החלטה 1. לפניי בקשה, לפי פקודת בזיון בית המשפט, לחייב את משיבים בתשלום קנס בגין הפרת צו מניעה זמני שניתן כנגדם ביום 1.1.02, בתיק בש"א 5997/01 (תיק עיקרי בע 8910/01). בצו המניעה הזמני, נצטוו המשיבים "שלא לפנות ללקוחות המבקשת בין במישרין ובין בעקיפין" וזאת "עד למתן החלטה אחרת" (ראה פרוטוקול הדיון מיום 1.1.02 בתיק בש"א הנ"ל). 2. לטענת המבקשת הפרו המשיבים את צו המניעה הזמני, בכך שפנו אל מי שהיו לקוחותיה עובר למועד מתן הצו וערכו להם פוליסות ביטוח בשלוש חברות ביטוח (הפניקס, מגדל והכשרת היישוב). את הטענה האמורה מבססת העותרת על דוחות תפוקה של שלוש החברות הנ"ל, שצורפו לתצהירו של מר פנחס חוזז מטעם העותרת. 3. לאחר שהוגשה תגובת המשיבים אישר ב"כ המבקש כי נפלה טעות בבקשה, שכן מועד מתן צו המניעה היה 1.1.02 ולא 1.8.01, ומכאן שכל המקרים שנזכרים בדוחות התפוקה קודם ל- 1.1.02 - אינם רלבנטיים לבקשה דהכא. המשיבים טענו כי אף אחד מהשמות שצויינו ע"י פנחס חוזז בדוחות התפוקה שצירף לתצהירו - לא היה לקוח של המבקשת, ומקצתם היו, לכל היותר, "לקוחות פוטנציאליים" אשר בדיעבד התברר כי לא היו מבוטחים ע"י המבקשת. ביום 6.3.05 הגישה המבקשת תצהיר נוסף מטעם פנחס חוזז וצורפו אליו רשימות של מבוטחים, שלטענתו היו מבוטחי המבקשת ואשר המשיבים פנו אליהם וביטחו אותם או הציעו לבטחם לאחר מועד מתן צו המניעה. 4. לאחר ששמעתי עדותם של פנחס חוזז (מטעם המבקשת) ואיתן אבו (המשיב 3) ולאחר שעיינתי במסמכים ובסיכומי הטענות שהגישו הצדדים, אני מחליטה כדלקמן: א. כדי לזכות בסעד המבוקש על ידה, על המבקשת להוכיח כי מי מהמשיבים פנה אל מי מלקוחותיה לאחר 1.1.02 בענייני ביטוח. אקדים ואציין כבר כאן ש"פניה" היא גם הגשת הצעה לביטוח לפלוני או קבלת בקשה או הצעה לביטוח ממנו, גם אם בסופו של דבר לא התקשרו המשיבים לאותו פלוני בעסקת-ביטוח והוא לא שילם פרמיה לביטוח בגין פוליסה (בין שרק הוצעה לו ובין שכבר הוצאה ע"י חברת הביטוח). עוד אני קובעת כי "לקוח" ייחשב רק מי שבפועל הוצאה על שמו פוליסה לביטוח ושולמו תשלומי הפרמיה לאותו ביטוח כאשר התיווך לעריכת הביטוח האמור נעשה ע"י המבקשת. אני דוחה טענת המבקשת לפיה גם מי שלא שילם פרמיות לביטוח, ימשיך להיחשב כלקוח לענייך זה. ב. מאחר שמדובר בהליך הבא לאכוף צו מניעה זמני שניתן ע"י בית הדין ובאמצעות הטלת קנס מרתיע וגם להפסיק מצב של בזיון בית המשפט. לפיכך נטל הראיה להוכיח קיומו של הבזיון - דהיינו הפרת צו המניעה - מוטל על המבקשת. בסיכומיו של ב"כ המבקשת פורטו שמותיהם של האנשים אשר לגביהם נטען כי היו לקוחותיה של המבקשת ביום 1.1.02 ואשר המשיבים פנו אליהם לאחר מועד זה. אתייחס להלן לכל אחד מהאנשים הנ"ל, שכן כל שאר השמות שצויינו ע"י המצהיר פנחס חוזז בתצהירו ברשימותיו ונספחי תצהירו, ממילא נזנחו בסיכומי ב"כ המבקשת. ג. להלן רשימת השמות שנטען כי היו לקוחות המבקשת: (1). לבבי אליעזר: לטענת המבקשת הוא לקוח שלה מאז חודש 9/00 והמשיב 