החלטה זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני לביטול השעייתו של המבקש מתפקידו כמנהל תחום בכיר ומנהל מחלקת מדגם בפקיד שומה חיפה, ולהורות על החזרתו של המבקש לעבודתו במסגרת תפקידו. להלן עובדות המקרה: 1. המבקש עובד בפקיד שומה חיפה בתפקיד מנהל תחום בכיר ומנהל מחלקת מדגם. המבקש הינו רואה חשבון במקצועו. 2. המבקש התמודד באוקטובר 2002 במכרז על תפקיד סגן פקיד שומה באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין חיפה. המבקש זומן להופיע בפני ועדת הבוחנים ביום 13.10.02. 3. בתאריך 01.10.02 בצע אגף הביקורת במס הכנסה חיפוש במשרדו של המבקש ותפס תיקים שהיו בטיפולו. 4. בתאריך 07.10.02 זומן המבקש לבירור באגף הביקורת. 5. בעקבות פתיחת החקירה הנ"ל - כינוס ועדת הבוחנים בוטל. 6. ביום 29.10.02 ענתה בכתב עו"ד טל ירון-אלדר, מנציבות מס הכנסה, לב"כ המבקש כי חקירתו של המבקש מתנהלת ביחידת המשמעת של נציבות שירות המדינה, וכי כינוס ועדת הבוחנים בנוגע למכרז בו התמודד המבקש נדחה עד לסיום ההליכים נגדו, בזו הלשון: "... לעניין המכרז לתפקיד סגן פקיד שומה חיפה, מועד כינוס הועדה נדחה בכדי לכנסה לאחר שההליך כנגד מר חלידו יסתיים במהירות האפשרית. ...". 7. בעקבות פניות של ב"כ המבקש הודיע עו"ד יגאל חיות לב"כ המבקש בתאריך 09.12.02, בזו הלשון: "נציב שירות המדינה ביקש ממני להשיב למכתבך. בבדיקה שערכתי עם אגף החקירות נמסר לנו כי החקירה בעניינו של מרשך נמשכת וטרם הסתיימה. ייעשה מאמץ כדי לסיימה מוקדם ככל האפשר". 8. בעקבות פנייה נוספת, ביום 29.01.03, של ב"כ התובע, שוב הודיע עו"ד יגאל חיות, הממונה על התביעה והמשמעת, ביום 05.02.03, כי החקירה טרם הסתיימה וכי ייעשה מאמץ לסיימה בהקדם, בזו הלשון: "בהמשך למכתבי מיום 03.02.03 הריני להודיעך, לאחר בדיקה עם אגף החקירות, כי עקב מורכבות הנושא, החקירה טרם הסתיימה הגם שנעשה מאמץ לסיימה. ייעשה מאמץ לסיום החקירה בהקדם האפשרי". תשובה דומה נשלחה לב"כ המבקש גם בתאריך 09.03.03. 9. היות והחקירה לא הגיעה לסיומה וועדת הבוחנים אמורה היתה להתכנס ב-05.05.03, פנה המבקש בתאריך 01.05.03 לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתיק עב 1967/03; בשא 1283/03, בבקשה לצו מניעה זמני ולמתן צו עשה המונע את כינוס ועדת הבוחנים לפני סיום החקירה המשמעתית נגדו. 10. בתאריך 08.05.03 חתמו הצדדים על הסכם פשרה בתיק עב 1967/03 שקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם נקבע, כדלקמן: "... 2. מוסכם על הצדדים, כי ועדת הבוחנים למשרת סגן פקיד שומה חיפה (מכרז פנימי 48/02 לתקן אחד) תתקיים לא לפני 08.07.03. 3. חקירת נציבות שירות המדינה בעניינו של המבקש תקבל עדיפות, מתוך נסיון רציני לסיימה, מהר ככל שרק ניתן. 4. וועדת הבוחנים ל ענין התקן השני שבמכרז נשוא בקשה זו למשרת סגן פקיד שומה חיפה (ככל שלא יבוטל), לא תתכנס לפני חלוף שנה מהיום, או לפני שתתקבל עמדת נציבות שירות המדינה בחקירה המתנהלת כנגד המבקש, או לפני העברת עניינו של המבקש, או חקירה בעניינו, לרשות אחרת, מלבד נציבות שירות המדינה ונציבות מס הכנסה - הכל לפי המוקדם מבין שלוש החלופות". 11. בתאריך 19.06.03 הגיש המבקש בקשה לבית הדין לפי פקודת בזיון בית המשפט בטענה כי מאז הסכם הפשרה ב-08.05.03 לא עשתה נציבות שירות המדינה דבר לזירוז הטיפול בעניינו. 12. בתשובת המשיבה לבקשה הנ"ל, הוגש לבית הדין תצהירו של מר נתנאל לויט מיום 06.07.03 - שהיה ראש אגף החקירות ובו הוא הצהיר, כי החקירה בנציבות שירות המדינה הופסקה, והחומר הועבר לטיפולה של המשטרה. 