בסעיף 1 לחוק הקרינה הבלתי מייננת נקבע: "חוק זה מטרתו להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, ולהסדיר את העיסוק במקורות קרינה, הקמתם והפעלתם ובמתן שירות למדידת קרינה, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת". בהצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשמ"ה-2005, ה"ח התשס"ה 894, שם בחלק הכללי נאמר כי הצורך בחוק בא לעולם בין השאר על רקע הגידול המשמעותי שחל בשנים האחרונות בשימוש במתקנים ובמכשירים שבמהלך הפעלתם נוצר או עלולה להווצר קרינה בלתי מייננת. הצעת החוק מדגימה את אותם שימושים נפוצים ומזכירה אגב כך משדרים וטלפונים סלולריים. עוד הובהר בהצעת החוק, שם בחלק הכללי: "החוק המוצע קובע הוראות המתייחסות למכלול ההיבטים הקשורים להסדרת נושא הקרינה הבלתי מייננת, ובכלל זה קובע חובת רישוי להקמה ולהפעלה של מכשירים או מתקנים שבמהלך הפעלתם נוצרת או עלולה להיווצר קרינה בלתי מייננת.... בנוסף קובע החוק המוצע הוראות פיקוח על בעלי הרשיונות שיינתנו מכוחו ומטיל עליהם חובות שונות. כמו כן מוצע להסמיך את השר לאיכות הסביבה .. הממונה על ביצועו לקבוע בתקנות הוראות לעניין רמו חשיפה מרביות מותרות של בני אדם לקרינה ולעניין אמצעי הזהירות והבטיחות הדרושים לצורך מניעת סכנות לציבור ולסביבה כתוצאה מחשיפה לקרינה". עוד במועד חקיקתו של תיקון 25 (בתוקף תקנות הרוקחים (יסודות רדיו אקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980), ועל אחת כמה וכמה שכיום, לאחר חקיקתו של חוק הקרינה הבלתי מייננת, היה הממונה על הקרינה מטעם המשרד לאיכות הסביבה המקור הבלעדי למתן היתרי בטיחות למקורות קרינה. היתרי הבטיחות הנדרשים לצורך הפעלתם של המתקנים מוגדרים כיום בסעיפים 3,6 ו-7 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, כוללים את הצורך בקבלת היתר הקמה ולאחר מכן היתר הפעלה על ידי הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, והיתרים כאמור אף ניתנו בפועל לכל אחד מהמתקנים נשוא כתבי האישום שבפני. הוראת הפטור שבסעיף 27ב לחוק התקשורת אינה "שותקת" בעניין זה, והיא כוללת התייחסות ישירה לדרישות הרישוי הכרוכות בקרינה הנילווית לפעולתו של מתקן הגישה, כאמור בסעיף 27ב(ג) לחוק התקשורת, שם נקבע: "לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו". בסעיף 7 לחוק הקרינה נקבעו תנאים למתן היתר הפעלה, ובכלל זה בסעיף 7(א)(4) לחוק נקבע כי תנאי למתן היתר הפעלה יהא הצגתו של היתר לפי חוק התכנון והבניה. אולם, בסעיף 7(ב) לחוק נקבע כי ההוראה בדבר היותו של היתר בניה תנאי למתן היתר ההפעלה לא תחול מקום שבו לא נדרש היתר בניה, ובלבד שהמבקש נהג על פי ההסדר שב-ס"ק (1) ו-(2) שעיקרו מתן הודעה לועדה לתכנון ובניה והעדרה של התנגדות של מהנדס הועדה המקומית למתן היתר ההפעלה, כשהאחרון רשאי להתנגד רק מהטעם כי מקור הקרינה נשוא היתר ההפעלה חייב בהיתר בניה. כנזכר לעיל, החובה לקבל את אישורו של הממונה על הקרינה מעוגנת גם בהוראות סעיף 27ג לחוק התקשורת, הקובעת את קיומו של אותו היתר כתנאי לפטור מהיתר בניה הנתון למתקן גישה אלחוטית. קרינה / רדיואקטיביות