פסק דין זוהי תביעה לייצוג שוויוני ויחסי של המהנדסים בכלל ובמרחב הצפון בפרט לייצוג שוויוני ויחסי במזכירות הארצית (הועד הארצי) של עובדי חברת החשמל. להלן הסעדים המבוקשים: א. להצהיר ולקבוע כי החלטת מר עופר עיני יו"ר המשיב מס' 1, בטלה ומבוטלת בהיותה החלטה בלתי שוויונית, הנוגדת את ערכי הדמוקרטיה ואת הוראות חוקת ההסתדרות, תקנון ועדי העובדים, התקנון המיוחד בחברת החשמל והסדרי האוטונומיה של המהנדסים. ב. להצהיר ולקבוע כי לועד המהנדסים במרחב הצפון מגיעים לפחות שני נציגים בועד הארצי, (בנוסף לנציג המהנדסים ממרחב הדרום). ג. לזמן את המבקשים מס' 1 ו- 2 לישיבות הועד הארצי כנציגי ועד המהנדסים במחוז הצפון. ד. להורות למשיבים מס' 2 ו- 3 להמנע מלשתף את משיב מס' 5 שהינו נציג סקטור העובדים המינהליים בישיבות הועד הארצי ולזמן במקומו לישיבות את מבקש מס' 1 כנציג נוסף מטעם ועד המהנדסים במרחב הצפון. לחילופין - ה. להורות למשיב מס' 1 לקבוע מחדש את הרכב הועד הארצי עפ"י החלוקה לסקטורים השונים, לרבות ייצוג סקטור המהנדסים במרחב הצפון, וזאת בהתאם למספר חברי הסקטור ביחס לכלל עובדי חברת החשמל ולהורות למשיבים לתת למבקשים ייצוג שוויוני במזכירות הארצית. מבוא: 1. התובעים הינם מהנדסים וחברי ועד עובדי חב' החשמל מרחב צפון. התביעה היא לצרוף תובע מס' 1 לתובע מס' 2 כנציג מהנדסי חב' חשמל בוועד העובדים הארצי, בהתאם לחוקת ההסתדרות ולהסדרי האוטונומיה של המהנדסים בחברת החשמל. 2. עניינה של התביעה הינה - הייצוג היחסי של סקטור המהנדסים בוועד הארצי של חברת החשמל, כאשר עילות התביעה נסמכות על הוראות תקנון ועדי העובדים בדבר ייצוג של הסתדרות מקצועית ארצית במסגרת הועד וכן על הוראות של הסכמי אוטונומיה בין האורגנים . 3. התובעים הגישו תביעה משפטית מטעם סקטור המהנדסים בחברת החשמל, נגד הנתבעים 1-5 בבית המשפט המחוזי בת"א, בעקבות פגיעה לטענתם בעקרונות חוקתיים, כדוגמת עיקרון השוויון ולזכות לבחור ולהיבחר לוועד הארצי של חב' החשמל. 4. הנתבעים הגישו כתב תשובה, וטענו בין היתר (ראה סעיף 17 לכתב התשובה), כי יש למחוק את הבקשה על הסף בשל היעדר סמכות לבית המשפט המחוזי, וכי הסמכות הייחודית לדון בתובענות כאלה מסורה לבית הדין לעבודה בהתאם לאמור בהוראות סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. 5. בעקבות כתב התשובה של הנתבעים, הגישו התובעים לביהמ"ש המחוזי בת"א, "בקשה בהסכמה" - להעברת הדיון לביה"ד האזורי לעבודה בחיפה , ואכן הבקשה התקבלה ואושרה ע"י כב' השופט ד"ר עמירם בנימיני, אשר הורה בהחלטתו מיום 13.9.05 כי "התיק מועבר לביה"ד האזורי לעבודה בחיפה". 6. בתאריך 14.9.05, נפתח התיק בביה"ד האזורי לעבודה בחיפה בדרך של "המרצת פתיחה", ובו ביום ניתנה החלטה, כי על הנתבעים להגיש תצהירי תגובה עד ליום 19.9.05 ולהעביר העתק מהתצהירים לתובעים. כן נקבע מועד לדיון ביום 21.9.05 . 7. בדיון מיום 21.9.05 נקבע, כי אם ברצונם של הנתבעים להגיש תצהירים נוספים עליהם לעשות זאת עד ליום 26.9.05. המשיבים לא הגישו תצהירים נוספים, אך הגישו בקשה למחיקה ודחיית התביעה על הסף מחמת "היעדר סמכותו העניינית של ביה"ד לעבודה", לחילופין- ביקשו לעכב את ההליך ולא לדון בתובענה מכוח תניות הבוררות המחייבות את הצדדים להליך. 8. ביום 27.10.05 ניתנה החלטה אשר דחתה את בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף ו/או לעיכובה על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. הנתבעים 1-3 הגישו לביה"ד הארצי בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל. ביום 16.11.05 נדחתה הבקשה . 9. ראוי לציין כי כבר בתאריך 1.2.00 , בעקבות מאבק משפטי בביה"ד, הוכרה זכותם של המהנדסים ב "וועד מרחב צפון" - לייצוג יחסי במוסדות השונים של ארגון העובדים, (ראה תיק עב 1369/00 בש"א 1165/00, פסה"ד מיום 1.2.00 של ביה"ד הארזורי לעבודה בחיפה). בתיק דנן התובעים דורשים כאמור הכרה, בזכותם לייצוג יחסי ב"ועד הארצי". להלן עיקרי העובדות : 10. על המבקשים חלות הוראות מחייבות עפ"י: חוקת ההסתדרות, הסדרי אוטונומיה, תקנון ועדי עובדים, תקנון הבחירות המיוחד של ארגון עובדי חברת החשמל והסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין בתיק בר"ע 1595/00 בביה"ד הארצי לעבודה. 11. הסדרי האוטונומיה של המהנדסים מהווים חלק בלתי נפרד מחוקת ההסתדרות ,ובכל מקרה של סתירה, חוקת ההסתדרות גוברת, כאמור בסימן ב' לתקנון ועדי עובדים וזה לשונו (ראה נ/יח להמרצת פתיחה): "כפיפות וזיקה" "(א) תקנון זה ייקרא ויתפרש בכפיפות לחוקה ובזיקה אליה הכל לפי העניין או הקשרו. (ב) תקנון זה כפוף להוראות הסכמי/או הסדרי האוטונומיה המתווים חלק בלתי נפרד מן החוקה, ואשר הינן הוראות מחייבות לכל דבר ועניין. (ג) בכל מקום בו קיימת סתירה בין תקנון זה לבין החוקה ו/או הסכמי ו/או הסדרי האוטונומיה יגבר האמור בחוקה.". פרק ד' להסדרי האוטונומיה, עוסק ב"בחירות"(ראה מסמך נ/טז להמרצת פתיחה). בסעיף 15.2.4 נקבע כי הייצוג יהיה בהתאם ליחס הכוחות במקום העבודה בזו הלשון: "במקום עבודה או אצל מעסיק בהם קיים וועד כללי, ועד המהנדסים יבחר את נציגיו לוועד הכללי ומספרם בועד הכללי יהיה בהתאם ליחס הכוחות במקום ולא יפחת מחבר ועד אחד בועד הכללי בכפוף לאמור בס"ק 15.2.2. לעיל". ביחס לביצוע הבחירות ואישורן נקבע בסעיף 15.3.2 להסדרי האוטונומיה : ".....על ביצוע הבחירות הסקטוריאליות בועד הארצי במקומות עבודה ארציים ואישורן, ממונה המזכירות הארצית של הסתדרות המהנדסים והודעה של קיום הבחירות ותוצאותיהם תימסר ליו"ר האגף לאיגוד המקצועי ואל המעסיק". 12. בסעיף 15.3.3. להסדרי האוטונומיה נקבע : "נציגי המהנדסים אשר נבחרו כאמור לעיל יקבעו את נציגיהם בועד הכללי" כאמור בסעיף הנ"ל, יו"ר ועד המהנדסים מר יעקב חי שלח מכתב ליו"ר הסתדרות המהנדסים בתאריך 4/11/04. המודיע כי ועד המהנדסים בחברת החשמל -מרחב צפון, החליט כי נציגיו לוועד הארצי של ארגון עובדי החברה הם : מוני קובל ויעקב חי. (ראה מסמך נ/ב להמרצת פתיחה) 13. בסימן ד' לתקנון, בפרק העוסק בנציגות סקטוריאלית, נקבע בסעיף 2 (א): " במקום עבודה בו מועסקים 250 עובדים ומעלה, המשתייכים למספר הסתדרויות מקצועיות ארציות או למספר איגודים מקצועיים ארציים או למספר חטיבות תפעוליות (להלן "סקטורים"), ייבחר ועד עובדים כללי משותף בו תובטח נציגות לכל סקטור בהתאם למספרם היחסי , ובלבד שמספר העובדים מאותו סקטור לא פחות מ- 10% ממספר העובדים בעלי זכות הבחירה במקום העבודה, ככל שלא נקבע אחרת בתקנון מיוחד שאושר". סעיף זה בא להבטיח את עיקרון השוויון בועד הארצי, בדרך של ייצוג יחסי, בהתאם למספרם היחסי של העובדים לכל סקטור- ובכללם המהנדסים, בוועד הכללי של העובדים. 