23. לאחר מכן שוב פנה ב"כ המבקש פעמים אחדות לנציבות שירות המדינה ולגורמים נוספים, על מנת להחיש את הטיפול בעניינו. בתאריך 04.08.03 הודיע לב"כ המבקש עו"ד יורם צלקובניק - סגן נציב שירות המדינה משמעת, כי יימסר מידע בעניינו של המבקש לועדת הבוחנים, בזו הלשון: "1. בהמשך למכתבך שבסימוכין מבקש אני לעדכנך כי המידע שיובא בפני ועדת הבוחנים עניינו נושאי חקירתו של מרשך בחשד לביצוע העבירות הבאות: א. עבודה פרטית ללא היתר מחוץ לאגף מס הכנסה. ב. מסירת דיווח כוזב בבקשות להיתר עבודה, בכך שלא כלל הכנסות מחברות עסקיות. ג. קבלת סכומי הכנסה (עבור העבודה הפרטית) העולים בשיעור ניכר על 50% מהשתכרותו באגף מס הכנסה וזאת בניגוד להוראות התקשי"ר. ד. התנהלות תיקים של קרובי משפחה ותיקים שלגביהם יש למר חלידו עניין (בכך שהוא מקבל הכנסות מהם) במשרד השומה חיפה, בניגוד להוראות אגף מס הכנסה. חלק מהתיקים התנהלו בחוליית השומה אותה הוא מנהל. ה. הצמדת ג'יפ מסוג ניסן טרנו אותו קיבל מחברות עסקיות. אי תשלום מס הכנסה בגין שווי שימוש ברכב צמוד. ו. טיפול בתיק חברה למרשך יש עניין בה. ז. ניהול, בחוליה עליה מופקד החשוד, של תיקי חברות ומנהלי חברות המיוצגים ע"י רואי חשבון איתם מקיים חלידו קשרים עסקיים. ח. כניסה למאגרי המידע שלא במסגרת עבודתו להוצאת מידע בנוגע לחברות איתן היה לו קשר עסקי וקיבל מהן שכר וטובות הנאה. ט. חשד לביצוע עבירות מס. 2. בנוסף לכך, יובהר בפני ועדת הבוחנים כי נערכה חקירה משמעתית באגף החקירות בנציבות שירות המדינה לגבי חלק מההאשמות המפורטות לעיל, וכי בשל האופי הפלילי לכאורה, של חלק מהמעשים הופסקה, בשלב זה, החקירה בנציבות שירות המדינה, וזאת לצורך בחינת החומר על ידי משטרת ישראל". 14. בתאריך 12.08.03 שוב הגיש המבקש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בקשה למתן צו מניעה זמני בתיק בשא 2369/03 במטרה למנוע את כינוסה של ועדת הבוחנים למשרת סגן פקיד שומה א' באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין בחיפה שנקבע ליום 13.08.03. הבקשה נדחתה בו ביום ע"י כב' השופטת נ. ויימן בגלל שיהוי בהגשת הבקשה. 15. בתאריך 10.11.04 קיבל המבקש הודעה מנציבות שירות המדינה משמעת - כי העבירות המיוחסות למבקש התיישנו וכי הועברה המלצה מהנציבות למנהל רשות המיסים "לרשום הערה" למבקש על פי הוראות סעיף 45.221 לתקשי"ר. 16. למרות ההודעה הנ"ל - מנהל רשות המיסים לא נקט בהליך מסוג "הערה" למבקש, על פי הוראות סעיף 45.221 לתקשי"ר. 17. לאחר חקירה סמויה, בתאריך 14.09.05 נפתחה חקירה פלילית גלויה כנגד המבקש, ונערך חיפוש בביתו ובמשרדו על פי צו שופט. 18. כן הוגשה בקשה לבית משפט השלום בת"א-יפו בתיק ב"ש 13989/05 מטעם רשות המיסים בישראל, פקיד שומה, חקירות מס הכנסה תל אביב והמרכז, לצוות על מעצרו של החשוד ועל שחרורו בערובה. בבקשה נטען כי המבקש היה בתחילה שותף סמוי ביחד עם עו"ד ערן אלוני ורו"ח יואל רטנר בחברת המכללה העסקית הצפוני, בע"מ. בשלב מסוים הפך להיות שותף בשיעור של 50% בחברה הנ"ל, אחר כך הקימו את מכללת אטלס לתקשוב בע"מ ללימודי מחשב. כן נטען כי המבקש ורו"ח רטנר היו שותפים בחלקים שווים בחברות: א. המכללה העסקית הצפונית בע"מ. ב. יורן חשבונאות וניהול בע"מ. ג. האדם הנכון בע"מ. ד. מכללת אטלס לתקשוב בע"מ. בכל החברות הללו היה המבקש שותף סמוי ולא היה רשום כבעל מניות. המבקש חשוד בהעלמות מס בגין הכנסות במאות אלפי שקלים בין השנים 1997 עד 2004 וכן בניהול ספרים כוזבים חוק שימוש במרמה עורמה ותחבולה במטרה להונות את אוצר המדינה ולהתחמק מתשלום מס. 19. ביום 15.9.05 החליט כב' השופט קורן ישי בבימ"ש השלום בתל-אביב, כי המבקש ישוחרר ממעצר בתנאים הבאים: א. התחייבות עצמית וערבות צד ג' ע"ס כ- 200,000 ש"ח. ב. הפקדת דרכונו וצו עיכוב יציאה מן הארץ למשך 180 יום. ג. הפקדת ערבות בנקאית או מזומן בסכום של 50,000 ש"ח. ד. המבקש יצא לחופשה ממקום עבודתו במשרדי פקיד השומה חיפה למשך 7 ימי (עד יום ה' - 22.9.05 כולל). 20. בתאריך 18.9.05 כתב מר אמיר כהן - רו"ח, שהינו מבקר פנים ונציב קבילות ברשות המסים בישראל, לעו"ד אסף רונברג ממונה בכיר בנציבות שירות המדינה כי: "לאור חומרת העבירות המיוחסות לחשוד, וכן בשל היות אותן עבירות נוגדות את מהות תפקידו של עובד כמנהל תחום רכז חוליה ברשות המיסים, וכמי שאחראי על אכיפה ויישום של חוקי המס, נראה שיש לפעול להמשך הרחקת העובד מהמשרד". 21. המשיבה פתחה בהליך של השעיה דחופה על פי סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963. למבקש לא ניתנה אפשרות לקבל את המסמכים הרלוונטים או לעיין בהם לפני הדיון במסגרת הליך השימוע. 