## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת: גב' _________ ת.ז. _________, המתגוררת ברחוב _________, אשר נרשמה ללימודים אצל הנתבעת. 2. הנתבעת: האוניברסיטה הפתוחה, מוסד אקדמי הפועל בישראל, אשר משרדיה הראשיים ממוקמים ברחוב _________. ## ב. הסעד המבוקש ## כבוד בית המשפט מתבקש ליתן את הסעדים הבאים: 1. להורות לנתבעת להשיב לתובעת את הסכום של 8,455 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, המהווה את החלק היחסי של שכר הלימוד ששולם עבור שנת הלימודים השנייה בקורס "אדריכלות ועיצוב פנים", אשר לא נוצלה על ידי התובעת. 2. להצהיר כי התובעת זכאית להשלים את שנת הלימודים השנייה בקורס "אדריכלות ועיצוב פנים" אצל הנתבעת, ללא תשלום נוסף, וזאת בתוך תקופה של שלוש שנים ממועד מתן פסק הדין. 3. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 1. התובעת נרשמה ללימודים אצל הנתבעת בקורס "אדריכלות ועיצוב פנים", אשר משכו שנתיים ושכר הלימוד בגינו עמד על סך של 16,910 ₪. 2. התובעת השלימה את שנת הלימודים הראשונה ושילמה את מלוא שכר הלימוד עבור שתי שנות הלימודים. 3. במהלך שנת הלימודים השנייה, נאלצה התובעת להפסיק את לימודיה עקב נסיבות בלתי צפויות ודחופות שחייבו אותה לנסוע לקנדה לצורך השלמת עבודה בפרויקט שיווקי שהוקפא בעבר. 4. התובעת פנתה לנתבעת בבקשה להפסיק את לימודיה ולקבל החזר יחסי של שכר הלימוד ששולם עבור שנת הלימודים השנייה, אך בקשתה נדחתה על ידי הנתבעת בטענה כי חלפו למעלה מ-6 מפגשים. 5. התובעת פנתה לוועדת חריגים של הנתבעת, אך פנייתה נדחתה באופן סתמי וללא התייחסות לנסיבות המיוחדות של המקרה. 6. עילת התביעה נולדה במועד דחיית בקשתה של התובעת להחזר כספי על ידי הנתבעת, וביתר שאת במועד דחיית פנייתה לוועדת החריגים. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 1. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה נובעת מסכום התביעה, אשר אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכותו של בית משפט השלום. 2. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת ממקום מגוריה של התובעת ו/או ממקום מושבה של הנתבעת, ו/או ממקום יצירת ההתקשרות בין הצדדים. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת תום הלב בקיום חוזה ## 1. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק עת סירבה להחזיר לתובעת את החלק היחסי של שכר הלימוד ששולם, וזאת על אף הנסיבות המיוחדות והבלתי צפויות שאילצו את התובעת להפסיק את לימודיה, ובכך התעלמה מעקרונות יסוד של הגינות וצדק החלים על צדדים לחוזה. 2. התנהלות הנתבעת, אשר התבצרה בעמדתה הפורמלית לפיה חלפו 6 מפגשים, מבלי לבחון לעומק את מהות הנסיבות שגרמו להפסקת הלימודים, מהווה הפרה של חובת תום הלב בקיום חוזה, שכן היא אינה מאפשרת גמישות והתאמה למצבים בלתי צפויים. 3. הנתבעת, כמוסד אקדמי גדול ובעל משאבים, הייתה צריכה לנהוג בסבירות ובהגינות כלפי התובעת, שהיא צרכנית שירותיה, ולא לדבוק בפרשנות דווקנית של תנאי ההסכם באופן שפוגע באופן בלתי מידתי בזכויותיה של התובעת. 