באילו מקרים ניתן להגיש תביעה נגד בית חולים קפלן ? להלן סקירה משפטית בנושא תביעות רשלנות רפואית נגד בית חולים קפלן ברחובות: ##(1) קפלן תביעות - האם בית חולים קפלן מהווה אישיות משפטית ?## בת"א 1666/05 הוגשה תביעה, בית היתר נגד בית חולים קפלן. לטענת התובעים, התרשלו הנתבעים באבחון מצבה של התובעת ובאופן הטיפול בה וכתוצאה מהתרשלותם זו היא נותרה בנכות צמיתה, גופנית ומנטלית, של 100%, מרותקת לכסא גלגלים ונזקקת לטיפול סיעודי מורכב ורציף במוסד מתאים, בכל שעות יממה, למשך שארית חייה. הנתבעים העלו בכתב הגנתם ובסיכומיהם טענה לפיה יש למחוק את התביעה כנגד בית חולים קפלן, שכן אינו מהווה אישיות משפטית ועל כן אין ביכולתו לתבוע ולהיתבע. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שבי"ח קפלן נמצא בבעלותה ו/או בהחזקתה ו/או בפיקוחה של שירותי בריאות כללית אשר הינה אישיות משפטית מאוגדת כחוק, ובזמנים הרלבנטיים לתביעה החזיקה ותפעלה את בי"ח קפלן; והעסיקה, בין היתר, צוות רפואי אשר שירת בביה"ח וטיפל גם בתובעת. ככזו, נושאת שירותי בריאות כללית באחריות ישירה ו/או שילוחית, בין היתר, למעשיהם ומחדליהם של עובדי בית חולים קפלן, בית המשפט קיבל את הבקשה למחוק את בית חולים קפלן כנתבע בהליך, מהטעם שהוא אינו מהווה אישיות משפטית. ##(2) תביעה נגד קפלן - רשלנות רפואית בשחרור יולדת מבית חולים:## בת"א 7264/06 הוגשה תביעה נגד קפלן בגין רשלנות רפואית נטענת, מצד המרכז הרפואי "קפלן", שהובילה, על-פי הנטען, ללידת וולד ללא רוח חיים וללידת וולד הסובל מפגמים מוחיים קשים. התובעת הגיעה לבית-החולים, לאחר שחשה היעדר תנועות בצד אחד. בדיקת על-שמע שבוצעה לה, העלתה כי אחד העוברים ללא דופק. בשלב זה, הוחלט על סיום ההיריון, והוכנס בלון לצורך השראת לידה, שלא הסתייעה, לנוכח דימום לדני שהופיע. בבוקר יום המחרת החלה התובעת סובלת מצירים, והיא הובהלה לחדר הניתוח. בניתוח הקיסרי, יולדו שני עוברים - התובע והתאום המת. התובעים טענו כי הטיפול באם והמעקב אחר מצבה הרפואי, לרבות מצבם של העוברים שנשאה ברחמה, במהלך אשפוזיה, על-ידי הצוות הרפואי מטעמם של הנתבעים, לא התבצע על-פי השיטות ופרקטיקה המקובלות במיילדות בסיכון. לעמדתם, התובעת לא טופלה כנדרש, והצוות הרפואי לא שעה לאותות, אשר הזהירוהו מפני הנולד, תרתי משמע. הנתבעים, מנגד, כפרו בכל רכיבי התביעה, וטענו כי לא הוכחה הרשלנות הנטענת על-ידי התובעים, שעיקרה, כי התובעת סבלה, במהלך אשפוזיה, וביתר שאת בראשון שבהם, מירידת מים וכתוצאה מכך מזיהום, ולא הוכח קשר סיבתי כלשהו, בינה לבין הנזק. בית המשפט ציין כי בכל הנוגע לפעולות שנעשו לשם שלילת ירידת המים - דבק טעם לפגם, והמסקנות אליהן הגיע הצוות הרפואי, בגדרן שוחררה היולדת לביתה, מהוות הפרה ברורה של חובת הזהירות - כזו אשר תחשב התרשלות עוולתית. אמנם, התובעים לא הוכיחו, כי לו היתה התובעת תחת השגחה רפואית, היו ניצלים חייו, אך ברי, שמשעה שהקושי ההוכחתי והמניעות לכך, יסודם בהתנהלות הצוות הרפואי, הרי שזו - פועלת לחובתו, ויוצרת הנחה של קשר סיבתי, לחובת הנתבעים, בין התנהלות הצוות הרפואי לבין מות העובר, שנפקותו - כי קיימת אפשרות סבירה, כנדרש במשפט אזרחי, שלו היתה התובעת תחת השגחה רפואית קפדנית, היתה ירידת המים מאותרת, בעיתוי שהיה מאפשר את הצלת חיי העובר. הנתבעים, על כל פנים, לא הראו אחרת. מאחר והיה על הצוות הרפואי לנקוט בסטנדרט זהירות גבוה יותר מזה שננקט בפועל, הרי שניתן לקבוע שקיים קשר ישיר בין התרשלות בית-החולים לבין הנזק שנגרם, באופן שמגבש הצדקה עקרונית להטלת אחריות נזיקית עליו. במילים אחרות - מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, לאמור - בין ירידת המים למצוקה העוברית ולמותו, בסופו של יום, ברחם. בסופו של דבר פסק בית המשפט כי הנתבעים התרשלו בכך שהאם שוחררה, כאשר בפועל, ככל הנראה סבלה מירידת מים, או לכל הפחות, מדליפה משק מי השפיר של התאום המת. ##(3) תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים קפלן שנדחתה בגין אי אבחון מחלה:## בת.