22. בקשת המבקש לחשוף בפניו את המסמכים הרלוונטיים לפני הליך השימוע נדחתה על ידי מר עוזר ברקוביץ', ראש מינהל ארגון משאבים וטכנולוגיה ברשות המיסים בישראל, בנימוק כי: "המסמכים שיידונו נוגעים להליך המינהלי כאמור הנובע מהבקשה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, בנוגע למעצרו של מרשך ומהחלטת בית המשפט שניתנה בנוכחות מרשך". 23. בתאריך 27.09.05 התקיים למבקש הליך שימוע בפני מר עוזר ברקוביץ' שהוסמך לכך על ידי מנהל רשות המיסים ונציב שירות המדינה. המבקש טען, בין היתר, על קיומה של חקירה קודמת וחופפת לחקירה הנוכחית וכן נטען כי כל הנושא התיישן וכבר נחקר במסגרת החקירה המשמעתית. 24. במהלך השימוע מסר מר עוזר ברקוביץ, כי יעשה כמיטב יכולתו למנוע את השעיית המבקש בהשעיה דחופה של מנהל רשות המיסים. סוכם שהמבקש יהיה בחופשה עד ליום 31.10.05 ובמידת הצורך גם להארכה של מס' ימים אחדים נוספים, אך ב"כ המבקש הבהיר לא יהיה מוכן להמשיך בהליך של השעיה לאחר מכן. . בתאריך 31.10.05 נערכה ישיבת שימוע נוספת בעניינו של המבקש בפני מר עוזר ברקוביץ'. גם הפעם הסכים המבקש להאריך את חופשתו ב-30 ימים נוספים. 25. בתאריך 01.11.05 שלח מר אביתר טסלר - סגן מנהל מחלקה (משמעת) מכתב למבקש, כי נציב שירות המדינה בתוקף סמכותו לפי סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963, שוקל להשעותו משירות המדינה בעקבות פתיחת החקירה פלילית נגדו בחשד לביצוע עבירות מס, בכללן: התחמקות מתשלום מס תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. למבקש ניתנה האפשרות להגיש בכתב את טיעוניו לנציב שירות המדינה עד ליום 09.11.05. 26. בתאריך 02.11.05 הודיע מר יום טוב זוהר - סמנכ"ל בכיר לחקירות מודיעין, סמים וחיפושים לעו"ד אביתר טסלר, כי במהלך חודש אוקטובר 2005, לאחר שנאספו ראיות נוספות ונחקרו עשרות עדים, סוכם תיק החקירה והועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה לבחינת חומר הראיות לצורך הגשת כתב אישום. בתאריך 01.11.05 הוחזר תיק החקירה מהפרקליטות לצורך ביצוע השלמות, וכי אגף החקירות עובד על ביצוע ההשלמות הדרושות. 27. בתאריך 03.11.05 דרש ב"כ המבקש כי יעבירו למבקש את כל המידע והחומר לרבות דו"ח אשמה וסיכום פרטים המפרט את החשדות נגדו. כן טען כי העדר האינפורמציה פוגע בזכות הטיעון ובאפשרות של המבקש להציג את טענותיו. כן דרש לקיים הליך שימוע בעל פה וכי יפורטו המעשים שבבסיס העבירות המיוחסות למבקש, ולקבל את חומר החקירה שנאסף בעניינו בעבר. 28. בשיחת טלפון מיום 06.11.05 שנערכה בין עו"ד טסלר ובין ב"כ המבקש, הודיע עו"ד טסלר, כי יפעל לאיתור החומר ויבדוק את הנושא. עו"ד טסלר הסכים לדחיית מועד עריכת השימוע. 29. ביום 08.11.05 נשלח אל עו"ד טסלר מכתב נוסף מטעם ב"כ המבקש, ובו הדרישה לקבלת חומר החקירה המבוקש, שהנו חיוני להעלאת טיעוניו של המבקש במסגרת השימוע. 30. ביום 08.11.05 נשלח מכתב נוסף מטעם עו"ד טסלר, אליו צורף החומר המהווה את הבסיס לעריכת השימוע - בקשת המעצר, ומכתבו של מר יום טוב זוהר, סמנכ"ל בכיר לענייני חקירות ברשות המיסים. באשר לחומר החקירה הנדרש, ציין עו"ד טסלר כי הבקשה תיבחן לאחר קבלת החומר לעיונו. כן נדרש המבקש להגיש את טיעוניו בכתב, וכי יישאר בחופשה 3 ימי עבודה נוספים על מנת שניתן יהיה לקבל החלטה ראויה בתיאום עם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. 31. ב"כ המבקשת שלח אל עו"ד טסלר ביום 22.11.05, מכתב ובו פורטו עיקרי הטיעון של המבקש במסגרת השימוע. 32. ביום 27.11.05 נתקבל אצל ב"כ המבקש מכתבו של עו"ד טסלר מיום 27.11.05, על פיו נקבע למבקש מועד לעריכת שימוע בעל פה במשרדי המשיבה. נוכח התמשכות ההליכים, ניאות המבקש פעם נוספת לשהות בחופשה עד ליום 05.12.05, על מנת לאפשר למשיבה לשקול את עניינו בכובד ראש ולמצות את ההליכים. 33. ביום 30.11.05 נערכה ישיבת שימוע במשרדי המשיבה, בפני ממונה בכיר לענייני משמעת, עו"ד אסף רוזנברג, ובפני עו"ד טסלר. על פי מכתבו של עו"ד טסלר מיום 27.11.05, התחייבה המשיבה מפורשות לתת את החלטתה תוך 3 ימים עבודה, עד ליום 05.12.05, אולם ההחלטה לא ניתנה במועד. 