.1.10. תיק זה משקף את האופן שבו דרגת הנכות נקבעת תחילה כזמנית לתקופת ההחלמה המיידית שלאחר התאונה, ובהמשך מתגבשת לכדי נכות קבועה בשיעור של עשרה אחוזים. ##הערכת נכות לאחר התערבות כירורגית בכף הרגל וחישוב משוקלל## במקרה שנדון בהליך ##ת"א 22190-05-20 (המחוזי תל אביב - יפו)## נבחנה קביעת נכות רפואית בעקבות תאונת דרכים, שבה עברה הנפגעת ניתוח לקיבוע ותיקון רצועה בכף רגל ימין. בתיק זה מונה מומחה רפואי אשר פירט את הנכויות השונות שנותרו אצל הנפגעת בתחומים שונים וקבע את שיעוריהן: 1. נכות בשיעור 5% עקב הגבלה קלה בחלק מתנועות שורש כף היד. 2. נכות רפואית בשיעור של 5% עקב מצב לאחר ניתוח בכף רגל ימין עם הגבלה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי והתנועות. 3. נכות בשיעור 5% עקב צלקות מכערות במידה קלה מאוד בשורש כף היד ובכל כף רגל ימין. על בסיס צירוף הפגימות הללו – הגבלת התנועה לאחר הניתוח בכף הרגל, הפגיעה בשורש כף היד והצלקות המכערות בשני האיברים – נקבע כי שיעור הנכות הרפואית הכולל בתחום האורתופדי יעמוד על 14.3%. מקרה זה מבהיר כי ניתוח לקיבוע ותיקון רצועה בכף הרגל, המותיר הגבלה קלה מאוד בכושר הפעולה הכללי והתנועות, עשוי להצדיק קביעת נכות רפואית עצמאית בשיעור של חמישה אחוזים, המצטרפת בחישוב משוקלל לנכויות נוספות כגון צלקות והגבלות תנועה באיברים אחרים. ביחס לאזכור ##ת"א 67033-03-19 (שלום ירושלים)##, על פי כללי הניתוח, בהיותו פסק הדין הראשון ברצף אזכורים ללא טקסט מפריד, הוא מהווה נקודת סיום לרצף התיקים הנדונים, בעוד שמשאר האזכורים העוקבים ברצף מתעלמים לחלוטין. ##צעדים מעשיים לניהול תביעה בגין פגיעה בכף רגל## 1. תיעוד רציף ומלא של ההליך הטיפולי והכירורגי: חובה לשמור כל מסמך המעיד על ניתוחים (כגון ניתוחי קיבוע ותיקון רצועה), טיפולים ותקופות אי-כושר, לצורך הוכחת נכויות זמניות וצמיתות. 2. דרישת התייחסות נפרדת לכל סוגי הפגימות: בעת בדיקה על ידי מומחה רפואי או ועדה, יש להקפיד על בדיקה נפרדת של הפן האורתופדי (הגבלות תנועה ופגיעה בכושר הפעולה) ושל הפן הפלסטי (צלקות מכערות בכף הרגל). 3. בחינת הצורך בחקירת מומחה בית המשפט: ככל שחוות דעת המומחה אינה משקפת נאמנה את חומרת המגבלה או הצלקות, יש לשקול זימונו לחקירה נגדית; אי-חקירת המומחה מותירה את ממצאיו כקביעה עובדתית מוצקה. 4. מעקב אחר קביעות הוועדות הרפואיות ובחינת קשר סיבתי: במקרים שבהם ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי מכירה בקשר סיבתי לחבלה אך קובעת "אין נכות", יש לפעול להגשת ערעור להחזרת הדיון לצורך בחינה מחודשת. 5. בדיקת זכאות להפעלת תקנה 15: יש לבחון האם נסיבות המקרה והפגיעה התפקודית מצדיקות את הגדלת דרגת הנכות באמצעות הפעלת תקנה זו במסגרת הביטוח הלאומי. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם פגיעה בכף הרגל מזכה בנכות אורתופדית בלבד? ##ת:## לא. כפי שעלה בהליכים כגון ##ת"א 35081/04 (שלום תל אביב - יפו)## ו-##ת"א 22190-05-20 (המחוזי תל אביב - יפו)##, פגיעה בכף הרגל עשויה לזכות הן בנכות אורתופדית בגין הגבלת תנועות ופגיעה בכושר הפעולה והן בנכות פלסטית-אסתטית בגין צלקות שנותרו עקב החבלה או הניתוח. ##ש:## מה משמעות ההחלטה שלא לחקור מומחה רפואי על חוות דעתו? ##ת:## על פי המתואר ב-##ת"א 35081/04 (שלום תל אביב - יפו)##, כאשר מומחה רפואי אינו נקרא לחקירה נגדית על חוות דעתו, נותרות הערכותיו וקביעותיו הרפואיות בנוגע לשיעורי הנכות כפי שניתנו, ללא שינוי או ערעור. ##ש:## האם ועדה רפואית יכולה לקבוע שאין נכות חרף קיומו של קשר סיבתי לתאונה? ##ת:## מקרה כזה אירע ב-##ב"ל 38534-12-21 (אזורי לעבודה ירושלים)##, שבו הוועדה הכירה בקשר סיבתי בין התאונה למצב הנפגע אך קבעה "אין נכות" בכף רגל שמאל; עניין זה הוביל להחזרת התיק לוועדה לבחינה מחדש של דרגת הנכות. ##ש:## כיצד מוגדרת נכות לאחר ניתוח קיבוע ותיקון רצועה בכף הרגל? ##ת:## במסגרת ##ת"א 22190-05-20 (המחוזי תל אביב - יפו)##, מומחה רפואי קבע נכות בשיעור של 5% בגין מצב לאחר ניתוח לקיבוע ותיקון רצועה בכף רגל, אשר לווה בהגבלה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי והתנועות.נכותשאלות משפטיותאחוזי נכותרגליים