החלטה 1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 4 ו- 11 לחוק מניעת מפגעים, תשכ"א-1961 (להלן- חוק מניעת מפגעים), פליטת עשן שחור מחצרים בנסיבות מחמירות בניגוד לתקנה 5 לתקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), התשכ"ב-1962, הפרת הוראות אישיות בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 4(א) ו- 16 להוראות למניעת מפגעי זיהום אוויר רעש וריח ממפעל כאו”ל לפי חוק למניעת מפגעים והפרת חובות נושא משרה בתאגיד בניגוד לסעיף 11ג לחוק מניעת מפגעים. 2. נאשמת 10 הינה מפעל כרמל אוליפינים בע"מ (להלן- "כאו"ל") והנאשמים האחרים, 11-15 הינם נושאי משרה העובדים בשירותה. בתחילת ההליך נוהל כתב האישום במאוחד עם אישומים נגד חברה אחרת, בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן- "בז"ן") ונושאי משרה הפועלים בשירותה. במהלך שמיעת פרשת התביעה הסתיימו ההלכים נגד בז"ן ונושאי המשרה שלה עם מתן גזר דין שאישר הסדר טיעון בעוד שהמשפט נגד כאו"ל ונושאי המשרה שלה נמשך. עובדות כתב האישום עוסקות בשני אירועי זיהום אוויר: "6. ביום 15.09.2003, בשעה 10:00 או בסמוך לכך, אירעו שיבושים בהפעלת ובפעולת מערכות שונות במפעל בז"ח, ובכלל כך בהפעלה ובפעולה של אספקת הקיטור ללפידים, וכתוצאה מכך נגרמו שיבושים חמורים בשריפת הגזים בלפידים (להלן: "האירוע הראשון"). 7. כתוצאה מהאירוע הראשון נפלט מהלפידים לאוויר ולרשות הרבים או לרשותם של האחרים, ענן עשן שחור - כהגדרתו בתקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), התשכ"ב-1962. העשן השחור, הכהה, הכבד והסמיך, בגוון מספר 4 לפי לוח מיקרו-רינגלמן, היתמר במהלך כ- 3 שעות מתחילת האירוע לגובה רב וכיסה את אזור מפרץ חיפה. 8. במהלך השעות בהן נפלט העשן השחור, הכהה, הכבד והסמיך מהלפידים כאמור, נדרשו תושבי האזור להישאר בבתיהם ולהימנע מחשיפה לזיהום האוויר. החשיפה לחלקיקים עדינים המרחפים באוויר, לבנזן ולפחם חד חמצני, כמו גם לחומרים נוספים הנפלטים לאוויר אגב פליטת עשן שחור בתהליכי שריפה כגון דא, הינה בעלת השפעות בריאותיות וסביבתיות חמורות". (סעיפים 6 - 8 לכתב האישום). .... "16. ביום 05.10.2003, ערב יום הכיפורים, בשעה 21:00 או בסמוך לכך, אירעו שיבושים בהפעלת ובפעולת מערכות שונות במפעל בז"ח, ובכלל כך בהפעלה ובפעולה של אספקת הקיטור ללפידים, וכתוצאה מכך נגרמו שיבושים חמורים בשריפת הגזים בלפידים (להלן: "האירוע השני"). 17. כתוצאה מהאירוע השני נפלט מהלפידים לאוויר ולרשות הרבים או לרשותם של אחרים, ענן עשן שחור - כהגדרתו בתקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים), התשכ"ב-1962. העשן השחור, הכהה, הכבד והסמיך, בגוון מספר 4 לפי לוח מיקרו-רינגלמן, היתמר במהלך כ- 5 שעות מתחילת האירוע לגובה רב וכיסה את אזור מפרץ חיפה. 18. החשיפה לחלקיקים עדינים המרחפים באוויר, לבנזן ולפחם חד חמצני, כמו גם לחומרים נוספים הנפלטים לאוויר אגב פליטת עשן שחור בתהליכי שריפה כגון דא, הינה בעלת השפעות בריאותיות וסביבתיות חמורות". (סעיפים 16-18 לכתב האישום). 3. בפתח דיון שהתקיים ביום 31.1.06 טען הסניגור כי אין לאפשר לתביעה להגיש כראיה מסמך שנערך על ידי ד"ר אריק קרסנטי וכי יש לזכות את נאשמים 12-15 על יסוד הגנה מן הצדק. קבילות חוות הדעת מומחה הערוכה בכתב 4. עד מספר 23 ברשימת עדי התביעה הינו ד"ר אריק קרסנטי. קרסנטי ערך מסמך שסומן מ/43 לצורך זיהויו, אשר נושא את הכותרת "חוות דעת-תקריות זיהום אוויר בבתי הזיקוק בחיפה (בז"ח): השפעות בריאותיות של התקריות." (להלן- "דוח קרסנטי" או "הדוח"). 