החלטה 1. בפני בקשה מטעם התובעת, לביטול מינויה של פרופ' ענת לבנשטיין, כמומחית בתחום רפואת העיניים מטעם בית המשפט, בשל העברת מסמך אסור ע"י ב"כ הנתבעת, או לחילופין, להורות לה להתעלם מן האמור במסמך שנשלח לה ע"י הנתבעים. 2. עסקינן בתביעת רשלנות רפואית, בגין איבוד עינה של התובעת, אשר לטענתה נגרם לה כתוצאה ממספר ניתוחים אשר בוצעו בה ברשלנות בבית החולים "אסף הרופא" (להלן: נתבע 2). 3. לאור הפער בין חוות דעת שני הצדדים, הוריתי על מינוייה של פרופ' ענת לבנשטיין, כמומחית מטעם בית המשפט, בתחום העיניים. המינוי הינו עפ"י תקנה 130 לתסד"א, התשמ"ד - 1984 ועל כן אין כל מגבלה חוקית על הגשת כל מסמך רפואי לרבות חוות דעת להבדיל מתביעה עפ"י חוק הפלת"ד. 4. בין התיעוד הרפואי כפי שנשלח למומחית ע"י הצדדים, צורפו חוות הדעת מטעם הצדדים, כפי שאלו הוגשו לבית המשפט. לטענת ב"כ התובעת, פרט לחוות הדעת שהוגשה ע"י הנתבעים לבית המשפט ונשלחה בין יתר התיעוד הרפואי למומחית, נשלח גם מסמך הנושא כותרת: "הערות לנושא תביעת גב' קורנסקו רבקה", אשר מהווה, לטענתו, אבחון המקרה ולמעשה מדובר בחוות דעת נוספת. לדעת ב"כ התובעת, הגשת חוות דעת נוספת זו למומחית, מהווה פגיעה בזכותה הלגיטימית של התובעת להגן על עצמה ולהוכיח טענותיה בהגינות מירבית משום שכתוצאה מכך נחשפת המומחית לחוות דעת יחידה מטעם התובעת, ומנגד נחשפת היא למספר חוות דעת מטעם הנתבעים. עוד מוסיף ב"כ התובעת ומציין כי בין יתר התיעוד הרפואי שנשלח למומחית ע"י ב"כ הנתבעות, צורפו מסמכים, ביניהם מכתב לפרופ' מרין ומאמרים מתוך "הרפואה", כרך 144, חוב' י"א נובמבר 2005. לטענת ב"כ התובעת, בהוספת מסמכים אלו, יש בכדי לפגוע בתובעת, אשר הינה חסרת כל ידע רפואי ואינה יכולה להפנות לסטטיסטיקות ולמאמרים בתחום, הסותרים המסמכים אשר הוגשו ע"י הנתבעים. 5. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המסמכים והתיעוד הרפואי אשר הועברו למומחית, הינם חלק בלתי נפרד מהחומר הרפואי אשר על המומחית לבחון, טרם הסקת מסקנותיה הרפואיות בנוגע לתובעת. לטעת הנתבעים, ב"כ התובעת נהג בבחינת "נאה דורש אך נאה אינו מקיים": דהיינו, שהמומחית מטעם ביהמ"ש תקבל חוות הדעת מטעם התובעת, אשר צורפה לכתב התביעה, אך יהא זה בלתי לגיטימי, לדעתה, כי המומחית תתרשם גם מחוות דעת נוספת אשר צורפה ע"י הנתבעים. עוד ציינו הנתבעים את החזקה כי מומחה אשר ממונה מטעם בית המשפט, ינהג בהגינות וביושר וידון בשאלות אשר הופנו אליו ע"י בית המשפט, על פי ידיעתו ושיקול דעתו המקצועי. 6. דיון א. החלטת המינוי היתה מכוח סמכותי עפ"י תקנה 130 לתסד"א התשמ"ד - 1984 ועל כן אין כל מגבלה חוקית על הגשת כל מסמך רפואי לרבות חוות דעת למומחה להבדיל מתביעה עפ"י חוק הפלת"ד. ב. כאמור ברע"א 423/83 מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה ורד סילוורמן ז"ל פד"י לו' (4) 281, 286: "... הלאו שבתקנה 179 (א) (היום 137 - מ.ש.) גם מעלה את ההכן: אם בעל הדין אכן נוהג לפי האמור בתקנה 170 ומביא לפני ביהמ"ש חוות דעת כנ"ל... אין הוא מוגבל בעת פריסת מכלול ראיותיו באופן בלעדי לחוות הדעת האמורה... תקנות 170 ו- 179 קובעות, לפי נוסחן הקיים, כי חוות הדעת הרפואית היא תנאי מוקדם להעלאתה של תיזה שברפואה, אך משהוגשה חוות הדעת, נפתח הפתח לעיין בראיות נוספות בתחום זה". ג. לא קיים חשש כי פרופ' לבנשטיין, תושפע, בבואה לקבוע קיומה של נכות, שיעורה והגורם לה, בשל הוספת חוות דעת לכאורית נוספת, ע"י מי מבעלי הדין. תפקידו של מומחה בית המשפט לגבש מסקנותיו העצמאיות למול חוות הדעת של הצדדים. לפיכך רצוי, כי מלוא התשתית שעמדה בפני מומחי הצדדים, תעמוד גם בפני מומחה בית המשפט, כדי שבבוא העת, יוכל בית המשפט לבחון את מסקנות כל המומחים, על יסוד תשתית זהה. ד. לא צריכה להיות מניעה כי התובעת, אשר אין לה ידיעה בספרות המקצועית ועל כן נזקקה לחוות דעת של מומחה, תעמיד לרשות המומחית גם את הספרות המקצועית שעמדה לפני המומחה מטעמה. ה. למותר להוסיף, כי פסילת מינוי מומחה מטעם בית המשפט, נעשית רק במקרים חריגים ביותר, מקרים קיצוניים, המעלים ספק סביר בנוגע לאובייקטיביות ומקצועיות, בשל השפעה חיצונית או אחרת, על המומחה וכפועל יוצא על חוות דעתו. קשה לקבל כי זה המקרה מה עוד שמדובר בעיקר בספרות מקצועית שממילא המומחית יכולה להגיע אליה באופן עצמאי. חזקה כי המומחה מטעם בית המשפט ינהג בהגינות וביושר, וכי יפעל לפי שיקול דעתו המקצועי, בכפוף להוראות בית המשפט. 6. לאור האמור לעיל, נדחית הבקשה לפסילת מינויה של פרופ' לבנשטיין. כמו כן לא מצאתי לנכון להורות למומחית להתעלם מהמסמכים אליהם הפנה ב"כ הנתבעת. מומחהרפואהתביעות רשלנות רפואיתמומחה מטעם בית המשפטחוות דעת מומחהרשלנותחוות דעת