באילו מקרים ניתן להגיש תביעה נגד בית חולים קפלן ? להלן סקירה משפטית בנושא תביעות רשלנות רפואית נגד בית חולים קפלן ברחובות: ##(1) קפלן תביעות - האם בית חולים קפלן מהווה אישיות משפטית ?## בת"א 1666/05 הוגשה תביעה, בית היתר נגד בית חולים קפלן. לטענת התובעים, התרשלו הנתבעים באבחון מצבה של התובעת ובאופן הטיפול בה וכתוצאה מהתרשלותם זו היא נותרה בנכות צמיתה, גופנית ומנטלית, של 100%, מרותקת לכסא גלגלים ונזקקת לטיפול סיעודי מורכב ורציף במוסד מתאים, בכל שעות יממה, למשך שארית חייה. הנתבעים העלו בכתב הגנתם ובסיכומיהם טענה לפיה יש למחוק את התביעה כנגד בית חולים קפלן, שכן אינו מהווה אישיות משפטית ועל כן אין ביכולתו לתבוע ולהיתבע. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שבי"ח קפלן נמצא בבעלותה ו/או בהחזקתה ו/או בפיקוחה של שירותי בריאות כללית אשר הינה אישיות משפטית מאוגדת כחוק, ובזמנים הרלבנטיים לתביעה החזיקה ותפעלה את בי"ח קפלן; והעסיקה, בין היתר, צוות רפואי אשר שירת בביה"ח וטיפל גם בתובעת. ככזו, נושאת שירותי בריאות כללית באחריות ישירה ו/או שילוחית, בין היתר, למעשיהם ומחדליהם של עובדי בית חולים קפלן, בית המשפט קיבל את הבקשה למחוק את בית חולים קפלן כנתבע בהליך, מהטעם שהוא אינו מהווה אישיות משפטית. ##(2) תביעה נגד קפלן - רשלנות רפואית בשחרור יולדת מבית חולים:## בת"א 7264/06 הוגשה תביעה נגד קפלן בגין רשלנות רפואית נטענת, מצד המרכז הרפואי "קפלן", שהובילה, על-פי הנטען, ללידת וולד ללא רוח חיים וללידת וולד הסובל מפגמים מוחיים קשים. התובעת הגיעה לבית-החולים, לאחר שחשה היעדר תנועות בצד אחד. בדיקת על-שמע שבוצעה לה, העלתה כי אחד העוברים ללא דופק. בשלב זה, הוחלט על סיום ההיריון, והוכנס בלון לצורך השראת לידה, שלא הסתייעה, לנוכח דימום לדני שהופיע. בבוקר יום המחרת החלה התובעת סובלת מצירים, והיא הובהלה לחדר הניתוח. בניתוח הקיסרי, יולדו שני עוברים - התובע והתאום המת. התובעים טענו כי הטיפול באם והמעקב אחר מצבה הרפואי, לרבות מצבם של העוברים שנשאה ברחמה, במהלך אשפוזיה, על-ידי הצוות הרפואי מטעמם של הנתבעים, לא התבצע על-פי השיטות ופרקטיקה המקובלות במיילדות בסיכון. לעמדתם, התובעת לא טופלה כנדרש, והצוות הרפואי לא שעה לאותות, אשר הזהירוהו מפני הנולד, תרתי משמע. הנתבעים, מנגד, כפרו בכל רכיבי התביעה, וטענו כי לא הוכחה הרשלנות הנטענת על-ידי התובעים, שעיקרה, כי התובעת סבלה, במהלך אשפוזיה, וביתר שאת בראשון שבהם, מירידת מים וכתוצאה מכך מזיהום, ולא הוכח קשר סיבתי כלשהו, בינה לבין הנזק. בית המשפט ציין כי בכל הנוגע לפעולות שנעשו לשם שלילת ירידת המים - דבק טעם לפגם, והמסקנות אליהן הגיע הצוות הרפואי, בגדרן שוחררה היולדת לביתה, מהוות הפרה ברורה של חובת הזהירות - כזו אשר תחשב התרשלות עוולתית. אמנם, התובעים לא הוכיחו, כי לו היתה התובעת תחת השגחה רפואית, היו ניצלים חייו, אך ברי, שמשעה שהקושי ההוכחתי והמניעות לכך, יסודם בהתנהלות הצוות הרפואי, הרי שזו - פועלת לחובתו, ויוצרת הנחה של קשר סיבתי, לחובת הנתבעים, בין התנהלות הצוות הרפואי לבין מות העובר, שנפקותו - כי קיימת אפשרות סבירה, כנדרש במשפט אזרחי, שלו היתה התובעת תחת השגחה רפואית קפדנית, היתה ירידת המים מאותרת, בעיתוי שהיה מאפשר את הצלת חיי העובר. הנתבעים, על כל פנים, לא הראו אחרת. מאחר והיה על הצוות הרפואי לנקוט בסטנדרט זהירות גבוה יותר מזה שננקט בפועל, הרי שניתן לקבוע שקיים קשר ישיר בין התרשלות בית-החולים לבין הנזק שנגרם, באופן שמגבש הצדקה עקרונית להטלת אחריות נזיקית עליו. במילים אחרות - מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, לאמור - בין ירידת המים למצוקה העוברית ולמותו, בסופו של יום, ברחם. בסופו של דבר פסק בית המשפט כי הנתבעים התרשלו בכך שהאם שוחררה, כאשר בפועל, ככל הנראה סבלה מירידת מים, או לכל הפחות, מדליפה משק מי השפיר של התאום המת. ##(3) תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים קפלן שנדחתה בגין אי אבחון מחלה:## בת.א. 2442/01 נדחתה תביעה לפיצויים בגין נזק שנגרם לתובע כתוצאה מטיפול שקיבל בבית חולים קפלן בהיותו תינוק בן שבועות ספורים. התביעה הוגשה נגד בית חולים קפלן בטענה כי אבחונו של התובע כסובל מאי-ספיקת לב היתה שגויה. בית המשפט העדיף את חוות דעת המומחים מטעם הנתבעים, לעניין הטיפול הרפואי. בית המשפט מצא כי אין לייחס לתיאורים בחוות דעת מטעם התובע משקל ראייתי רב, יותר מ-25 שנים לאחר מעשה, בפרט כאשר אלו עומדים בסתירה ברורה לאמור ברשומות הרפואיות. בית המשפט קבע כי כי גם אם יניח שהאבחון לא היה נכון, הרי אין האבחון עולה כדי טעות, או מחדל, שיש בהם משום סטיה מהמקובל והסביר באותה עת, שבה חסרו אמצעי בדיקה ומדידה משוכללים מסוג אלה הקיימים בימינו. בכל מקרה, כך נקבע, אותו אבחון והטיפול שניתן על בסיסו – ממילא לא גרמו לנזק כלשהו למערער, זולת העיסוק של הצוות הרפואי בטיפול מיותר. ##(4) תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים קפלן שנדחתה:## ת”א (תל-אביב-יפו) 1788/03 הוגשה תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת עת הייתה מאושפזת - מייד לאחר לידתה בבית חולים קפלן. טענתם העיקרית של התובעים היא כי הנזקים שנגרמו לכף רגל שמאל של התובעת הינם תוצאה של הידוק מכשיר לבדיקת ריווי ההמוגלובין בדם (סטורציה) לכף הרגל הנ"ל במהלך הניתוח השלישי. כמו כן, טענו התובעים כי הנתבעת ביצעה כנגדם עוולת "הפרת חובה חקוקה" (סעיף 63 לפקודת הנזיקין). לטענתם, הנתבעת הפרה את חובתה לקבל "הסכמה מדעת לטיפול רפואי", לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996. לטענת הנתבעת - לא נפל כל פגם במהלך אשפוזה של התובעת בבית החולים, אשר קיבלה את הטיפול הנכון, המתאים והטוב ביותר בנסיבות העניין בית המשפט ציין כי אף אם לא נתנו הורי התובעת את הסכמתם לניתוח השלישי של התובעת הרי שאין בהתנהגות הנתבעת כדי להוות עוולה. בית המשפט פסק כי משלא הוכחה התרשלות ולא הוכח כל קשר סיבתי - אף לא במידה של "סיבתיות עמומה" בין אלו מבין שני גורמי הנזק עליהם הצביעו התובעים לבין הנזק שנגרם לתובעת - נדחית התובענה בכל הקשור לעוולת הרשלנות. ##(5) קפלן רשלנות רפואית - מוות בבית החולים בשל אי קבלת טיפול רפואי## בת"א 48819-08 הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצוי בגין מות בעלה של התובעת עת היה מאושפז בבית החולים קפלן. במסגרת התביעה נטען כי המנוח סבל מכיב פתוח בשוק שמאל אשר הסב לו כאבים והתכווצויות. בעקבות הכאבים הופנה המנוח לבית החולים קפלן. עוד נטען כי, על אף שהאחות מצאה אותו במצב כללי