פסק דין השופט יגאל פליטמן: 1. השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה היא האם סעיף 14(ג) לחוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב - 1972 מאפשר למוסד לביטוח לאומי את הרשות לבצע קיזוז כספי חייב גם בעת בה קיים הסדר תשלומים בין החייב למוסד לביטוח לאומי, במסגרת תיק הוצאה לפועל. ואלו עיקרי העובדות 2. 2. המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) משלם לגרושתו של המערער תשלום, לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב - 1972 (להלן - חוק המזונות או החוק). חובו של המערער למוסד בגין תשלום הבטחת מזונות לגרושת המערער, נכון לחודש 11/05, עמד על סך 67,578 ₪. בגין החוב כנגד המוסד נפתח תיק הוצאה לפועל 7-03-02034-03. 3. 3. ביום 4.1.04 נפגע המערער בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. המערער היה בתקופת אי כושר מיום 5.1.04 ועד 4.4.04. 4. 4. ביום 12.2.04 חייב ראש ההוצאה לפועל את המערער, בצו תשלומים זמני, בתשלום 500 ₪, על חשבון החוב, החל מיום 1.3.04. המערער החל משלם את התשלום החודשי על פי צו התשלומים. 5. 5. ביום 15.4.04 הודיע המוסד למערער על זכאותו לקבלת גמלה רטרואקטיבית עבור זכאותו לדמי פגיעה. במכתב זה הודיע המוסד למערער על קיזוז דמי הפגיעה מחוב המערער בתשלום המזונות, על פי סעיף 14(ג) לחוק המזונות. פסק האזורי 6. 6. בית הדין האזורי דחה תביעת המערער בקובעו כזאת: "על פי ההלכה, צו לתשלומים "איננו מעכב את הליכי ההוצאה לפועל, גם אם החייב ממלא אחריו בקפדנות. יודגש כי צו זה אינו מונע מהזוכה מלנקוט בכל האמצעים האחרים שהחוק מעמיד לרשותו לשם גביית החוב..." (כב' השופט בר אופיר הוצאה לפועל, הליכים והלכות, עמ' 328). אנו סבורים כי בכלל זה עומדת לנתבע הזכות לקיזוז החוב, כפי שאומנם עשה הנתבע. בנוסף סעיף 14(ג) בחוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב - 1972 קובע: "(ג) היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה; החייב רשאי לפנות בעניין הקיזוז לבית הדין האזורי לעבודה." מסעיף 14 (ג) עולה בבירור ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי לנתבע עומדת הזכות לקזז את סכום הפגיעה וטענות התובע אינן יכולות לעמוד מול הוראת חוק מפורשת." טענות הצדדים בערעור שלפנינו 7. 7. בערעורו טען המערער כי כל עוד קיימת החלטת ראש ההוצאה לפועל, המהווה החלטה שיפוטית, הרי שלמוסד אין כל זכות לבצע גבייה עצמית וקיזוז גמלה. המוסד, לכל הפחות, מנוע, על פי עקרונות דיני המניעות, לפעול בניגוד להחלטה שיפוטית. 8. 8. סעיף 14(ג) מקנה למוסד אך ורק "רשות" לבצע קיזוז. רשות זו כפופה לביקורת שיפוטית של בית הדין ולרציונל של הנפסק בבית המשפט העליון. שיקול דעת המוסד אינו יכול להיות שרירותי ונגוע בשיקולים זרים. על המוסד לנמק כיצד הוא מאזן בין אינטרסים לגיטימים. המערער הפנה לנפסק בבית המשפט העליון (רע"א 4445/96 שאול בר-נוי - המוסד לביטוח לאומי) לפיו החייב זכאי, במסגרת יחסיו עם המוסד כנושה, לחקירת יכולת ולצו תשלומים חודשי. זכות זו נעוצה בכך שלחייב זכות יסוד חוקתית שלא להיאסר בשל חובות שאין הוא יכול לשלם. לטענת המערער, אין הבדל מהותי בין מאסרו של אדם לבין הותרת אדם ללא אגורה למחייתו. עיקרון זה גובר על סעד ה"קיזוז" אשר הוקנה למוסד בסעיף 14(ג) לחוק. את זכות הקיזוז יש לפרש לנוכח זכותו של החייב לקיום מינימלי בכבוד. 9. 9. עוד טען המערער כי אין כל הבדל בין משכורתו של המערער, ממנה נקבע כי ישולמו סך של 500 ₪ לפרעון חובו לביטוח לאומי, לבין תחלוף השכר עקב תאונת העבודה. לכן, את זכות הקיזוז ניתן להפעיל רק ביחס לאותם 500 ₪ לחודש ואת יתרת הגמלה יש להעביר לחייב לצורכי קיומו. המערער טען כי דמי הפגיעה אינם גמלה רטרואקטיבית, כנטען על ידי המוסד, אלא גמלה שנועדה לקיום שוטף של המערער, חלף משכורתו. עוד נטען כי לא ניתן להסתמך על הנקבע בעב"ל 1441/02 יואב הכהן - המוסד לביטוח לאומי, אליו הפנה המוסד בטיעוניו, מאחר ומדובר בנסיבות שונות. עוד טען המערער כי יש ליתן למצוטט בפסק האזורי, מספרו של השופט בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות", פרשנות אחרת. 10. 