##כיצד מוגדר משק חקלאי לפי הדין והפסיקה בישראל## השאלה המשפטית המרכזית היא כיצד מוגדר המונח משק חקלאי בהקשרים חוזיים, תחיקתיים, דיני עבודה וירושה בהיעדר הגדרה אחידה בחוק. בשורה התחתונה, הגדרת משק חקלאי אינה קבועה באופן גורף אלא נגזרת מתכלית ההסדר המשפטי הספציפי, החל מיחידת ייצור חקלאית בתקנון אגודה, דרך שטח קרקע בחוזה משבצת או יחידה משקית לפי חוק הירושה, ועד מקום עבודה רחב לפי צווי הרחבה בענף החקלאות. ##היעדר הגדרה אחידה בחקיקה והפרשנות במסגרת תקנון אגודה שיתופית## במסגרת הליך ##ה"פ 53709-11-15 (המחוזי חיפה)##, נדונה שאלת פרשנות המונח משק חקלאי בתקנון אגודה שיתופית לצורך הכרעה בחוקיות הוצאת חבר מהאגודה. בית המשפט ציין באותו מקרה כי בחוקים הרלוונטיים לא נמצאה הגדרה למונח "משק חקלאי", ואף לא נמצאה הגדרה כללית לכך בפסיקה. ההגדרה היחידה שאותרה באותו עניין קבועה בתקנה 2ב לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל"ו-1976, שלפיה מוגדר משק כ"שטח קרקע שהועמד מטעם האגודה כנחלה לרשות החבר". יחד עם זאת, באותו פסק דין הובהר כי הגדרה זו בתקנות האגודות השיתופיות משמשת לעניין שעבודים שיצרה אגודה שהיא ארגון קניות מושבי או שסווגה כמושב עובדים או ככפר שיתופי על משקי חבריה ולפי בקשתם. על פי עמדת בית המשפט באותו מקרה, הגדרת המונח "משק" בתקנות אלה כזהה לשטח קרקע שהועמד כנחלה לרשות החבר נועדה מלכתחילה להיות מצמצמת, כדי לשרת את מטרותיה של תקנה 2ב בלבד, ואין ללמוד ממנה לעניין הפרשנות הכללית שיש לתת למונח "משק חקלאי". מאחר שבתקנון האגודה שנדון שם לא נכללה הגדרה למונח משק חקלאי, נקבע באותו עניין לצורך ההכרעה כי משק חקלאי הוא יחידת ייצור חקלאית. בית המשפט ביאר כי המשק החקלאי הוא יחידת ייצור, המצויה בידיו של חבר האגודה, המפיקה תוצרת חקלאית, בין אם מדובר בתוצרת חקלאית מן החי ובין אם בתוצרת חקלאית מן הצומח. קביעה זו מדגישה כי במקרים שבהם התקנון שותק ואין חקיקה ישירה, המבחן הפונקציונלי של הפקת תוצרת חקלאית עשוי לשמש להגדרת הפעילות. ##הגדרת משק ומקום עבודה לפי צו ההרחבה בענף החקלאות## היבט שונה לחלוטין של הגדרת משק חקלאי עולה בדיני העבודה, בהם ההגדרה רחבה במיוחד כדי להעניק הגנה לזכויות עובדים. בהליך ##סע"ש 33792-04-19 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, עלתה שאלת הגדרת משק חקלאי לצורך בחינת תחולת צו הרחבה בענף החקלאות על מעסיק. באותו תיק נדונו טענות עובד שטען כי עבד כעובד כללי וכי על המעסיקה חל צו ההרחבה שכן עיקר עיסוקה הוא בחקלאות. לפי הנטען בכתבי הטענות באותו עניין, ההגדרה של משק חקלאי לפי צו ההרחבה בענף החקלאות כוללת: "כל משק או מקום עבודה בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודות אדמה, בעלי חיים מכל הסוגים, גננות לסוגיה, משתלות, טיפול, מיון, אריזה או אחסנה של מוצרים, טרקטורים וציוד מכני חקלאי כבד, תנובת משקים וכל עבודה או עיסוק הקשורים באלה". באותו מקרה נסמך העובד על פרסומים שלפיהם המעסיקה מגדלת פרחים, הגדילה את מגוון הגידולים ומערך השיווק, וכי שטחי הגידול שלה נפרשים על פני 200 דונמים במרכז ובדרום הארץ. סוגיה זו נדונה גם בהליך ##סע"ש 27204-04-16 (אזורי לעבודה באר שבע)##, שם נבחנה הגדרת משק חקלאי לצורך החלת צו הרחבה בענף החקלאות על עובד שהועסק בניקוי לולי עופות ונהיגת טרקטור זעיר מסוג "בובקט". באותו פסק דין צוין כי בצו ההרחבה נאמר מפורשות שהוא יחול על כל העובדים והמעבידים בישראל בענפי החקלאות והאריזה, הדרים, נשירים ופרחים, גננות נוי ומשתלות ומעבידיהם. בנוסף נקבע באותו עניין כי הגדרת "משק" בהסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות זהה להגדרה שבצו ההרחבה, וסעיף 4 להסכם קובע תחולה