4. סירובה של הנתבעת להכיר בנסיבות החריגות של התובעת, ובפרט בנסיעתה הדחופה לקנדה לצורך השלמת פרויקט עבודה, מעיד על חוסר התחשבות ועל התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם ציפיות סבירות מצד מוסד חינוכי כלפי תלמידיו. 5. הנתבעת, בהתנהלותה, לא פעלה לקידום מטרת החוזה באופן הדדי, אלא התמקדה אך ורק בשמירה על האינטרסים הצרים שלה, תוך התעלמות מוחלטת מהנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מאי-החזר שכר הלימוד עבור שירות שלא קיבלה. ## חוזה אחיד ותנאים מקפחים ## 6. ההסכם שנחתם בין התובעת לנתבעת מהווה חוזה אחיד, שכן תנאיו נקבעו מראש על ידי הנתבעת, שהיא ספק השירות, ונועדו לשמש לחוזים רבים עם לקוחות בלתי מסוימים, מבלי שלתובעת הייתה אפשרות ממשית לנהל משא ומתן על תנאיו. 7. התנאי הקובע כי לאחר 6 מפגשים לא ניתן לבטל הרשמה ולקבל החזר, מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, שכן הוא שולל או מגביל באופן בלתי סביר את זכותה של התובעת לבטל את ההתקשרות ולקבל החזר כספי במקרה של נסיבות בלתי צפויות. 8. תנאי זה מטיל נטל בלתי סביר על התובעת, שכן הוא אינו מאפשר לה גמישות כלשהי במקרה של שינוי נסיבות מהותי, ובכך הוא מגן באופן מוגזם על האינטרסים של הנתבעת על חשבון זכויותיה הלגיטימיות של התובעת. 9. הנתבעת, כגוף כלכלי גדול, ניצלה את מעמדה העדיף ואת פערי הכוחות בינה לבין התובעת, על מנת לכפות עליה תנאים דרקוניים שאינם מאפשרים לה לצאת מההתקשרות גם במקרים מוצדקים, ובכך פגעה בעקרון ההגינות החוזית. 10. הפסיקה הכירה בכך שתנאים בחוזים אחידים המגבילים באופן גורף את זכות הביטול של צרכנים, עלולים להיחשב כמקפחים, במיוחד כאשר הם אינם מאפשרים התחשבות בנסיבות אישיות וחריגות של הצרכן. ## עשיית עושר ולא במשפט ## 11. הנתבעת מחזיקה בידיה סכום של 8,455 ₪, המהווה את החלק היחסי של שכר הלימוד ששולם עבור שנת הלימודים השנייה, מבלי שסיפקה לתובעת את השירותים המקבילים, ובכך התעשרה שלא כדין על חשבונה של התובעת. 12. התובעת שילמה את מלוא שכר הלימוד מראש, מתוך ציפייה לקבל את מלוא שירותי הלימודים, אך עקב נסיבות שאינן בשליטתה, לא יכלה לממש את זכותה לשנת הלימודים השנייה, ולכן אין זה צודק שהנתבעת תמשיך להחזיק בכספים אלו. 13. עקרון עשיית עושר ולא במשפט קובע כי אדם שקיבל נכס או שירות מאדם אחר שלא על פי זכות שבדין, חייב להשיב את השווי של מה שקיבל, ובמקרה זה, הנתבעת קיבלה כספים עבור שירות שלא סופק. 14. אין כל הצדקה משפטית או מוסרית לכך שהנתבעת תמשיך להחזיק בכספים ששולמו לה עבור שירות שלא ניתן, במיוחד כאשר התובעת פעלה בתום לב וניסתה להגיע להסדר הוגן. 15. השבת הכספים לתובעת תמנע התעשרות בלתי מוצדקת של הנתבעת ותשיב את המצב לקדמותו, תוך שמירה על עקרונות הצדק וההגינות בין הצדדים. ## טעות והטעיה ## 16. התובעת התקשרה בהסכם הלימודים מתוך טעות יסודית באשר לאפשרותה להשלים את מלוא שתי שנות הלימודים, טעות שנבעה מנסיבות בלתי צפויות שנוצרו לאחר חתימת ההסכם ואשר לא הייתה יכולה לצפותן מראש. 17. הנתבעת, בהתנהלותה, לא הבהירה לתובעת באופן מספק את המשמעות הדרקונית של סעיף הביטול, ובכך יצרה מצג שווא לפיו קיימת גמישות מסוימת במקרים חריגים, מצג שהתברר כלא נכון. 18. לו הייתה התובעת מודעת למשמעות המלאה והבלתי מתפשרת של סעיף הביטול, ולכך שגם במקרים חריגים לא יינתן החזר, ייתכן שלא הייתה מתקשרת בהסכם מלכתחילה או הייתה פועלת באופן שונה. 19. הנתבעת, כמוסד חינוכי, חבה חובת גילוי מוגברת כלפי תלמידיה, ובכלל זה חובה להבהיר באופן ברור וחד משמעי את כל תנאי ההתקשרות, ובמיוחד את אלו המגבילים זכויות יסוד של התלמיד. 20. אי-הבהרה מספקת של תנאי הביטול, ובפרט של היעדר הגמישות במקרים חריגים, מהווה הטעיה במחדל, אשר פגעה ביכולתה של התובעת לקבל החלטה מושכלת ומבוססת. ## כשלון תמורה מלא או חלקי ## 21. התובעת שילמה את מלוא שכר הלימוד עבור שתי שנות לימוד, אך קיבלה תמורה חלקית בלבד, שכן לא השלימה את שנת הלימודים השנייה, ובכך נגרם לה כשלון תמורה חלקי. 22. כשלון התמורה נובע מכך שהנתבעת לא סיפקה את מלוא השירותים שהתחייבה לספק על פי ההסכם, שכן התובעת לא יכלה להשתתף בשנת הלימודים השנייה עקב נסיבות חיצוניות. 23. במצב של כשלון תמורה, בין אם מלא ובין אם חלקי, קמה לתובעת זכות לקבל בחזרה את החלק היחסי של התשלום ששולם עבור התמורה שלא ניתנה, וזאת על מנת למנוע התעשרות שלא כדין של הנתבעת. 24. הנתבעת אינה יכולה לטעון כי סיפקה את מלוא התמורה, שכן התובעת לא נהנתה בפועל משירותי הלימודים של השנה השנייה, ולכן יש להשיב לה את הכספים ששולמו עבור שירות זה. 25. עקרונות הצדק וההגינות מחייבים כי צד לחוזה שלא קיבל את מלוא התמורה שהובטחה לו, יהיה זכאי להשבת הכספים ששילם עבור התמורה החסרה. ## סבירות ומידתיות בהפעלת שיקול דעת ## 26. הנתבעת, כמוסד ציבורי למחצה, מחויבת להפעיל את שיקול דעתה באופן סביר ומידתי, גם כאשר היא פועלת במסגרת חוזית, ובפרט כאשר מדובר בבקשות חריגות של תלמידים. 27. סירובה הגורף של ועדת החריגים של הנתבעת להתייחס לנסיבות המיוחדות של התובעת, ולהסתפק בתשובה סתמית, מעיד על הפעלת שיקול דעת בלתי סביר ובלתי מידתי. 28. הנתבעת הייתה צריכה לבחון את נסיבות המקרה של התובעת באופן פרטני, ולהתחשב בכך שמדובר בנסיעה דחופה לצורך עבודה, ולא בביטול לימודים שרירותי, ובכך לנהוג בהגינות כלפיה. 29. הפעלת שיקול דעת נוקשה ובלתי מתפשר, שאינו מאפשר כל גמישות במקרים חריגים, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות המינהל התקין וההגינות המצופים ממוסד בסדר גודל של הנתבעת. 30. הנתבעת, בהתנהלותה, לא איזנה כראוי בין האינטרסים שלה לבין האינטרסים הלגיטימיים של התובעת, ובכך פעלה באופן בלתי סביר ובלתי מידתי. ## פרשנות חוזה ## 31. יש לפרש את תנאי ההסכם, ובפרט את סעיף הביטול, באופן המקיים את עקרון תום הלב וההגינות, ובאופן המאפשר גמישות במקרים חריגים ובלתי צפויים, ולא באופן דווקני ונוקשה. 32. פרשנות תכליתית של ההסכם צריכה להביא בחשבון את מטרת ההתקשרות, שהיא מתן שירותי לימודים, ואת העובדה שהתובעת לא קיבלה את מלוא השירותים ששילמה עבורם. 33. במקרה של ספק בפרשנות חוזה אחיד, יש לפרש את התנאים לרעת המנסח, קרי הנתבעת, וזאת על מנת להגן על הצד החלש בהתקשרות, קרי התובעת. 