5. נטען כי הדוח פסול כחוות הדעת בעקבות פגמים רבים בצורתו; כי אופן ניסוחו כלל אינו מתאים לחוות דעת מומחה המוגשת בהליך משפטי פלילי וכי הוא אינו כתוב בלשון מובנת לצרכי משפט. נטען בנוסף, כי האמור בו אינו רלוונטי לאישומים. המאשימה טענה כי אין פגם מהותי בדוח וכי פגמים המצויים בו, עד כמה שישנם, אינם מצדיקים פסילת העדות. 6. הדוח פותח בהסבר כללי אודות אירועי זיהום אוויר הנגרמים מכשל טכנולוגי. בהמשך מוסבר הקשר בין סוגי החלקיקים הנמצאים באוויר במהלך אירועי זיהום, ובעיקר חומר חלקיקי, ועליה בנפגעים כתוצאה מכך (פרק א'). צויין כי למרות חוסר ההסכמה במחקרים ביחס להשפעה של סוג מזהם כזה או אחר, קיים ממצא מתמיד הקובע קשר ("בלתי תלוי", לדברי המומחה) בין רמת החלקיקים באוויר לבין תמותה. יחד עם זאת, צויין כי קיימת בעיה מתודולוגית "עיקרית" הנובעת מעוצמת הקשר בין עישון לבין אירועי זיהום אוויר לאור ההשפעה הגדולה יותר - בכמה מימדים - של עישון על הבריאות. העד מכנה קשר זה "counfounding factor" (הטעות במקור). בהמשך סוקר המסמך מחקרים שונים שנערכו בעולם בשנים האחרונות ביחס לקשר בין סוגי מחלה שונים ותמותה מוגברת כתוצאה מזיהום האוויר ארוך טווח וקצר טווח כאחד. המסמך מפנה ל- 21 פרסומים שפורסמו בין שנת 1931 לשנת 2000 בנושאי זיהום האוויר ובריאות. 7. המסמך לוקה בליקויים מספר: ראשית, הדוח אינו ערוך כדין על מנת שיהווה חוות דעת מומחה הקבילה להגשה לבית המשפט בהליך משפטי. סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע ש"בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית ...". סעיף 25 (א) לפקודת הראיות קובע ש"חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור שהוגשו כראיה לבית המשפט -דינן כדין עדות בשבועה לענין סעיף 117 לפקודת החוק הפלילי, 1936 " (כיום סעיף 127 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982). על מנת שחוות דעת מומחה תהא כשרה עליה לכלול הצהרת המומחה או הרופא כי הוראות הדין בנושאי עדות שקר ידועות לו, כאמור בסעיף 25(ג) לפקודה ועל המומחה לחתום עליה כאמור בסעיף 21 לפקודה. 8. סעיפים 2(א) ו-7 לתקנות סדרי הדין (עדות מומחים) קובעים כי חוות דעת מומחה תוגש במשפט אזרחי לא יאוחר מעשרים יום לפני היום שנקבע לשמיעת הראיות ובמשפט פלילי תוגש חוות דעת לבית המשפט בעת שמיעת המשפט או החקירה. 9. הדוח שהוגש על ידי התביעה אינו חתום ולא כולל אזהרה ועל כן אינו מהווה חוות דעת מומחה הקבילה להגשה כראיה בהליך. האם ניתן לשמוע עדות מומחה מקום שלא הוגשה חוות דעת 10. במישור האזרחי השילוב בין תקנות 129 ו- 137 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מביא לתוצאה כי לא תשמע עדותו של מומחה שלא הגיש חוות דעת בכתב אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. לא קיימת הוראה דומה במשפט הפלילי. העיקרון במשפט פלילי הינו שהסניגוריה רשאית לעיין בחומר החקירה שבידי התביעה כאמור בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ואין להגיש לבית המשפט ראיה או להשמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, כאמור בסעיף 78(א) לחוק. יתר על כן, ביחס לעדויות מומחים מצד הסניגוריה, על פי סעיף 83(א)(2) לחוק קיימת אפשרות להציג את עיקריה של עדות מומחה לתביעה ללא שתיערך חוות דעת כתובה. לדעתי, אין מניעה שאותו כלל יחול לגבי עדויות מומחים מטעם התביעה במידה ואין בעדות כדי להוות הפתעה עבור הסניגוריה. 