גמול השתלמות בעבודה

פסק דין השופט שמואל צור 1. המערערת היא עובדת מדינה. במשך שנים עבדה המערערת כמורה במשרד החינוך בדירוג עובדי הוראה. ביום 1.11.92 החלה המערערת לעבוד במשרד האוצר בדירוג האקדמאים במדעי החברה והרוח (המח"ר). סמוך לאחר שעברה המערערת לעבוד במשרד האוצר, היא הגישה (ביום 6.12.92) בקשה למדינה להכיר בהשתלמויות שעברה בתקופת עבודתה כמורה לצורך קבלת גמול השתלמות בעבודה בדירוג המח"ר. בקשת המערערת נדחתה ומכאן ההליכים שהתקיימו בבית הדין האזורי ובפנינו. 2. בקשת המערערת להכיר בהשתלמויות שעברה בתקופת עבודתה בדירוג עובדי הוראה לצורך קבלת גמול השתלמות בדירוג המח"ר מבוססת על שני הסכמים: האחד - זכרון דברים מיום 25.4.91 בין המדינה ומעסיקים הציבוריים אחרים לבין הסתדרות המח"ר והסתדרות ההנדסאים והטכנאים (להלן: זכרון דברים 91). זכרון דברים 91 עוסק בהכרה בלימודים והשתלמויות לצורך זכאות לגמול השתלמות בדירודי המח"ר וההנדסאים ולענייננו קובע סעיף 6 שבו כך: "6. תקופת הכרה בלימודים 6.1 יוכרו לימודים שהסתיימו ב-5 השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לועדת הגמול. 6.2 למרות האמור בסעיף 6.1 לעיל מי שיגיש בקשה לגמול מיום חתימת הסכם זה עד לתאריך 1.6.92 יוכרו לגביו גם קורסים והשתלמויות שהסתיימו לפני המפורט בסעיף הנ"ל. 6.3 ... השני - זכרון דברים מיום 8.12.93 בין מדינת ישראל לבין הסתדרות המח"ר העוסק בעניינים שונים הנוגעים לגמול השתלמות (להלן - זכרון דברים 93). בזכרון דברים 93 הוכרו לצורך גמול השתלמות, קורסים ולימודים מסויימים שלא הוכרו בעבר לצורך זכאות בגמול , כגון - קורסי מכינות לפני תחילת לימודים אקדמאיים, לימודי שפה זרה ועוד (קריטריונים). לעניין זה נקבע בסעיף 11 לזכרון הדברים כך: "11. תקופות לימודים מוכרות א. למרות האמור בסעיף 6.1 לזכרון הדברים מיום 25.4.91, (הוא זכרון דברים 91- ש.צ), עובד אשר יגיש בקשה לגמול עד יום 1.12.94 בגין הקריטריונים המפורטים בזכרון דברים זה, יוכרו לגביו גם קורסים והשתלמויות שהסתיימו לפני התקופה האמורה בסעיף 6.1 לזכרון הדברים מיום 25.4.91". בקשת המערערת נדחתה בשל כך שהיא התייחסה לקורסים שנערכו למעלה מ-5 שנים לפני הגשת הבקשה או קורסים שאינם עונים על הקריטריונים שנקבעו בזכרון דברים 93. 3. בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת חנה בן יוסף ונציגי ציבור מר אברהם מצא ומר תדי לבקובסקי; תיק עב 300218/98) דחה את תביעת המערערת. בית הדין האזורי פסק כי ההשתלמויות בה ביקשה המערערת להכיר לצורך קבלת גמול השתלמות נערכו למעלה מ-5 שנים לפני מועד הגשת הבקשה ולכן אין הן מוכרות לפי זכרון הדברים 91. כמו כן ציין בית הדין האזורי כי הרחבת הזמנים שנקבעה בזכרון הדברים 93 מתייחסת לתחומי קורסים מוגדרים (קריטריונים) בעוד שלימודי המערערת אינם "נופלים" לגדרי קריטריונים אלה. 4. בערעור בפנינו חוזרת המערערת על עיקר טענותיה בבית הדין האזורי וטוענת כי היא זכאית לגמול השתלמות לפי זכרון דברים 91. לטענתה, זכרון הדברים 93 הרחיב את תחולת הזכאות גם על קורסים שנערכו לפני למעלה מ-5 שנים ממועד הגשת הבקשה ואין בקריטריונים שבזכרון הדברים 93 כדי לגרוע מן הזכאות המקורית. לטענתה, מדובר בקורסים שנערכו בתקופת העסקתה כעובדת הוראה והיא לא יכלה להגיש את בקשתה לפי כללי דירוג המח"ר