סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 בעניין סמכות עניינית של בית דין לעבודה קובע כדלקמן: 24. סמכות בית-דין אזורי (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 62,31, 29 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעביד לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16או 17 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 הסעיף לעיל, קובע את סמכות בית הדין האזורי לעבודה בכל הכרוך בתביעות השייכות למשפט העבודה האינדיווידואלי. סעיף זה מיועד להגשים את מטרת המחוקק לרכז בבית הדין את כל סכסוכי העבודה בתחום האינדיווידואלי, למעט אותם עניינים שפורשו בחוק. על פי האמור בסעיף, הדרישה היא שיהיו הצדדים עובד ומעביד. הגדרת המושג "עובד" מהווה בהקשר זה שאלה בפני עצמה. נשאל כאן השאלה, האם לבית הדין לעבודה הסמכות לדון בתביעה בין מי שטוען למעמד של עובד ולחובות וזכויות הנובעות מכך, שעה שהמעביד מכחיש מעמד זה. התשובה לשאלה זו הינה חיובית מכח לשון סעיף 24 (א) (1). הכניסה לשערי בית הדין היא גם לגבי מי שעצם מעמדו כעובד, מוטל עדיין בסימן שאלה. למעשה, די בכך שהשאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד-מעביד שנויה במחלוקת של ממש, על מנת שהסמכות הייחודית של בית הדין תחול עליה. שאלה אחרת הרלוונטית לעניין סוגיית סמכות בית הדין היא, האם מוגבלת הסמכות רק לגבי צדדים שביום הגשת התובענה מצויים עדיים ביחסי עובד- מעביד, או שמדובר גם במי שיחסי עובד - מעביד ביניהם הגיעו כבר לידי סיום. בהקשר זה נפסק, שסמכות בית דין על פי סעיף 24 (א) (1), משתרעת גם לגבי מי שיחסי עובד ומעביד ביניהם, הגיעו לסיום. לעניין העילה, על מנת שהעניין ידון בערכאת בית הדין לעבודה, נדרש שעילת התביעה בה מדובר, תתבסס על זכויות המוקנות וחובות המוטלות על הצדדים במסגרת היחסיים החוזיים שבין האחד כעובד והשני כמעביד, או שתנבע מזכויות וחובות שמקורן בחוק או בתחום משפט העבודה. ##מתי מוסמך בית הדין לעבודה לדון בתביעות אזרחיות ונזיקיות?## הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה נקבעת על פי מבחנים מצטברים של זהות הצדדים ועילת התביעה כפי שהותוו בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. ככלל, תביעות שעילתן בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ותביעות נגד צדדים שלישיים שאינם מעסיקים או קופות גמל מוחרגות מסמכותו, למעט חריגים מוגדרים בחוק כגון עוולות ספציפיות בסכסוך עבודה או תביעות לשון הרע בקשר ליחסי עבודה. הבנה מדויקת של גבולות הסמכות חיונית להגשת ההליך בערכאה המוסמכת ולמניעת סילוק על הסף. ##מסגרת הניתוח הבסיסית: מבחן זהות הצדדים ומבחן העילה## במסגרת הדיון בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, נקודת המוצא החוקית מעוגנת בהוראות ##סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969##. על פי המפורט בהליך ##ק"ג 69535-09-24 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, מתוקף סעיף זה נקבעו שני מבחנים מרכזיים לקניית סמכות דיון בבית הדין לעבודה: ##מבחן זהות הצדדים## וכן ##מבחן העילה##. רק בהתקיימם של המבחנים הנדרשים בהוראת החוק הרלוונטית, מוסמך בית הדין להידרש לתובענה. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשע"ט-1969 קובע כי לבית דין אזורי תהא סמכות לדון בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה. בצד קביעה זו, לשון הסעיף מחריגה מפורשות: "ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". כלומר, עצם קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים אינו מקנה כשלעצמו סמכות אם עילת התביעה מבוססת על פקודת הנזיקין [נוסח חדש], אלא אם מתקיים חריג סטטוטורי ספציפי. ##החרגת תביעות נזיקיות והחריגים המוכרים בחוק## סוגיית התביעות הנזיקיות בבית הדין לעבודה מוסדרת באופן מפורש ומצמצם. מתוקף הוראתו של ##סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969##, נקבע כי ככלל לא תבוא בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. החריג לכלל זה מוגדר בהוראת ##סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969##, המעניק סמכות שיפוט לבית הדין רק כאשר מדובר על: 1. תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. 