3 פנה אליו ביום 20.9.02 כעולה מדו"ח התפוקה של חב' "מגדל" שסומן "ב2". לא נסתרה הטענה כי לבבי אליעזר היה לקוח של המבקשת ביום 1.1.02 וכי המשיבים פנו אליו ביום 20.9.02. הטענה כי הפניה נעשתה מחלק מאגר שרכשו המשיבים נדחית על ידי כבלתי רלבנטית: על פי הסכמת הצדדים נוסח צו המניעה, ואין בו התנייה כלשהי בדבר היתה פניה ללקוחות אם היא נעשתה על בסיס מאגר שמות או על פי דרך כלשהי אחרת. לפיכך, אני קובעת כי פניית המשיבים אל לבבי אליעזר היתה בגדר הפרת צו המניעה, וכפי שכבר נאמר לעיל, אין כל נפקות לעניין זה בעובדה שלא נמכרה לו "פוליסה" כאמור בסיכומי ב"כ המשיבים. (2). ברקן קוריל: לטענת המבקשת היה לקוח שלה מחודש 10/99 והמשיב 3 פנה אליו ביום 20.9.02. המצהיר פנחס חוזז לא נחקר על כך בחקירתו הנגדית והמשיב 3 אישר בחקירתו הנגדית כי נעשתה לברקן קוריל הצעה לביטוח ב- 20.8.02 (עמ' 12 שורה 6 לפרוטוקול הדיון). לפיכך אני קובעת כי פניית המשיבים אל ברקן קוריל היתה בגדר הפרת צו המניעה. (3). בריל אילנה: לטענת המבקשת היתה לקוחה שלה מ- 6/00 וביום 12.2.02 פנה אליה המשיב 3. בהתאם לנספח ט"ז לתגובת המשיבים, החל מחודש 10/00 לא שילמה לקוחה זו פרמיה לביטוח, המבקשת לא הוכיחה כי ביום 1.1.02 היא עדיין היתה לקוחה שלה. על כן פניית המשיבים אל בריל אילנה ביום 12.12.03 (ראה עדותו של איתן אבו בעמ' 12 לפרוטוקול - איננה בגדר הפרת צו המניעה הזמני. (4). אלוש עופר: לטענת המבקשת היה לקוח שלה החל מ- 1.8.01 והמשיב 1 פנה אליו ביום 7.1.03. מסיכומי ב"כ המשיבים עולה שאכן מדובר בלקוח של המבקשת, אלא שהמשיבים גילו זאת וביטלו את הפוליסה שלו, ואילו הוא המשיך להיות לקוח של המבקשת. כעולה מעיון במסמכים שבתיק, אכן בוטלה הפוליסה של אלוש עופר אצל המשיבים, ומשאלה פני הדברים לא אראה בפניה משום בזיון בית משפט. (5). מצליח אלברט: לטענת המבקשת הוא היה לקוח שלה מיום 1.1.02 והמשיבים פנו אליו ביום 3.7.02. בעדותו טען מר חוזז כי תקופת הביטוח של מצליח אלברט היתה מיום 1.1.02 עד 1.2.02 ולא שולמה פרמיה לאחר מועד זה. בנסיבות אלו לא יכלו המשיבים לדעת ביום 1.1.02 ובוודאי שלא ביום 3.7.02 כי מדובר, לכאורה, בלקוח של המבקשת. יתירה מזאת: ביום 3.7.02 לא היה עוד מצליח אלברט לקוח של המבקשת, שהרי גם לדידה הביטוח שלו היה בן חודש אחד לכל היותר, ותם ביום 1.2.02. על כן אין בפניית המשיבים אל מצליח אלברט ביום 3.7.02 מקום הפרת צו המניעה הזמני. (6). ובר רבקה: לטענת המבקשת היתה לקוחה שלה מ- 3/01 ושילמה פרמיה עד 2/02, וביום 16.6.03 פנה אליה המשיב 2. בחקירתו הנגדית אישר פנחס חוזז כי הפרמיה שולמה רק עד 2/02, ומכאן שבעת פנייתו של משיב 2 אל ובר רבקה ביום 16.6.03 - היא לא היתה עוד לקוחה של המבקשת, ואין בפניה הנ"ל משום הפרת צו המניעה הזמני. (7). יוסף ליאת: לטענת המבקשת היתה לקוחה שלה מיום 1.7.01 והמשיב 1 פנה אליה ביום 18.8.02. על פי נספח ח' לתגובת המשיבים לתצהיר המשלים של פנחס חוזז, בוטלה