11. התוצאה מהאמור לעיל הינה כי אין אפשרות להגיש את הדוח שנערך על ידי ד"ר קרסנטי כחוות דעת מומחה. ואולם, ניתן להעידו כמומחה כאשר הדוח יהווה את עיקרי עדותו. שאלת המהות: האם עיקרי העדות עונים על מבחנים לקבילות עדות מומחה בהיבט המהותי 12. כאן עולה השאלה אם ערכו של הדוח כעיקרי העדות הינו כזה המצדיק השמעת העד בנושאים שפורטו בו. מתן תשובה לשאלה מחייב התייחסות לשני מרכיבים: הרלוונטיות של הנושאים בהם עוסק הדוח לאישומים, וערכה הפוטנציאלית של העדות בבירור האמת (potential probative value) לעומת הסיכון שעדות מדעית בלתי מבוססת תהווה מקור להטעיה אפשרית (potential prejudice). האיזון האמור מחוייב לאור הנטיה לייחס משקל רב יחסית לעדויות המסתמכות על עבודה מדעית לאור מקומו המרכזי של המדע והשיטה המדעית בחיים המודרניים. 13. משך שנים רבות המבחן לקבילותה של עדות מומחה בתחום המדע חייב ששיטת העבודה והתיאוריה המדעית בבסיס העדות ישקפו הפרקטיקה המקובלת ודעות מקובלות בקרב מרבית הקהילה המדעית הרלוונטית (Frye v. United States, 54 App.D.C. 46, 47, 293 F 1013, 1014 (1923)). בשנת 1993, בעקבות שינויים בכללי העדות האמריקאיים (Federal Rules of Evidence) הוחלף מבחן זה במבחן מורכב יותר, בעל ארבעה ראשים: האפשרות להפריך את התיאוריה באמצעים אימפיריים (falsifiability ), שיעור הטעויות (error rates ), מידת המקובלות בקרב הקהילה המדעית (acceptability), וכי הבסיס המדעי של חוות הדעת עבר ביקורת ראויה ונחשבת לאמינה (peer review) (ראו: Daubert v. Merrell Dow Pharmaceuticals, Inc. 113 S.Ct. 2786 (1993)). הפסיקה בישראל בתחום זה הולכת בעקבות הפסיקה האמריקאית (ראו: ע"פ 9724/02 מוראד אבו-חמאד נ' מדינת ישראל . תק-על 2003(3), 2182 ,עמ' 2186; ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' יצחק קרישוב , תק-על 2004(2), 1870 ,עמ' 1878). יצויין עוד כי ייתכן שבחירת המבחן לקבילות עדות מדעית בישראל רגישה פחות לאור השוני בשיטות המשפט של שתי המדינות והעובדה שלא קיים בישראל סיכון של השפעה בלתי הוגנת על חבר מושבעים כתוצאה מהצגת תיאוריות מדעיות בלתי מבוססות. 14. עיון בדוח של קרסנטי מעלה כי הוא עונה על הקריטריונים השונים לקבילותה של עדות מדעית, גם בהסתייגות שמדובר בהתייחסות כללית לנושאים הנדונים בהליך. ממילא עדותו של ד"ר קרסנטי אמורה להוות אך נדבך אחד מתוך הראיות המובאות על ידי התביעה. בניגוד לטענת הסניגור, לא מצאתי כי קריאת הדוח והבנתו דורשות מומחיות או התמצאות מיוחדות. למרות מספר שיבושי לשון וטעויות כתיב, אין כל קושי להבין את הנקודות העיקריות המובאות על ידי המחבר או את הבסיס המדעי עליו הוא מתיימר להסתמך. לטעמי, עיקרי העדות עומדים בשני המבחנים לקבילות עדות מדעית, הישן והחדש. יחד עם זאת, וכפי שמוצהר בדוח עצמו, מדובר במסמך הסוקר השפעות בריאותית פוטנציאליות וכלליות של אירועי זיהום אוויר על בריאות הציבור ללא ניתוח ספציפי של השפעת האירועים נשואי כתב האישום. 15. אשר על כן, אתיר את העדתו של ד"ר קרסנטי. טענת ההגנה מן הצדק 16. הסניגור העלה טענה להגנה מן הצדק לגבי נאשמים 12 - 15 שהם עובדי כאו"ל. נטען כי עובדים אלה הינם מקבילים בתפקידיהם לנאשמים 3 - 9, עובדי בז"ן. כתוצאה מהסדר טיעון אליו הגיעו האחרונים, הועלתה טענה של הגנה מן הצדק לאור העובדה שבמסגרת ההסדר נמחקו נאשמים 3 - 9 מכתב האישום. זאת, מבלי שנאשמים אלה נכללו, כביכול, בהסדר הטיעון. 17. הסניגור ציין כי הוא אינו מבקש לטעון טענה זו ביחס לכאו"ל עצמה או למנכ"ל, הנאשם מס' 11. 