2. עילת התביעה האמורה נסמכת וקשורה בקשר ישיר לסכסוך עבודה. כאשר תביעה נזיקית אינה נופלת לגדרי סעיפים אלו, או כאשר היא מופנית כנגד גורמים שאינם המעסיק, נשללת סמכותו של בית הדין לעבודה. כפי שנדון במסגרת ##ק"ג 69535-09-24 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, בית הדין נדרש לשאלה האם תביעה לפיצויים נזיקיים כנגד סוכנות ביטוח היא בסמכותו של בית הדין לעבודה, ונקבע העדר סמכות עניינית לדון בתביעה נזיקית נגד סוכנות ביטוח שאינה מוגדרת כקופת גמל. בדומה לכך, בהליך ##ת"א 70000-02-26 (שלום תל אביב - יפו)## נבחנה שאלת הסמכות העניינית של בית משפט השלום לדון בתביעה נזיקית נגד קופת גמל חלף סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. באותו עניין הובהר כי אף שבעניין פלונית צוין שיש לפרש בצורה רחבה את סמכותו של בית הדין לעבודה בנושאי ביטחון סוציאלי, לרבות בעניין תביעות הנוגעות לקופות גמל, הרי שלצד הוראת סעיף 24(א)(3) עומדת ההחרגה של תביעות נזיקיות, ובית משפט השלום קבע כי הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לו ולא לבית הדין לעבודה. ##תביעות בעניין קופות גמל לפי סעיף 24(א)(3) לחוק## סמכותו הייחודית של בית הדין לדון בתובענות הקשורות לקופות גמל הוגדרה במסגרת ##סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969##. לשון הסעיף קובעת סמכות לגבי: "תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין, וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה;" בחינת סעיף זה מדגישה את חשיבות הגדרת הגוף הנתבע. הסמכות ניתנת אך ורק כלפי "קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958". גופים שאינם עונים להגדרה זו – דוגמת סוכנויות ביטוח או גורמי תיווך – אינם חוסים תחת סעיף 24(א)(3), ותביעות נגדם בעילות נזיקיות אינן יכולות להתברר בבית הדין לעבודה מחמת העדר סמכות עניינית. ##תביעות נגד צדדים שלישיים והיעדר יחסי עבודה## מבחן זהות הצדדים מציב מחסום ברור בפני תביעות המוגשות לבית הדין לעבודה כנגד צדדים שלישיים שלא התקיימו עמם יחסי עבודה ישירים. בהליך ##סע"ש 66116-11-24 (אזורי לעבודה ירושלים)## נדונה תביעה נגד מדינת ישראל בגין טענה להפרת חובת פיקוח רגולטורית על מעסיק פרטי. בית הדין הבהיר כי סעיף 24(א)(1) לחוק מורה כי לבית הדין סמכות בתובענות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה. באותו מקרה, משלא הייתה מחלוקת כי מעסיק פרטי הוא שהעסיק את התובעות, ובאין טענה בכתבי התביעה כי מדינת ישראל הייתה מעסיקתן, נקבע כי לא נתונה לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה כלפי המדינה מכוח סעיף 24(א)(1), והתקבלה הבקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף. ##סמכות ייחודית בתביעות לשון הרע בקשר ליחסי עבודה## אחד החריגים המרכזיים שבהם מוסמך בית הדין לעבודה לדון בעילה אזרחית חיצונית לפקודת הנזיקין מעוגן במסגרת ##סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969##. הסעיף מסמיך את בית הדין לדון: "בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965..." במסגרת הדיון בתיק ##סע"ש 66122-12-20 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, נקבע כי סעיף 24(א)(1ד) קובע שלושה יסודות מצטברים לשם כינונה של סמכות עניינית ייחודית לבית דין אזורי לעבודה בתביעת לשון הרע: 1. ##מבחן זהות הצדדים:## בעלי הדין הם עובד ומעביד, ובמקרים המתאימים נושא משרה או נציג ארגון עובדים או מעבידים. 2. ##מבחן העילה:## עילתה של התביעה היא אכן עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. 