14. בתאריך 11.1.01 נתן ביה"ד הארצי בתיק בר"ע 1595/00, תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין וועד המהנדסים בחב' החשמל- מרחב צפון ויעקב חי יו"ר הועד מצד אחד- לבין ארגון העובדים בחב' החשמל מרחב צפון, ועדת הבחירות למועצת העובדים בחב' החשמל -מרחב צפון ויו"ר הועדה- מצד שני (ראה מסמך נ/ה' להמרצת הפתיחה). (להלן "הסכם 2001"). 15. בסעיף 3 להסכם 2001, נרשם הרכב העובדים בחברת החשמל מרחב צפון עפ"י התפלגות העובדים במרחב צפון נכון לשנת 2001: "אוכלוסיית המנהליים מהווה 59%. אוכלוסיית המהנדסים מהווה 21% . אוכלוסיית הטכנאים הנדסאים מהווה 14%. אוכלוסיית האקדמאים מהווה 6% . " בסעיף 5 להסכם נקבע : "בועד הארצי של הארגון יהיו בכל העת שני נציגים לציבור המהנדסים , נציג אחד מטעם המהנדסים ממרחב צפון, ונציג אחד מטעם המהנדסים ממרחב דרום, נציגים אלה ישולבו בועד הארצי מיד עם חתימת הסכם זה". 16. פרק ד' לחוקת ההסתדרות קובע את נוהלי הבחירות של המהנדסים לוועד. סעיף 15.2.4 בפרק ד' מדבר על נוהל הבחירות של המהנדסים כאשר קיים אצל המעסיק ועד כללי, וזה לשונו: "במקום עבודה או אצל מעסיק בהם קיים ועד כללי, ועד המהנדסים יבחר את נציגיו לועד הכללי ומספרם בוועד הכללי יהיה בהתאם ליחס הכוחות במקום, ולא יפחת מחבר וועד אחד בוועד הכללי בכפוף לאמור בס"ק 15.2.2. לעיל" (מן הראוי לציין את ס"ק 15.2.2 הקובע כי : "במקומות עבודה ואצל מעסיקים בהם מועסקים 10 מהנדסים או יותר יבחר ועד מהנדסים בשיטה סקטוריאלית, כמפורט בפרק זה") 17. בהתאם להסכם 2001, נוסף לוועד הארצי חבר נוסף- מהנדס מטעם מרחב צפון, כך שמספר החברים בוועד הארצי עלה מ-19 חברים ל- 20 חברים, כשמתוכם 8 נציגי מרחב צפון-עם שריון למהנדס אחד, ו- 9 נציגי מרחב דרום עם שריון למהנדס אחד. (קודם להסכם הנוהג היה, שנציג המהנדסים התחלף ברוטציה בין מרחב דרום למרחב צפון). 18. מועד הבחירות לועד הארצי לשנת 2004 התקיים בתאריך 11.11.04. 19. בפרוטוקול ישיבת המזכירות הארצית של חב' החשמל,שהתקיימה ביום 3.11.04 (ראה מסמך נ/ג להמרצת הפתיחה),נרשם מספר החברים בוועד הארצי עפ"י התפלגות : המרחב --ירושלים-דרום-צפון-סה"כ מינהליים-9-86-54-149 אקדמאים-0-3-8-11 מהנדסים-1- ייצוג משותף ביחד עם האקדמאים-10-20-31 טכנאים-1-12-12-25 סה"כ-11-111-94-216 עפ"י הנתונים שבטבלה הנ"ל,הנכונים למועד הבחירות לשנת 2004, המהנדסים במרחב צפון מהווים 21% מכלל הנציגים ממרחב צפון. ובמישור הארצי- המהנדסים מונים בסה"כ 31 נציגים מתוך 216 נציגים, דהיינו - ייצוג המהנדסים בוועד הכללי עפ"י פרוטוקול המזכירות הארצית מגיע ל- 14.3% . 20. סעיף 2 בפרק ד' לתקנון המיוחד (ראה מסמך נ/יט להמרצת פתיחה) קובע, כי הרכב הועד הארצי מונה 19 חברים עפ"י פירוט. בפועל מספר החברים היום בוועד הארצי הינו 22 . 21. המבקשים פנו לאיגוד המקצועי וביקשו להפעיל את הסמכות הנתונה להם עפ"י פרק ד' סעיף 2 לתקנון המיוחד ולהקים ועדה שתבדוק ותקבע את הרכב הועד הארצי וחלוקתו עפ"י מפתח של סקטורים במרחבים השונים, (ראה מסמכים נ/ו, נ/ז, נ/ח). כן פנו המבקשים ליו"ר וועד עובדי חחברת החשמל במרחב צפון ולמזכיר ארגון העובדים. כל הבקשות הופנו לפני מועד הבחירות לוועד הארצי לשנת 2004. 22. מאחר והמבקשים נענו בשלילה, (ראה מסמך נ/ט להמרצת פתיחה), בתאריך 9.11.04 עתר ועד המהנדסים לביה"ד האזורי לעבודה בחיפה. ביום 10.11.04 התקיים דיון - יום לפני מועד הבחירות לועד הארצי. הצדדים הגיעו לפשרה (ראה פסה"ד נ/י להמרצת פתיחה), להעביר את ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת לידי האגף לאיגוד המקצועי, "בכפוף לזכויות העומדות לכל צד לפנייה לערכאות עפ"י כל דין". 23. בתאריך 25.11.04 , יו"ר האגף לאיגוד מקצועי , שלח כתב מינוי לועדה (ראה מסמך נ/טו) -כאמור בהחלטת ביה"ד לעיל. במכתב הוסמכו שלושה מחברי האיגוד המקצועי לשבת בהרכב הועדה מר אלי בן גרא, מר אלי אלבאז ועו"ד דורית טנא- ראש הלשכה המשפטית באיגוד המקצועי. 24. בפרק הזמן שבין כתב המינוי לוועדה, ולפני שהוועדה התכנסה, פנתה במכתב, מנהלת המחלקה לאיגוד מקצועי בהסתדרות המהנדסים והאדריכלים למר שלמה שני יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, בתאריך 1.12.04 (ראה מסמך 2 לנ/ב להמרצת פתיחה),בעניין הייצוג היחסי של סקטור המהנדסים במרחב צפון, בועד הארצי של ארגון עובדי חב' החשמל וציינה כי הסתדרות המהנדסים מתייצבת מאחורי תובע מס' 2 וקובעת כי יש להקצות 2 מקומות לנציגי המהנדסים במחוז הצפון בועד הכללי של עובדי חברת החשמל. להלן נוסח המכתב: " לאחר שטענותיו של מר יעקב חי, יו"ר ועד המהנדסים ח"ח מרחב צפון נבדקו ונמצאו צודקות, הסתדרות המהנדסים מתייצבת מאחוריו וקובעת כי בהתאם להסכמי האוטונומיה, המהווים חלק בלתי נפרד מחוקת ההסתדרות ועל פי הנתונים המספריים בח"ח צפון כפי שהוגשו בתצהיר לבית המשפט בתיק 3760/04, יש להקצות מתוך 10 מקומות המועמדים למחוז הצפון בועד הכללי של חברת החשמל , 2 מקומות לנציגי המהנדסים במחוז הצפון שיבואו בנוסף, לנציג המהנדסים בועד הכללי ממחוז הדרום" 25. כעבור שלושה חודשים לאחר מינוי הועדה היא נתנה את המלצותיה בתאריך 7/2/05. הרכב הוועדה שונה ללא הסדר ו/או אישור. עו"ד דורית טנא, הוחלפה ע"י עו"ד אלין זילברשטיין בהרכב הוועדה. 26. המלצת הוועדה קבעה כי ועד המהנדסים הארצי הינו הגוף המוסמך לשלוח את נציגיו לועד הארצי הכללי, אך היות ואין ועד כזה כיום - לכן אין מקום לשנות מהמצב הקיים. להלן נוסח ההמלצה: "לסיכום - הועדה סבורה כי עקרונית יש למהנדסים זכות לקבלת ייצוג יחסי בועד הארצי של חברת החשמל, בהתאם ליחסי הכוחות, כאמור בסעיף 15.2.4 לעיל, הגוף שהינו בעל הזכות לשלוח את נציגיו לוועד הארצי הכללי הוא ועד המהנדסים הארצי אם וככול שיוקם. עד אז אין למעשה גוף שהנו בעל סמכות לבחור את נציגי סקטור המהנדסים לועד הארצי, ואין מקום לשנות מהמצב הקיים" . 27. עם קבלת התביעה דנן, עוד מגלגולה הראשון בבית המשפט המחוזי, הופקד הטיפול בתביעה בידי הלשכה המשפטית של האיגוד המקצועי, ונבחרה לטפל בתביעה דנן דווקא עו"ד זילברשטיין, (שכאמור נמנתה על הרכב הוועדה). עו"ד זלברשטיין ייצגה את הנתבעים 1-5 בביהמ"ש בערכאות השונות והינה חתומה גם על כתב התשובה מטעמם. 28. בדיון שהתקיים ביום 20.11.05, בעקבות פניית ביה"ד אליה בשאלת החשש לניגוד אינטרסים, בקשה עו"ד זילברשטיין להתפטר מייצוג משיבים 2-5 בשל ניגוד אינטרסים. לטענתה רק ביום 17.11.05, התברר לה שהיא מנועה מלייצג את ארגון העובדים של חברת החשמל מאחר ובד"כ הארגון המקצועי מייצג "בראיה ממלכתית כוללת", וכעת היא מנועה מ"לרדת לזירת ההתגוששות" בין הצדדים. כאשר בנוסף לכך תקפו המבקשים גם את עצם השתתפותה בהרכב הוועדה. 