זריקת סיגריה מחלון רכב

הכרעת דין 1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים, בניגוד לסעיפים 2 ו-13 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), בכך שבתאריך 30/11/2003, סמוך לשעה 17:50, במפגש רחובות יוספטל ואילת, בחולון, השליך נהג רכב מתוצרת פורד צבע לבן, מספר רישוי 36-639-63 (להלן: "הרכב") בדל סיגריה דולק מחלון הרכב אל רשות הרבים. 2. הנאשם כפר בזריקת בדל הסיגריה, וטען, כי אינו מעשן ומעולם לא עישן, ובנוסף נאסר עליו להכניס נוסעים לרכב. 3. א. מטעם התביעה העיד מר רפאל זוירזינסקי, נאמן ניקיון של המשרד לאיכות הסביבה. על פי עדותו, נסע הוא אחרי הרכב הנ"ל, ובעת שנסע ברחוב יוספטל לפני רחוב אילת בחולון, ראה הוא, כי נהג הרכב השליך בדרך בדל סיגריה דולק מבעד לחלון (עמוד 3, שורות 23-25, עמוד 4, שורות 16-17). מר זוירזינסקי העיד, כי בזמן ביצוע העבירה על ידי הנהג, רשם הוא את פרטי הרכב בפתקית, ת/1, ולאחר כשעה שעתיים, כשהגיע לביתו, מילא דו"ח העבירה, ת/2. ב. בעדותו אישר הנאשם, כי באותו זמן נהג ברכב, כי בעת שהוא נוהג בו הרכב באחריותו, וכי במקרה אשר בו אדם אחר משתמש ברכב, הדבר מתועד ומבוקר על ידי החברה בעלת הרכב, מ.ח. אליישר בע"מ. הנאשם לא הוכיח, כי בזמן ביצוע העבירה נהג ברכב אדם אחר. ג. הנאשם אמר, כי אינו מעשן וכי הוא בורח מסביבת מעשנים, וכי לא ייתכן שזרק בדל סיגריה בוער מבעד לחלון הרכב. ד. מטעם ההגנה העיד בנוסף מר יהוד מלכיאל, קצין הבטיחות של החברה. מר מלכיאל אמר, כי הוא יודע בוודאות שהנאשם אינו מעשן. מר מלכיאל הודה, כי לא שהה ברכב בעת ביצוע העבירה כנטען בכתב האישום, ולא יכול לומר בוודאות, כי הנאשם לא השליך בדל סיגריה בוער מחלון הרכב. 4. עד התביעה אמר, כי ראה את עצם פעולת ההשלכה מהרכב לדרך. עד התביעה ציין, כי אם היה לו ספק כלשהו בעובדות, לא היה רושם את הדו"ח, וכי אין הוא מכיר את הנאשם ואין לו כל אינטרס אישי בענין. עד התביעה העיד באמינות, ואני מקבלת את עדותו. סעיף 4(ב) לחוק קובע: הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין סעיף 2, את מי שנהג בו אותה עת כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של המשליך ; הוראה זו לא תחול לגבי מי שנוהג באוטובוס או ברכב ציבורי, למעט מונית, וכן לא תחול על מי שנוהג ברכב מסחרי בלתי אחוד כאשר הפסולת הושלכה מתוך החלק הנפרד מתא הנהג." הנאשם לא הרים הנטל להוכיח, כי לא עשה כן. הנאשם חזר ואמר, כי אינו מעשן. כתב האישום אינו מייחס לנאשם עישון סיגריות, אלא השלכת בדל סיגריה דולק לרשות הרבים. 5. הנאשם אמר, כי שהה ברכב לבדו בעת ביצוע העבירה הנטענת. התברר, כי בחברה אמורים להתנהל רישומים מדוייקים לגבי זהות הנוסעים ברכב בכל עת. הנאשם לא הציג הרישומים האמורים להוכחת טענתו. גם קצין הבטיחות של החברה, אשר לדבריו בדק הרישום ווידא, כי הנאשם היה לבדו, לא הציג כל ראיה לכך. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת למחדל להציג המסמכים האמורים. "הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכר הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחזירו הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה..." (ע"פ סלומון אבו נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 85). זאת ועוד, נקבע במשפט הפלילי כי "בע"פ 28/49: כלל אוניברסלי הוא כי בעל דין הטוען טענה מסוימת החשובה לעמדתו במשפט - בין טענה חיובית ובין שלילית - עליו הראיה... חובה זו... היא החובה העיקרית במשפט...". (י' קדמי, על הראיות, חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד 2003, עמוד 1441). 6. לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי, מעבר לספק סביר, כי הנאשם השליך את בדל הסיגריה הבוער מבעד לחלון הרכב, ולפיכך אני מרשיעה הנאשם בעבירה של השלכת פסולת לרשות הרבים, בניגוד להוראות סעיפים 2 ו-13 לחוק. ניתנה היום י"ז בסיון, תשס"ז (3 ביוני 2007) במעמד הצדדים. ריקי שמולביץ, שופטת 002446/05פ 133 חלי סלומון ב"כ המאשימה טוענת לעונש: העונש הקבוע בצד העבירה בה הורשע הנאשם הינו קנס בסך 67,300 ₪, עונש חמור ולא בכדי. התופעה של השלכת פסולת קטנה מרכב הינה תופעה שכיחה מאד המהווה זלזול בניקיון רשות הרבים. הקושי בתפיסת העבריינים המלכלכים והמשאבים העצומים שמדינת ישראל משקיעה בניסיון לנקות את רחובות ארצנו ולתפוס את העבריינים המלכלכים, מראים לנו כי האמור בתופעה של ממש, אשר לשם מיגורה נדרשת ענישה מרתיעה ואכן רמת הענישה בפסיקה בשנים האחרונות הינה גבוהה יחסית, בעוד שהעונש בברירת הקנס היה 250 ₪, רמת הענישה בבית המשפט לאחר ניהול הוכחות עומדת על קנסות הנעים בין 3,500 ₪ ל - 5,000 ₪ ואני מגישה קובץ פסיקה מהשנה האחרונה שכל כולה באמת פסיקה, קנסות מאד גבוהים וכן התחייבות להמנע מביצוע עבירה על חוק שמירת הניקיון ארוכת טווח שסכומה לשיקול דעתו של בית המשפט. אבקש שכספי הקנס יועברו לטובת הקרן לשמירת הניקיון של המשרד לאיכות הסביבה בת.ד. 34033 ירושלים, 95464. הנאשם טוען לעונש: לא הושלך שום דבר מהרכב שלי. אני חוזר ואומר את זה. לגבי הטיעון הראשון אני לא משווה אותו לטיעון הראשון, שבעצם כך התחלת את הפסיקה, שאת משווה את הדיון שלי לדיון הראשון מבחינת השלכת פסולת. לא השלכתי שום דבר. אני חוזר בי ואומר שלא הושלך שום דבר מרכבי כי אני נהגתי ברכב ואם העניין שאני כן מעשן או לא מעשן, אני לא אכנס לפה כרגע, אבל לפי דעתי, על פי אחד לא יקום דבר, אלא על פי שני עדים יקום דבר. יכול להיות שמי שהעיד נגדי, יכול להיות שזה בעין בלתי מזויינת שראה ממקום שהושלך פסולת. אני עומד אחרי מה שאני אומר שלא הושלך שום דבר מרכבי. גזר דין 1. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים, בניגוד להוראות סעיפים 2 ו - 13 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד - 1984 (להלן: "החוק") בכך שהשליך נהג הרכב שפרטיו מפורטים בכתב האישום ביום 30.11.2003 בדל סיגריה דולק מחלון הרכב אל רשות הרבים, כמפורט בכתב האישום. 2. ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם עונש כספי הולם, בשים לב לחומרת העבירה, ובשים לב לכך שנוהל משפט הוכחות. הנאשם חזר וטען כי לא ביצע את העבירה המפורטת בכתב האישום. עסקינן בהשלכת בדל סיגריה דולקת ברשות הרבים. מדובר בזיהום הסביבה, עבירה אשר יש לה השלכות על בריאות הציבור הגורמת נזק לציבור הרחב. הדברים ידועים ואין צורך להכביר במילים. עוד יש לציין, כי הצעדים הדרושים כדי למנוע את ביצוע העבירה כרוכים במאמצים קלים בלבד. הנאשם חזר וטען כאמור, כי לא ביצע את העבירה. יחד עם זאת, מצאתיו אשם וזאת מהנימוקים אשר פורטו בהכרעת הדין. 3. לאחר ששקלתי את כל השיקולים הדרושים לעניין, החלטתי שלא למצות את הדין עם הנאשם הפעם הזאת. לפיכך, אני מטילה על הנאשם קנס בסך של 1,250 ₪ אשר ישולם על ידי הנאשם לא יאוחר מאשר עד יום 15.7.2007. אם לא ישולם הקנס תוך המועד הנ"ל ייאסר הנאשם ל - 20 ימים. עוד אני מורה כי הנאשם יחתום כעת על התחייבות להימנע מביצוע העבירה שבה הורשע למשך 3 שנים מהיום, ההתחייבות תהיה בסך של 3,500 ₪. לא תחתם ההתחייבות כעת, ייאסר הנאשם למשך 7 ימים. אני מורה כי הקנס יועבר לקרן לשמירת הניקיון של המשרד לאיכות הסביבה בת.ד. 34033 ירושלים, 95464. זכות ערעור כחוק. זריקת סיגריה מרכבטבק / סיגריותחלוןרכב