34. רק ביום 14.12.05 ניתנה החלטת נציב שירות המדינה, ד"ר שמואל הולנדר, על פיה הושעה המבקש מעבודתו למשך 3 חודשים. ההחלטה נומקה בהרחבה תוך שימת הדגש על ההיבט הפלילי של הפרשה. להלן חלק מההנמקה של מר ש. הולנדר - נציב שירות המדינה: "ביום 14.9.2005 נפתחה בעניינך חקירת מס גלויה באגף חקירות מס הכנסה ת"א והמרכז ברשות המיסים, בחשד, כי עברת עבירות מסוג פשע לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. מפרטי החשדות המיוחסים לך עולה, כי בשעה ששימשת כמנהל תחום רכז חוליות מדגם במשרד מס הכנסה בחיפה, שימשת במקביל כמנהל מקצועי של המכללה העסקית הצפונית בע"מ, שהינה שלוחה צפונית של מכללת רמת גן, ומשנת 1995 שימשת אף כשותף סמוי במכללה. במסגרת עיסוקים אלו, ביצעת, לכאורה, עבירות מס הכוללות התחמקות מתשלום מס וניהול ספרים כוזבים, תוך שימוש במירמה, ערמה ותחבולה. חשד לביצוע עבירות אלה, שהינן עבירות קלון, המבוצעות על ידי עובד ציבור, העובד ברשות המיסים, שהנו בעל תפקיד רגיש ובכיר אשר במסגרת תפקידו מופקד על אכיפת חוקי המס, יש בו פנים מיוחדות לחומרה. .... לעניין זה, יאמר כי בחקירה הנוכחית נמצאו ממצאים בעלי עוצמה ראייתית לביצוע עבירות מס. יש להדגיש כי החשדות המיוחסים לך הנם פליליים במהותם, ולאחר סיום החקירה יישקל אם יש מקום להגיש כתב אישום בעניינם של החשדות. גם אם חלק מהממצאים העובדתיים המשמשים בסיס לחקירה נבחנו בעבר, בהיבטים משמעתיים, וגם אם חלה עליהם התיישנות משמעתית, הרי שמהות החשדות דהיום, היקפם והתשתית הראייתית העומדת ביסודם הנה במישור הפלילי, ומחייבת בחינה מחודשת של צרכי ההשעיה, נוכח נסיבות אלו. ... לאחר שנועצתי עם ב"כ היועמ"ש, כמתחייב מאופיה של העבירה המיוחסת לך, על פי הוראת סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, ונוכחתי לדעת כי החקירה הנוכחית הניבה ממצאים בעלי עוצמה ראייתית, ונוכח עברך המשמעתי והרשעותיך בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ולאחר שעיינתי בטענות שהועלו על ידך, כאמור לעיל, החלטתי, נוכח הקלון שבהתנהגות המיוחסת לך, כמתואר לעיל, להשעותך מעבודתך בשירות המדינה. שקלתי גם את אפשרות העברתך לתפקיד אחר, אך עקב החשדות המיוחסים לך, החלטתי לא לנקוט צעד זה. ההשעיה תימשך, בשלב זה, למשך שלושה חודשים, ותבחן, מעת לעת, בהתאם להתפתחויות החקירה. תוקף ההשעיה מיום 15.12.2005". 35. בתאריך 19.12.05 פנה ב"כ המבקש לנציב שירות המדינה בבקשה לעיון חוזר בהחלטה ולבצע שימוע חוזר במידת הצורך. 36. בתאריך 04.01.06 נתקבל אצל ב"כ המבקש מכתבו של עו"ד אסף רוזנברג מטעם המשיבה הנושא תאריך 01.01.06 על פיו הוחלט להשאיר את החלטת ההשעייה על כנה, והיא תיבחן מעת לעת. 37. בתאריך 11.01.06 הוגשה הבקשה לבית הדין למתן צו המניעה הזמני, ולהורות על ביטול החלטת ההשעיה ועל החזרתו לעבודה. בתאריך 18.1.06 התקיים הדיון בביה"ד. להלן טענות המבקש: 38. המבקש שיתף פעולה בחקירה וטען לחפותו כל העת. החקירה נגדו נולדה בשל מעשי התנכלות ונקמה אישית ונועדה לפגוע בקידומו בתפקיד. 39. התמשכות החקירה והתנהלותה במשך שנים פוגעת קשות בקידומו. 40. סירובה של המשיבה למסור את חומר החקירה לידיו על מנת שיוכל להכין את טיעוניו ולהוכיח את חפותו, מהווה פגיעה קשה ומיותרת בזכות הטיעון שלו. מדובר בחומר החקירה המשמעתית שהתיישנה ונסתיימה ולא לחומר החקירה הפלילית. 41. המשיבה ידעה כבר בשנת 2002 על החשדות לביצוע עבירות מס, אך למרות זאת המבקש המשיך לכהן בתפקידו. 42. למרות קיומם של חשדות לכאורה לביצוע עבירות מס - שהינם למעשה אותם החשדות הקיימים כיום - ולמרות העברת החקירה למשטרה - החליטה המשיבה שלא לנקוט הליכי השעייה נגד המבקש. בכך הודתה המשיבה וגילתה את דעתה, כי אין מתקיימים בעניינו של המבקש התנאים להשעייתו מתפקידו. 43. כעת לאחר שחלפו שנים אחדות - כשמדובר בטענות חופפות לאלה שהיו בעבר - החליטה המשיבה להשעות את המבקש מתפקידו למשך חודשים ארוכים וזאת על מנת לשמור על תדמית עובד המדינה, על מינהל תקין ועל אמון הציבור ברשות המסיים. כל השיקולים האלה היו קיימים כבר לפני 3 שנים ולכן מדובר בשיהוי קיצוני. 44. הטענה בדבר קיומה של תשתית ראייתית חדשה, העוצמה הראייתית הנה עדותו של רו"ח יואל רטנר אצלו נהג המבקש לעבוד בעבר. קיים מסמך המפריך את טענותיו השקריות של הנ"ל המנסה להעליל על המבקש כיון שגם הוא נחשד בהעלמת מס וכדי להציל את עורו ולנקום במבקש, הוא חתם על הסכם "מקור" עם רשויות החקירה. 45. החקירה בעניינו של המבקש הוקפאה, ודווקא כעת להשעותו בשלב זה - הינה בלתי ראויה בעליל. 46. החלטתו של נציב שירות המדינה לוקה בחסר ואינה כוללת התייחסות כלשהי לחלק ניכר מטענותיו. המשיבה כשלה מלהביא בחשבון את מכלול השיקולים הלרוונטית בעניינו של המבקש, וכשלה מלערוך איזון ראוי ביניהם. טענות המשיבה: 47. למבקש ניתנת הזדמנות להשמיע את טיעוניו בהרחבה יתרה, הן בעל פה והן בכתב. 48. ההלכה הפסוקה היא כי ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין השעיית עובד תיעשה בהתאם להלכות המשפט המנהלי, לפיהן בית הדין לא יבוא בנעלי הרשות המחליטה ולא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה. בבוא בית הדין להעביר תחת שבט ביקורתו החלטה על השעיה, ייתן דעתו לתקינות הליכי ההשעיה וכן יבחן האם ההחלטה באה בגדרי מתחם הסבירות, בשים לב לנסיבות המקרה כפי שאלה נלמדות מן החומר שעמד בפני מקבל ההחלטה. 49. בענייננו, בהחלטת הנציב בדבר השעיית המבקש לא נפל כל פגם, היא אינה חורגת ממתחם הסבירות ועל כן אינה מצדיקה את התערבותו של בית דין נכבד זה. 50. מסכת עובדתית אחת יכולה להצמיח יותר מעילה אחת. כך גם בעניינינו: א. במישור המשמעתי - הצמיחה המסכת העובדתית כמה עבירות משמעת לכאורה, והחקירה נסתיימה. ב. במישור הפלילי - הצמיחה המסכת העובדתית עבירות מס חמורות, בהן חשוד המבקש, ואין כל סתירה בין קיומה של חקירה משמעתית לזו הפלילית, המתקיימת במישור אחר, תחת קורת גג אחרת, ועל בסיס מקור נורמטיבי שונה, הוא הדין הפלילי. אם במסגרת ההליך הפלילי יוגש כתב אישום והמבקש יורשע, אזי יוכלו לשמש הממצאים שבפסק הדין בסיס ועילה עצמאית נוספת לקיום הליך משמעתי בעניינו, בנפרד מההליך המשמעתי הקודם. 51. השימוע שנערך למבקש, הן בע"פ והן בכתב היה נרחב ומפורט ביותר. המבקש הביא את כל טענותיו בהרחבה יתרה בפני המשיבה. 52. חווה"ד מיום 13.12.05 קבעה כי יש מקום להשעיית המבקש לתקופה של כ-3 חודשים, כאשר במהלך התקופה ייבחנו מעת לעת ממצאי החקירה ותישקל שוב האפשרות להאריך ההשעיה. 53. יש לדחות את טענות המבקש, כי היה על המשיבה למסור לו את חומר החקירה, שכן חומר החקירה הפלילית יימסר לו אך ורק לאחר הגשת כתב אישום, אם יוגש. חומר החקירה הפלילית כולל בתוכו לא רק את חומר החקירה המשמעתית, שנסתיימה עקב ההתיישנות, אלא גם ראיות נוספות שנתקבלו לאחר פתיחת החקירה הפלילית כאמור. 54. המשיבה התחשבה בעובדה כי השעיה הינה צעד חמור ביותר כלפי המבקש ולכן - נקבע כי ההשעיה תהא לתקופה מוגבלת וההצדקה להמשכה תיבדק מעת לעת. 55. העבירות הפליליות לא התיישנו ואין כאן כל שיהוי, שכן הראיות לעבירות הפליליות גובשו רק במהלך שנת 2005. במשך כל השנים שחלפו לא נערכה חקירה פלילית, שהרי היא נפתחה רק ב-09.05. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:- חשיפת חומר החקירה לפני מועדי השימוע 56. אין מחלוקת בין הצדדים כי החל מיום 14.9.05, מרגע תחילת החקירה הפלילית הגלויה, המבקש איננו עובד כלל. בתחילה המבקש יצא לחופשה ואח"כ לחופשה ללא תשלום. ההשעיה הרשמית החלה רק ביום 15.12.05 לשלושה חודשים בלבד. באשר להמשך ההשעיה הנושא ייבדק ויישקל בעתיד על ידי הנציב בהתאם להתפתחויות שיהיו במסגרת החקירה הפלילית המתנהלת כעת נגד המבקש. 57. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי חומר החקירה שהועבר למשטרה כולל גם חומר שנאסף במסגרת החקירה המשמעתית שהתיישנה, לא נמסר ממנו עותק למבקש. כמו כן, אין גם מחלוקת בין הצדדים ביחס לעובדה כי כאשר נערכו למבקש השימועים השונים לא נחשף בפניו חומר החקירה הן במישור המשמעתי והן במישור הפלילי. 58. כאשר קיימת חקירה פלילית נגד חשוד, לא ניתן לחשוף בפניו את חומר החקירה המתנהל בעניינו וזאת עד למועד סיום החקירה וקבלת החלטה על סגירת התיק הפלילי או הגשת כתב אישום נגדו. חשיפת חומר החקירה בשלב מוקדם יותר, עלולה לפגוע ולסכל את כל החקירה עצמה. 59. נגד המבקש מתקיימת כיום חקירה פלילית, כאמור לעיל, ולכן לא הייתה כל הצדקה משפטית לחשיפת חומר החקירה בפניו לפני מועד השימוע. למבקש ידועים החשדות למעשים הפליליים המיוחסים לו, וזאת על סמך החקירה במשטרה כשנחקר כחשוד, לכן לא מדובר כאן "בהפתעות" שמנעו מהמבקש להכין את עצמו כראוי להליכי השימוע השונים שהתקיימו בעניינו. 60. יתר על כן, למבקש התקיימו הליכי שימוע אחדים, הן בכתב והן בעל פה וזאת עקב רגישות שגילתה המשיבה כלפי המבקש והתחשבותה בו בגלל מעמדו הבכיר במסגרת תפקידו בפקיד שומה בחיפה. סמכות ההשעיה, מטרתה וההליך עצמו 61. המבקש טוען, כי השעייתו אינה מידתית ופוגעת בזכותו לעבוד, וכן בכבודו כאדם. כן טוען המבקש, כי העבירות הפליליות המיוחסות לו הינן "מיחזור" של עבירות המשמעת שהתיישנו. 62. ב"כ המשיבה טוען לעומת זאת, כי החקירה הפלילית נמצאת בעיצומה ו/או לקראת סיומה וכי מדובר במסכת ראיות עובדתיות ו/או נוספות שנתגלו ביחס לחשדות ולמעשים המיוחסים למבקש. לדבריו - השעייתו של המבקש נעשתה בהתאם לסעיף 47 לעיל, המאפשר להשעות עובד מדינה, לאחר שנפתחה נגדו חקירה פלילית של המשטרה. המשיבה בחנה בקפידה את מקרה המבקש לגופו, על נסיבותיו הפרטניות בטרם החליטה להשעותו. 63. ביה"ד אינו יכול בשלב זה לבדוק את חומר החקירה הפלילית שנאסף בתיק הפלילי שנפתח נגד המבקש. די בכך שעדיין החקירה הפלילית מתנהלת וטרם הגיעה לסיומה, כשמדובר בהשעיה זמנית לתקופה קצרה בלבד. 64. המסגרת הנורמטיבית להפעלת סמכות ההשעיה על- ידי נציב המדינה מצויה בסעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 הקובע, כדלקמן: "א) עובד שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 32, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה; התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות יש עמה קלון, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. (ב) נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לעניין ההשעיה תוך תקופה שיקצוב לו לפני נציב השירות או לפני מי שנציב השירות הסמיך לכך דרך קבע או לעניין פלוני; ואולם אם העובד כבר הביא טענותיו לעניין השעיה דחופה בהתאם לסעיף 48, רשאי נציב השירות להשעותו אף בטרם ניתנה לו הזדמנות כאמור, ובלבד שיתן לו הזדמנות סמוך לאחר מכן להביא טענותיו להפסקת ההשעיה; והוא הדין לעניין העברתו הזמנית לעבודה אחרת לפי סעיף קטן (ד). .... (ד) בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו. (ה) הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי - עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר". 65. בבג"צ 2899/91 מדינת ישראל נ' ביה"ד הארצי לעבודה , פ"די מה (5) 335 נקבע לעניין מטרת השעייתו של עובד, כדלקמן: "מטרת ההשעיה היא הפסקת פעילותו של העובד במסגרת מקום עבודתו עקב קיומן של ראיות לכאורה המצביעות על רבב בהתנהגותו , אשר מצדיק , לאור אופיו ומידתו ,נקיטתם של הליכים משמעתיים . ההשעיה היא , בנסיבות אלה , הליך זמני , המפסיק קיום הפונקציות הרגילות של העובד . אין הכרח בקיום קשר בין מהות הפונקציות הרגילות של העובד לבין העבירה שבעטייה הוחלט על ההשעיה" 66. עפ"י הפסיקה הקיימת כיום ביה"ד לא יחליף את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המנהלית . ביה"ד יתערב בהחלטת הרשות המנהלית, רק כאשר נפלו פגמים בהחלטה המצדיקים התערבות מעין זו. להלן דברי כב' השופטת ארד בע"ע 1435/02 מד"י נ' נאיל דרוואשה , תק-אר 2003(1), 158. (פסקה 2 לפסה"ד): "ככלל, בחינת החלטתה של הרשות המוסמכת, במסגרת תובענה המוגשת בגינה לבית הדין האזורי, היא הציר המרכזי עליו סבה התביעה, ובחינתה תיעשה על דרך הביקורת השיפוטית, באופן שבית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות ולא יתערב בה, אלא אם נפלו בהחלטה פגמים המצדיקים התערבות ממין זו". לדברים ברוח דומה, ראה: ע"ע 1123/00 בית ספר תיכון עירוני נ' יצחק צויזנר, פד"ע לו 438; בג"צ 636/96 נחלת ז'בוטינסקי נ' שר החקלאות , פ"ד מא(2), 701. וכן ע"ע 1487/04 נציב שירות המדינה נ' שרה אהרון עבודה ארצי, כרך ל"ג (18) 50, ע"ע 121/99 יצחק כהן נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל, עבודה ארצי, כרך ל"ג (50) 35. 67. מן הכלל אל הפרט: סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר את השעייתו של עובד, על- ידי נציב שירות המדינה, וזאת אם נפתחה נגדו חקירה פלילית במשטרה - דבר אשר אירע במקרה זה. בפסה"ד ע"ע 1487/04 נציב שירות המדינה נגד שרה אהרון הנזכר לעיל, נאמר מפי כב' השופט שמואל צור כדלקמן: "7. חוק שירות המדינה (משמעת) קובע את עבירות המשמעת של עובדי המדינה ואת מסגרות השיפוט המשמעתי על עבירות אלו. סעיף 47(א) לחוק המשמעת קובע כי עובד המדינה שהוגשה עליו לתובע "קובלנה" על עבירת משמעת שעבר, או אם התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד המדינה בעבירה שלדעת נציג השירות יש עמה קלון, "רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה". ההשעיה היא עד לגמר ההליכים המשמעתיים או ההליכים הפליליים (סעיף 47(ו) לחוק). סמכות ההשעיה לפי סעיף 47(א), (ב), (ג) לחוק המשמעת היא סמכות רחבה (בג"צ 527/80 ו-בג"צ 561/80, זאב סבו - יו"ר בית הדין המקומי למשמעת של עובדי עיריית תל-אביב יפה ואח', פ"ד לה(1) 669). בדב"ע נד/ 120-3 שבח- ראש עיריית תל-אביב ואח', פד"ע כו' 395, נקבע כי: "בסעיפים האמורים נקבע כי התנאי המוקדם להפעלת סמכות ההשעיה הוא קיום עובדה פורמלית- אובייקטיבית, והיא -הגשת "קובלנה" או הגשת "תובענה" או התחלת חקירה פלילית של המשטרה. מעבר לכך, לא נקבעה בחוק מסגרת להפעלת סמכות ההשעיה על ידי בעל הסמכות. לעומת זאת, לגבי הפעלת סמכות ההשעיה נאמר בדב"ע נו/ 70-3 רפי בן חיים - מדינת ישראל, פד"ע כ"ד 54, 60, כדלקמן: "ככל הפעלת סמכות מינהלית, אף הפעלת סמכות ההשעיה על פי חוק המשמעת, נעשית תחת שבט ביקורתו של בית הדין לעבודה הדן בהחלטתו של המשעה בדרך "ביקורת שיפוטית על אקט מינהלי" (דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל- גנץ ואח', פד"ע ד' 161), ואין בית הדין בא בנעלי המשעה, אלא הוא בוחן בחינה מינהלית, את החלטותיו (דב"ע נא/23-4 מועצת פועלי ירושלים ואח' - מדינת ישראל, פד"ע כ"ג 158)" בחינת החלטתו של המשעה נעשית על פי תוכנה של החלטת ההשעיה, הנסיבות וכן הליכי ההשעיה". מטרת ההשעיה אינה עונשית אלא הגנתית כלומר להגן על הציבור ועל מקום העבודה והמשמעת בשירות המדינה ראה בנדון החלטתה של כב' השופטת ע. קוטן בתיק מספר עב' 2880/04 אחמד חסן אסדי נ' נציב שירות המדינה ואח' שאושר בביה"ד הארצי לעבודה בפסה"ד בתיק ע"ע 1373/04 ביום 21.9.04 לעניין מטרת ההשעיה המצויה בסעיף 47 לעיל, כדלקמן: "מטרת ההשעיה כאמור בסעיף 47 לחוק המשמעת , אינה עונשית אם כן , אלא הגנתית במובן זה שמטרתה להגן על הציבור ועל מקום העבודה והמשמעת בשירות המדינה באמצעות הפסקת פעילותו של העובד אשר בהתנהגותו נמצא, לכאורה, רבב". 68. יש לזכור כי מדובר כאן בהשעיה ל- 3 חודשים בלבד, כאשר בסיומה ייבדק הנושא מחדש לאור ההתפתחויות בחקירה. 69. כמו- כן, יש לזכור, כי עת מושעה עובד, אזי על- פי סעיף 49 לחוק שירות המדינה (משמעת), משתכר העובד במהלך ששת חודשי ההשעיה הראשונים, מחצית ממשכורתו. מקץ שישה חודשים אלו, חוזר העובד המושעה לקבל את משכורתו הרגילה עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו. להלן נוסח הסעיף: "(א) עובד שהשעהו נציב השירות או שופט לפי סעיף 43(ב), תשולם לו במשך ששת חדשי ההשעיה הראשונים, לרבות תקופת השעייתו הקודמת לפי סעיף 48, מחצית ממשכורתו הקובעת, וממועד זה ואילך תשולם לו משכורתו הקובעת המלאה; ואולם אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיך לכך, רשאי, לפי בקשת התובע או העובד, לפי העניין, להקטין או להפסיק את התשלום לתקופת ההשעיה, כולה או מקצתה, ובתקופה של ששת חדשי ההשעיה הראשונים - גם להגדיל את התשלום, הכל בתנאים שייראו לו. (ב) התשלום על פי סעיף זה יהיה תשלום זמני וכפוף להחלטה הסופית של בית הדין למשמעת או נציב השירות, לפי העניין; היה התשלום חלק ממשכורתו הקובעת של העובד, תעוכב היתרה באוצר המדינה לכל תקופת השעייתו...". 