3. ##מבחן הקשר הסיבתי:## עילת התביעה נוצרה בקשר ליחסי עבודה. באותו עניין נדונה תביעת לשון הרע שהוגשה לאחר סיום יחסי העבודה בזיקה למכתבים שנשלחו, ובית הדין מצא כי מתקיימת סמכות עניינית לדון בהליך משום שהמכתבים היו בקשר ליחסי העבודה שבין הצדדים. ##סמכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי וחיקוקים אחרים## סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה מתמצה רק ביחסי עבודה ישירים, אלא משתרעת גם על עניינים שהוענקו לו במפורש בחקיקה סוציאלית. ##סעיף 24(א)(5) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969## קובע כי לבית הדין תהיה סמכות לדון: "בכל עניין שמוענקת לבית הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה, או בכל חוק אחר". בהקשר זה, ##סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995## קובע את הנושאים שלבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בהם, ומורה בסעיף קטן (א) כי לבית דין אזורי תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי פרק ח'. בהליך ##ב"ל 13858-03-25 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## הועמדה להכרעה שאלת סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בנוגע לניהול ומכירת חלקות קבורה חריגות על בסיס סעיפים אלו. בהתאם לכלל הבורר אזכורי פסיקה רצופים, בהליך ##סע"ש 19439-07-21 (אזורי לעבודה באר שבע)## עלתה סוגיית סמכות עניינית נוספת בתביעה נגד משרד ממשלתי, כאשר אזכורים עוקבים שנרשמו ברצף ללא טקסט מפריד אינם מובאים בחשבון. ##צעדים מעשיים לבחינת סמכות עניינית טרם הגשת תביעה## 1. ##בדיקת זהות הצדדים:## יש לוודא כי הצדדים להליך הם עובד ומעביד, או חבר וקופת גמל כהגדרתה בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958. ככל שהנתבע הוא צד שלישי (כגון סוכנות ביטוח או רגולטור מפקח), אין סמכות לבית הדין לעבודה. 2. ##סיווג מדויק של עילת התביעה:## יש לבחון האם התביעה נסמכת על עילה מפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. אם מדובר בעילה נזיקית רגילה שאינה לפי סעיפים 29, 31, 62 או 63 בקשר לסכסוך עבודה, יש להגישה לבית משפט אזרחי רגיל (שלום או מחוזי לפי הסכום). 3. ##בחינת שלושת היסודות בתביעות לשון הרע:## אם עילת התביעה היא לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, יש לוודא כי מתקיימים יחדיו זהות הצדדים (עובד ומעביד/נושא משרה) והקשר הסיבתי ליחסי העבודה. 4. ##בדיקת מקור סמכות סטטוטורי ספציפי:## בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי או גופים סוציאליים, יש לבחון האם העניין מעוגן בסעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 או בתוספת הראשונה לחוק בית הדין לעבודה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד סוכנות ביטוח בבית הדין לעבודה? ##ת:## לא. כפי שנקבע בהליך ק"ג 69535-09-24, סוכנות ביטוח אינה מוגדרת כקופת גמל לפי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, ותביעות נזיקיות נגדה אינן נכנסות לגדרי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. ##ש:## מתי מוסמך בית הדין לעבודה לדון בעוולות מתוך פקודת הנזיקין? ##ת:## סמכות בית הדין לעבודה בעילות מפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מוגבלת לחריג המנוי בסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה, הכולל אך ורק תובענות לפי סעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודה ובלבד שהן בקשר לסכסוך עבודה. ##ש:## מהם התנאים לדיון בתביעת לשון הרע בבית הדין לעבודה? ##ת:## בהתאם לסעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה ולמפורט בהליך סע"ש 66122-12-20, נדרשים שלושה תנאים מצטברים: מבחן זהות הצדדים (עובד ומעביד או נושא משרה), מבחן העילה (עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965), ומבחן הקשר הסיבתי (התביעה היא בקשר ליחסי עבודה). ##ש:## האם עובד יכול לתבוע את המדינה בבית הדין לעבודה בגין מחדל פיקוח על מעסיקו? ##ת:## לא. על פי פסק הדין בהליך סע"ש 66116-11-24, סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה דורש יחסי עבודה ישירים. בהעדר טענה לקיומם של יחסי עבודה בין העובד לבין המדינה, התביעה נגד המדינה תימחק או תסולק על הסף מחמת העדר סמכות עניינית. סמכות ענייניתסמכות בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה