##האם ניתן להכריע תביעה אזרחית על סמך עדות יחידה## האם בית המשפט רשאי לפסוק בהליך אזרחי על סמך עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע ראייתי? בשורה התחתונה, החוק אינו מונע הכרעה על סמך עדות יחידה, אך הוא דורש מבית המשפט חובת הנמקה מפורטת ומיוחדת המבהירה מה הניע אותו להסתפק בה, כאשר ללא הנמקה מתאימה או עדות רציפה ונטולת פגמים דין הטענה להידחות. ##המסגרת הסטטוטורית לפי פקודת הראיות וחובת ההנמקה המיוחדת## הבסיס הנורמטיבי להכרעה על פי עדות יחידה מעוגן בהוראות החוק. במסגרת ##ה"פ 26751-11-20 (שלום ירושלים)## צוינה הוראת ##סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א־1971##, שכותרתו "הכרעה על פי עדות יחידה במשפט אזרחי". הוראת החוק קובעת במפורש כי אם פסק בית משפט במשפט אזרחי, באחד המקרים המנויים בסעיף, על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, עליו לפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו בלבד. המקרים המנויים בגוף הסעיף כוללים, בין היתר, נסיבות שבהן העדות היא של בעל דין או של בן זוגו, ילדו, הורו, אחיו או אחותו של בעל הדין, וכן מקרה שבו העדות היא של אדם המעוניין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד. במסגרת ##ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ## נקבע כי כאשר בית המשפט פוסק על פי עדות יחידה שאין לה סיוע של אדם המעוניין בתוצאות ההליך, מוטלת עליו החובה לפרט בהחלטתו את הטעמים שהניעו אותו לעשות כן. משמעות הדברים היא שאין מניעה סטטוטורית מוחלטת להסתמך על עדות יחידה, אך נקבע כי נדרשת זהירות יתרה, והיעדרו של סיוע ראייתי מחייב הנמקה מפורטת מפי המותב היושב בדין. ##עדות יחידה במשפט אזרחי - סעיף 54 לפקודת הראיות## סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971, קובע: "54. הכרעה על פי עדות יחידה במשפט אזרחי פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו; ואלה המקרים: 1. העדות היא של קטין למטה מגיל 14; 2. העדות היא של בעל דין או של בן-זוגו, ילדו, הורו, אחיו או אחותו של בעל דין; 3. העדות היא של אדם המעונין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד; 4. התובענה היא נגד עיזבון, קטין, חולה נפש או נעדר; 5. נסיבות אחרות שבהן דרוש, לדעת בית המשפט, פירוט כאמור." לעניין זה רבה וענפה הפסיקה המנחה אשר נקבעה בסוגייה זו. בע"א 761/79 פיקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ נפסק כי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971 וקובע, שאין לפסוק על פי עדות יחידה של בעל הדין עצמו או בן-זוגו, כשאין סיוע לעדות זו, אלא אם כן קיימים נימוקים מיוחדים שבית המשפט יפרסם בהחלטתו... אך חוששני שעצם מהימנותה בלבד של עדות בני הזוג איננה מגיעה לעולם לכדי נסיבה מיוחדת אשר כזאת, שהרי בלעדי מהימנות שום עדות איננה יכולה לעמוד בלאו הכי בע"א 92/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק נפסק כי פירושה של אותה "אזהרה עצמית" אינו יכול להיות אלא זה שבשקילת עדות יחידה חייב השופט בזהירות כפולה ומכופלת. אולם עצם הצורך בזהירות מיוחדת כזאת עדיין אינו ממצה את החובה המוטלת על השופט לפי סעיף 54 לפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות יחידה, לשון אחרת, אין השופט יכול לצאת ידי חובתו בהצהרה סתמית כי "הזהיר את עצמו". כלומר שנהג בזהירות מיוחדת וזה אשר הניעו להסתפק בעדות יחידה, אלא כאן דרוש טעם אמיתי - טעם שבהערכת העדות היכול