29. עוד הוסיפה עו"ד זילברשטיין לפרוטוקול כי "יתכן והייתה טעות בהרכב הועדה שאני השתתפתי בה, לכן אני מבקשת שעו"ד אחר מהאיגוד המקצועי יופיע בתיק ולא אני". 30. לאור בקשתה של עו"ד זילברשטיין, שוחררה הנ"ל מייצוג הנתבעים 2-5 והוצע לה להעביר את הייצוג גם של המשיבה 1, לעו"ד אחר מהלשכה המשפטית מחשש לניגוד אינטרסים. 31. בדיון שהתקיים ביום 27.11.05 , הופיע עו"ד שקדי מטעם המשיבה 1. 32. בהמשך "שוב נשכח" מעו"ד זילברשטיין, הנושא של חשש לניגוד אינטרסים. על הסיכומים שהוגשו מטעם המשיבה 1- חתומה עו"ד אלין זלברשטיין , כאשר חלק נכבד מהסיכומים הוקדש לעניין התפטרותה מהייצוג בביה"ד, בשל ניגוד העניינים אשר פגע לטענתה במשיבים 2-5. להלן עיקר טענות המבקשים 33. המהנדסים זכאים להיות מיוצגים בוועד העובדים הארצי ,של חברת החשמל, באורח שוויוני עפ"י חלקם בקרב עובדי החברה . מימוש הזכות צריך לבוא לידי ביטוי על פי נתונים אריתמטיים שאינם שנויים במחלוקת . 34. המשיבים הודו בזכותם של המהנדסים לייצוג יחסי בוועד הארצי, בסעיפים 55-56 לכתב התשובה. יש לראות בכך הודאת בעל דין. בזכות זו הכירה גם "הועדה", כאמור בהחלטתה . 35. על פי הסדרי האוטונומיה ותקנון ועדי העובדים, עולה זכותם של המהנדסים לייצוג יחסי בוועד הארצי. גם שם נשמר עיקרון הייצוג היחסי הסקטוריאלי במסגרת מוסדות ארגון העובדים, ושם נקבע כי תהיה התחשבות בסקטורים השונים המיוצגים במועצה ובגודלם היחסי: "מועצת העובדים תבחר מבין חבריה ועד עובדים תוך התחשבות בסקטורים השונים המיוצגים במועצה ובגודלם היחסי" . 36. עיקרון השוויון הוא בגדר עיקרון יסוד של שיטתנו המשפטית, כל עניינם של המבקשים בתיק זה, הוא בייצוג יחסי כפי חלקם ואין המדובר בשריון מקומות. ייצוג יחסי אינו אלא מימוש של עיקרון השוויון, אם המהנדסים לא מקבלים ייצוג עפ"י חלקם היחסי בין עובדי החברה, הרי מאן דהוא מקבל ייצוג גדול יותר מחלקו בפועל בחברה. 37. מאחר וכל נציג במועצה מייצג 60 עובדים. במחוז הצפון ישנם 20 מהנדסים מתוך 94 נציגים דהיינו 21%. מאחר ולמחוז הצפון 10 נציגים בוועד הארצי, הרי המהנדסים במחוז צפון זכאים לשני נציגים, כמבוקש. 38. גם על פי חישוב במישור הארצי, למרות שמאז ומעולם נערכו הבחירות על בסיס של מרחבים ולא על בסיס ארצי, הרי שלכלל המהנדסים במחוזות - 31 נציגים מתוך 216 בסה"כ, דהיינו 14.3% . מאחר ובוועד הארצי מכהנים 22 חברים לכן המהנדסים זכאים במישור הארצי ל- 3.1 נציגים ובעיגול ל- שלושה נציגים . 39. כיום, למהנדסי מרחב הצפון ישנו רק נציג אחד בוועד הארצי במקום שניים כאמור לעיל, בועד הארצי ישנם שני נציגים במקום שלושה - דהיינו בסה"כ קיים ייצוג חסר עפ"י חישוב אריתמטי פשוט. 40. מאז הסכם 2001 חלו שני שינויים משמעותיים. כיום בחישוב ארצי זכאים המהנדסים לשלושה נציגים. וזאת בשל עליית חלקם היחסי של המהנדסים לעומת כלל העובדים. בעת הסכם 2001 היו מספר חברי הוועד הארצי 19. לאחר ההסכם - ועד בחירות 2004, מספרם הגיע ל- 22 חברי וועד ארצי. 41. הועדה של האגף לאיגוד מקצועי, לאחר שקבעה כי עקרונית למהנדסים יש זכות לייצוג יחסי בוועד הארצי, הוסיפה כי לצורך מימוש הזכות- על המהנדסים להקים ועד מהנדסים ארצי. זהו ניסיון מלאכותי של הועדה לאפשר לה לשמור על נאמנותה לארגון העובדים בחברת החשמל. 42. נפלו פגמים בהחלטת הועדה של האגף לאיגוד מקצועי בדבר הייצוג הסקטוריאלי בוועד הארצי, ולכן יש לבטלה. 43. עפ"י עדותו של יו"ר הועדה, הועדה לא הייתה גוף שיפוטי או מעין שיפוטי. לעומתו מר שלומי צרפתי (עד מטעם הנתבעות) העיד כי הועדה הייתה מעין שיפוטית, דהיינו מעמד הוועדה לא היה ברור- אף בכך יש פגם. 44. הועד הארצי פועל כבר כשנה ללא ייצוג שווה של המהנדסים, ובנסיבות העניין לא ניתן לאפשר המשך מצב זה ויש לתקן את המעוות לאלתר. להלן עיקרי טענות הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף לאיגוד מקצועי.(המשיבה 1). 45. הנציגים בוועד הארצי של ארגון עובדי חב' החשמל, נבחרים על ידי כל הצירים של מועצת המרחב, לרבות הנציגים הסקטוריאליים, כך שלנציגי המהנדסים אשר נבחרו ישירות ע"י העובדים בדירוג מהנדסים , הייתה את הזכות לבחור ולהיבחר לוועד הארצי מטעם המרחב . 46. נושא השריון בוועד המרחבי והארצי, כולו פרי תולדה של הוראות תקנונים והסכמים פנים הסתדרותיים אשר נועדו לתת מעבר למשתמע מעקרון השוויון הפורמלי. הוראות אלה הם פרי מדיניות של האיגוד המקצועי וההסתדרות, ולא פרי עקרונות שוויון חוקתיים כפי שמנסים המבקשים לטעון. 47. עם קבלת התביעה דנן, הופקד הטיפול בה- בידי הלשכה המשפטית של האיגוד המקצועי ונבחרה לטפל בתביעה דנן עו"ד זילברשטיין דווקא,(שכאמור הייתה חלק מהרכב הוועדה). יובהר כי אין כל ניגוד עניינים בעצם ייצוגה של עמדה אשר מגולמת בהחלטה שנוסחה על ידי אותו עו"ד. 48. קיומו של ניגוד העניינים התברר, לעו"ד זילברשטיין בהמשך ההליך, כאשר הוברר לה כי בעצם ייצוג ארגון העובדים ע"י הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, נעשה עוול לארגון העובדים, מאחר וההסתדרות נקטה בגישה "ממלכתית" תוך התחשבות בעמדות כל הצדדים ותוך התמקדות בשני מסלולים עיקריים: טענות הסף לפיהן מדובר בסכסוך פנים הסתדרותי שאין ליישבו בביה"ד, והגנה על החלטת הועדה. קו הגנה זה לא איפשר לארגון העובדים להעלות טענות מהותיות כנגד עמדת התובעים. 49. עו"ד זילברשטיין ראתה לנכון לפנות לביה"ד ולבקש להשתחרר מהייצוג עקב קיומו של ניגוד עניינים אשר פוגע במשיבים 2-5 . 50. בניגוד לטענת המבקשים, עו"ד זילברשטיין מעולם לא ייצגה את הוועד הכללי של חב' החשמל, ואם הייתה עושה כן לא היה בכך שום פסול שכן תפקידה של הלשכה המשפטית של האיגוד המקצועי הוא לייצג עובדים מול מעסיק. 51. הועדה קיבלה את עמדת המהנדסים בשאלת הייצוג היחסי לו זכאי סקטור המהנדסים בוועד הארצי , וזאת מכוח הוראות הסדרי האוטונומיה. אך לא קיבלה את עמדת המהנדסים של מחוז צפון, כי וועד המהנדסים זכאי לשלוח נציג נוסף מטעמו אשר יצורף לוועד הארצי. אלא, מימושה של הזכות לעיל, תעשה בדרך הקבועה בהסכם האוטונומיה , קרי ועד ארצי של המהנדסים ישלח נציגיו לוועד הארצי הכללי של ארגון עובדי חברת החשמל. 52. הסדרי האוטונומיה קובעים חריג לכלל הנובע מעיקרון השוויון הפורמאלי. החריג- מעניק זכות שריון ומקנה מעבר לזכות השוויון למספר הסתדרויות מקצועיות זכות לשריון מספר נציגים מטעמם בוועד הכללי . 53. עו"ד זילברשטיין אמנם ישבה כחלק מהרכב הוועדה, אך אם היו המבקשים סבורים כי יש בהרכב הוועדה כדי להשפיע על החלטותיה , הרי שהיה עליהם לפנות לרשות המוסמכת בעניין זה ולא לחכות ולראות האם החלטות הוועדה ישאו חן לפניהם. לכן יש לדחות את טענות המבקשים באשר להרכב הוועדה, או להחלטתה. 