הפוליסה שהוצאה ליוסף ליאת ב- 1.10.01 דהיינו כעבור 3 חודשים מתחילת הביטוח. כך גם על פי ת/1 שצורף לתצהיר המשלים. לפיכך ביום 1.1.02 לא היתה יוסף ליאת לקוחה של המבקשת, ופניית המשיב 1 אליה ביום 18.8.02 לא היתה בגדר הפרת צו המניעה הזמני. (8). בצלאל בן ציון: לטענת המבקשת היה לקוח שלה מ- 2/01 וביום 30.4.02 פנה אליו המשיב 3. המבקשת לא הוכחה כי ביום 30.4.02 היה עדיין לקוח שלה. על פי עדותו של המשיב 3 (בעמ' 11 שורה 22 לפרוטוקול ואילך) וכן עפ"י המסמכים אשר הוגשו, וכאשר הוכח כי בצלאל בן ציון אשר פוטר מעבודתו ע"י המבקשת, החל לעבוד עם המשיבים ורק ביום 30.4.02 בוטח ע"י המשיב 3 - אני קובעת שלא היה בכך משום הפרת צו המניעה הזמני שכן במועד זה לא היה עוד בצלאל בן ציון לקוח של המבקשת. (9). מנחם אהרון: לטענת המבקשת היה לקוח שלה מ- 01/01 וביום 30.4.02 פנה אליו המשיב 3. כעולה מהמסמכים שהוגשו ובאין ראיה אחרת מטעם המבקשת, מדובר במי שהיה מבוטח רק מ- 01/01 עד 03/01 ובמועד מתן צו המניעה, לא כל שכן ביום 30.4.02 - הוא לא היה עוד לקוח של המבקשת. לפיכך אין בפניית המשיבים אל מנחם אהרון ביום 30.4.02 משום הפרת צו המניעה הזמני. (10). עמר כרמית: לטענת המבקשת, היתה לקוחה שלה מיום 1.7.01 וביום 17.7.02 פנה אליה משיב 1. פנחס חוזז העיד (עמ' 7 שורות 4-7 לפרוטוקול) כי עמר כרמית לא שילמה פרמיה לביטוח, והפוליסה שהוצאה על שמה היתה בתוקף יום אחד בלבד: 1.7.01. מכאן שביום מתן הצו, לא כל שכן ביום 17.7.02 - היא לא היתה לקוחה של המבקשת ולא היתה בפניית המשיב 1 אליה משום הפרת צו המניעה הזמני. (11). חדד משה: לטענת המבקשת, היה לקוח שלה מיום 1.7.01 וביום 20.8.02 פנה אליו משיב 3. בחקירתו הנגדית אישר פנחס חוזז כי חדד משה לא שילם פרמיה לביטוח, ותקופת הביטוח עפ"י הפוליסה היתה בת יום אחד: 1.7.01 (עמ' 8 שורה 1 לפרוטוקול), לפיכך ברור שביום מתן הצו, לא כל שכן ביום 20.8.02 הוא לא היה לקוח של המבקשת ולכן לא היתה בפניית משיב 3 אליו משום הפרת צו המניעה הזמני. (12). זילבר דב: לטענת המבקשת, היה לקוח שלה מיום 1.7.01 וביום 7.11.02 פנה אליו משיב 3. בחקירתו הנגדית אישר פנחס חוזז כי זילבר דב היה "מבוטח" יום אחד בלבד: 1.7.01, כעולה מנספח ה' לתגובת המשיבים (עמ' 5 שורות 4-9 לפרוטוקול), לפיכך אני קובעת שביום מתן הצו, לא כל שכן ביום 7.11.02, לא היה אדם זה לקוח של המבקשת ולכן לא היתה בפניית משיב 3 אליו משום הפרת צו המניעה הזמני. (13). טובי עמרם: לטענת המבקשת, היה לקוח שלה מחודש 10/00 וביום 28.7.02 פנה אליו משיב 1. בחקירתו הנגדית אישר פנחס חוזז כי טובי עמרם בוטח ב- 10/00 (עמ' 5 שורה 13 לפרוטוקול), אלא שלא שולמה פרמיה כלשהי בגין הביטוח האמור, ומכאן שבמועד מתן צו המניעה ובמועד הפניה של משיב 1 אל טובי עמרם, לא היה זה האחרון לקוח של המבקשת ולפיכך אין בפניית משיב 1 משום הפרת צו המניעה הזמני. (14). וניסלבסקי נטליה: לטענת המבקשת, היתה לקוחה שלה מחודש 