פסק דין השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. המערער (להלן - המערער או מר תירם) שימש כטכנאי רנטגן במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב (להלן - המרכז הרפואי) במשך עשרים ואחת שנים. בתאריך 17.2.98 מר תירם נבחר במכרז פנימי על ידי ועדת המכרזים לתפקיד של סגן טכנאי ראשי א' ובתאריך 1.6.98 החל בתקופת הניסיון למשך ששה חודשים. בתאריך 22.11.98 החליטה המשיבה (להלן - "עיריית תל אביב" או "העירייה") כי תקופת הניסיון לא תוארך לו וכי מינויו לתפקיד מבוטל. מר תירם פנה בתביעה ובבקשה לסעד זמני לבית הדין האזורי בתל אביב שבמסגרתה ניתן פסק דין בהסכמה, לפיו תוארך תקופת הניסיון בתפקיד למר תירם לחמישה חודשים נוספים החל מיום 29.11.98 ותקופת הניסיון לא תוארך עוד. עד לסיומה יוחלט לגבי מינויו של מר תירם לתפקיד. עוד הוסכם כי אם יקבע שמר תירם אינו מתאים לתפקיד, מר תירם לא יעמוד על השארתו בתפקיד כל עוד השגתו תלויה ועומדת וכמובן שמר תירם רשאי לפנות לבית הדין בעתיד אם תהיה לו השגה על פעולה כלשהיא של הממונה עליו (ראה תיק ע"ב 98-380-3 בפני השופט יצחק לובוצקי). העירייה, בתום תקופת הניסיון המוארכת, החליטה כי מר תירם אינו מתאים לתפקיד והודיעה לו על ביטול מינויו. מר תירם שוב הגיש תביעה ובקשה לצו מניעה זמני, לבית הדין האזורי תל אביב (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור מר ע. נחום ומר ש. מילס; תיק ע"ב 911435/99) הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה והתביעה העיקרית נדחתה על כל רכיביה. על כך הערעור שבפנינו 2. כאן המקום לציין, כי הערעור שבפנינו מתייחס אך ורק לפסק הדין הדוחה את תביעותיו לסעדים הבאים: מתן סעד הצהרתי לפיו החלטות העירייה בקשר לאי עמידתו בתקופת הניסיון לתפקיד סגן רנטגנאי ראשי בטלות. צו עשה המחייב החזרתו לתפקיד בו זכה במכרז. לחייב את העירייה בתשלום הפרשי שכר ותנאים נילווים הנובעים מן הפערים בשכר בתפקידו כסגן רנטגנאי ראשי לבין תפקידו כטכנאי רנטגן. ותשלום הפרשי שכר בגין 80 שעות מנהליות המגיעות לו בגין כל תקופת הניסיון ובנוסף פיצויים בסך 100,000 ש"ח. למערער הליכים נוספים כנגד העירייה בהם אין אנו דנים. 3. בסופו של הדיון, שהתקיים בפנינו, הצענו לצדדים לקיים הליך גישור על מנת לסיים את כל המחלוקות ביניהם בדרכי שלום, אולם ההליך לא צלח. 4. טענות הצדדים. א. טענותיו של מר תירם כנגד ההליך ופסק הדין בבית הדין האזורי הן כי בית הדין האזורי סירב, שלא כדין, לזמן את פרופ' ברבש מנכ"ל המרכז הרפואי ואת מר אברהם כספי, משנה למנכ"ל המרכז הרפואי, כעדים וכי סרב לפסול את עצמו מלשבת בדיון. ולגופו של הערעור, טען כנגד הקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי וכי העירייה פעלה בחוסר תום לב ומשיקולים זרים ופסולים. ב. באת כח העירייה תמכה בקביעותיו של בית הדין האזורי כי ביטול המינוי לתפקיד נעשה כדין ומשיקולים עניינים ומקצועיים ודחתה את טענתו של מר תירם כי השיקולים היו מתוך נקמנות וחוסר תום לב. 5. דיון והכרעה א. מעיון בתיק בית הדין האזורי עולה כי בית הדין האזורי שמע ארוכות את העדויות שהובאו מטעם שני הצדדים ואף איפשר למר תירם להביא את העדים