תביעה נגד האוניברסיטה הפתוחה

פסק דין התובעת נרשמה ללימודים אצל הנתבעת בקורס "אדריכלות ועיצוב פנים". משך הקורס הוא שנתיים ושכר הלימוד 16,910 ₪. התובעת השלימה שנת לימודים אחת ובשנה השניה ביקשה להפסיק את הלימודים משום שלדבריה היא היתה חייבת ליסוע לקנדה להשלים עבודה בפרוייקט שהוקפא, עקב המצב הכלכלי הקשה בעולם, לתקופה בלתי ידועה. לדברי התובעת היא קיבלה הודעה שההקפאה הסתיימה לכן היא נדרשה לשוב לקנדה להשלים את עבודתה בשיווק הפרוייקט. התובעת, ששילמה את כל שכר הלימוד, ביקשה מהנתבעת שלא להשלים את שנת הלימודים השניה ולקבל בחזרה את החלק היחסי של מה ששילמה, ואולם הנתבעת סירבה, ועדיין מסרבת, להחזיר את התשלום כיון שלדבריה התובעת עצמה חתמה על תנאי לימוד הכוללים תנאי לפיו לאחר 6 מפגשים לא ניתן לבטל הרשה ולקבל החזר. התובעת השלימה 26 מפגשים. התובעת עצמה מודעת לכך שהיא חתמה על מסמך כאמור ואולם לדבריה קיימת ועדת חריגים אליה היא פנתה אך הועדה לא התייחסה כלל לחריגות של המקרה שלה ונתנה תשובה סתמית לפיה, אחרי 6 מפגשים אין החזר תשלום. התובעת טענה עוד כי מדובר בחוזה אחיד בינה להין הנתבעת שהיא גוף כלכלי גדול. נציג הנתבעת חזר על טענות הנתבעת והסביר כי הנתבעת מכלכלת צעדיה ומחליטה אילו קורסים לפתוח לפי מספר הנרשמים. לכן לדבריו לא ניתן לבטל רישום בניגוד למה שסוכם מראש כיון שהדבר יביא לחוסר יכולת תכנון. אמנם קיימת ועדת חריגים, אך המקרים המאושרים על ידה הם מחלות קשות של הלומד או בן משפחה מדרגה ראשונה. נציג הנתבעת טען עוד כי המכתב שצירפה התובעת להוכיח את נחיצות נסיעתה לקנדה לא אומר את מה שטוענת התובעת שהוא אומר. במכתב זה הוצע לנתבעת לחזור ולשווק את הפרוייקט אך לא נכתב שהיא מחוייבת לחזור. התובעת היתה רשאית שלא לחזור ולהשלים את לימודיה אך היא בחרה לחזור ולא מגיע לה החזר על כך. לאחר עין בטענות הצדדים נראה לי כי הדין עם הנתבעת. התובעת חתמה על הסכם מפורש הקובע את אפשרויות הביטול וקבלת החזר. הסדר זה גם הגיוני שכן הוא מאפשר לנתבעת, המפעילה קורסים רבים, לתכנן את צעדיה ולהחליט אילו קורסים יפתחו בהתאם למספר הנרשמים. גם הטענה לפיה המכתב שצירפה התובעת להוכיח את נחיצות חזרתה לקנדה, לא מוכיח שהתובעת היתה חייבת לעשות זאת, נכונה. כל שנכתב במכתב הוא שמוצע לתובעת לחזור ולהשלים את הפרוייקט שהיא שיווקה מתחילתו. אין ללמוד ממכתב זה שאי חזרה משמעותה הפרת הסכם מצד התובעת. חרף האמור, אני חוזר על הצעתי, שהיא בגדר המלצה בלבד, לפיה הנתבעת תשמור לתובעת זכות למשך 3 שנים מהיום לחזור ולהשלים את השנה השניה ללימודים ללא תשלום. לאור האמור התביעה נדחית. ובנסיבות הענין אין צו להוצאות. השכלה גבוההאוניברסיטה