18. הסניגור הוסיף וטען כי אילו נאשמים 10 - 11, כאו"ל והמנכ"ל שלה, היו מגיעים להסדר טיעון בסגנון דומה להסדר של בז"ן ומנכל"ה, התביעה היתה מבטלת את האישומים שהוגשו נגד נושאי המשרה האחרים. לעניין זה הוגשו מכתבים שהוחלפו בין הצדדים. כתוצאה, טוען הסניגור שנאשמים 12 - 15 נותרו בהליך כבני ערובה לצורך הסדר טיעון אפשרי לגבי אחריות החברה והמנכ"ל וכי אין הדבר ראוי. נטען במהות כי מדובר באפליה פסולה של נאשמים 12 - 15 לעומת נאשמים 3 - 9, המערבת גם שיקולים זרים בנוגע להמשך ההליך נגדם. 19. נושאי המשרה של כאו"ל הואשמו בהתאם לסעיף 11ג. לחוק למניעת נפגעים, תשכ"א-1961, הקובע: 11ג. אחריות נושא משרה בתאגיד. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 11 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו;המפר הוראה זו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 11 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו סעיף 11ג. לחוק, ובייחוד החזקה בסעיף 11ג.(ב), מציב דרישות מחמירות בפני נושא משרה במקרה של גרימת זיהום אוויר על ידי תאגיד ויש בכך כדי להשפיע על אפשרותו לטעון להגנה מן הצדק. 20. עיון בסעיפים בכתב האישום המפרטים את תפקידיהם של נושאי המשרה בכאו"ל, לעומת הסעיפים העוסקים בנושאי המשרה בבז"ן, אינו מאפשר להגיע למסקנה א-פריורית שסמכויותיהם ותחומי האחריות של נושאי משרה בשני המפעלים מקבילים וזהים. כידוע אפליה פסולה נוצרת על רקע מתן יחס שונה לשווים. "הכלל אכן הוא, כי שונות רלוונטית עשויה להצדיק הבחנה. הלא בכך טמון שורש ההבדל בין אפליה פסולה לבין הבחנה כשרה כדברי השופט אגרנט בדיון נוסף 10/69 בורונובסקי נ' הרבנים הראשיים לישראל, פד' כה' (1) 7, בעמ' 35 'עקרון השויון אשר אינו אלא הצד השני של מטבע האפליה ואשר המשפט של כל מדינה דמוקרטית שואף, מטעמים של צדק והגינות, להמחישו. משמעו, כי יש להתייחס, לצורך המטרה הנדונה, יחס שווה אל בני אדם, אשר לא קיימים ביניהם הבדלים של ממש, שהם רלוונטיים לאותה מטרה. אם אין מתייחסים אליהם יחס שווה, כי אז לפנינו אפליה. לעומת זאת אם ההבדל או ההבדלים בין אנשים שונים הינם רלוונטים למטרה הנדונה, אזי תהיה זו אבחנה מותרת, אם מתייחסים אליהם לצורך אותה מטרה, יחס שונה, ובלבד שההבדלים ההם מצדיקים זאת' ". (בג"צ 4541/94 אליס מילר נ' שר הבטחון ושלושה אחרים, פד' מט' (4) 94, עמ' 110 -111). לא מצאתי יסוד מובהק לטענת הסניגור שנושאי המשרה בשני המפעלים נושאים בתפקידים ובתחומי אחריות זהים. 21. העובדה כי נערך הסדר טיעון בין התביעה לבין בז"ן ומנהליה אשר במסגרתו בוטלו האישומים נגד חלק מנושאי התפקידים בבז"ן, אינה בהכרח נתון רלוונטי בכל הקשור לניהול כתב האישום נגד כאו"ל ונושאי המשרה בה. מדובר אמנם בכתב האישום מאוחד אשר כרך מבחינה עובדתית שני אירועי זיהום אויר. ואולם, אין כל בטחון כי מצבם של שני המפעלים זהה מבחינה עובדתית או מבחינת אחריותם המשפטית. מסקנה זו חלה ביתר שאת על נושאי המשרה בהם. עריכת הסדר טיעון עם מפעל אחד אינה מחייבת הסקת מסקנות, לכאן או לכאן, ביחס לנושאי המשרה של המפעל השני. 22. הענות לטענה של הגנה מן הצדק מוצדקת במקרים חריגים בלבד "שעה שאין כל אפשרות להעניק לנאשם משפט הוגן, או כאשר יש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות", ובאשר להתנהגות הרשות נפסק כי "המבחן הקובע הוא מבחן ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות, היינו התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם" (ע"פ 2079/02, (חי') מזיד בן תאופיק חלבי נ' מ"י הועדה המקומית לתכנון ובניה רכס הכרמל (המאזכר ע"פ 2910/94 יפת ואח' נ' מ"י, פד' נ' (2) 221, בעמ' 354). כפי שהוסבר לעיל, הטענות שהועלו על ידי הסניגור לא הניחו את התשתית הדרושה לקבלת הטענה והיא נדחית. מפגעיםמניעת מפגעים