54. הועדה אינה גוף שיפוטי או מעין שיפוטי . נכון הוא כי ההוראה הנוגעת להקמת הוועדה קובעת כי הוועדה תוקם במקרה של שינויים במספר העובדים או שינוי אחר אשר יש בו כדי להשפיע על מספר הנציגים מכל מרחב. הכוונה לשינויים במספר העובדים אשר משנים את היחס בין מספר העובדים במרחבים. 55. במידה ויוחלט כי יש לבטל את החלטת הוועדה מעילה זו או אחרת, הרי שיש להביא המחלוקת בשנית בפני האגף לאיגוד מקצועי , לתיקון הפגמים לכאורה . בכל מקרה לא ישים ביה"ד עצמו בנעלי האגף לאיגוד מקצועי . להלן עיקרי טענות המשיבים 2-5 . 56. המבקשים אינם טוענים כלל לפגיעה מהותית בזכותם לייצוג וכי במצב הדברים הנוכחי הם אינם יכולים לייצג נאמנה את עניינם של המהנדסים בחברת החשמל. טענתם הינה טכנית-פורמאלית, לפיה יש לשריין למהנדסים במרחב הצפון מספר נציגים במזכירות הארצית עפ"י מספרם היחסי של המהנדסים במרחב צפון, ולטענה זו אין לה על מה לסמוך. 57. לא קיימת בשיטתנו המשפטית או הקונסיטוציונית זכות ל"ייצוג יחסי" בדרך של "שריון" מקומות בגוף כלשהו.אלא אם נקבע כך ע"י אותו הגוף. 58. אף אחד ממסמכי היסוד שחלים על ארגון עובדי חב' החשמל לא מקנה ולא התכוון להקנות לסקטור המהנדסים בחב' החשמל בכלל ולמהנדסים במרחב הצפון בפרט את הזכות ל"ייצוג יחסי" במזכירות הארצית, זכות שאותה מנסים המבקשים ליצור מבחינת יש מאין. לא ניתן לראות בהסדר האוטונומיה מקור לזכות "לייצוג יחסי" בכל מוסדות הארגון ובפרט לא במזכירות הארצית של ארגון עובדי חברת החשמל. 59. בהתאם לתקנון המיוחד, בכל מוסדות הארגון של העובדים למעט המזכירות הארצית, נהנים המהנדסים משריון של מקומות המאפשר ייצוג על פי כוחם היחסי בקרב עובדי החברה עפ"י עקרונות הסדרי האוטונומיה. 60. הסכם 2001 מדבר על קביעה עקרונית ביחס למספר המקומות המשוריינים ללא קשר למשקל היחסי של המהנדסים מכלל העובדים בחברה ובמרחב צפון. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 61. תחילתה של ההתדיינות בתיק דנן, באה בעקבות שינוי במספר העובדים בחברת החשמל בכלל, אשר השפיע ושינה את היחס בין מספר המהנדסים בחברה- שגדל לעומת מספרם בעבר, וביחס לשאר העובדים בחברה שאינם מהנדסים . "הסכם 2001" (ראה מסמך נ/ה להמרצת פתיחה). 62. דעות הצדדים חלוקות באשר לחלות הסכם הפשרה מיום 11.1.2001 שאושר בביה"ד הארצי וקיבל תוקף של פסק דין, (להלן "הסכם 2001"). לטענת המבקשים זהו הסכם ספציפי לשנת 2001 . מנגד- טוענים המשיבים 2-5 כי בהסכם 2001 יש קביעה עקרונית ביחס למספר המקומות המשוריינים ללא קשר למספר היחסי של המהנדסים מתוך כלל העובדים. 63. להלן נסקור את סעיפי הסכם 2001 - הרלוונטיים לסכסוך : סעיף 1- הינו מבוא . סעיף 2 - הגדרות למונחים אשר מופיעים בהסכם. בסעיף 3 - ישנם נתונים עובדתיים באשר להתפלגות באחוזים של העובדים במרחב צפון בשנת 2000 . - נתונים אלה אינם קבועים והם עשויים להשתנות, שכן המערך הארגוני של חברת החשמל לא קופא על שמריו וגיוס עובדים לחברה או צמצום במספר העובדים נעשה עפ"י צרכי החברה. סעיף 4- קובע כי המבנה הארגוני של עובדי חברת החשמל במוסדות הארגון, יתנהל על פי ייצוג של הסקטורים השונים, כאמור בחוקת ההסתדרות ותקנון ועדי עובדים- עפ"י מפתח של 1:60 , ובהמשך הסעיף נרשם: "עפ"י מפתח זה ובעקבות הבחירות האחרונות למועצת העובדים המרחבית,המצב במועצה כיום הוא כדלקמן: 16 נציגי סקטור המינהליים, 20 נציגי סקטור המהנדסים 11 נציגי סקטור הטכנאים...." סעיף זה עוסק בנתונים אשר נכונים לערב הבחירות לשנת 2000 , ומונה את מספר הנציגים מכל סקטור נכון להיום , דהיינו לבחירות 2000. בסעיף 5 להסכם נקבע : "בועד הארצי של הארגון יהיו בכל העת שני נציגים לציבור המהנדסים , נציג אחד מטעם המהנדסים ממרחב צפון, ונציג אחד מטעם המהנדסים ממרחב דרום, נציגים אלה ישולבו בועד הארצי מיד עם חתימת הסכם זה". מהמילים "יהיו בכל עת" ניתן להסיק כי סעיף זה קובע באופן עקרוני שריון לשני מהנדסים בוועד הארצי, נציג אחד ממרחב צפון ונציג שני ממרחב דרום. בסעיפים 6-7 נקבעה נציגות למהנדסים בוועדות השונות במרחב צפון, אשר לא יפחת ממפתח הייצוג היחסי במועצה המרחבית. 64. כפי שעולה מסעיפי הסכם 2001, ההסכם מתייחס באופן ספציפי לשנת 2000 ולנתונים המספריים שהיו נכונים לאותה השנה, למעט סעיף 5 להסכם הפשרה, אשר קבע באופן מפורש שריון לייצוג המהנדסים בוועד הארצי כך שבכל עת- יהיו שני נציגים לציבור המהנדסים בוועד הארצי אחד ממרחב צפון ואחד ממרחב דרום. סעיף 5 להסכם הפשרה לא קבע "רף עליון" לייצוג המהנדסים בוועד הארצי, שכן הסעיף בא בשילוב עם עיקרון הייצוג היחסי כאמור בסעיף 4.1 להסכם הפשרה " ....מבנה הארגון, מספר הנציגים של הסקטורים השונים במוסדות הארגון, והפעילות השוטפת של הארגון, יהיו ויתנהלו על פי חוקת ההסתדרות הכללית החדשה..." . 65. פרק ד' לחוקת ההסתדרות קובע את נוהלי הבחירות של המהנדסים לוועד. סעיף 15.2.4 בפרק ד' מדבר על נוהל הבחירות של המהנדסים כאשר קיים אצל המעסיק ועד כללי : "במקום עבודה או אצל מעסיק בהם קיים ועד כללי, ועד המהנדסים יבחר את נציגיו לועד הכללי ומספרם בוועד הכללי יהיה בהתאם ליחס הכוחות במקום, ולא יפחת מחבר וועד אחד בוועד הכללי בכפוף לאמור בס"ק 15.2.2. לעיל" (ס"ק 15.2.2 קובע כי : "במקומות עבודה ואצל מעסיקים בהם מועסקים 10 מהנדסים או יותר יבחר ועד מהנדסים בשיטה סקטוריאלית, כמפורט בפרק זה") . 66. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי הסכם 2001 הינו הסכם ספציפי לשנת הבחירות 2000 שכן ההסכם נישען על נתונים מספריים של העובדים בחברת החשמל בשנת 2000, למעט סעיף 5 אשר קובע באופן עקרוני שריון לשני מהנדסים בועד הכללי לשני מהנדסים. סעיף 5 אינו קובע כאמור, רף עליון לייצוג היחסי של סקטור המהנדסים בוועד הארצי אלא רף תחתון-כלומר לא פחות משני מהנדסים כאשר אחד ממרחב צפון ואחד ממרחב דרום. ככול שיחולו שינויים מספריים בסה"כ המהנדסים בחברה, ביחס לסקטורים השונים, ישתנה מספרם בוועד הכללי על פי חלקם היחסי, בהתאם ליחסי הכוחות, אך לא פחות מ-2 נציגים בוועד הכללי האחד ממרחב צפון והשני ממרחב דרום. 67. "שריון מקום" - בד"כ בא כהעדפה מתקנת לציבור שאין לו ייצוג הולם באותה הקבוצה,. בענייננו- מדובר בייצוג יחסי לסקטור המהנדסים בוועד הכללי בהתייחס למספרם ביחס לכלל העובדים בחברה. לא מדובר כאן במחווה לקבוצה מסוימת כזכות שהיא מעבר לזכות לשוויון פורמאלי, כפי שטוענת ב"כ המשיבה 1 - עו"ד זילברשטיין. הרכב ומינוי הוועדה 68. בתאריך 10.11.04 קבעה כב' השופטת וימן בתיק בש"א 3760/04 בביה"ד האזורי לעבודה בחיפה (ראה נ/ט להמרצת פתיחה), בהסכמת הצדדים כי באשר לשאלה העקרונית בדבר השינוי המבוקש בייצוג היחסי של וועד המהנדסים בוועד הארצי של עובדי חב' החשמל כי, יכריע האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית, ואם יהיה-צורך האיגוד המקצועי יקים וועדה לקביעת הייצוג היחסי בוועד הארצי. לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להגיב על ההחלטה הנ"ל תוקן נוסח ההחלטה, ובין היתר נקבע בסעיף 2 לנוסח המתוקן של הצדדים : "מוסכם כי ב"כ האגף לאיגוד מקצועי יביא את הסכמות הצדדים והמלצת בית הדין בפני האגף , לקיים את הדיון בהקדם ככול שניתן ולסיים את דיוני הוועדה ככול האפשר תוך שבועיים". בנוסף לאמור, נקבע בסעיף 7 להחלטה ע"י כב' הש' וימן: "בית הדין מצפה, בנסיבות המקרה שהאגף לאיגוד מקצועי …או הוועדה שתוקם מטעמו, אשר ידונו בסוגייה, יעשו כל מאמץ לקיים את הדיון בדחיפות ולהגיע להחלטה בהקדם, ככול האפשר תוך שבועיים שלושה". 69. בתאריך 25.11.04 - (כשבועיים לאחר ההחלטה בבש"א 3760/04), שלח יו"ר האגף לאיגוד מקצועי מר שלמה שני, כתב מינוי לוועדת בדיקה לייצוג יחסי של סקטור המהנדסים של מרחב צפון בוועד הארצי של ארגון עובדי חב' החשמל. (ראה מסמך נ/טו להמרצת פתיחה) בכתב המינוי נרשם לצד שמות חברי הוועדה, תאור תפקידם הנוכחי (נכון ליום המינוי),באיגוד המקצועי כדלהלן : אלי בן גרא- סגן יו"ר האג"מ (האיגוד המקצועי) מאיר אלבאז- סגן יו"ר האג"מ. עו"ד דורית טנא- ראש הלשכה המשפטית באג"מ. אלי בן גרא- ירכז את הוועדה. 70. הוועדה התכנסה ונתנה המלצותיה בתאריך 7.2.05 - כשלושה חודשים לאחר ההחלטה בביה"ד בבש"א 3760/04. בין חברי הוועדה החתומים על המלצות הוועדה חתמה גם עוה"ד אלין זילברשטיין שהיתה באת-כח המשיבים עד לתאריך 20.11.05, ומאותו מועד הינה באת כח רק של המשיבה מס' 1. עו"ד זילברשטיין לא מונתה להיות חברת וועדה, ועו"ד דורית טנא אשר מונתה להיות חברת הועדה לא השתתפה בה. 71. כמפורט לעיל, כתב המינוי לוועדה ניתן רק כעבור שבועיים ממועד החלטת כב' השופטת וימן בבשא 3760/04, כאשר בפרק הזמן הזה כבר הייתה הוועדה צריכה לתת את המלצותיה. 72. קיימת חשיבות לעובדה שיו"ר האגף לאיגוד מקצועי ציין בכתב המינוי את תאור תפקידם של חברי הוועדה שהיו כולם בתפקידים בכירים, במיוחד של עו"ד דורית טנא ששימשה כראש לשכת המחלקה המשפטית באיגוד המקצועי. במקומה ישבה בוועדה עו"ד זילברשטיין אשר לא מונתה כלל לשבת בוועדה. לא ניתן כל הסבר לכך מדוע הרכב הוועדה שונה ללא אישור מלכתחילה או בדיעבד. בדיון שנערך בביה"ד בתאריך 20.11.05 אמרה עו"ד זילברשטיין לפרוטוקול (עמ' 4): "יתכן והייתה טעות בהרכב הוועדה שאני השתתפתי בה" 73. לאור האמור לעיל אנו קובעים, כי נפלו פגמים אחדים בהתנהלות הועדה: 1) מינוי הוועדה נעשה באיחור, לאחר המועד שבו הוועדה כבר הייתה אמורה לתת את המלצותיה. 2) בהרכב הוועדה ישבה כחברת הוועדה עו"ד אלין זילברשטיין, ללא כתב מינוי. עו"ד דורית טנא, שהינה ראש הלשכה המשפטית באיגוד המקצועי, ושמונתה כחברת הוועדה, נעדרה מהוועדה, ללא כל הסבר. לא ניתן כל הסבר לשינויים הללו עד היום. 3) הוועדה לא קיימה דיון דחוף ככול האפשר תוך שבועיים שלושה, אלא רק בתאריך 7.2.05 - כעבור כשלושה חודשים. 74. ברגע שהאגף לאיגוד מקצועי מונה ע"י ביהמ"ש לשבת כבורר או כשופט בוועדה מעין שיפוטית, והאגף לאיגוד מקצועי נקט לאחר הדיון בעמדה חד צדדית לטובת אחד מהצדדים שהיו בפניו בדיון, אזי האגף לאיגוד מקצועי, במיוחד עו"ד זילברשטיין, איבדו את מעמדם המשפטי כגוף אובייקטיבי ו/או כבורר ו/או כוועדה מעין שיפוטית, לאור התנהלותם בנסיבות המקרה. 75. השינוי בהרכב הוועדה לא היה "זוכה" לתשומת לב מיוחדת מצדנו, אם עו"ד זילברשטיין (שהייתה חברת וועדה), לא הייתה לוקחת על עצמה לייצג את הנתבעים 1-5 בתיק דנן, וזאת לאחר שהוועדה נתנה המלצותיה. יש לזכור כי ההליך הנוכחי תוקף את החלטת הוועדה שנוסחה על ידה, כאשר היא עצמה כאמור הייתה חברה באותה וועדה. האם זה לא ניגוד אינטרסים ברור? החלטת הוועדה: 76. הוועדה נתנה המלצותיה בתאריך 7/2/05 (ראה מסמך נ/יא להמרצת פתיחה), להלן חלק מהמלצות הוועדה (ראה מסמך נ/יא להמרצת הפתיחה) סעיפים 9- 14 : "8. ההסכמות מול יעקב חי, במסגרת הליכים קודמים מעבר להיותן שנויות במחלוקת אינן כוללות כצד את הסתדרות המהנדסים. 9. הסתדרות המהנדסים זכאית מכוח הסדרי האוטונומיה (סעיף 15.2.4 לעיל), לקבל ייצוג עבור סקטור המהנדסים במסגרת הוועד הארצי , בהתאם ליחסי הכוחות במישור הארצי, בין המהנדסים לכלל עובדי חברת החשמל. 10. מאחר ומדובר בייצוג בוועד הארצי, במישור הארצי, עולה כי ועד המהנדסים אליו מתייחסת הוראת סעיף 15.2.4 לעיל הינו ועד מהנדסים ארצי, וועד זה הוא שאמור לבחור את נציגיו לועד הכללי. 11. לאור האמור על מנת לממש זכותם של המהנדסים לייצוג יחסי ארצי (במסגרת הוועד הארצי ) כמפורט לעיל, יש צורך בקיומו של ועד מהנדסים ארצי בחברת החשמל . באם וכאשר יוקם ועד כזה, ניתן יהיה לממש את הוראות הסדרי האוטונומיה המתייחסות לייצוג המהנדסים בוועד הכללי. 12. לסיכום הועדה סבורה כי עקרונית יש למהנדסים זכות לקבלת ייצוג יחסי בועד הארצי ...כאמור בסעיף 15.2.4 לעיל, הגוף שהינו בעל הזכות לשלוח את נציגיו לוועד הארצי הכללי הוא ועד המהנדסים הארצי אם וככול שיוקם... 13. לאור האמור המלצת הועדה היא להשאיר הרכב הועד הארצי בחברת החשמל כפי שנקבע במסגרת הסכם הפשרה. 14. אם וכאשר יוקם ועד ארצי של המהנדסים תהא לו הזכות במסגרת הבחירות לקדנציה הבאה לשלוח את נציגי ולוועד הכללי, ומספר הנציגים יחושב בהתאם ליחסי הכוחות ..." 77. הוועדה קבעה כי למהנדסים יש זכות עקרונית לייצוג יחסי במסגרת הוועד הארצי לפי חלקם בקרב עובדי החברה,אולם על מנת לממש את זכות הייצוג הנ"ל , יש צורך בהקמת ועד מהנדסים ארצי, וכאשר יוקם אם יוקם, רק אז יוכלו לממש זכות הייצוג היחסי בוועד הארצי. הוועדה התבססה בהחלטתה על סעיף 15.2.4 להסכם האוטונומיה משנת 1989 הקובע כי : "במקום עבודה או אצל מעסיק בהם קיים ועד כללי, ועד המהנדסים יבחר את נציגיו לוועד הכללי ומספרם בוועד הכללי יהיה בהתאם ליחס הכוחות במקום, ולא יפחת מחבר וועד אחר בוועד הכללי בכפוף לאמור בס"ק 15.2.2. לעיל". בסעיף הנ"ל אין כל אזכור למונח "וועד מהנדסים ארצי". הסעיף עוסק בנושא ה"בחירות" לוועד הכללי על ידי סקטור המהנדסים, ומציין כי מספרם של המהנדסים בוועד הכללי יהיה בהתאם ליחסי הכוחות, דהיינו ייצוג יחסי, ושריון של לפחות מהנדס אחד בוועד הכללי . 