10. על טענות המערער השיב המוסד כי במקרה שבנדון בוצע הקיזוז כנגד גמלה רטרואקטיבית שהמערער נמצא זכאי לה, במובחן מגמלה שוטפת. מדובר במערער אשר אינו מקבל כל גמלה קיומית מאת המוסד וחובו למוסד בגין המזונות עומד על סך של 88,719 ₪, נכון למועד הגשת תגובת המוסד. לשם הפעלת סעיף 14(ג) גובשו במוסד נהלים פנימיים, לפיהם מביא המוסד בין מכלול שיקוליו את מצבו הכלכלי של המבוטח. בנהלים אלו נקבעה הבחנה בין גמלה המשולמת למבוטח רטרואקטיבית לבין גמלה שוטפת ממנה מתקיים המבוטח. את הראשונה ניתן לקזז במלואה כנגד חוב המזונות של החייב, שהרי אינה משמשת עוד לצורך קיומו היומיומי של החייב, משמדובר בתשלום עבור תקופה שחלפה בה התקיים המבוטח ללא הגמלה. מה שאין כן לגבי גמלה שוטפת, ממנה מתקיים המבוטח, בה מותיר המוסד בידי החייב סכום בגובה גמלת הבטחת הכנסה לצורך מחייתו היומיומית. 11. 11. המוסד הפנה בתגובתו לעב"ל 1441/02 יואב הכהן - המוסד לביטוח לאומי בו נקבע כי לפי סעיף 14(ג) לחוק המזונות רשאי היה המוסד לקזז את הגמלה הרטרואקטיבית מחוב המזונות. המוסד טען כי מנוסח לשון סעיף 14(ג) לחוק המזונות עולה כי זכות הקיזוז אינה מוגבלת בתנאי כלשהו והמוסד רשאי להפעילה כל אימת שחפץ בכך. לא למותר לציין כי המוסד רשאי לעקל את מלוא הגמלה באמצעות הלשכה להוצאה לפועל וחרף האמור ומתוך התחשבות במבוטחיו נוהג המוסד בהתאם לנהליו תוך יצירת איזון הולם בגין גביית חוב מזונות של מבוטח לבין צרכי קיומו. החלטת בית דין אשר תגביל את המוסד בביצוע קיזוז אף מגמלה רטרואקטיבית תוביל לתוצאה לפיה ימנע המוסד מביצוע קיזוזים ויעבור לעקל את כל הגמלה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. 12. 12. עוד טען המוסד כי עת בא ראש ההוצאה לפועל לבחון את יכולתו הכלכלית של המערער, עוד טרם ניתנה הודעת המוסד על זכאות המערער לגמלה הרטרואקטיבית. לפיכך, גמלה זו לא באה בחשבון כלל הכנסות המערער, לצורך קביעת התשלום החודשי בו חויב על ידי ראש ההוצאה לפועל. זאת ועוד, לטענת המוסד בית המשפט ראה חשיבות רבה במתן כלים למוסד בכל הנוגע לגביית חוב מזונות מהחייב בהתאם נקבע כי במסגרת איחוד תיקים, אשר נעשה לחובותיו של החייב, אין לאחד תיק הוצאה לפועל בגין חוב מזונות הגם שתיק זה נפתח על ידי המוסד (וראה בר"ע (מחוזי ירושלים) 2369/06 גוילי גילו דוד - המוסד לביטוח לאומי). אשר לדעתנו: 13. 13. סעיף 14(ג) לחוק המזונות מקנה למוסד את האפשרות לקזז כנגד סכום, אותו המוסד חב לחייב על פי כל דין, את התשלום המשתלם לזוכה לפי פסק הדין למזונות. הזכות לביצוע קיזוז נתונה לביקורתו של בית הדין לעבודה, כקבוע בסעיף 14(ג) לחוק המזונות. הטענה לפיה, נדרש המוסד, כבעל חוב, עת מתברר כי הוא מצידו חב גם גמלאות לחייב, לנהוג בגמלאות לפי החלטת ראש ההוצאה לפועל ולא כגמלה הניתנת לקיזוז על פי סעיף 14 לחוק המזונות - הינה בעייתית. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המוסד לביצוע קיזוז בין גמלה רטרואקטיבית המגיעה למערער לבין חובו למוסד, בגין תשלום המזונות. זאת, משהחלטת המוסד לא נמצאה שרירותית אלא מבוססת על נהליה הפנימיים, לפיהם המוסד מבחין בין קיזוז גמלה רטרואקטיבית לבין גמלה שוטפת, ממנה מתקיים מבוטח לצורכי קיומו, בה מנכה המוסד סכום בגובה גמלת הבטחת הכנסה, לצורך מחייתו היומיומית של המבוטח. 14. 14. מועד מתן החלטת ראש ההוצאה לפועל, 12.2.04, קדם למועד בו נמסרה למערער הודעת המוסד על זכאותו לגמלה רטרואקטיבית מהמוסד, 15.4.04. אשר על כן לא היה בביצוע פעולת הקיזוז על ידי המוסד בכדי להפר את האיזון, המעוגן בהחלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר נועד לפרוס את פירעון חוב המערער למוסד בהתאם ליכולתו הכלכלית של המערער ולא היה בו כדי להפר את החלטת ראש ההוצאה לפועל. משהגמלה לה זכאי המערער לא באה בחשבון הכנסות המערער בהחלטת ראש ההוצאה לפועל. 15. 15. הנה כי כן, לאור האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב במסקנת בית הדין האזורי לפיה עומדת למוסד הזכות לקזז את סכום הגמלה הרטרואקטיבית המגיעה למערער מחובו למוסד בגין תשלום המזונות המשתלם לזוכה. 16. סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ביטוח לאומי (מזונות)קיזוזביטוח לאומימזונות