מטעמו, שבסופו של דבר לא הגיעו להעיד ולכן יש להתעלם מתצהיריהם. לאחר ששמע את העדויות ובחן את המסמכים הרלבנטיים שהובאו בפניו קבע נכון כי בהליך שלפניו יש לבחון את תקופת הניסיון השנייה של מר תירם זאת ותו לא. שכן כך הוסכם בהליך הראשון שהתנהל בין הצדדים לגבי הארכת תקופת הניסיון. בית הדין האזורי התרשם מעדותו של הממונה על חטיבת ההדמיה במרכז הרפואי - פרופסור משה גרייף - כי מר תירם לא לקח לתשומת לבו את ההערות המקצועיות שפרופ' גרייף העיר לו על מנת שישפר את תפקידו ובמקום זאת היה שקוע בתחושה שמתנכלים לו ובמלחמות עם הממונים עליו בעיקר על תנאי עבודה שחשב שמגיעים לו וניסיונות לקבל מכתבי הערכה מגורמים שונים בבית החולים. בית הדין האזורי קבע כי לא נסתרה דעתו המקצועית והניהולית של פרופסור גרייף - לפיה מר תירם אינו יכול למלא את התפקיד. הכלל הוא שערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית, השומעת את העדויות ומתרשמת מן העדים ישירות. ב. לא מצאתי כי יש מקום לחרוג מן הכלל וזאת לאור העדויות ובחינת מכלול הראיות שהובאו בפני בית הדין האזורי. מקובלת עלי התרשמותו של בית הדין האזורי, כי אכן פרופסור גרייף בחן את מקצועיותו של מר תירם בצורה עניינית ומצא כי אינו מתאים משיקולים מקצועיים בלבד. יש לציין כי שקולים מקצועיים כוללים גם בחינת יחסי האנוש של מר תירם עם אלה הכפופים לו ועם אלה הממונים עליו ואין כל פגם בפסילתו לתפקיד גם מן ההיבט הזה. ג. בית הדין האזורי גם לא מצא כל מקור משפטי לחיוב העירייה בתשלום 80 שעות מנהליות למר תירם בתקופת הניסיון וקיבל את עדותו של פרוספר גרייף כי הסגנים אינם מקבלים תוספת כזו. ולגבי מי שכיהנה בתפקיד לפני מר תירם, מר גרייף הסביר כי הייתה זו הטבה אישית לאחר שלושים שנות עבודה ולאור השגיה המקצועיים. 6. ולסיום - לאור התמונה המצטיירת הן מן הראיות והעדויות שהובאו בפני בית הדין האזורי והן ממה ששמענו בדיון בעל פה שהתקיים בפנינו, טוב היה לו הצדדים היו מוצאים פתרון הולם ומכובד למר תירם, על מנת לסיים את כל ההליכים שביניהם, ולהשאיר את המשקעים מאחור, ובהתחשב בכך שמר תירם עובד בבית החולים שנים רבות מאוד ובמרבית התקופה לא היו כנגדו תלונות לגבי תפקודו. השופט עמירם רבינוביץ התוצאה אליה הגיעה חברתי מתבקשת לאור התרשמות בית הדין האזורי מן העדויות. כמו כן מוצא אני לנכון להצטרף ביתר שאת לדברי הסיום של חברתי השופטת וירט ליבנה, בהם ישנה פניה למצוא פתרון הולם ומכובד למר תירם בהתחשב בכך שמר תירם עובד בבית החולים שנים רבות מאוד ובמרבית התקופה לא היו תלונות נגדו. תקוותי שפניה זו תיפול על אוזניים קשובות. השופט שמואל צור אני מסכים לפסק דינה של חברתי השופטת וירט-ליבנה, כמו גם להערתו של חברי השופט רבינוביץ. נציג עובדים מר יוסי דהאן אני מסכים לפסק דינה של השופטת וירט-לבנה כמו גם להערתו של השופט רבינוביץ'. נציג מעסיקים מר צבי עמית הנני מסכים לפסק דינה של השופטת וירט-לבנה כמו גם להערתו של השופט רבינוביץ'. 7. סוף דבר - לאור האמור לעיל אין מנוס אלא לדחות את הערעור. המערער יישא בהוצאות הערעור בסך 2,500 ש"ח שישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק עד למועד התשלום בפועל. תקופת ניסיון