להיות נעוץ בהגיון הדברים או בטעם מיוחד אחר - שיש להעלותו על הכתב במצוות החוק. בע"א (ת"א) 147/89 ברגר נ' זכאי נפסק כי אם אין בידי השופט להצביע על נימוק נוסף, אחר, לקבל העדות כי אז עליו לדחות את התביעה אפילו מאמין הוא למשיב. ועוד מורה סעיף זה שנימוק כזה יהיה אמיתי, נימוק קיים, ואין די בכך שיאמר השופט כי הזהיר את עצמו שסומך הוא על עדות יחידה ונותן בה את אמונו. מתן אמון מלא בעדותו של בעל-דין, כשהטעמים העומדים מאחורי מתן האמון מנומקים ומוסברים די הצורך, עשוי לקיים את דרישות הדין ( ע"א 231/72 עזבון אלמליח נ' זוטא, פ"ד כז(1) 679), אולם, על בית המשפט להקפיד הקפדה יתירה עם תובע שעדותו היא עדות יחידה של בעל דין, יותר מכפי שנדרש מתובע אחר. ##חובת ההנמקה בהוכחת כתב ערבות והתמודדות מול עדות יחידה מהימנה## במקרה שנדון במסגרת ##ה"פ 26751-11-20 (שלום ירושלים)##, עלתה השאלה בדבר הכרעה בתביעה אזרחית על בסיס עדות יחידה של נתבע בהיעדר סיוע ראייתי מספק מצד התובעת להוכחת חתימה על כתב ערבות. באותו הליך נקבע כי עדות רציפה ומהימנה שאין בה בקיעים מהווה טעם מספק להיסמכות עליה לצורך הכרעה בהליך אזרחי, תוך הפניה להלכה שנפסקה במסגרת ##ע"א 62/79 בנימין נ' "אליהו" חברה לביטוח בע"מ##. עוד צוין באותו עניין כי עדותו של המשיב נמצאה כעדות רציפה ומהימנה ללא בקיעים. מנגד, עדויות המבקשת, על אף שהיו מהימנות כשלעצמן, לא היו רלוונטיות למגע הישיר עם המשיב בכל הנוגע לרכיבים החשובים ביותר הנדרשים לביסוס טענתה של המבקשת בעניין כתב הערבות. שילוב זה – עדות נתבע יחידה אך עקבית, אל מול עדות תובעת שאינה נוגעת לגרעין העובדתי הישיר שבמחלוקת – אפשר לבית המשפט להסתפק בעדות היחידה ולנמק את הכרעתו כנדרש בדין. ##נטל ההוכחה במשפט האזרחי והשלכות היעדר סיוע בתביעות נזקי גוף## במסגרת תביעות לפיצויי נזקי גוף, היעדר סיוע לעדותו היחידה של הנפגע מוביל פעמים רבות לדחיית התביעה. בתיק ##ת"א 2167-06-21 (שלום קריות)## נדונה תביעה בגין נזקי גוף שנדחתה עקב היעדר הוכחת נסיבות התאונה, מקום שבו התביעה התבססה על עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע. בית המשפט הבהיר כי סעיף 54 לפקודת הראיות אמנם אינו מונע הכרעה על סמך עדות יחידה, אך הוא מחייב הנמקה מיוחדת. באותו עניין צוין כי במשפט האזרחי הכלל הנוהג וברירת המחדל היא שהנטל רובץ על כתפי התובע להוכיח את תביעתו בשיעור העולה מעל 50%. כאשר תובע טוען כי נפגע כתוצאה מחומר מסוים ומבקש להטיל אחריות על נתבעות, מוטל עליו הנטל להוכיח את נסיבות הפגיעה ברף האזרחי הנדרש. משלא הוצג סיוע לעדות היחידה של התובע, נקבע כי הוא לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, ומשכך נדחתה תביעתו. מצב דברים דומה עלה במסגרת ##ת"א 20491-04-21 (שלום קריות)##, שם נדחתה תביעה בגין נזקי גוף בהיעדר סיוע לעדות יחידה של בעלת דין. בית המשפט ציין במפורש כי מאחר שעדות התובעת הינה עדות יחידה של בעל דין, יש לנהוג בה זהירות יתרה, והפנה אף הוא לחובת ההנמקה הקבועה בחוק ולפסיקת בית המשפט העליון. כמו כן, במסגרת ##ת"א 25153-04-19 (שלום ירושלים)## נדחתה תביעה לנזקי גוף עקב חוסר מהימנות של עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע חיצוני. בית המשפט ציטט את הוראות סעיף 54(2) לפקודת הראיות בדבר עדות של בעל דין או קרוביו, וציין כי מהוראה זו עולה שקביעת ממצאים בהתדיינות אזרחית על סמך עדות יחידה של בעל דין, ככלל, איננה אפשרית ללא ביסוס והנמקה מתאימים. ##הסתמכות על