מענק לידה

הצעת חוק הביטוח הלאומי הראשונה, ה"ח 98, תשי"ב, 70 שהוגשה לכנסת בשנת -1951 לא כללה מענק לידה אבל כללה שי לאחר לידה לו היתה זכאית מי שזכאית לקצבה. בנוסף לכך בהצעת החוק נכתב בפרק לביטוח אמהות בסעיף 29 כי ניתן לשלול את דמי הלידה - (התשלום עבור 12 השבועות) כולם או מקצתם כאשר: "(3) המבוטחת לא מילאה אחר הוראות המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה." מענק הלידה נוסף רק בדיוני ועדת המשנה של ועדת העבודה במקום השי ליולדת. הכנסת עמדה מפורשות בעת הדיונים בקריאה שנייה ושלישית על הצורך לכרוך את מענק הלידה בחובה ללדת בבית חולים כפי שנכתב בדברי הכנסת בשנת 1951 כדלקמן: "תיקון חשוב הכנסנו בפרק הדן בביטוח אמהות. הוספנו שמענק הלידה, הבא במקום השי לנולד, שנזכר בהצעת החוק, בעיקרו לכיסוי הוצאות האשפוז, כתנאי של חובת האשפוז. הועדה סבורה שההיזקקות לאשפוז וקידוש האשפוז ליולדת בארץ, הם מן הדברים שהחוק הנדון צריך לקדמם ולעודדם. על כן קבענו זיקת גומלין בין מענק הלידה וחובת הלידה בבית החולים." חוק הביטוח הלאומי תוקן ב- 6.7.1955 לנוסח כדלקמן, (ה"ח 243 תשט"ו 12.6.55; בעמוד 127): "מבוטחת שהזדקקה לאישפוז בקשר ללידה, זכאית- ואם אינה בחיים זכאי בעלה או האפוטרופוס על הנולד, הכל לפי העניין - לקבל מהמוסד מענק לידה בשווי של - 55 לירות אם נולד ילד אחד, בתוספת של 25 לירות לכל יולד נוסף שנולד חי באותה לידה; המענק יינתן להוצאות האשפוז ולרכישת ציוד בשביל הנולד, או ציוד בעין בשבילו, הכל כפי שייקבע בתקנות." עיקרו של התיקון היה להגדיל את שיעורו של מענק הלידה במקרה של לידת תאומים, אולם כפי שהוטעם בדברי ההסבר להצעת החוק 243 בתשט"ו, 12.6.55, בא החוק המוצע גם - " אגב כך למנוע כל ספק שמענק הלידה לא יינתן, אף בחלקו, אלא ליולדת שהזדקקה לאשפוז בבית-חולים בקשר ללידה." במלאת שנה למוסד ביטוח הלאומי, בחודש אפריל 1955, פרסמה מנהלת ענף אמהות במוסד, חנה הרדוף סקירה מקיפה בנושא מענק הלידה, בירחון העבודה והביטוח הלאומי אפריל 1955, בע' 17, 19 בה עמדה על תכליתו של הרעיון לפיו יש להצמיד את מתן המענק לאשפוז: "חוק הביטוח הלאומי שלנו קובע כי מענק הלידה יינתן ליולדת אם הזדקקה לאשפוז, תנאי זה אינו קיים בכל ארץ אחרת. אם כי אין לקבוע שלידה בבית חולים עדיפה, בכל מקרה, על לידה בבית, אחידים בדעתם המומחים לרפואה ציבורית במדינתנו, כי יש לעודד, ככל האפשר, את אשפוז היולדות בבתי-חולים. " מן האמור לעיל עולה, כי מטרת המחוקק במענק הלידה הייתה לתמרץ את היולדת ללדת בבית חולים. כיום ההטבות ליולדת מעוגנות בסעיף 42 לסימן ב' לחוק הביטוח הלאומי כדלקמן: "(א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית - (1) למענק אשפוז; (2) למענק לידה; (3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת. (ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי העניין." סעיף 1.3.1 לחוק מגדיר אישפוז כשירות שניתן בבית חולים בלבד ובלשונו של המחוקק: "שירות שניתן למטופל בבית חולים שבמסגרתו בוצעה קבלה רפואית ומינהלית למחלקת אישפוז ושהה בה לצורך טיפול רפואי למשך 12 שעות לפחות." המחוקק קבע כי מענק הלידה ישולם לאישה אשר אושפזה לצורך הלידה לפחות 12 שעות בבית חולים. שיעורי מענק הלידה ליולדת הזכאית מפורטים בסעיף 44 לחוק כדלקמן: א. מענק הלידה לילד ראשון, הינו בשיעור של 20% מהשכר הממוצע. ב. למשפחה שקיבלה כבר מענק לידה המענק בגין כל ילד נוסף יהיה 6% מהשכר הממוצע. סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למוסד לביטוח לאומי להעניק את דמי הלידה במקרים מיוחדים גם למי שלא ילדה בבית חולים מטעמי צדק. מענקלידהמענק לידה