על כל המעסיקים בכל ענפי החקלאות. על פי המתואר בתיק, בית הדין קבע כי עבודת התובע בניקוי לולים ונהיגה על טרקטור זעיר הינה עבודה בענף החקלאות על פי צו ההרחבה, שכן מדובר בעבודה בלולים שבהם מצויים בעלי חיים, ופעולת הניקיון נכללת במהות עבודה זו. כמו כן צוין כי הגדרת המונח משק כוללת טיפול ומיון, ולפיכך נקבע כי העובד הועסק בענף החקלאות. ##משק חקלאי בהסכמי משבצת והבחנה בין שימוש חקלאי למפעל## הגדרה חוזית מפורטת של משק חקלאי מופיעה במסגרת הסכמי משבצת מקרקעין. בהליך ##ת"א 47362-06-13 (שלום בית שמש)##, נדונה הגדרת המונח משק חקלאי בהסכם המשבצת כבסיס לבחינת חוקיות השימוש בקרקע לצורכי קבורה מסחרית. בסעיף 1 לאותו הסכם משבצת הוגדר "משק חקלאי" כ: "קרקע המשמשת או נועדה לשמש את הקיבוץ ואת חבריו לייצור תוצרת חקלאית ו/או לגידול בעלי חיים ודגים ולהחזקתם, או לגינון ולייעור ו/או לצרכי מבני מגורים ו/או לצרכי ציבור של הקיבוץ ו/או למבני משק חקלאי, שירות או מלאכה, לרבות מבנים לצרכי קבוצות נוער, אולפן לעברית וכדומה – הכל למעט 'מפעל'". לעומת זאת, המונח "מפעל" הוגדר באותו הסכם כ: 1. שימוש בשטח קרקע מתוך המוחכר המשמש או נועד לשמש לתעשיה, לבתי הבראה ונופש, לחניונים (קמפינג), לתחנות דלק ולבריכות שחיה מסחריות, או לכל מטרה עיסקית אחרת שאינה "משק חקלאי", והכל על פי ובכפוף להחלטות המועצה. 2. מבנה או מתקן לשרות או למלאכה שנועד לצרכי הקיבוץ וחבריו בלבד; ככל שהוא מספק את השרות או המלאכה גם לאדם אחר, לא ייחשב כמפעל אלא אם התמורה המתקבלת מאותו אדם עולה על 200 (מאתיים) ש"ח לשנה. הגדרה חוזית זו ממחישה כי במסגרת יחסי החכירה של משבצות קרקע, המונח משק חקלאי כולל לא רק שטחי עיבוד גרידא, אלא גם מבני מגורים, צרכי ציבור, גינון, ייעור ומבני שירות, ובלבד שאינם חורגים לגדר "מפעל" או פעילות מסחרית עסקית שאינה חקלאית. ##הוראות סעיף 114 לחוק הירושה וזכויות ירושה במשק חקלאי## מימד מרכזי נוסף שבו מופיע המונח משק חקלאי נוגע להעברת זכויות לאחר פטירה. בהליך ##בע"מ 7861/17 (עליון)##, נדונה קביעת זהות היורש הזכאי לקבלת משק חקלאי בהתאם להוראות חוזה המשבצת וסעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. על פי המתואר באותו תיק, חוזה המשבצת קבע מדרג להעברת זכויות החבר: הזכויות יעברו תחילה לבן זוגו שנותר בחיים; באין בן זוג יעברו הזכויות לבן ממשיך; ובאין בן זוג ובן ממשיך יעברו הזכויות בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה. באותו מקרה לא הייתה מחלוקת כי המשק הנדון מהווה משק חקלאי כהגדרתו בסעיף 114. לפי לשון סעיף 114(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965: "משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון". הוראה זו משקפת הגדרה ותכלית של שמירה על שלמות היחידה המשקית החקלאית כיחידה כלכלית אחת המסוגלת לפרנס משפחה, תוך מניעת פיצול פיזי וקביעת מנגנון פיצוי בין היורשים. ##בדיקות מעשיות לסיווג משק חקלאי בהליכים משפטיים## 1. איתור מקור ההגדרה החל: בדיקה ראשונית אם מדובר בסכסוך הנוגע לתקנון אגודה, הסכם משבצת, יחסי עבודה או סכסוך ירושה, שכן לכל תחום מערכת כללים והגדרות ייחודית. 2. בחינת תחולת צו הרחבה בדיני עבודה: הצלבת פעילות המעסיק והעובד עם רשימת התחומים בצו ההרחבה לחקלאות, לרבות עבודות אדמה, בעלי חיים, לולים, משתלות, ציוד מכני חקלאי או טיפול ואריזה של מוצרים. 3. ניתוח ייעוד המקרקעין בהסכמי חכירה: השוואת השימושים בפועל מול הגדרות חוזה המשבצת כדי לוודא שאינם מסווגים כ"מפעל", תחנת דלק, מסחר או שימוש עסקי אחר החורג מגדרי משק חקלאי. 4. בדיקת תנאי סעיף 114 לחוק הירושה: בחינה האם המשק מהווה יחידה שפיצולה יפגע בכושר פרנסת המשפחה, ואיתור היורש המוכן ומסוגל לקיימו לצד הערכת חובת הפיצוי ליתר היורשים. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם קיימת בחוק הגדרה כללית ואחידה למונח משק חקלאי? ##ת:## בהליך ##ה"פ 53709-11-15 (המחוזי חיפה)## צוין כי בחוקים הרלוונטיים ואף בפסיקה לא נמצאה הגדרה כללית למונח משק חקלאי. הגדרות ספציפיות קיימות בהקשרים מוגדרים, כגון תקנה 2ב לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל"ו-1976 לצורכי שעבודים, צווי הרחבה בדיני עבודה, הסכמי משבצת וסעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. ##ש:## כיצד מוגדר משק לפי צו ההרחבה בענף החקלאות? ##ת:## על פי המצוטט בהליכים ##סע"ש 33792-04-19 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## ו-##סע"ש 27204-04-16 (אזורי לעבודה באר שבע)##, צו ההרחבה מגדיר משק ככל משק או מקום עבודה בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודות אדמה, בעלי חיים מכל הסוגים, גננות לסוגיה, משתלות, טיפול, מיון, אריזה או אחסנה של מוצרים, טרקטורים וציוד מכני חקלאי כבד, תנובת משקים וכל עבודה או עיסוק הקשורים באלה. ##ש:## מה קובע סעיף 114 לחוק הירושה לגבי מסירת משק חקלאי? ##ת:## כפי שהובא בהליך ##בע"מ 7861/17 (עליון)##, סעיף 114(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כי משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון. ##ש:## מה ההבדל בין משק חקלאי למפעל בהסכם המשבצת? ##ת:## לפי סעיף 1 להסכם המשבצת שנדון בהליך ##ת"א 47362-06-13 (שלום בית שמש)##, משק חקלאי כולל קרקע לייצור תוצרת חקלאית, גידול בעלי חיים, מבני מגורים וצורכי ציבור, למעט "מפעל". "מפעל" הוגדר כשימוש לתעשייה, בתי הבראה, חניונים, תחנות דלק, בריכות שחייה מסחריות, או כל מטרה עסקית אחרת שאינה משק חקלאי, וכן מבנה שירות המספק שירות לאדם חיצוני בתמורה העולה על 200 ש"ח לשנה. ##לסיכום## ההסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות מיום 27.12.1998 מגדיר מעסיק כבעל משק עליו חל ההסכם. משק מוגדר בהסכם כדלקמן: כל משק או מקום עבודה בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודות אדמה, בעלי חיים מכל הסוגים, גננות לסוגיה, משתלות, טיפול, מיון, אריזה או אחסנה של מוצרים, טרקטוראים וציוד מכני חקלאי כבד תנובת משקים וכל עבודה או עיסוק הקשורים באלה. אותה הגדרה של "משק" קיימת בצו ההרחבה בענף החקלאות אשר הרחיב את ההסכם והחילו על כל המעסיקים בענפי החקלאות והאריזה, נשירים ופרחים, גננות, נוי משתלות, וכן בצו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי - מנהלי. סייפת ההגדרה של משק או מקום עבודה העוסק בחקלאות "לרבות עבודות אדמה..." אינו כולל מקום עבודה העוסק בעיבוד פירות וייבושם. צווי ההרחבה בענף החקלאות חלים על מעביד העוסק בענפי החקלאות לפי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה. כך גידול של פרי, טיפול בו ומיונו, נכלל בענפי החקלאות ולא כולל בהגדרתו עיבוד של פרי. עיבוד פרי, עיבוד פירות נמצא בסיווג האחיד תחת ענף ראשי של תעשיית מוצרי מזון תחת הכותרת "עיבוד פירות וירקות" (1410) ומכיל פירות מיובשים. וכלשון סעיף 1410 לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה: עיבוד פירות וירקות 1410 תעשיית שימורי פירות וירקות כולל:6429359 ייצור שימורי ירקות וקטניות, תרכיזים ורטבים מייצבים, שימורי זיתים, שימורי פירות ולפתני פירות, משקאות קלים מפירות ומפרי הדר, ריבות וקונפיטורות, מיצים מרוכזים, מיצי פירות, בסיסים למשקאות קלים כולל סירופ, סלטי ירקות, רסק ירקות, רסק פירות, שימורי מרקים, פירות וירקות מיובשים, קמח תפו"א, עיבוד קליפות ופסולת מפירות וירקות מושבים נחלות ומשקיםחקלאותמשק חקלאי