34. אין לפרש את סעיף הביטול כסעיף השולל באופן מוחלט כל אפשרות להחזר כספי, גם במקרים של כוח עליון או נסיבות בלתי צפויות שאינן בשליטת התלמיד, שכן פרשנות כזו אינה סבירה. 35. פרשנות ההסכם צריכה לשקף את הציפיות הסבירות של הצדדים, ואין זה סביר שהתובעת ציפתה כי במקרה של נסיבות דחופות ובלתי צפויות, היא תאבד את מלוא שכר הלימוד ששילמה עבור שירות שלא קיבלה. ## נסיבות בלתי צפויות וכוח עליון ## 36. נסיעתה של התובעת לקנדה לצורך השלמת פרויקט עבודה שהוקפא, מהווה נסיבה בלתי צפויה וחריגה, אשר לא הייתה יכולה להיצפות מראש בעת חתימת ההסכם. 37. נסיבות אלו, אשר אילצו את התובעת להפסיק את לימודיה, דומות במהותן למצבי כוח עליון, המצדיקים סטייה מתנאי חוזה נוקשים והתאמתם למציאות המשתנה. 38. הנתבעת הייתה צריכה להתחשב בנסיבות אלו, ולא לדבוק בפרשנות פורמלית של ההסכם, שכן הדבר פוגע בעקרונות הצדק וההגינות. 39. הפסיקה הכירה בכך שבמקרים של שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי, יש מקום לבחון מחדש את תנאי החוזה ולהתאימם למציאות החדשה, על מנת למנוע עיוות דין. 40. התובעת פעלה בתום לב מוחלט, וניסתה למצוא פתרון הוגן למצב שנוצר, ולכן אין להעניש אותה על נסיבות שאינן בשליטתה. ## חובת הקטנת נזק ## 41. הנתבעת, כמוסד חינוכי, חבה חובה להקטין את נזקיה של התובעת, ולא להחמיר אותם על ידי סירוב גורף להחזיר את שכר הלימוד ששולם. 42. הנתבעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק כלשהו כתוצאה מהפסקת לימודיה של התובעת, שכן הקורס המשיך להתקיים והיא לא נשאה בהוצאות נוספות בגין התובעת. 43. במצב שבו התובעת לא ניצלה את שירותי הלימודים של השנה השנייה, הנתבעת חסכה בעלויות תפעוליות מסוימות, ולכן אין כל הצדקה להמשיך ולהחזיק במלוא שכר הלימוד. 44. הנתבעת יכלה להציע לתובעת פתרונות חלופיים, כגון הקפאת לימודים או זיכוי עתידי, אך בחרה לדחות את בקשתה באופן גורף, ובכך לא פעלה להקטנת הנזק. 45. חובת הקטנת הנזק חלה על שני הצדדים לחוזה, ובמקרה זה, הנתבעת לא עמדה בחובה זו, ובכך החמירה את נזקיה של התובעת. ## זכות לחינוך ונגישות ## 46. הנתבעת, כמוסד אקדמי, נושאת באחריות חברתית לקדם את זכות הציבור לחינוך ונגישות להשכלה, ולא להציב בפני תלמידים מכשולים בלתי סבירים. 47. סירובה של הנתבעת להחזיר את שכר הלימוד, או לאפשר הקפאת לימודים בתנאים הוגנים, פוגע בזכותה של התובעת להשלים את לימודיה בעתיד, ובכך מגביל את נגישותה להשכלה. 48. מוסד חינוכי צריך לנהוג בגמישות ובהתחשבות כלפי תלמידיו, ובמיוחד במקרים של נסיבות אישיות קשות, על מנת לאפשר להם להמשיך במסלול הלימודים. 49. הנתבעת, בהתנהלותה, לא פעלה לקידום זכותה של התובעת לחינוך, אלא התמקדה אך ורק בשמירה על האינטרסים הכלכליים שלה, ובכך פגעה בתכליתה כמוסד אקדמי. 50. מתן אפשרות לתובעת להשלים את לימודיה בעתיד, ללא תשלום נוסף, יהווה פתרון הוגן ומידתי, אשר יאפשר לה לממש את זכותה לחינוך וימנע ממנה נזק בלתי הפיך. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.אוניברסיטהכתב תביעהמסמכיםהשכלה גבוהה