פסק דין השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט אילן סופר; בל 1811/05) אשר דחה את תביעתו של המערער לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 11.4.04. 2. בית הדין האזורי קבע את הרקע העובדתי לתביעה כדלקמן: "2. התובע, יליד 1948, הינו בעלים של חברת בנייה, אשר עבד בה כמנהל. 3. בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, קיים התובע סיור עבודה באתר בנייה בנתיבות, השייך לחברת הבנייה בבעלותו. 4. במהלך הסיור, התובע ירד במדרגות לא גמורות באתר הבנייה ונפל. 5. התובע חש בכאבים בישבן ובירך רגל שמאל. 6. התובע פנה לראשונה לקבלת טיפול רפואי ביום 30.4.04, ושם התלונן כי מזה תקופה ארוכה (שנה) הוא חש כאבים בירך שמאל, קושי בעליה וחולשה ברגל שמאל." 3. בהסכמת הצדדים בית הדין האזורי מינה מומחה רפואי. המומחה שמונה הוא ד"ר דויד אנג'ל (להלן גם - המומחה הרפואי) אשר התבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות: "8.1. ממה סובל התובע ברגל שמאל או בירך שמאל? 8.2. האם קיים קשר סיבתי אם על דרך של גרימה או החמרה בין האמור בסעיף 8.1 לבין התאונה מיום 11.4.04? 8.3. האם מדובר בתסמונות מהם סבל התובע לפני התאונה או שמא מדובר בתחלואה טבעית?" בחוות דעתו השיב המומחה כדלקמן: "א. התובע סבל משבר מאמץ בצוואר עצם הירך על רקע שינוי מולד במבנה עצם הירך ( 100° VARUS). ב. אין קשר סיבתי בין אירוע הנפילה במדרגות לבין מחלתו. וארוס בצואר הפמור גורם לשבר מאמץ בגלל מבנה לא תקין של העצם. בוצע הניתוח הנכון לתיקון זווית צואר עצם הירך כדי למנוע משבר המאמץ להפוך לשבר שלם. עפ"י הרישום ב-30.4.04 ברור שתלונותיו קדמו לאירוע והן היו במשך השנה שקדמה לאירוע. האירוע כלל לא מוזכר ברישום זה והממצאים לא מתאימים לשבר טרי. מדובר במצב תחלואי טבעי שהיה מתפתח באותה מידה ומגיע לאותו טיפול עם או בלי הנפילה מיום 11.4.04. ג. מדובר במחלה מולדת וטבעית שקדמה לאירוע. גם התלונות קדמו לאירוע." 4. בית הדין האזורי, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי, דחה את התביעה. על כך הערעור שבפנינו בהחלטה מה-27.12.06 נקבע, כי הדיון בערעור יהא בהתאם לתקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) בדרך של סכומים בכתב. 5. באת כוח המערער טענה, כי מדובר באירוע של נפילה וחבלה אשר עליה אין חולק והמומחה הרפואי לטענתה התעלם מן העובדות שנקבעו בבית הדין האזורי ממסמכים רפואיים ואף לא היו בפניו מסמכי הדמיה, צילומי רנטגן מיפוי עצמות, ו- T.C. כמו כן בא כוח המערער ביקש מבית הדין האזורי להפנות שאלות הבהרה, בית הדין האזורי לא איפשר לו ולכן יש למנות מומחה רפואי אחר ו/או נוסף בעניינו של המערער. לטענות אלה השיבה באת כוח המוסד לביטוח לאומי כי בפני המומחה הרפואי היה כל החומר הרפואי וכי המומחה הרפואי התייחס לנפילתו של המערער וקבע, כי אין קשר סיבתי בין הנפילה לבין מחלתו. חוות דעתו חד משמעית ואין מקום לסטות ממנה. 6. דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים ובמיוחד את טענותיה של באת כוח המערערת המנסות לערער את חוות דעתו של המומחה הרפואי, ד"ר דוד אנג'ל, לא מצאנו, כי יש בטענות אלה ממש. בית הדין האזורי מצרף את כל המסמכים הרפואיים המצויים בתיק ואין כל סיבה לחשש כי חלק מן המסמכים לא היו מצויים בפני המומחה. המומחה השיב באופן בהיר וחד משמעי לשאלות בית הדין האזורי וקבע כי אין קשר סיבתי בין הנפילה של המערער בעבודה לבין פגיעתו בירך שמאל ואף אנו לא מצאנו כל טעם של ממש לסטות מחוות דעתו. כן לא מצאנו כל פגם בהחלטת בית הדין האזורי שלא להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי וזאת לאור מהותן של אותן שאלות שאין בהן כדי להבהיר או להוסיף לחוות הדעת. על כן, דין הערעור להידחות מטעמיו של בית הדין האזורי, זאת על פי תקנה 108 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. 7. סוף דבר הערעור נדחה ללא צו להוצאות. קשר סיבתימומחה מטעם בית הדין לעבודהחוות דעת מומחהמומחהבית הדין לעבודהחוות דעת