78. גם אם היינו מקבלים את פרשנות הוועדה לסעיף 15.2.2, ביחד עם האמור בסעיף 9 להחלטת הוועדה כי הסתדרות המהנדסים זכאית מכוח הסדרי האוטונומיה (סעיף 15.2.4 לעיל), לקבל ייצוג עבור סקטור המהנדסים במסגרת הוועד הארצי , בהתאם ליחסי הכוחות במישור הארצי, אין להתעלם מהמכתב של הסתדרות המהנדסים האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שנשלח ליו"ר האגף לאיגוד המקצועי מר שלמה שני- (אחראי על מינוי הוועדה), בתאריך 1.12.04, ובו נרשם: " לאחר שטענותיו של מרק יעקב חי, יו"ר ועד המהנדסים ח"ח מרחב צפון נבדקו ונמצאו צודקות, הסתדרות המהנדסים מתייצבת מאחוריו וקובעת כי בהתאם להסכמי האוטונומיה, המהווים חלק בלתי נפרד מחוקת ההסתדרות ועל פי הנתונים המספריים בח"ח צפון כפי שהוגשו בתצהיר לבית המשפט בתיק 3760/04, יש להקצות מתוך 10 מקומות המועמדים למחוז הצפון בועד הכללי של חברת החשמל , 2 מקומות לנציגי המהנדסים במחוז הצפון שיבואו בנוסף, לנציג המהנדסים בועד הכללי ממחוז הדרום" בברכה ארינובסקי מירה מנהלת המחלקה לאיגוד מקצועי יש לראות במכתב הנ"ל הסכמה של הסתדרות המהנדסים לכך שהמבקשים יהיו הנציגים של וועד המהנדסים בוועד הכללי של עובדי חב' החשמל. יש לציין, כי המכתב הנ"ל נשלח לאחר מינוי הוועדה, ועוד לפני שהוועדה התכנסה בנדון. 79. הוועדה לא נתנה את דעתה למכתב הנ"ל ואם כן- אין זה עולה מהמלצותיה. מן הראוי היה שהועדה תיתן דעתה למכתב, במיוחד לאור האמור בסעיף 8 להחלטתה הקובע, כי "ההסכמות מול יעקב חי... בהליכים הקודמים, אינן כוללות כצד את הסתדרות המהנדסים". סעיף 8 נרשם תחת הכותרת "המלצות", מכאן עולה כי כוונת הוועדה הייתה שהסתדרות המהנדסים "אינם צד" מבחינה מהותית- דהיינו לא מצדדים בטענות המבקשים. אין הכוונה לצד פורמאלי בסכסוך, אחרת אין משמעות לסעיף 8. סעיף זה בא להראות שהמבקשים פועלים כביכול ממניעים אישיים, והראיה לכך, - לדעת הוועדה- שהסתדרות המהנדסים אינה צד לסכסוך. אחרת לא ברור כלל לשם מה נרשם הסעיף הנ"ל . סעיף 8 להחלטת הוועדה, אינו מתיישב עם עמדת ההסתדרות בסכסוך דנן, שהרי הסתדרות המהנדסים נקטה עמדה ברורה לטובת המבקשים עוד בטרם החלה הוועדה בישיבתה בנדון. לכן היה מן הראוי שהוועדה תיתן דעתה לעמדת הסתדרות המהנדסים, ותתייחס אליה. 80. בסעיף 51 לסיכומי המשיבה 1, (אשר כאמור חתומים ע"י עו"ד זילברשטיין - חברת הוועדה) נטענו טענות הסותרות את סעיף 8 להחלטת הוועדה. לטענתה, המבקשים הציגו תביעתם כאילו מדובר בתביעה של "דויד וגולית"-עובדים מקופחים מול ארגון רב עוצמה -אלא שלא כך הוא הדבר, אלא זוהי תביעה של הסתדרות המהנדסים שהינה חזקה, אוטונומית ורבת זכויות. טענה זו אינה מתיישבת כלל עם האמור בסעיף 8 להחלטה, כי הסתדרות המהנדסים אינה צד להליך מבחינה מהותית. 81. משנשאל המבקש מס' 2- מר יעקב חי ,למה הסתדרות המהנדסים לא צד להליך הזה? השיב העד : (עמ' 10 לפרוטוקול) "קודם כל הסתדרות המהנדסים תומכת בזה, אני לא משפטן ואני לא יודע". 82. הוועדה אשר מונתה לדון בסכסוך הנ"ל הייתה אמורה להיות גוף "ניטרלי" ו"אובייקטיבי", וחבריה נחשבים לנאמני הצדדים. מכוח זה אסור להם להימצא במצב של ניגוד עניינים המעלה חשש להטיה פסולה של שיקול דעתם. 83. "ההלכה האוסרת ניגוד עניינים מושרשת עמוק בשיטת המשפט בישראל והיא מכללי הצדק הטבעי שלא נוכל בלעדיהם. ההלכה הוכרזה כעקרון-יסוד "המצוי בהיכלם של עקרונות היסוד של השיטה" (ראה בנדון את פסה"ד: בג"ץ 595/89 שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים פ"ד מד(1) 409, 413). 84. עו"ד זילברשטיין ישבה בהרכב הוועדה, אך למרות זאת כשהוגשה התביעה נגד הנתבעים "הופקד הטיפול בידי הלשכה המשפטית ובידי עו"ד זילברשטיין דווקא" (סע' 16 לסיכומי המשיבה 1). 85. בדיון שנערך בביה"ד בתאריך 20.11.05, הגיעה עו"ד זילברשטיין כבאת כח המשיבים 1-5. עם פתיחת הדיון אמרה עו"ד זילברשטיין (עמ' 4 לפרוטוקול): "אני מבקשת להתפטר מייצוג של המשיבים מס' 2-5 בגלל ניגוד אינטרסים...כאשר התכוננתי לתיק התברר לי שאינני יכולה לייצג ארגון העובדים של חב' החשמל בגלל שאנחנו מייצגים בדרך כלל בראיה "ממלכתית" כוללת ולא באופן פרטני ויש לי בעיה "לרדת לזירת ההתגוששות" בין הצדדים...בנוסף תוקפים את עצם ההשתתפות שלי בוועדה, יתכן והייתה טעות בהרכב הוועדה שאני השתתפתי בה. לכן אני מבקשת שעו"ד אחר מהאיגוד..יופיע בתיק ולא אני". בעקבות התפטרותה של עו"ד זילברשטיין מייצוג של המשיבים 2-5 , ביה"ד המליץ כי תעביר גם את הייצוג של המשיבה 1 בתיק לעו"ד אחר מהלשכה המשפטית. 86. כאמור בהחלטה לעיל, בתאריך 27.11.05 הופיע לדיון מטעם המשיבה 1 עו"ד רענן שקדי מהלשכה המשפטית. 87. באופן מפתיע, עו"ד זילברשטיין חתומה על הסיכומים שהוגשו לביה"ד בתיק דנן מטעם המשיבה 1, כאשר חלק נכבד מהסיכומים הוקדש לסוגיית "העדר ניגוד עניינים" בכך שהינה מייצגת את המשיבה 1. קשה להבין את "אדיקותה" להמשיך ולייצג בתיק זה. לטענתה בסה"כ מדובר בעמדה שלה - אשר מגולמת בהחלטה שנוסחה על ידה. לטענתה ניגוד העניינים בא לידי ביטוי בפגיעה בנתבעים 2-5 בכך שלא התאפשר להם להעלות טענות מהותיות כנגד עמדת התובעים. 88. עוד זילברשטיין טוענת בסעיף 16 לסיכומים, כי אין מניעה מלייצג צד אחד רק בשל העובדה שההחלטה נוסחה על ידה, ולא כך הדבר. במקרה הנוכחי לא מדובר בניסוח מסמך, אלא בהשתתפותה ובפעילותה כחלק מהרכב וועדה, אשר אמורה להיות "אובייקטיבית", ולהחליט או להמליץ על קבלת החלטות מהותיות בעלות השפעה ניכרת על ציבור גדול בקרב עובדי חברת החשמל. מדובר בוועדה אשר הייתה אמורה לדון בעקרונות יסוד חשובים ביותר כגון: עקרון הייצוג היחסי, שהוא נגזר מעקרון השוויון , ולא כפי שטוענת עו"ד זילברשטיין בהתפלפלות ניסוחית שאינה במקומה, כי בסה"כ "מדובר בעמדה - אשר מגולמת בהחלטה שנוסחה על ידי אותו עו"ד" . 89. כל חבר וועדה, כמו כל וועדה שיפוטית או מעין שיפוטית, חייב על פי דין לנהוג בנאמנות וביושר כלפי כל הצדדים המתדיינים בפניו, לפני קיום הוועדה ובוודאי שגם לאחריה, כדי למנוע ניגוד אינטרסים או אפילו חשש למשוא פנים כלפי אחד מהצדדים. תמוהה בעינינו בלשון המעטה התנהגותה של עו"ד זילברשטיין אשר לא השכילה להבין בעצמה, כי ברגע שהיא ישבה להכריע בסכסוך דנן כחברה בוועדה שאמורה להיות ועדה ניטראלית לחלוטין, אסור היה לה לייצג אף צד לאותו סכסוך בהמשך ההתדיינות בין הצדדים לאחר מתן החלטה, כי הדבר מעורר חשש כבד למשוא פנים וגם לניגוד עניינים. למה הדבר דומה?- לשופט היושב על כס המשפט, נותן פסק דין בעניין שבו דן, ואח"כ הולך לייצג בערכאת הערעור את הצד שזכה אצלו במשפט, במטרה להגן על פסה"ד שנתן... 90. אנו דוחים את טענת עו"ד זילברשטיין כי "ניגוד העניינים" בתיק זה, בא לידי ביטוי דווקא בפגיעה בארגון העובדים, במיוחד כאשר היא טוענת לייצוג "בדרך כלל בראיה "ממלכתית" כוללת ". כפי שציינו לעיל, ניגוד העניינים דנן, או החשש למשוא פנים אינו עניין פורמאלי אלא מהותי ביותר ויורד לשורש העניין. אין זה ראוי כלל שחבר וועדה "ניטראלית" לאחר שהוועדה נתנה החלטתה, ייצג את אחד מהצדדים לסכסוך המשפטי הנובע מהחלטת הוועדה!!! 