70. כך שגם אם נגרם נזק כספי למבקש, אזי הוא חלקי בלבד ולאחר ששה חודשי השעיה, אם אכן יוחלט על כך בהמשך, אזי גם הנזק הזה נעלם, פרט אולי לפגיעה בכבוד בגין ההשעיה. בסיום ההליכים יכול השופט להורות על תשלום מלוא השכר גם בגין ששת חודשי ההשעיה הראשונים. ד. מועד השעיית המבקש 71. המבקש טוען, כי מועד השעייתו לוקה בשיהוי, היות והוא נחשד כביכול בביצוע עבירות שנתגלו כבר בשנת 2002 ולמרות זאת הנתבעת אפשרה לו להמשיך ולעבוד במהלך כל השנים שחלפו מאז. 72. המשיבה לעומת זאת טוענת, כי נקודת הזמן לבחינת השיהוי הנה, המועד בו נפתחה החקירה הפלילית. לפיכך אין מקום לטענת השיהוי במקרה זה. 73. את טענת השיהוי יש לבחון לאור המועד בו החלטה החקירה הפלילית, נשוא הליך זה. וכאן החקירה הפלילית הגלויה החלה רק ביום 14/9/05 וההשעיה היא רק מיום 15/12/05 ואילך - על כן לא מדובר כאן בשיהוי. לסיכום 74. ההשעיה כאמור אינה בגדר עונש והינה חיצונית לדין המשמעי. מטרת ההשעיה היא לנתק באופן זמני את העובד מתפקידו במסגרת עבודתו "ובכך להגן על סביבת העבודה שלו. ההשעיה נועדה גם לשמור על שמו הטוב של השרות ולע אמון הציבור במערכת בה הועסק העובדה ובמערכת השרות הציבורי בכללותה" - כפי שנאמר ע"י כב' השופט שמואל צור בפסה"ד ע"ע 1487/04 - הנזכר לעיל - ראה בנדון גם את פסה"ד: א. דב"ע לג/32-3 דוד יכין נ' מדינת ישראל, פד"ע ד' 428. ב. בג"צ 2899/91 מדינת ישראל נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פד"י מ"ה (5) 335. ג. דב"ע נא/23-4 מועצת פועלי ירושלים ואח' נגד מדינת ישראל, פד"ע כ"ג 158. 75. הנציב החליט להשעות את המבקש מעבודתו בהחלטה מנומקת בהרחבה לאחר ששקל בכובד ראש את טענותיו במסגרת הליכי השימוע השונים שנעשו לו בתאריכים: 27/9/05, 31/11/05, 22/11/05 ו- 4/12/05. הנציב בדק את חומרת המעשים המיוחסים למבקש ואת מידת השפעתם השלילית על המשמעת בשירות המדינה בכלל ועל עובדי רשות המיסים ומערכת אכיפת חוקי המיסים בפרט. הנציב גם מצא לנכון להתייעץ עם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כמתחייב מאופייה של העבירה המיוחסת למבקש לפני שהחליט בעניינו של המבקש. 76. ההחלטה להשעות עובד בשל פתיחת חקירה פלילית נגדו הינה בגדר החלטה מקצועית של נציב שירות המדינה. גם בדיקת רמת החומרה של המעשים המיוחסים למבקש - מסורה לשיקול דעתו, בהתאם למדיניות הננקטת על ידו. הנציב חייב להתייחס לחומרת העבירה שבה נחשד העובד וכן גם לתפקידו בין שאר השיקולים הנלקחים בחשבון. הנציב קבע במכתבו ביום 14/12/05 כי נוכח מעמדו הבכיר של המבקש וחומרת המעשים שבהם הוא נחשד - מחייבים את הרחקתו ממקום העבודה, בזו הלשון: "ניהול חקירה פלילית נגדך, נוכח מעמדך ברשות המסים, וכמי שמופקד בין היתר על אכיפת חוקי מס, בגין עבירות מס חמורות לכאורה, שיש בהן מימד של קלון, אינה עולה בקנה אחד עם החובה להגן על תדמית עובדי המדינה, ויש בה כדי לחתור תחת עצם קיומו של מינהל תקין. הצורך להגן על השירות הציבורי בכלל, ואמון הציבור ברשות המסים ומערכת אכיפת חוקי המסים בפרט, מחייבת בשלב זה, ועד קביעת ממצאי החקירה, את הרחקתך ממקום עבודתך". 77. בנוסף הנציב גם שקל את האפשרות האם להעביר את המבקש לתפקיד אחר, אך הגיע למסקנה, כי עקב החשדות המיוחסים למבקש - אין זה מן הראוי. ההחלטה על אי העברת המבקש לתפקיד אחר - הינה גם היא בגדר החלטה מקצועית של הנציג והנמצאת בסמכותו. החלטה זו נבעה משיקולים עניינים הנעוצים בחומרת החשדות המיוחסים למבקש - ואין כל הצדקה משפטית להתערב בה. 78. לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת התובע למתן צו מניעה זמני לביטול החלטת הנציג ביחס להשעיה ל- 3 חודשים החל מיום 15/12/05 ואילך. על כן - והבקשה נדחית בזאת. 79. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך של 2,500 ש"ח תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. צו מניעהצוויםהשעיה