הקלטות וסרטונים חלקיים בתביעות לשון הרע## הקושי בהסתמכות על עדות יחידה בא לידי ביטוי מובהק גם בתביעות לשון הרע, שבהן נדרשת הוכחה מדויקת של פרסום הדברים הפוגעניים. במסגרת ##ת"א 52073-08-20 (שלום באר שבע)## נדחתה תביעת לשון הרע בעילה של היעדר הוכחות מספקות מעבר לעדות יחידה של בעל דין. באותו מקרה, עלתה השאלה האם ניתן להסתמך על עדותו של עד שהיה בעצמו תובע בתובענה (אף שתביעתו נדחתה בהסכמה). בית המשפט קבע כי לא ניתן להסתמך על אותה עדות, שכן בסיכומו של דבר מדובר בעדות יחידה של בעל דין במשפט אזרחי. נקבע כי לא נמצא מקום להתייחס לאמירות שזכרן לא בא בהקלטות שהוגשו. בנוסף, נקבע כי אין כל ראיה לכך שהדברים שנטען שנאמרו אכן נאמרו, זולת עדותו היחידה של התובע, אשר לא ניתן להתבסס עליה לבדה. באותו עניין הוסיף בית המשפט וקבע ממצאים ביחס לראיות החפציות שהוצגו: 1. הקלטת סרטון הווידאו בוצעה לאחר הגשת התביעה ולא היוותה חלק מכתב התביעה המקורי, ומכל מקום מהסרטון עלה כי האמירה נאמרה שלא בנוכחות אחרים. 2. כלל ההקלטות והסרטון שהוגשו לתיק היו חלקיים ולא שיקפו את דברי התובע עצמו. 3. נקבע כי קיים יסוד סביר להנחה שהתובע יזם את אמירת הדברים על מנת להקליטם ולהסריטם באופן מכוון לצורך ניהול התביעה. שילוב זה של ראיות חלקיות ומגמתיות מנע את האפשרות להישען על העדות היחידה בהליך. ##אזכור פסיקה עליון ברשימות רציפות## במסגרת סקירת ההליכים המשפטיים, כאשר מופיעה רשימת אזכורים רציפה ללא טקסט מפריד, הרלוונטיות הישירה נבחנת לפי ההליך העליון ברשימה. בעניין זה, בהתאם לכללי הניתוח של הרשימות המוזכרות בתיקים הנדונים, האזכור העליון הינו ##ת"א 8489-05-22 (שלום ירושלים)##, אשר הופיע בראש רשימת ההליכים הנוספים. ##צעדים מעשיים לניהול הליך ראייתי בהיעדר עדים נוספים## 1. איסוף ראיות סיוע חיצוניות: לפני הגשת תביעה הנשענת על עדות יחידה, יש לאתר כל מסמך, תכתובת או ראיה אובייקטיבית שיכולים לתמוך בגרסת בעל הדין ולא להסתמך על מהימנות אישית בלבד. 2. הקפדה על שלמות הקלטות ותיעוד: ככל שמוגשות הקלטות שמע או סרטוני וידאו, יש לוודא שהם מוגשים במלואם ואינם מקוטעים, כדי למנוע טענות בדבר יוזמה מכוונת או השמטת פרטים מהותיים. 3. בדיקת רלוונטיות ישירה של עדויות הצד שכנגד: יש לבחון האם לעדי הצד שכנגד היה מגע ישיר עם האירוע שבמחלוקת; היעדר מגע ישיר עשוי לחזק עדות יחידה אך עקבית של בעל הדין המעיד מטעמכם. 4. עמידה בנטל הראיה של מעל 50%: יש לגבש תשתית ראייתית המרימה את הנטל האזרחי מעבר למאזן ההסתברויות, תוך הכרת חובתו של בית המשפט לנמק כל הסתפקות בעדות יחידה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם בית משפט אזרחי רשאי לקבל תביעה על בסיס עדות של התובע בלבד? ##ת:## כן, אך הדבר כפוף להוראות סעיף 54 לפקודת הראיות המחייבות את בית המשפט לפרט בהחלטתו נימוק מיוחד המבהיר מה הניע אותו להסתפק בעדות זו שאין לה סיוע. ##ש:## מה יכול להוות טעם מספק להסתמכות על עדות יחידה של בעל דין? ##ת:## בפסיקה נקבע כי עדות רציפה ומהימנה שאין בה בקיעים עשויה להוות טעם מספק להיסמכות עליה, בפרט כאשר מנגד עדויות הצד האחר אינן רלוונטיות למגע הישיר של האירוע שבמחלוקת. ##ש:## האם הקלטה חלקית יכולה להוות סיוע לעדות יחידה בתביעת לשון הרע? ##ת:## הקלטות וסרטונים חלקיים שאינם מכילים את תגובות התובע, או כאלה שנוצרו ביוזמת התובע לצורך התביעה ונאמרו ללא נוכחות אחרים, אינם מספקים ביסוס מספק ועלולים להוביל לדחיית התביעה. עדות יחידהעדותדיון