91. למרות זאת - עו"ד זילברשטיין שימשה כעורכת הדין של משיבים מס' 2-5 לכל דבר ועניין במשך כשנה, לאחר ההחלטה מיום 7/2/05, ודי בעובדה זו כשלעצמה על מנת לפסול את החלטת הועדה בשל ניגוד עניינים. 92. בנוסף, הוועדה לא רשמה פרוטוקול דיון כמקובל, מעשה אשר אמור היה להעיד על סדרי מינהל תקינים, ולשמר את עיקרי המידע שהובאו לפניה ואת ההחלטות שנתקבלו בעקבות אותו מידע. שורשיה של החובה לכתיבת פרוטוקול הינה במשפט המנהלי הכללי ובעקרון שקיפות פעילותו של המינהל. 93. לאור כל האמור לעיל - אנו קובעים כי החלטת הוועדה מיום 7/2/05 בטלה לאור הפגמים המהותיים שנפלו הן במינוי הוועדה שנעשה לאחר פרק זמן ניכר, כשהוועדה כבר הייתה אמורה לתת המלצותיה; הן בהרכב הוועדה-כאשר חברת הוועדה עו"ד אלין זילברשטיין לא מונתה ולא הוסמכה לשבת בוועדה; הן בהחלטת הוועדה כמפורט לעיל; והן בהתנהלותה של עו"ד זילברשטיין לאחר מכן... 94. הנטייה בדר"כ בפסיקה היא להחזיר את הדיון לוועדה שתשב בהרכב אחר, אך אין להתעלם מהנסיבות הספציפיות של מקרה זה. אנו מקבלים את טענת ב"כ המבקשים, כי אין להחזיר את העניין לוועדה שתשב שוב ותדון בנושא הייצוג היחסי של המהנדסים בוועד הכללי בחברת החשמל, גם לא בהרכב אחר, לאור הפגמים הקשים שנפלו בדרך התנהלות הועדה, החל באיחור מינוי הוועדה (למרות ההחלטה בבש"א 3760/04), דרך הרכב הוועדה ולסיום בהחלטת הוועדה עצמה. בנוסף - מימד הזמן בתיק זה הינו מהותי,הסכסוך בתיק נמשך זה למעלה משנה מאז שנערכו הבחירות לוועד הארצי בחודש 11/04 . 95. ביה"ד בדרך כלל לא ישים עצמו בנעלי האגף לאיגוד מקצועי, אלא יקבע קביעה עקרונית לעניין הנושא השנוי במחלוקת בין הצדדים על בסיס חוקת ההסתדרות, הסדרי האוטונומיה , תקנון ועדי עובדים, תקנון הבחירות המיוחד של ארגון עובדי חברת החשמל והסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בתיק בר"ע 1595/00, אך כאמור - כל מקרה ונסיבותיו. 96. בסעיף 15.2.4 להסכם האוטונומיה משנת 1989, נקבע כי מספר המהנדסים בוועד הכללי, יהיה בהתאם ליחס הכוחות במקום העבודה, דהיינו - ייצוג יחסי, אך בשום מקרה לא פחות מנציג אחד לסקטור המהנדסים . להלן הסעיף: "במקום עבודה או אצל מעסיק בהם קיים וועד כללי, ועד המהנדסים יבחר את נציגיו לוועד הכללי ומספרם בועד הכללי יהיה בהתאם ליחס הכוחות במקום ולא יפחת מחבר ועד אחד בועד הכללי בכפוף לאמור בס"ק 15.2.2. לעיל". סעיף זה קובע באופן מפורש את הזכות לשוויון יחסי של המהנדסים בוועד הכללי, בהתאם לחלקם היחסי של המהנדסים בין כלל העובדים בחברה, ולא כפי שטענו המשיבים בהתאם למספר המהנדסים במרחב צפון. 97. בתקנון הבחירות לוועדי עובדים (משנת 1983) , אשר קדם בזמן להסכמי האוטונומיה משנת 1989, נקבע בפרק 1 סעיף ג(1) - העוסק בשיטת הבחירות כי : "מקום עבודה בו מועסקים יותר מ-250 עובדים אשר משתייכים למספר הסתדרויות או איגודים מקצועיים ארציים, תובטח בוועד העובדים נציגות לחטיבות המקצועיות השונות בהתאם למשקלן היחסי" למעשה ניתן לראות, כי כבר במצב הראשוני ההתחלתי, הותוו כללים לבחירות לוועדי עובדים המרחבי והארצי, על בסיס עקרון השוויון ומניעת הפליה של סקטורים שונים, ביחס לכלל העובדים בחברה. תקנון הבחירות לוועדי עובדים מתייחס לכל האיגודים המקצועיים, ומבוסס על עקרונות של צדק, ושוויון יחסי, שיהוו תשתית ועוגן לנציגות כל העובדים בוועדים השונים המרחבי והכללי. 98. על החשיבות של עקרון השוויון אין צורך להרבות מלים. כדברי כב' השופט חשין, "זהו עיקרון מן הראשונים במלכות - משכמו ומעלה גבוה מכל שאר עקרונות". ראה בנדון : בג"ץ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נב(3) 630, 650 (להלן - שדולת הנשים השני). על השוויון באופן כללי, ראו י' זמיר ומ' סובל, "השוויון בפני החוק", משפט וממשל ה (תש"ס1999-), 165. 99. עקרון השוויון במובן זה הוא נשמת הדמוקרטיה. הדמוקרטיה דורשת, לא רק קול אחד לכל אחד בעת הבחירות, אלא גם שוויון לכל אחד בכל עת. 100. עקרון השוויון במובן המקובל, הן במובן הצר והן במובן הרחב, אינו מחייב ייצוג הולם. יש קשר בין עקרון השוויון לבין ייצוג הולם, אך יש גם הבדל ביניהם. עקרון השוויון במובן המקובל הוא בעיקרו מושג פסיבי: הוא עשוי לאסור על אדם להתחשב בשיקול זר. לעומת זאת, ייצוג הולם הוא בעיקרו מושג אקטיבי והוא עשוי לחייב אדם לפעול כדי להגיע לייצוג הולם . 101. בהסכמי האוטונומיה נקבע כי כוחם של המהנדסים בוועד הכללי יהיה בהתאם ליחס הכוחות במקום ולא יפחת מחבר ועד אחד בועד הכללי, דהיינו שילוב של עקרון השוויון ביחד עם ייצוג הולם -לפחות חבר אחד בוועד, וכאן למעשה בא לידי ביטוי "שריון" המקום, לסקטור המהנדסים . 102. חופש ההתאגדות של וועד העובדים הכללי בחברת החשמל, מחייב ייצוג הולם לכלל עובדי המפעל, אשר נחשבים ליחידת מיקוח אחת של כלל עובדי החברה. תיאום בין אינטרסים של קבוצות עובדים במפעל נעשה, בדרך כלל, על ידי הארגון היציג של העובדים . ורק כך ניתן להשיג ייצוג הולם ושוויוני לכלל העובדים בחברה . קביעת כללי צדק פורמאליים מובילים לכללי צדק מהותי, שכן לוועד העובדים ישנה השפעה רבה ביותר על כל עובד בחברה, ולכן להשתייכות והסקטוריאלית של אותו עובד, יש השפעה וחשיבות למידת ייצוגו באותו ועד. 103. בתקנון המיוחד (ראה נ/יט להמרצת פתיחה), נקבע הרכב הוועד הארצי, וזה לשונו: א."הוועד הארצי מרכב מנציגים מטעם כלל המועצות המרחביות, כאשר כל אחת מהן בוחרת מקרב חבריה את נציגיה כמפורט להלן: 8 נציגים מטעם ועד מרחב דרום. 1 נציגים מטעם וועד מרחב ירושלים 7 נציגים מטעם ועד מרחב צפון באם יחול שינוי במספר העובדים או שינוי אחר, -לאחר הבחירות שיערכו עפ"י תקנון זה- המחייב שינוי בהרכב/מספר הנציגים כאמור לעיל בסעיף זה, כי אז תוקם ע"י האגף לאיגוד מקצועי וועדה אשר תמליץ המלצותיה למוסדות המוסמכים באגף לאיגוד מקצועי אשר יחליט בעניין " ב."בנוסף לאמור לעיל יהיו שלושה חברים נוספים בוועד הארצי, והם נציגים שיבחרו בהתאם למפורט להלן בתקנון זה, .......היינו- נציג אחד מסקטור המהנדסים נציג אחד מסקטור טכנאים, נציג אחד מסקטור אקדמאים..." עפ"י הסעיף הנ"ל, הוועד הארצי יכלול 16 נציגים עפ"י חלוקה יחסית של סה"כ העובדים במרחבים השונים. אם יחול שינוי לאחר מועד הבחירות העשוי להשפיע על המפתח שנקבע בסעיף, אזי האגף לאיגוד מקצועי יקים וועדה אשר תמליץ איך לפעול. 