בכל הקשור להכרה בלימודים לצורך זכאות לתנאי שכר כאלה ואחרים שברה במשטרה מציאות מסוימת. מציאות זו היתה תקפה לפחות מאז שנת 1992. על פי ההסדר שהונהג, כל שוטר שהשלים לימודים אקדמיים במקצועות מסוימים (ובהם מינהל עסקים) - בין אם למד בארץ ובין אם למד בחו"ל, בין אם למד בשיטה מקובלת ובין אם למד בשיטת הלמידה מרחוק - והתואר שקיבל הוכר על ידי משרד החינוך, הוכר כזכאי לשכר בדירוג מהנדסים. לימים, מצאה המשטרה לנכון לשנות את ההסדר הנוהג. הצורך בשינוי נבע מן השינויים שהתחוללו במדינה בתחום הלימודים האקדמיים. נוצרה מציאות חדשה שראשיתה בהודעת המועצה להשכלה גבוהה מינואר 1997 (סעיף 6 לעיל) לפיה המועצה אינה נושאת באחריות לתארים המוענקים בישראל על ידי מוסדות זרים ולטיב הלימודים המתקיימים בשלוחות של מוסדות זרים; יותר מכך - ולענייננו - המועצה הודיעה, במיוחד, כי אין היא עוסקת בלימודים ממרחק המתקיימים בישראל על ידי מוסדות זרים. המשכו של השינוי נולד עם חקיקתו של תיקון מס' 11 לחוק - על הוראת המעבר שבו - שמשמעותו יצירת משטר חדש של רישוי ופיקוח על פעילויות של מוסדות זרים והסרת ההכרה מפעילות אקדמית של מוסדות זרים שלא קיבלו את אישורה של המועצה לפעול בארץ כשלוחה או כסניף של אותם מוסדות. בית הדין לעבודה ציין כי לא יכול להיות ספק שמציאות חדשה זו הצדיקה - ואף חייבה - נקיטת צעדים להתאמת ההוראות הפנימיות במשטרה למציאות החדשה שנוצרה. אולם עצם קיומו של צורך אמיתי או הצדקה של ממש ביצירת שינוי של מציאות קיימת, אינו חזות הכל. שינוי מציאות אינו עניין ערטילאי ותאורטי. שינוי של מציאות - כמו בענייננו - מכוון אל ציבור של מועסקים עליהם הוא נועד לחול ועליהם הוא אמור להשפיע. שינוי שכזה אינו עניין של מה בכך ואינו יכול להעשות כלאחר יד. שינוי שכזה מחייב בחינה רחבה ומעמיקה של טיב ההסדר החדש, התייחסות לקטגוריות שונות של לימודים וקבוצות שונות של עובדים, מידת ההשפעה, מועדי תחולה, הוראות מעבר וכיוצאים באלה עניינים הטעונים הסדר ופתרון. הוראות אלה חייבות להיות סבירות ומאוזנות. הוראות אלה חייבות להיות ברורות ומובנות. יש לזכור שעניין לנו במשטר בו תנאי העבודה נקבעים על ידי המעסיק ובמציאות שכזו מוטלת על המעסיק חובה מוגברת לשרטט מערך של הוראות חדשות סדור, ברור ושלם. פעולותיה של המשטרה בתחום השכר נתונות לביקורת שיפוטית המבוצעת על ידי בתי הדין לעבודה. ביקורת זו משתרעת על פני כל אותם תחומים בהם מוסמך בית הדין להפעיל את ביקורתו, כגון - טענות בדבר חוסר סמכות, שיקולים זרים, העדר סבירות, מידתיות לא ראויה, אפליה פסולה וכיוצאות באלה טענות. עם זאת בית הדין - כערכאת שיפוט - אינו מוסמך לבחון עניינים הנוגעים לעיצומם של גובה השכר הראוי או תנאי העבודה הראויים. בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי המשטרה היא מעסיק ציבורי. במעמדה זה, שומה על המשטרה לפעול כלפי השוטרים המועסקים על ידה בהגינות, ביושר ובתום לב. במיוחד חייבת המשטרה לנהוג כך על רקע המציאות לפיה שכרם ותנאי שרותם של השוטרים נקבעים באופן חד- צדדי על ידה. כללי מינהל תקין והחובה לפעול בהגינות ובתום לב, מחייבים את המשטרה להציג בפני שוטריה תמונת מצב מלאה, ברורה ומפורטת של שכרם ותנאי עבודתם. הוא הדין - ואולי אף ביתר שאת - שעה שמדובר בשינויים ובתיקונים אשר מדרך הטבע מופעלים מעת לעת בענייני שכר ותנאי עבודה. כל שינוי חייב להיות מפורט, בהיר ונהיר. שינוי שכזה מן הראוי שיציין את המצב הקיים, את מהותו וטיבו של ההסדר החדש, מה יחול על השוטר ומה לא יחול עליו; מה היקף פרישתו של ההסדר החדש, מה מועד תחילתו ומהן הוראות המעבר אשר יחולו. הסדר חדש או שינוי להסדר קיים, מן הראוי שיגובש כמסמך אחד וממצה אשר משנתו ערוכה וסדורה כראוי והיא מובנת לכל מעוניין. אין זה מן הראוי שהסדר חדש ובמיוחד שינוי להסדר קיים, יבוא בחלקים, בהודעות שונות, טלאי על גבי טלאי, שאיש לא מוצא בו את ידיו ורגליו. הודעה פנימית בענייני שכר ותנאי עבודה, כשהיא ערוכה כראוי, מפורטת ומסודרת, המוצאת על ידי הגורם המוסמך ומופצת לידיעת ציבור העובדים בכלי התקשורת הפנימיים המקובלים בארגון - מחייבת ובעלת תוקף. הודעה שכזו חזקה שהגיעה לידיעת ציבור העובדים בארגון ואין צורך להוכיח שהגיעה לידיעת כל עובד ועובד באופן אישי. דומה הדבר לידיעה המיוחסת לכל אזרח במדינה לגבי תוכנו של חוק שנעשה ופורסם כדין. אלא שלגבי תוכנו של חוק החזקה היא חלוטה ואילו בכל הקשור להוראות פנימיות החזקה היא לכאורית בלבד וניתנת לסתירה על ידי מי שטוען שלא ניתנה כדין או שלא הופצה בדרך המקובלת. משטרה