קשה היא לא הזעיקה רופא, לא נתנה לו שום טיפול והמנוח הושאר ללא השגחה. לרופא שהוזעק לבסוף למיתתו של המנוח נותר רק לאשר את עובדת המוות. בית המשפט פסק כי הוכח באופן הנדרש במשפט האזרחי על פי מאזן ההסתברויות כי אילו היו מקפידים על חיבור המנוח למוניטור ולא מסתפקים בבדיקה אחת בודדת כאשר התקבל לבית החולים ובודקים את דופק המנוח כאשר מצבו מחמיר ושומרים ביתר שאת על טיהור המים בייחוד שמדובר בחולה כליות המטופל בדיאליזה, סבורני כי גבוהים היו הסיכויים שהמנוח היה יוצא מבית החולים כשהוא בין החיים. ##דוגמא לכתב תביעה נגד בית חולים קפלן## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעים: א. גב' _________ ת.ז. _________, תושבת _________, _________, אשר נפגעה כתוצאה מהתרשלות הנתבעת. ב. מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, בעלה של התובעת _________ ואבי העוברים, אשר נפגע אף הוא כתוצאה מהתרשלות הנתבעת. ג. עזבון המנוח _________ ז"ל, באמצעות יורשיו החוקיים, אשר נפטר כתוצאה מהתרשלות הנתבעת. 2. הנתבעת: א. שירותי בריאות כללית, ח.פ. _________, תאגיד ציבורי המפעיל את המרכז הרפואי "קפלן" ב_________ ונושא באחריות ישירה ושילוחית למעשי ומחדלי עובדיו. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצויים בגין נזקיהם, לרבות: א. פיצוי בגין כאב וסבל, עוגמת נפש ואובדן הנאות חיים, בסכום שייקבע על ידי בית המשפט. ב. פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעבר ולעתיד, בהתחשב בנכותה הצמיתה של התובעת _________ ובצורך בטיפול סיעודי מתמשך. ג. פיצוי בגין הוצאות רפואיות, טיפולים, תרופות, אביזרים רפואיים ושיקום, לעבר ולעתיד, לרבות התאמת דיור ורכב. ד. פיצוי בגין הוצאות סיעוד וטיפול צמוד, לעבר ולעתיד, עבור התובעת _________, אשר נותרה מרותקת לכיסא גלגלים וזקוקה לטיפול צמוד 24 שעות ביממה. ה. פיצוי בגין נזקים מיוחדים שנגרמו לתובעים עקב מות העובר ולידת הוולד עם פגמים מוחיים קשים, לרבות אובדן שנות חיים, אובדן תמיכה ופיצוי בגין קיצור תוחלת חיים. ו. פיצוי בגין נזקים שנגרמו לעזבון המנוח _________ ז"ל, לרבות כאב וסבל, אובדן שנות חיים, והוצאות קבורה ואבל. ז. פיצוי בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ח. כל סעד נוסף שייראה לבית המשפט צודק וראוי בנסיבות העניין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. עילת התביעה נולדה במועדים שונים, החל ממועד אשפוזה של התובעת _________ בבית החולים, דרך שחרורה הרשלני, ועד למועד מותו של המנוח _________ בבית החולים. 5. התובעת _________ הגיעה לבית החולים "קפלן" לאחר שחשה היעדר תנועות בצד אחד, ובבדיקת על-שמע אובחן כי אחד העוברים ללא דופק, מה שהוביל להחלטה על סיום ההיריון. 6. למרות מצבה הרפואי המורכב, שוחררה התובעת _________ מבית החולים, כאשר בפועל סבלה מירידת מים או מדליפה משק מי השפיר של התאום המת, מצב שהיה צריך למנוע את שחרורה. 7. שחרור רשלני זה הוביל לכך שהתובעת _________ סבלה מזיהום, וכתוצאה מכך נולד וולד ללא רוח חיים, והוולד השני סובל מפגמים מוחיים קשים ונכות צמיתה. 8. המנוח _________ אושפז בבית החולים "קפלן" עקב כיב פתוח בשוק שמאל וכאבים עזים, אך לא קיבל טיפול רפואי הולם, הושאר ללא השגחה, ומצבו הוחמר עד למותו. 