104. המבקשים ניסו למצות את ההליכים בסכסוך הנ"ל עוד בטרם פנו לביה"ד, ולהלן נפרט: • • בתאריך 23/9/04, פנה המבקש מס' 1 יו"ר וועד המהנדסים, ליו"ר האגף לאיגוד המקצועי, מר שלמה שני (נ/ו), בדרישה - ולהפעיל את סמכותו כאמור בתקנון המיוחד, להקים וועדה אשר תקבע את הרכב הוועד הארצי וחלוקתו עפ"י מפתח של הסקטורים במרחבים השונים. בשים לב, שהבחירות צפיות להתקיים בתאריך 2.11.04 , וכן בוועד הארצי היוצא כיהנו בפועל 22 חברים ולא 19 כאמור בתקנון המיוחד. • • בתאריך 2/11/04, המבקש 1 הפנה מכתב נוסף למר שלמה שני (ראה נ/ז), ובו הוא מציין כי בקשתו מיום 23.9.04 לא נענתה ושטח את טענותיו . • • בתאריך 7/11/04 נשלח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ע"י ב"כ המבקשים ליו"ר מועצת העובדים במרחב צפון, ודרש כי יובטח מקומם של 2 נציגי מהנדסים ממרחב צפון במזכירות הארצית, כיאה לחלקם היחסי בין עובדי מרחב הצפון כיום . • • ב"כ ארגון עובדי חב' החשמל מרחב צפון שלח מכתב תשובה הנושא תאריך 7.11.04 (נ/ט להמרצת פתיחה), הדוחה באופן כללי את טענות המבקשים. • • בעקבות עתירתם של המבקשים בסכסוך הנ"ל לביה"ד, בתאריך 10.11.04 ניתנה החלטה שיפוטית, אחרי הסכמה של הצדדים, כי העניין יובא להכרעה בפני וועדה שתוקם ע"י האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, ותיתן המלצותיה תוך שבועיים שלושה ככול האפשר. 105. המבקשים פנו ליו"ר האגף לאיגוד המקצועי מבעוד מועד על מנת שיקים וועדה אשר תכריע בעניין הנדון, כאמור בהוראות התקנון המיוחד. המבקשים הסבו את תשומת ליבו למועד הבחירות על מנת שיבין את דחיפות העניין. אולם מר שלמה שני לא טרח להגיב בנדון - גם לא למכתב הנוסף שנשלח אליו. מעבר לאמור, מר שלמה שני לא פעל במהירות הראויה לאחר שניתנה ההחלטה השיפוטית אשר קבעה, כי הוועדה אשר תוקם תיתן את המלצותיה תוך שבועיים שלושה, הווה אומר הוועדה תמונה תוך מספר ימים. גם לחברי הועדה "לא אצה הדרך". הוועדה נתנה המלצותיה כעבור למעלה משלושה חודשים מיום ההחלטה של כב' השופטת ויימן. 106. הימשכות ההליכים היתה מעבר לזמן הסביר, כאשר לוקחים בחשבון את העובדה, כי המשיבים, ובמיוחד האגף לאיגוד המקצועי, היו מודעים לאמור בתקנון המיוחד הקובע כי יש להקים וועדה אשר תבחן מחדש את ייצוג העובדים בוועד הכללי כאשר יש שינוי במספר העובדים. 107. כפי שראינו לעיל, חוקת ההסתדרות, הסדרי האוטונומיה, והתקנון המיוחד , קובעים ייצוגיות יחסית לסקטורים השונים ובכללם המהנדסים, לפי היחס המספרי שלהם בתוך סך אוכלוסיית העובדים בחברת החשמל, בבחירות לוועד הכללי. הדבר נעשה בשילוב עם ייצוג הולם לסקטורים השונים, דהיינו "שריון" של מקום אחד לפחות לכל סקטור. ולאור הסכם 2001 שני נציגים למהנדסים. סעיף 5 להסכם 2001 קובע : "בועד הארצי של הארגון יהיו בכל העת שני נציגים לציבור המהנדסים , נציג אחד מטעם המהנדסים ממרחב צפון, ונציג אחד מטעם המהנדסים ממרחב דרום, נציגים אלה ישולבו בועד הארצי מיד עם חתימת הסכם זה". סעיף זה נותן "שריון" לשני מהנדסים בוועד הארצי, נציג אחד ממרחב צפון ונציג שני ממרחב דרום . וזאת בשילוב עם עיקרון הייצוג היחסי כאמור בסעיף 4.1 להסכם הפשרה " ....מבנה הארגון, מספר הנציגים של הסקטורים השונים במוסדות הארגון, והפעילות השוטפת של הארגון, יהיו ויתנהלו על פי חוקת ההסתדרות הכללית החדשה..." . 108. אנו קובעים באופן עקרוני, כי בוועד הארצי של חברת החשמל יש לתת ייצוג יחסי לכלל העובדים, ולכל הסקטורים עפ"י חלקם היחסי (חתך באחוזים)בחברה . במקרה של הגדלת מספר החברים בוועד הארצי מכל סיבה שהיא, חלוקת היחס השוויוני לסקטורים השונים חייב להישמר גם בעתיד בהתאם לכוחם היחסי מתוך כלל ציבור העובדים בחברת החשמל. 109. יש לציין כי המשיבים אינם מכחישים את העובדה, כי הוועד היוצא ערב בחירות 2004 מנה 22 חברים ולא 19 כפי שהתקנון המיוחד קובע, ולאור השינוי הנ"ל היה מקום גם לשינוי ולחלוקה מספרית חדשה של חברי הוועד הארצי עפ"י חלקם היחסי של הסקטורים השונים. ככול שמספר חברי הוועד הארצי יגדל או יקטן יש מקום לשנות מספרית את ייצוג המהנדסים עפ"י חלקם היחסי בציבור העובדים. 110. המקומות המשוריינים למהנדסים בוועד הארצי יישארו תמיד אך הם יהיו זכאים לנציגות נוספת גדולה יותר בוועד הארצי, במידה ומספרם יגדל בקרב ציבור העובדים. כדי למנוע אי הבנות, להלן צורת החישוב הייצוג היחסי בוועד הארצי : סה"כ העובדים בחברה היו כ- 12960 בערב הבחירות בשנת 2004, ובכללם 1178 מהנדסים במרחב הצפון, 600 מהנדסים במרחב הדרום וכ- 60 מהנדסים בירושלים, סה"כ 1838 מהנדסים בכל הארץ, המהווים 14.18% מסה"כ העובדים. בשנה זו מספר החברים בוועד הארצי מנה 22 חברים, לכן המהנדסים זכאים לייצוג לפי חלקם היחסי בין עובדי החברה, ובסה"כ 3 נציגים. יש לכלול בחשבון את המקומות המשוריינים למהנדס אחד ממרחב צפון ואחד ממרחב דרום, כך שנותר עוד מקום למהנדס נוסף אשר ייבחר מהמרחב אשר אחוז המהנדסים שלו גדול יותר, אלא אם הוסכם אחרת. 111. בכל שנת בחירות יש לערוך חישוב מחדש של הייצוג היחסי של כל הסקטורים בוועד הכללי עפ"י יחסי הכוחות באותה השנה. אם יתברר שמספר המהנדסים קטן או גדל באותה השנה - אזי יקטן או יגדל מספרם היחסי בוועד הכללי באותו היחס וגם מספר נציגיהם בוועד הארצי יגדל או יקטן בהתאם. 112. בהתחשב בעובדה שהוועד הארצי מונה כיום 22 חברים, שחלקם היחסי של כלל המהנדסים בחברת החשמל ערב בחירות 2004 , מתוך כלל עובדי החברה, הינו 14.18% - לכן המהנדסים זכאים לייצוג בוועד הארצי של שלושה נציגים אשר כוללים בתוכם את שני המקומות המשוריינים, והתובע מס' 1 - מר מוני קובל- מוועד מרחב צפון צריך להיות חבר וועד ארצי כאחד מבין ה-22 חברי הוועד הארצי ולא מר אבי סלומון - הנתבע מס' 5, שהינו נציג של סקטור העובדים המינהליים. לסיכום - אנו קובעים כדלקמן: 113. א. החלטת מר עופר עיני יו"ר המשיב מס' 1, בטלה ומבוטלת בהיותה החלטה בלתי שוויונית, כמפורט לעיל. ב. ועד המהנדסים במרחב הצפון זכאי לייצוג של שני נציגים בועד הארצי, (בנוסף לנציג המהנדסים ממרחב הדרום). ג. על הועד הארצי (המזכירות הארצית) של עובדי חברת החשמל לזמן את התובעים מס' 1 ו- 2 לישיבות הועד הארצי כנציגי ועד המהנדסים במחוז הצפון. ד. אנו מורים לנתבעים מס' 2 ו- 3 להמנע מלשתף בישיבות הועד הארצי את נתבע מס' 5 - מר אבי סלומון, שהינו נציג סקטור העובדים המינהליים, ולזמן במקומו לישיבות את התובע מס' 1 - מר מוני קובל - כנציג נוסף מטעם ועד המהנדסים במרחב הצפון. 114. בנסיבות המקרה, לאור ריבוי ההתדיינויות המשפטיות והתנהלות הנתבעים בתיק זה - על הנתבעים ביחד ו/או כל אחד לחוד לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח + מע"מ, תוך 30 יום מהיום. עובדי חברת חשמלחשמלייצוג