א. 2442/01 נדחתה תביעה לפיצויים בגין נזק שנגרם לתובע כתוצאה מטיפול שקיבל בבית חולים קפלן בהיותו תינוק בן שבועות ספורים. התביעה הוגשה נגד בית חולים קפלן בטענה כי אבחונו של התובע כסובל מאי-ספיקת לב היתה שגויה. בית המשפט העדיף את חוות דעת המומחים מטעם הנתבעים, לעניין הטיפול הרפואי. בית המשפט מצא כי אין לייחס לתיאורים בחוות דעת מטעם התובע משקל ראייתי רב, יותר מ-25 שנים לאחר מעשה, בפרט כאשר אלו עומדים בסתירה ברורה לאמור ברשומות הרפואיות. בית המשפט קבע כי כי גם אם יניח שהאבחון לא היה נכון, הרי אין האבחון עולה כדי טעות, או מחדל, שיש בהם משום סטיה מהמקובל והסביר באותה עת, שבה חסרו אמצעי בדיקה ומדידה משוכללים מסוג אלה הקיימים בימינו. בכל מקרה, כך נקבע, אותו אבחון והטיפול שניתן על בסיסו – ממילא לא גרמו לנזק כלשהו למערער, זולת העיסוק של הצוות הרפואי בטיפול מיותר. ##(4) תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים קפלן שנדחתה:## ת”א (תל-אביב-יפו) 1788/03 הוגשה תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת עת הייתה מאושפזת - מייד לאחר לידתה בבית חולים קפלן. טענתם העיקרית של התובעים היא כי הנזקים שנגרמו לכף רגל שמאל של התובעת הינם תוצאה של הידוק מכשיר לבדיקת ריווי ההמוגלובין בדם (סטורציה) לכף הרגל הנ"ל במהלך הניתוח השלישי. כמו כן, טענו התובעים כי הנתבעת ביצעה כנגדם עוולת "הפרת חובה חקוקה" (סעיף 63 לפקודת הנזיקין). לטענתם, הנתבעת הפרה את חובתה לקבל "הסכמה מדעת לטיפול רפואי", לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996. לטענת הנתבעת - לא נפל כל פגם במהלך אשפוזה של התובעת בבית החולים, אשר קיבלה את הטיפול הנכון, המתאים והטוב ביותר בנסיבות העניין בית המשפט ציין כי אף אם לא נתנו הורי התובעת את הסכמתם לניתוח השלישי של התובעת הרי שאין בהתנהגות הנתבעת כדי להוות עוולה. בית המשפט פסק כי משלא הוכחה התרשלות ולא הוכח כל קשר סיבתי - אף לא במידה של "סיבתיות עמומה" בין אלו מבין שני גורמי הנזק עליהם הצביעו התובעים לבין הנזק שנגרם לתובעת - נדחית התובענה בכל הקשור לעוולת הרשלנות. ##(5) קפלן רשלנות רפואית - מוות בבית החולים בשל אי קבלת טיפול רפואי## בת"א 48819-08 הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצוי בגין מות בעלה של התובעת עת היה מאושפז בבית החולים קפלן. במסגרת התביעה נטען כי המנוח סבל מכיב פתוח בשוק שמאל אשר הסב לו כאבים והתכווצויות. בעקבות הכאבים הופנה המנוח לבית החולים קפלן. עוד נטען כי, על אף שהאחות מצאה אותו במצב כללי קשה היא לא הזעיקה רופא, לא נתנה לו שום טיפול והמנוח הושאר ללא השגחה. לרופא שהוזעק לבסוף למיתתו של המנוח נותר רק לאשר את עובדת המוות. בית המשפט פסק כי הוכח באופן הנדרש במשפט האזרחי על פי מאזן ההסתברויות כי אילו היו מקפידים על חיבור המנוח למוניטור ולא מסתפקים בבדיקה אחת בודדת כאשר התקבל לבית החולים ובודקים את דופק המנוח כאשר מצבו מחמיר ושומרים ביתר שאת על טיהור המים בייחוד שמדובר בחולה כליות המטופל בדיאליזה, סבורני כי גבוהים היו הסיכויים שהמנוח היה יוצא מבית החולים כשהוא בין החיים. רפואהבית חוליםתביעות רשלנות רפואיתרשלנות