9. הצוות הרפואי בבית החולים "קפלן", עובדי הנתבעת, התרשל באבחון, בטיפול ובמעקב אחר מצבם הרפואי של התובעת _________ והמנוח _________, ובכך גרם לנזקים חמורים ובלתי הפיכים. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. עילת התביעה נולדה בתחום שיפוטו של בית משפט נכבד זה, שכן האירועים הרפואיים נשוא התביעה התרחשו במרכז הרפואי "קפלן" הממוקם ב_________ ופועל תחת אחריותה של הנתבעת. 11. סכום התביעה עולה על סמכותו העניינית של בית משפט השלום, ועל כן הסמכות העניינית נתונה לבית משפט נכבד זה. 12. הסמכות המקומית נתונה לבית משפט נכבד זה, שכן מקום מושבה של הנתבעת, שירותי בריאות כללית, הוא בתחום שיפוטו של בית משפט זה, וכן מקום התרחשות האירועים. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת הזהירות כלפי יולדת ## 13. הנתבעת, באמצעות צוותה הרפואי, הפרה באופן בוטה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי התובעת _________, בכך ששחררה אותה לביתה למרות סימנים ברורים לירידת מים או לדליפה משק מי השפיר, מצב שהיה מחייב השגחה רפואית צמודה. 14. הצוות הרפואי לא פעל על פי הסטנדרטים המקובלים והסבירים במיילדות בסיכון, ולא ביצע את הבדיקות הנדרשות לשלילת ירידת מים באופן יסודי ומקיף, ובכך התרשל באופן חמור בטיפול בתובעת _________. 15. שחרורה של התובעת _________ לביתה, כאשר בפועל סבלה ממצב רפואי מסוכן, מהווה הפרה ברורה של חובת הזהירות, והיה בו טעם לפגם חמור, אשר הוביל לתוצאות טרגיות ובלתי הפיכות. 16. הצוות הרפואי התעלם מאותות אזהרה ברורים שהעידו על מצוקה עוברית ועל סיכון ממשי לחיי העוברים, ובכך נמנע ממתן טיפול רפואי מתאים ובזמן, אשר יכול היה למנוע את הנזקים שנגרמו. 17. הנתבעת אחראית באופן ישיר ושילוחית למעשיהם ומחדליהם של עובדיה, אשר התרשלו בטיפול בתובעת _________, ובכך גרמו למות העובר ולפגיעה מוחית קשה בוולד השני. ## קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק אצל היולדת ## 18. קיים קשר סיבתי ישיר ועובדתי בין התרשלות הנתבעת בשחרור התובעת _________ לביתה לבין הנזקים שנגרמו לה ולעוברים, לרבות מות העובר ופגיעה מוחית קשה בוולד השני. 19. לו הייתה התובעת _________ נשארת תחת השגחה רפואית קפדנית בבית החולים, ירידת המים הייתה מאותרת בעיתוי שהיה מאפשר את הצלת חיי העובר ומניעת הפגיעה בוולד השני. 20. הקושי ההוכחתי והמניעות להוכיח באופן מוחלט את הקשר הסיבתי נובעים מהתנהלות הצוות הרפואי, אשר פעל בחוסר זהירות ובכך יצר הנחה של קשר סיבתי לחובת הנתבעת. 21. הנתבעת לא הראתה כי גם לו הייתה התובעת _________ תחת השגחה רפואית קפדנית, הנזקים היו נגרמים בכל מקרה, ובכך לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. 22. ההתרשלות בשחרור התובעת _________ יצרה סיכון בלתי סביר ובלתי הכרחי, אשר התממש וגרם לנזקים חמורים, ובכך מתקיים קשר סיבתי משפטי בין ההתרשלות לנזק. ## אחריות שילוחית של שירותי בריאות כללית ## 23. שירותי בריאות כללית, כבעלים ומפעילת המרכז הרפואי "קפלן", נושאת באחריות שילוחית מלאה למעשיהם ומחדליהם של עובדיה, לרבות הצוות הרפואי, אשר התרשלו בטיפול בתובעים. 24. הנתבעת, כאישיות משפטית מאוגדת, אחראית באופן ישיר לכל נזק שנגרם כתוצאה מהתרשלות עובדיה, אשר פעלו במסגרת תפקידם ובשליחותה. 