לפני שעברה לדירוג זה (נובמבר 1992) ומשום כך אין זה מוצדק לבוא עימה חשבון על כך שהבקשה הוגשה באיחור. המשיבה תומכת בפסיקת בית הדין האזורי. לטענתה, רוב הקורסים אשר את הכרתם ביקשה המערערת, בוצעו למעלה מ-5 שנים לפני מועד הגשת בקשתה ולכן לא חל עליה זכרון הדברים 91. עוד טוענת המשיבה כי זכרון הדברים 93 האריך את המועד להגשת בקשות לגבי קורסים הנכללים במסגרת הקריטריונים שבזכרון דברים זה בלבד וההשתלמויות בהן מדובר אינן עונות לקריטריונים אלה. 5. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, אנו מוצאים כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי דין הערעור שבפנינו להידחות. 6. המערערת החלה לעבוד בדירוג עובדי המח"ר בחודש נובמבר 1992. בקשת המערערת להכיר בהשתלמויות מתקופת עבודתה בדירוג עובדי הוראה הוגשה ביום 6.12.92. מועד זה מאוחר למועד האחרון הקבוע בזכרון הדברים 91 (1.6.92), המאפשר להגיש בקשות להכיר בקורסים והשתלמויות לתקופה העולה על 5 שנים לפני מועד הגשת הבקשה (סעיף 6.2 לזכרון הדברים 91). לפיה זה, לא ניתן להכיר בקורסים והשתלמויות שעברה המערערת בתקופה שקדמה ל-5 שנים לפני מועד הגשת בקשתה. 7. זכרון הדברים 93 קבע כי מגבלת ה-5 שנים לא תחול על בקשה לגמול המוגשת עד יום 1.10.94 (סעיף 11(א) לאותו זכרון דברים). זוהי הוראה המאריכה את המועד להגשת בקשות לגמול אלא שעל פי האמור בה היא מוגבלת ל"קריטריונים המפורטים בזכרון הדברים זה". הגבלה זו אינה מקרית. זכרון דברים 93 הרחיב את מסגרת הקורסים וההשתלמויות היכולים לזכות בגמול השתלמויות. זכרון דברים 93 לא נועד להאריך את התקופה הקבועה בזכרון דברים 91 לכלל ההשתלמויות המזכות בגמול, אלא קשר במפורש את הארכת המועד "לקריטריונים", היינו לאותם קורסים שהוכרו בו ולא היו מוכרים קודם לכן. אין ספק כי לשון המסמך, תכליתו והקשר הדברים מובילים למסקנה ברורה שהארכת המועד מתייחסת אך ורק לקורסים המפורטים בזכרון דברים 93 (הקריטריונים) ואין מדובר בהארכת מועדים "כללית" הנוגעת לכל הקורסים. לפי זה, יש לבדוק אם הקורסים שעברה המערערת מצויים בטווח של 5 שנים לפני הגשת בקשתה או שהם עונים לקריטריונים הקבועים בזכרון הדברים 93. 8. בתצהיר עדות ראשית שהגישה המערערת לבית הדין האזורי, פורטו רשימה של קורסים שעברה בשנים 1968 - 1992. הקורסים שעברה המערערת בתקופה 1968-1987 נמצאים מעבר ל-5 שנים שלפני הגשת בקשתה כך שלא ניתן להכיר בהם. אשר לקורסים המצויים בתחום 5 השנים - מתצהיר עדות ראשית של מר יגאל חרל"פ, הממונה על ההדרכה בנציבות שירות המדינה, וכן מבדיקה נוספת של רשימת הקורסים שעברה המערערת - בדיקה שנערכה על פי בקשתנו - עולה כי מבין הקורסים המצויים בתחום 5 השנים שלפני הגשת הבקשה, ניתן להכיר על פי "הקריטריונים" בקורס המפקחים שעברה המערערת בשנת 1988 (104 שעות) וכן בקורס שפה זרה, לגביו ניתן לצבור עד 100 שעות. אלא שגם אם נצרף את שני הקורסים הללו, צברה המערערת לכל היות 204 שעות לימוד, בעוד שתנאי הזכאות לגמול השתלמות הוא צבירה של 400 שעות לימוד. לפי זה, גם הקורסים העונים על ה"קריטריונים", אין בהם כדי להועיל למערערת, ואין היא זכאית לגמול השתלמות. 9. סוף דבר - צדק בית הדין האזורי בפסיקתו ודין הערעור להידחות. המערערת תישא בהוצאות המדינה בערעור זה בסכום של 3,000 ש"ח. השתלמותגמול השתלמות