9/98 וביום 28.11.02 פנה אליה משיב 1. עפ"י הנספח לתצהירו של פנחס חוזז, תדפיס מיום 9.2.05, אין שום פרטים בדבר פוליסה שכביכול היתה אמורה להיות על שם נטליה הנ"ל מחודש 9/98, והמבקשת לא הציגה בפני בית הדין ראיה כלשהי להוכיח כי ביום מתן צו המניעה היתה נטליה וניסלבסקי לקוחה שלה. לפיכך אני קובעת שאין מדובר בלקוחה של המבקשת ואין בפניית משיב 1 אליה ביום 28.11.02 משום הפרת צו המניעה הזמני. (15). מלול סולומון: לטענת המבקשת, היה לקוח שלה מחודש 12/00 וביום 25.6.02 פנה אליו המשיב 3. מר פנחס חוזז אישר בחקירתו הנגדית (עמ' 5 שורות 21-23 לפרוטוקול, ובעמ' 6 שורות 9-13 לפרוטוקול) כי הפליסה בוטלה במועד בו הוצאה, 12/00 וכי לא שולמה פרמיה ע"י מלול סולומון. לפיכך ביום מתן הצו לא היה מלול סולומון לקוח של המבקשת והמשיב 3 לא הפר את צו המניעה הזמני כאשר פנה אליו ב- 25.6.02. (16). בן שמחון מרלן: לטענת המבקשת, היה לקוח שלה מחודש 7/01 וביום 29.12.02 פנה אליו משיב 3. בחקירתו הנגדית אישר פנחס חוזז כי מרלן לא שילמה פרמיה, עפ"י נספח יד' לתגובת המשיבים, שלא נסתר, הפוליסה בוטלה במועד הוצאתה, 7/01. לפיכך אני קובעת שאין בפנייתו של משיב 3 אל מרלן בן שמחון ביום 29.12.02 משום הפרת צו המניעה, שכן היא לא היתה לקוחה של המבקשת ביום מתן הצו ולא ביום הפניה. (17). חנה רוזן: לטענת המבקשת, היתה לקוחה שלה מיום 1.6.01 וביום 7.11.02 פנה אליה משיב 1. על פי נספח יג' לתגובת המשיבים, שלא נסתר, בוטלה הפוליסה של חנה רוזן ביום הוצאתה, 1.6.01, והיא לא שילמה פרמיה - כפי שאישר גם פנחס חוזז בחקירתו הנגדית בעמ' 7 שורה 1 לפרוטוקול. על כן אני קובעת שחנה רוזן לא היתה לקוחה של המבקשת ביום מתן הצו ולא ביום 7.11.02, מועד פנייתו של משיב 1 אליה, וצו המניעה הזמני לא הופר בפניה זו. ד. סיכומה של סקירת השמות דלעיל, מביאה לתוצאה הבאה: מתוך רשימה של שבעה עשר אנשים שלגביהם נטען בסיכומי ב"כ המבקשת כי היו לקוחותיה במועד בו ניתן צו המניעה הזמני (וזאת לאחר שבעתירה נטען ל- 27 לקוחות), רק האנשים הבאים נחשבים כלקוחות המבקשת לעניין צו המניעה הזמני, נשוא הבקשה, אשר לגביהם הפרו המשיבים את הוראות הצו האמור: לבבי אליעזר וברקן קוריל. די בשניים האמורים כדי שהדבר ייחשב כבזיון בית משפט. מאידך, לאור העובדה שבעתירה נטען ל- 27 לקוחות, והחלטתי על הפרת הצו בעניין שני לקוחות בלבד, וכדי לאזן בין האינטרסים והזכויות של כל הצדדים, לא מצאתי מקום ליתן צו גורף אלא לקבוע כדלקמן: אם יפנה מי מהמשיבים במועד כלשהו שמיום מתן החלטה זו ואילך, עד למתן החלטה אחרת בעניין צו המניעה הזמני ו/או עד לביטולו, אל לבבי אליעזר ו /או אל ברקן קוריל, בענייני ביטוח ובניגוד לצו המניעה הזמני שניתן ביום 1.1.02, הוא ישלם קנס בגין כל פניה כאמור, בסך 10,000 ₪. ה. לאור התוצאה שאליה הגעתי אל מול הנטען בעתירה המקורית, ישלמו המשיבים למבקשת הוצאות שכ"ט עו"ד (חלקיות) בסך של 2,000 ₪, בצירוף מע"מ. ביזיון בית המשפט