25. אין מחלוקת כי בית החולים "קפלן" נמצא בבעלותה ו/או בהחזקתה ו/או בפיקוחה של שירותי בריאות כללית, וכי היא העסיקה את הצוות הרפואי שטיפל בתובעים. 26. אחריותה של הנתבעת נובעת גם מחובתה לדאוג להכשרה נאותה של עובדיה, לפיקוח מתאים על פעולותיהם, ולמתן תנאים הולמים לטיפול רפואי סביר ובטוח. 27. העובדה שבית החולים "קפלן" אינו מהווה אישיות משפטית עצמאית אינה פוטרת את הנתבעת מאחריות, אלא מחזקת את אחריותה הישירה והשילוחית לכלל הנזקים שנגרמו. ## אי מתן טיפול רפואי הולם למנוח ## 28. הנתבעת, באמצעות צוותה הרפואי, התרשלה באופן חמור באי מתן טיפול רפואי הולם למנוח _________ בעת אשפוזו בבית החולים "קפלן", ובכך גרמה למותו בטרם עת. 29. הצוות הרפואי לא הזעיק רופא למרות מצבו הכללי הקשה של המנוח _________, לא נתן לו כל טיפול רפואי, והותיר אותו ללא השגחה, התנהלות המהווה רשלנות רפואית מובהקת. 30. אי הקפדה על חיבור המנוח למוניטור, הסתפקות בבדיקה בודדת בעת קבלתו, ואי בדיקת דופקו כאשר מצבו החמיר, מהווים מחדלים חמורים שהיוו גורם ישיר למותו. 31. הנתבעת לא הקפידה על טיהור המים באופן הנדרש, במיוחד כאשר מדובר בחולה כליות המטופל בדיאליזה, ובכך חשפה את המנוח לסיכונים מיותרים שהובילו למותו. 32. הוכח באופן הנדרש במשפט האזרחי כי אילו היו מקפידים על הטיפול הרפואי הנדרש, גבוהים היו הסיכויים שהמנוח _________ היה יוצא מבית החולים כשהוא בין החיים. ## הפרת חובת הזהירות כלפי המנוח ## 33. הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי המנוח _________, בכך שלא סיפקה לו סביבת אשפוז בטוחה וטיפול רפואי מקצועי וקפדני, כפי שמצופה מבית חולים. 34. הצוות הרפואי לא פעל על פי הסטנדרטים המקובלים והסבירים בטיפול בחולים במצבו של המנוח _________, ובכך התרשל באופן חמור במילוי תפקידו. 35. אי מתן טיפול רפואי מתאים ובזמן, והשארת המנוח _________ ללא השגחה, מהווים הפרה יסודית של חובת הזהירות, אשר הובילה לתוצאה הטרגית של מותו. 36. הנתבעת אחראית לכך שעובדיה יפעלו במקצועיות, במסירות ובזהירות הנדרשת, וכי יספקו טיפול רפואי הולם לכל מטופל, ובמקרה זה כשלה בכך באופן מובהק. 37. חובת הזהירות של הנתבעת כוללת גם את החובה לדאוג לצוות רפואי מספק ומוכשר, לציוד רפואי תקין ומתאים, ולנהלי עבודה ברורים שיבטיחו את שלומם של המטופלים. ## קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק אצל המנוח ## 38. קיים קשר סיבתי ישיר ועובדתי בין התרשלות הנתבעת באי מתן טיפול רפואי הולם למנוח _________ לבין מותו בבית החולים. 39. לו היה המנוח _________ מקבל את הטיפול הרפואי הנדרש, לרבות חיבור למוניטור, בדיקות דופק תכופות וטיהור מים הולם, סביר להניח שחייו היו ניצלים. 40. מחדלי הנתבעת יצרו סיכון ממשי ובלתי סביר למותו של המנוח _________, סיכון שהתממש וגרם לתוצאה הטרגית. 41. הנתבעת לא הראתה כי גם לו היה המנוח _________ מקבל את הטיפול הרפואי הנדרש, מותו היה בלתי נמנע, ובכך לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. 42. ההתרשלות באי מתן טיפול רפואי הולם למנוח _________ מהווה גורם מכריע ומשמעותי למותו, ובכך מתקיים קשר סיבתי משפטי בין ההתרשלות לנזק. ## אי אבחון נכון וטיפול לקוי ## 43. הנתבעת התרשלה באי אבחון נכון של מצבה הרפואי של התובעת _________ בעת שחרורה, ובכך מנעה ממנה קבלת טיפול רפואי מתאים ובזמן. 44. גם אם האבחון לא היה נכון, הרי שהיה בו משום סטייה מהמקובל והסביר באותה עת, במיוחד לאור קיומם של אמצעי בדיקה ומדידה שהיו זמינים. 45. הנתבעת לא פעלה על פי עקרון הזהירות המונעת, ולא ביצעה את כל הבדיקות הנדרשות לשלילת מצבים מסוכנים, ובכך חשפה את התובעת _________ לסיכונים מיותרים. 46. אי אבחון נכון וטיפול לקוי מהווים רשלנות רפואית, גם אם לא נגרם נזק ישיר כתוצאה מהטיפול המיותר, שכן הם מעידים על סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר. 47. הנתבעת אחראית לכך שעובדיה יבצעו אבחון מדויק ומהימן, וכי יתנו טיפול רפואי המבוסס על ידע מקצועי ועל הכלים הטכנולוגיים הזמינים. ## הפרת חובה חקוקה ## 48. הנתבעת הפרה חובות חקוקות המוטלות עליה מכוח חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, ובמיוחד את חובתה לקבל "הסכמה מדעת לטיפול רפואי" (סעיף 13 לחוק). 49. אי קבלת הסכמה מדעת מהורי התובעת _________ לניתוח השלישי, גם אם לא הובילה לנזק ישיר, מהווה הפרה של חובה חקוקה ופגיעה באוטונומיה של המטופל. 50. הנתבעת לא דאגה ליידע את התובעים באופן מלא ומקיף אודות הסיכונים והסיכויים של הטיפולים השונים, ובכך מנעה מהם קבלת החלטה מושכלת. 51. הפרת חובה חקוקה זו מהווה עוולה נזיקית בפני עצמה, ומצדיקה הטלת אחריות על הנתבעת בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מכך. 52. הנתבעת מחויבת לפעול בשקיפות ובאופן אתי כלפי מטופליה, ולכבד את זכותם לאוטונומיה ולבחירה חופשית בנוגע לטיפול הרפואי. ## נזקים שנגרמו לתובעים ## 53. כתוצאה מהתרשלות הנתבעת, נגרמו לתובעת _________ נזקים גופניים ונפשיים חמורים, לרבות נכות צמיתה של 100%, ריתוק לכיסא גלגלים וצורך בטיפול סיעודי מורכב ורציף. 54. מות העובר ולידת הוולד עם פגמים מוחיים קשים גרמו לתובעים _________ ו_________ כאב וסבל עזים, עוגמת נפש בלתי ניתנת לתיאור, ואובדן הנאות חיים. 55. מותו של המנוח _________ גרם לעזבונו וליורשיו נזקים כבדים, לרבות אובדן שנות חיים, אובדן תמיכה כלכלית ונפשית, וכאב ואבל עמוקים. 56. הנזקים שנגרמו לתובעים הם תוצאה ישירה ובלתי נפרדת מהתרשלות הנתבעת, והם זכאים לפיצוי מלא בגינם. 57. הנזקים כוללים גם הוצאות רפואיות, הוצאות סיעוד, אובדן כושר השתכרות, והוצאות קבורה ואבל, אשר נגרמו וייגרמו לתובעים בעתיד. ## אחריות הנתבעת לנזקים ## 58. הנתבעת אחראית באופן מלא ובלעדי לכלל הנזקים שנגרמו לתובעים, הן בגין רשלנותה הישירה והן בגין אחריותה השילוחית למעשי ומחדלי עובדיה. 59. הנתבעת לא עמדה בחובותיה המקצועיות והאתיות, ובכך גרמה לנזקים חמורים ובלתי הפיכים, אשר מצדיקים הטלת אחריות נזיקית עליה. 60. הנתבעת לא הראתה כי הנזקים היו נגרמים גם ללא התרשלותה, ובכך לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. 61. אחריותה של הנתבעת נובעת גם מהיותה גוף ציבורי המספק שירותי בריאות, ועליה מוטלת חובה מוגברת לדאוג לשלומם ולבריאותם של מטופליה. 62. הנתבעת כשלה במתן טיפול רפואי סביר, זהיר ומקצועי, ובכך הפרה את חובותיה כלפי התובעים וגרמה להם נזקים כבדים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. רפואהבית חוליםתביעות רשלנות רפואיתרשלנות